תומכי ה-גרין ניו דיל אומרים כי ישנה דחיפות רבה בטיפול במשבר האקלים ומדגישים את היקף והיקפו של מה שנדרש כדי להילחם בו. הם צודקים. הם משתמשים במונח "ניו דיל" כדי לעורר את התגובה המסיבית של פרנקלין דלאנו רוזוולט וממשלת ארצות הברית לשפל הגדול. אנלוגיה טובה עוד יותר תהיה ההתגייסות של המדינה להילחם במלחמת העולם השנייה.
המבקרים שואלים, "האם אנחנו יכולים להרשות זאת לעצמנו?" ומתלוננים על כך שתומכי Green New Deal מבלבלים את המאבק לשימור כדור הארץ, שאליו צריכים כל האנשים הישרים להסכים, עם אג'נדה שנויה יותר במחלוקת לשינוי חברתי. בשני הצדדים המבקרים טועים.
כן, אנחנו יכולים להרשות זאת לעצמנו, עם המדיניות הפיסקלית הנכונה והרצון הקולקטיבי. אבל חשוב מכך, עלינו להרשות זאת לעצמנו. מצב החירום האקלימי הוא מלחמת העולם השלישית שלנו. חיינו והציוויליזציה שלנו כפי שאנו מכירים אותה עומדים על כף המאזניים, בדיוק כפי שהיו במלחמת העולם השנייה.
כשארה"ב הותקפה במהלך מלחמת העולם השנייה אף אחד לא שאל, "האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להילחם במלחמה?" זה היה עניין קיומי. לא יכולנו להרשות לעצמנו לֹא להילחם בו. אותו דבר לגבי משבר האקלים. כאן, אנחנו כבר חווים את העלויות הישירות של התעלמות מהנושא - בשנים האחרונות המדינה איבדה כמעט 2% מהתמ"ג באסונות הקשורים למזג האוויר, הכוללים שיטפונות, הוריקנים ושריפות יער. העלות לבריאותנו ממחלות הקשורות לאקלים רק מוצגת בטבלאות, אבל גם היא תגיע לעשרות מיליארדי דולרים - שלא לדבר על מספר החיים שאבד עד כה. אנחנו נשלם על התמוטטות האקלים בצורה כזו או אחרת, אז הגיוני להוציא כסף עכשיו כדי להפחית את הפליטות במקום לחכות עד מאוחר יותר כדי לשלם הרבה יותר על ההשלכות - לא רק ממזג האוויר אלא גם מעליית מפלס הים. זו קלישאה, אבל זה נכון: גרם של מניעה שווה קילו של תרופה.
המלחמה במצב החירום האקלימי, אם תתנהל נכון, למעשה תהיה טובה לכלכלה - בדיוק כפי שמלחמת העולם השנייה הכינה את הבמה לעידן הזהב הכלכלי של אמריקה, עם קצב הצמיחה המהיר ביותר בתולדותיה בתוך שגשוג משותף. העסקה החדשה הירוקה תמריץ את הביקוש, ומבטיחה שימוש בכל המשאבים הזמינים; והמעבר לכלכלה הירוקה כנראה יביא לפריחה חדשה. ההתמקדות של טראמפ בתעשיות העבר, כמו פחם, חונקת את המהלך ההגיוני הרבה יותר לכוח הרוח והשמש. הרבה יותר מקומות עבודה ייווצרו באנרגיה מתחדשת מאשר יאבדו בפחם.
האתגר הגדול ביותר יהיה ארגון המשאבים עבור העסקה החדשה הירוקה. למרות שיעור האבטלה "הכותרת" הנמוך, לארצות הברית יש כמויות גדולות של משאבים שלא מנוצלים ולא הוקצו בצורה לא יעילה. היחס בין המועסקים לאלה בגיל העבודה בארה"ב עדיין נמוך, נמוך מבעברנו, נמוך מאשר במדינות רבות אחרות, ונמוך במיוחד עבור נשים ומיעוטים. עם מדיניות חופשה ותמיכה משפחתית מתוכננת היטב וגמישות רבה יותר בזמן בשוק העבודה שלנו, נוכל להביא יותר נשים ויותר אזרחים מעל גיל 65 למעגל העבודה. בגלל מורשת האפליה הארוכה שלנו, רבים ממשאבי האנוש שלנו אינם מנוצלים ביעילות כפי שהם יכולים או צריכים להיות. יחד עם מדיניות חינוך ובריאות טובה יותר והשקעה רבה יותר בתשתיות ובטכנולוגיה - מדיניות צד ההיצע האמיתית - יכולת הייצור של הכלכלה עלולה לגדול, ולספק חלק מהמשאבים הדרושים לכלכלה כדי להילחם ולהסתגל להתמוטטות האקלים.
בעוד שרוב הכלכלנים מסכימים שעדיין יש מקום להתרחבות כלכלית מסוימת, אפילו בטווח הקצר - תפוקה נוספת, שחלקה יכולה לשמש למלחמה במשבר האקלים - נותרה מחלוקת לגבי מידת התפוקה שניתן להגדיל ללא ריצה לפחות לצווארי בקבוק קצרי טווח. עם זאת, כמעט בוודאי, תצטרך להיות פריסה מחדש של משאבים כדי להילחם במלחמה הזו בדיוק כמו במלחמת העולם השנייה, כאשר הכנסת נשים לכוח העבודה הרחיבה את כושר הייצור אך זה לא הספיק.
שינויים מסוימים יהיו קלים, למשל, ביטול עשרות מיליארדי דולרים של סובסידיות דלק מאובנים והעברת משאבים מייצור אנרגיה מלוכלכת לייצור אנרגיה נקייה. עם זאת, אפשר לומר שלאמריקה יש מזל: יש לנו מערכת מס מעוצבת כל כך גרועה, רגרסיבית ורצופת פרצות, שיהיה קל לגייס יותר כסף במקביל להגברת היעילות הכלכלית. מיסוי תעשיות מלוכלכות, הבטחה שההון ישלם שיעור מס גבוה לפחות כמו אלה שעובדים לפרנסתם, וסגירת פרצות מס יספקו טריליוני דולרים לממשלה במהלך 10 השנים הבאות, כסף שניתן לבזבז על מאבק באקלים חירום. יתרה מכך, הקמת בנק ירוק לאומי תספק מימון למגזר הפרטי להתמוטטות אקלים - לבעלי בתים שרוצים לבצע את ההשקעות הגבוהות בבידוד המאפשרות להם לנהל את המאבק שלהם במשבר האקלים, או לעסקים שרוצים. להתאים את המפעלים והמטה שלהם לכלכלה הירוקה.
מאמצי הגיוס של מלחמת העולם השנייה שינו את החברה שלנו. עברנו מכלכלה חקלאית וחברה כפרית ברובה לכלכלה יצרנית ולחברה עירונית ברובה. לשחרור הזמני של נשים עם כניסתן לכוח העבודה כדי שהמדינה תוכל לספק את צרכי המלחמה שלה היו השפעות ארוכות טווח. זו השאיפה של הפרקליטים, לא בלתי מציאותית, ל"גרין ניו דיל".
אין שום סיבה שהכלכלה החדשנית והירוקה של המאה ה-21 צריכה ללכת לפי המודלים הכלכליים והחברתיים של כלכלת הייצור של המאה ה-20 המבוססת על דלקים מאובנים, בדיוק כפי שלא הייתה סיבה שהכלכלה הזו הייתה צריכה ללכת בעקבות הכלכלה והחברתית. מודלים של הכלכלות האגרריות והכפריות של המאות הקודמות.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו