הצהרות דיפלומטיות ידועות בצביעות ובסטנדרטים כפולים. אבל גינויים מערביים של התערבות רוסית בקרים הגיעו לעומקים חדשים של פארודיה עצמית. הפלישה חסרת הדם עד כה היא "מעשה תוקפנות מדהים", הכריז שר החוץ האמריקני ג'ון קרי. במאה ה-21 אתה פשוט לא פולש למדינות ב"תירוץ מופרך לחלוטין", הוא התעקש, שכן בעלות ברית של ארה"ב הסכימו שזו הייתה הפרה בלתי מתקבלת על הדעת של החוק הבינלאומי, שלגביה יהיו "עלויות".
שהמדינות שפתחו במעשה התוקפנות הבלתי מעורר הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית בתואנה מופרכת - נגד עיראק, במלחמה בלתי חוקית המוערכת כעת בהרג 500,000, יחד עם הפלישה לאפגניסטן, שינוי משטר עקוב מדם בלוב והרג של אלפים בהתקפות מזל"טים על פקיסטן, תימן וסומליה, והכל ללא אישור האו"ם - צריך לטעון טענות כאלה מעבר לאבסורד.
זה לא רק שתוקפנות המערב והרג ללא חוק הם בקנה מידה אחר לחלוטין מכל מה שנראה שרוסיה שקלה, שלא לדבר על ביצעה - הסרת כל בסיס אמין עבור ארה"ב ובעלות בריתה להתחנף נגד עבירות רוסיות. אבל למעצמות המערב יש גם תפקיד מרכזי ביצירת משבר אוקראינה מלכתחילה.
המעצמות של ארה"ב ואירופה תמכו בגלוי להפגנות להדיח את ממשלת ויקטור ינוקוביץ' המושחתת אך הנבחרת, אשר הופעלו בעקבות מחלוקת על הסכם האיחוד האירופי שהכל או כלום. היה מוציא מכלל קשר כלכלי עם רוסיה.
בשמצה שלה"שיחת הטלפון לעזאזל עם האיחוד האירופי בהדלפה בחודש שעבר, ניתן לשמוע את הפקידה האמריקאית ויקטוריה נולנד מניחה את צורתה של ממשלה שלאחר ינוקוביץ' - שחלק גדול ממנה הפך למציאות כשהודח לאחר הסלמת האלימות כעבור שבועיים.
הנשיא איבד עד אז את הסמכות הפוליטית, אבל הדחתו בן לילה הייתה בהחלט מפוקפקת מבחינה חוקתית. במקומו אממשלת האוליגרכים, הניאו-ליברלים של המהפכה הכתומה וניאו-פשיסטים הותקן, שאחד ממעשיו הראשונים היה לנסות ולהסיר את מעמדה הרשמי של הרוסית, המדוברת ברוב בחלקים מהדרום והמזרח, כאשר נעשו מהלכים לאסור את המפלגה הקומוניסטית, שזכתה ב-13% מהקולות הבחירות האחרונות.
נטען כי תפקידם של הפשיסטים בהפגנות הוגזם על ידי התעמולה הרוסית כדי להצדיק את התמרונים של ולדימיר פוטין בקרים. המציאות מדאיגה מספיק כדי שלא צריך הגזמה. פעילים מדווחים כי הימין הקיצוני היווה כשליש מהמפגינים, אך הם היו החלטיים בעימותים חמושים עם המשטרה.
כנופיות פשיסטיות מפטרלות כעת ברחובות. אבל הם גם במסדרונות הכוח של קייב. מפלגת הימין הקיצוני סובודה, שמנהיגה גינה את "פעילות פלילית" של "יהדות מאורגנת" ואשר גינתה על ידי הפרלמנט האירופי בשל "דעותיו הגזעניות והאנטישמיות", יש חמישה משרות שרים בממשלה החדשה, כולל סגן ראש הממשלה והתובע הכללי. מנהיג מגזר הימין הקיצוני עוד יותר, בלב האלימות ברחוב, הוא כעת סגן ראש הביטחון הלאומי של אוקראינה.
ניאו-נאצים בתפקיד הוא הראשון באירופה שלאחר המלחמה. אבל זו הממשלה הלא נבחרת הנתמכת כעת על ידי ארה"ב והאיחוד האירופי. ובדחיה מבזה לאוקראינים הפשוטים שהפגינו נגד השחיתות וקיוו לשינוי אמיתי, הממשל החדש מינה שני אוליגרכים מיליארדרים - אחד שמנהל את עסקיו משוויץ - להיות המושלים החדשים של הערים דונייצק ודנייפרופטרובסק במזרח. בינתיים, קרן המטבע הבינלאומית מכינה תוכנית צנע מעוררת עיניים עבור הכלכלה האוקראינית השוקקת, שיכולה רק להגביר את העוני והאבטלה.
מנקודת מבט ארוכת טווח, המשבר באוקראינה הוא תוצר של התפרקות ברית המועצות הרת אסון בסגנון ורסאי בתחילת שנות ה-1990. כמו ביוגוסלביה, אנשים שהסתפקו בהיותם מיעוט לאומי ביחידה מנהלית פנימית של מדינה רב-לאומית – רוסים באוקראינה הסובייטית, דרום אוסטיים בגרוזיה הסובייטית – הרגישו אחרת מאוד כאשר אותן יחידות הפכו למדינות שלגביהן חשו נאמנות מועטה.
במקרה של קרים, שהועברה לאוקראינה על ידי ניקיטה חרושצ'וב רק בשנות ה-1950, זה נכון בבירור לגבי הרוב הרוסי. ו בניגוד להתחייבויות שניתנו באותה עת, ארה"ב ובעלות בריתה הרחיבו מאז ללא הפוגה את נאט"ו עד לגבולות רוסיה, ושילבו תשע מדינות לשעבר של ברית ורשה ושלוש רפובליקות סובייטיות לשעבר במה שהיא למעשה ברית צבאית אנטי-רוסית באירופה. הסכם ההתאגדות האירופי שעורר את המשבר האוקראיני כלל גם סעיפים לשילוב אוקראינה במבנה ההגנה של האיחוד האירופי.
אותה התרחבות צבאית מערבית הופסקה לראשונה בשנת 2008 כאשר מדינת ג'ורג'יה, הלקוחה בארה"ב, תקפה את הכוחות הרוסיים בשטח המריבה של דרום אוסטיה וגורש. הסכסוך הקצר אך העקוב מדם סימן את קץ עולמו החד-קוטבי של ג'ורג' בוש שבו האימפריה האמריקאית תאכוף את רצונה ללא אתגר בכל יבשת.
בהתחשב ברקע זה, אין זה מפתיע שרוסיה פעלה כדי למנוע מאוקראינה הרגישה יותר מבחינה אסטרטגית והנוירלגית ליפול באופן נחרץ לתוך המחנה המערבי, במיוחד בהתחשב בעובדה שבסיס המים החמים הגדול היחיד של רוסיה נמצא בקרים.
ברור שההצדקות של פוטין להתערבות - הגנה "הומניטארית" לרוסים ופנייה של הנשיא המודח - הן פגומות מבחינה משפטית ופוליטית, גם אם אין כמו בקנה מידה של "נשק להשמדה המונית". גם ללאומיות השמרנית או למשטר האוליגרכי של פוטין אין כוח משיכה בינלאומי רחב בהרבה.
אבל תפקידה של רוסיה כמשקל נגד מוגבל לכוח מערבי חד-צדדי בהחלט כן. ובעולם שבו ארה"ב, בריטניה, צרפת ובעלות בריתם הפכו את הפקרות בינלאומית עם פורניר מוסרי לשגרה קבועה, אחרים חייבים לנסות את אותו משחק.
למרבה המזל, היריות היחידות שנורו על ידי כוחות רוסים בשלב זה היו באוויר. אבל הסכנות בהסלמה של התערבות זרה ברורות. מה שנדרש במקום זאת הוא הסדר משא ומתן לאוקראינה, כולל ממשלה רחבה בקייב נטולת פשיסטים; חוקה פדרלית המבטיחה אוטונומיה אזורית; תמיכה כלכלית שאינה מעניינת את הרוב; והזדמנות לאנשים בקרים לבחור את עתידם. כל דבר אחר עלול להפיץ את הסכסוך.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו