המועמדת לנשיאות ארה"ב, הילרי קלינטון, הציעה לאחרונה הצבעה בקונגרס לביטול אישור מלחמת עיראק. הקונגרס יעשה טוב יותר על ידי הצבעה לביטול דוקטרינת בוש שאיפשרה את האיוולת העיראקית מלכתחילה. ללא עוררין, דוקטרינת בוש עשויה לספק רציונל להרפתקאות אגרסיביות נוספות.
הדוקטרינה האסטרטגית האמריקאית שלאחר המלחמה הקרה סיפקה עימות צבאי עם מעצמות אזוריות שאינן ידידותיות לאינטרסים האמריקאיים, תוך שימוש בכוח קונבנציונלי מסיבי, ללא תקיפה גרעינית.
כשהנשיא קלינטון לא יישם באגרסיביות את הדוקטרינה האסטרטגית החדשה על המשבר מול עיראק, הניאו-שמרנים בראשות דונלד רמספלד, פול וולפוביץ וריצ'רד פרל האשימו אותו בסכנה לביטחון האמריקאי. קלינטון נכנעה ללחץ והורתה על מסע הפצצות בן ארבעה ימים נגד עיראק ב-16 בדצמבר 1998.
ממשל בוש אישר מחדש את מחויבותו להגן באגרסיביות על ההגמוניה האמריקאית ברחבי העולם. הוא גם הציג שני אלמנטים חדשים ומטרידים: הרעיון של מלחמת מנע והאפשרות של שימוש בנשק גרעיני במתקפות מנע כאלה.
לאחר ה-11 בספטמבר, בוש צייר מבט מניכיאני על עולם שנקלע למאבק תמידי בין טוב לרע. הוא אמר לקונגרס ב-20 בספטמבר: "לכל אומה, בכל אזור, יש כעת החלטה לקבל. או שאתה איתנו, או שאתה עם המחבלים".
בנאום מצב האיחוד שלו בינואר 2002, בוש זיהה את האויבים העיקריים של אמריקה כצפון קוריאה, עיראק ואיראן. הוא תיאר אותם באפוקליפטיה כ"ציר של רשע". בוש גם אותת על נכונותה של אמריקה לפתוח במתקפות מנע נגד משטרים כאלה.
ב-8 בינואר 2002, מחלקת ההגנה סיפקה לקונגרס מסמך מסווג שכותרתו ה- Nuclear Posure Review. לוס אנג'לס טיימס השיג עותק ופרסם תקציר ב-9 במרץ של אותה שנה.
ב-Nuclear Posure Review נאמר: "הפנטגון צריך להיות מוכן להשתמש בנשק גרעיני נגד סין, רוסיה, עיראק, צפון קוריאה, איראן, לוב וסוריה".
ה-Review מנה שלושה מקרים ספציפיים שיכולים להצדיק תקיפה גרעינית אמריקאית: "מתקפה עיראקית על ישראל או שכנותיה, התקפה צפון קוריאנית על דרום קוריאה, או עימות צבאי [עם סין] על מעמדה של טייוואן".
במאי 2002 פרסם שר ההגנה ראמספלד הנחיות מעודכנות לתכנון הגנה. הוא הורה לצבא האמריקני להיות מוכן לבצע "תקיפות ללא אזהרה" כדי להביס במהירות אויב מ"עמדה של הרתעה קדימה".
בשיחה עם כיתת הבוגרים בווסט פוינט, בחודש יוני, אישר בוש את הדוקטרינה האסטרטגית האמריקאית החדשה: ""הביטחון שלנו ידרוש מכל האמריקאים להיות צופים קדימה ונחושים, להיות מוכנים לפעולה מקדימה בעת הצורך כדי להגן על חירותנו. ולהגן על חיינו".
בוש גם אישר את מחויבות הממשל שלו לשמור על הגמוניה אמריקאית עולמית כנגד כל האתגרים כפי שנוסחה לראשונה בהנחיית וולפוביץ לתכנון ההגנה ב-1992: "לאמריקה יש", אמר בוש, "ומתכוונת לשמור על עוצמות צבאיות מעבר לאתגר".
אסטרטגיית הביטחון הלאומי, שפורסמה על ידי ממשל בוש ב-17 בספטמבר 2002, נתנה ביטוי קוהרנטי למרכיבים השונים של דוקטרינת בוש. זה אישר עמדה אגרסיבית חדשה המבוססת על התקפות מנע נגד מה שנקרא מדינות נוכלות.
הוא הצהיר בגלוי כי ארה"ב לעולם לא תאפשר לערער על ההגמוניה הצבאית שלה. הוא הזהיר כי בהגנה על האינטרסים האמריקאיים, ארה"ב תפעל לבד במידת הצורך.
דוקטרינת בוש שולבה בתוכנית מלחמה חדשה: CONPLAN 8022, שסיפקה תוכניות מלחמה עולמיות, במיוחד נגד איראן וצפון קוריאה. Global Strike תוכננה במיוחד כמלחמה התקפית מונעת שניתן לצאת לדרך בהוראת הנשיא תוך שעות.
הצבא אישר לשר ההגנה ולנשיא, בינואר 2004, שתוכניות המלחמה העולמית של התקיפה מוכנות לצאת לפעולה.
כמה חודשים לאחר מכן, שר ההגנה ראמספלד אישר "צו התראה גלובלי ביניים לתקיפה" סודי ביותר, המורה לצבא להיות מוכן לתקוף מדינות עוינות "במיוחד איראן וצפון קוריאה". סגן גנרל ברוס קרלסון, מפקד חיל האוויר ה-8 דווח כמי שאמר כי ניתן להוציא להורג את מוקד התקיפה העולמית "בעוד חצי יום או פחות". (וושינגטון פוסט, 15 במאי, 05)
האפשרות של שימוש אמריקאי בנשק גרעיני נגד איראן נידונה בגלוי. בהתייחסו לאפשרות של תקיפה מונעת נגד מתקני גרעין איראניים, הגנרל בדימוס בארי מקפרי אמר לחדשות NBC בינואר 2006: "כדי לאתר ולאחר מכן לפגוע במתקנים המחולקים והתת-קרקעיים הללו... ידרוש כנראה לא כוח אווירי אלא נשק גרעיני" ( וושינגטון פוסט, 25 בינואר, 06).
במרץ 2006, ממשל בוש פרסם את "אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארצות הברית" המעודכנת שלו. מסמך האסטרטגיה היה אגרסיבי בטון, והזהיר את סין מפני "דרכים ישנות של חשיבה ופעולה" בתחרות שלה על משאבי אנרגיה.
זה העמיד את רוסיה על המשמר שיחסיה עם ארה"ב יהיו תלויים בהתנהגותה הזרה והמקומית. הוא הזהיר באופן מבשר רעות כי על הדיפלומטיה להצליח לעצור את תוכנית ההעשרה של איראן אם "יש להימנע מעימות". (NYT, 16,06 במרץ)
אבל ההיבט המדאיג ביותר של מסמך האסטרטגיה החדש הוא אישורו של דוקטרינת בוש של מלחמה מונעת כאסטרטגיה הלאומית של ארצות הברית.
שני המרכיבים של דוקטרינת בוש, מלחמות מנע והתקפות גרעיניות, מטרידים מאוד מכיוון שהם נושאים בתוכם את זרעי העימות התמידי.
באיומים על מדינות מסוימות בהתקפות גרעיניות ראשונות, הן דוחפות את המדינות הללו לחפש הגנה בפיתוח נשק גרעיני משלהן, ובכך להבטיח עימות אלים עם וושינגטון. בקביעת האיומים על השלום, ממשל בוש מחליף את עצמו במועצת הביטחון של האו"ם; בקידום מלחמות מנע לפני שהתממשו איומים, דוקטרינת בוש מבטיחה מעורבות אמריקאית בסכסוכים ללא פתרון, ומלחמות ללא קץ. זו מורשת בוש שהקונגרס צריך בדחיפות להפוך אותה.
פרופ' אדל ספטי הוא פרופסור אורח מכובד באקדמיה הסיבירית למינהל ציבורי, נובוסיבירסק, רוסיה. ספרו האחרון, מנהיגות ודמוקרטיה, יוצא לאור בניו יורק.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו