עלא הובאייל היא אגדה בעולם הכדורגל הבחרייני. ב-2004, יחד עם אחיו מוחמד, הוא הוביל את הנבחרת הלאומית בריצה מתגלגלת בסגנון VCU אל חצי גמר גביע אסיה. לאחר מכן הובאיל הפך לשחקן בחריין הראשון שזוכה בפרס נעל הזהב היוקרתי לאחר שכבש חמישה שערים מול הקבוצות הטובות ביותר ביבשת.
כעת הזוכה במגף הזהב קיבל את המגף, גורש מהנבחרת הלאומית ונעצר לאחר שמצלמות חדשות תפסו אותו בהפגנה "נגד ממשלתית" שכוונה למשפחת המלוכה של בחריין. אחיו משחק הכדורגל, מוחמד, שעמד לצדו במחאה שקטה מול צבא הירי הראשון של בחריין והכוחות המזוינים המיובאים של ערב הסעודית, פוטר גם הוא מהנבחרת והוכנס למעצר. שני האחים, יחד עם שני שחקנים נוספים, נכבלו באזיקים וצעדו צפרדע ממגרש האימונים לעיני חברי הקבוצה המומים.
לפי הטיימס של לונדון, תוכנית החדשות הממלכתית של בחריין התמקדה באחים האבל בהפגנה כדי "לביש את כוכבי הספורט" על שהשתתפו במחאה וכינתה אותם וכל המפגינים כ"צבועים תועים". הדיווח בחדשות הממלכתי לא הזכיר כי עלא הובאייל הוא פרמדיק מיומן ו-EMT שפעל גם כאחות מתנדבת בהפגנה. בהתחשב בעשרות ההרוגים ובמאות הפצועים על ידי הכוחות המזוינים של בחריין וסעודיה מאז תחילת ההפגנות, יש לשבח אותו כגיבור בינלאומי אמיתי. במקום זאת הוא מאחורי סורג ובריח.
האחים Hubail היו רק הספורטאים הבולטים ביותר שנפגעו במה שהפך לדיכוי מכוער נגד Jocks for Justice במדינה. בחריין, מדינה המנוהלת על ידי משפחת מלוכה שכל כך רקבה מגרגרנות, עודף ושחיתות, שהם עלולים להיות טראמפים של כבוד, הודיעה כי 200 ספורטאים הושעו ללא הגבלת זמן באשמת "תמיכה במהפכה העממית במדינה". ביניהם שחקני כדורסל, כדורעף וכדוריד ידועים בארץ. סוכנות הידיעות AP ציטטה פקיד ממשלתי, שדיבר תחת מעטה של אנונימיות, ואמר כי הספורטאים הללו סומנו "נגד הממשלה" בשל תמיכתם בהפגנות "אנטי-ממשלתיות". לא נמסרו פרטים נוספים. כל ה-200 גם הורחקו מכל משחק בינלאומי. כל 200, כמו הרוב המכריע של המפגינים, הם חלק מהרוב השיעי המוסלמי המדוכא במדינה.
למרבה הבושה, אך באופן לא מפתיע לחלוטין, התאחדות הכדורגל של בחריין תמכה במהלך, ואמרה: "ההשעיה נופלת תחת התנהגות בלתי הולמת, והפרת הכללים והתקנות של מועדוני ספורט... לא לעסוק בעניינים פוליטיים".
גם למרבה הבושה, אך באופן לא מפתיע לחלוטין, הנשיא ברק אובמה וממשלת ארה"ב לא אמרו דבר. בתור ג'ושוע קולאנג'לו-בריאן, יועץ ל-Human Rights Watch, כתב , "הנשיא אובמה... מאבד את קולו בכל הנוגע לבחריין." זה לא רק השגחה או מקרה. בחריין שוכנת בשמחה את הצי החמישי של הצי האמריקני, והתחייבה לעשות זאת לעוד 50 שנה. נראה שהטובה הזו העניקה להם את הזכות לשפוך את דמם של מפגינים שלווים ללא עונש. אין "אזור אסור לטיסה" מעל בחריין, ואין ישיבת חירום של מועצת הביטחון של האו"ם. אין השוואות עוצרות נשימה של כותבי חדשות של משפחת המלוכה הבחריינית עם היטלר, סטלין, פול פוט, דארת' ויידר או סאורון. במקום זאת, בעקביות מתקפלת שתרשים את מערכות התקשורת הממלכתיות של הגוש המזרחי הישן, פוליטיקאים אמריקאים של שתי המפלגות והתקשורת האמריקאית בחרו לשתוק.
זה לא המרד הראשון בהיסטוריה של בחריין אבל הוא ללא ספק החמור ביותר. ברגע שהגל התחיל ברחבי האזור, בחריין הייתה מקום ברור שבו רגש המרד נגד האוטוקרטיה ימצא קרקע פורייה. דיברתי עם כריס טונסינג, העורך של דו"ח המזרח התיכון, והוא אמר, "מכיוון שהיא ממוקמת על גבי קופה הפחמימנים של העולם במפרץ הפרסי, לבחריין יש תדמית של אומה עשירה. למעשה חלק גדול מאוכלוסיית הילידים היא ענייה. העוני בתוספת העדתיות השוביניזם והעריצות של משפחת המלוכה גרמו למדינה להירגע במשך עשרות שנים. המרד של 2011 הוא רק המרד הגדול והמודחק ביותר מבין שורה של מאבקים עממיים למען צדק".
אבל זה שהמעמד הפוליטי והעמוד הראשון של העיתון שלך ויתרו על המוסר שלהם ולא אמרו כלום, לא אומר שעמוד הספורט צריך ללכת בעקבותיו. כל סופר כדורגל עם דופק עובד צריך לקרוא לשחרור האחים Hubail. כל איגוד ספורט צריך לשחרר הצהרות שאומרות שהם עומדים עם 200 אחיהם ורוצים שיוכננו מחדש באופן מיידי וללא דיחוי. כל שחקן שמאמין בקונספט של משחק הוגן צריך לקרוא למשפחת המלוכה הבחריינית להפסיק ולהפסיק. בני המלוכה רוצים לתרגל את ההדחקה שלהם בצללים.] אנחנו יכולים להציע אור. קבוצות ספורט מכונות לעתים קרובות משפחות. ובכן, כשבני המשפחה שלנו עוברים התעללות, אתה אומר משהו. הקצבים המלכותיים של בחריין מתבססים על השתיקה שלנו. אבל כששתיקה שווה למוות, זו כבר לא אופציה.
[דייב זירין הוא המחבר של "ספורט רע: איך הבעלים הורסים את המשחקים שאנחנו אוהבים" (סקריבנר) ובדיוק עשה את הסרט התיעודי החדש "לא רק משחק." קבל את הטור שלו בכל שבוע במייל [מוגן בדוא"ל]. פנה אליו ב[מוגן בדוא"ל].]
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו