מקור: כוכב הבוקר
THE Comite Ciudadano (ועדת אזרחים), קואליציה ימנית בראשות סגן נשיא בוליביה לשעבר, קרלוס מסה, ולואיס פרננדו קמאצ'ו, יזם מולטי-מיליונר, המוביל את קבוצת הלחץ הימנית הקיצונית Comite Civico (הוועדה האזרחית) של סנטה קרוז, פתח במשותף גל אלימות אכזרי באזורים רבים במדינה שמטרתו במפורש להדיח את הנשיא הנבחר בדמוקרטיה אבו מוראלס.
האלימות מתבצעת על ידי בריונים חמושים בתשלום שהמטרה העיקרית שלהם הייתה מבני ציבור, ארגונים הקשורים לממשלה (איגודים מקצועיים, קואופרטיבים, קהילות עניות ושכונות החשודות כמעוזי פרו-מורלס, תחנות רדיו קהילתיות וכדומה). , אנשים הקשורים לממשלה (שרים, ראשי ערים וכו'), ובמיוחד אנשים ממוצא ילידי שספגו את נטל הגזענות שלהם. הם תקפו הכי הרבה נשים ילידים.
מדובר בשחזור של גל האלימות הגזעני שהושק ב-2008, שמטרתו הן להדיח את מוראלס הנבחר באופן דמוקרטי והן לחלוקת המדינה לשניים, המבקש להקים מדינה לא-ילידית באזור המזרחי של השטח, בדיוק היכן מרבצי גז ונפט עשירים שקרים.
באותה תקופה, שגריר ארה"ב פיליפ גולדברג מילא תפקיד מרכזי במבצע. ארה"ב, כמו עם הנפט בוונצואלה, לא זנחה את הנחת ידה על עושר כזה, עם התמריץ הנוסף שלבוליביה יש את מרבצי הליתיום הגדולים בעולם.
מה שגרם לכך הייתה התבוסה האלקטורלית שספגה האגף הימני של בוליביה בבחירות הלאומיות ב-20 באוקטובר 2019. התוצאות העניקו את הניצחון לתנועה של מוראלס לסוציאליזם (MAS) עם 47.08 אחוזים, מול קרלוס מסה עם 36.51 אחוז ומועמד נוסף שקיבל 8.78 אחוז. בנוסף, MAS זכתה ברוב מוחלט הן בקונגרס והן בסנאט. האופוזיציה הימנית סירבה להכיר בתוצאות, ובאופן טיפוסי של ימין לטינו-אמריקאי, טענה להונאה.
הבחירות בבוליביה הן ידניות לחלוטין. אז הימין תפס את העיכוב הרגיל בבחירות בבוליביה כדי לתת את התוצאות המובהקות, בשל הזמן שלוקח לספירת הקולות הילידיים, הכפריים, בעיקר, ולהישלח תוצאותיו ללה פאס לצורך צבירת הקולות על ידי העליון בית הדין לבחירות (TSE), כראיה למשחק גס.
הימין פתח בקמפיין תקשורתי משכר (בתמיכה מלאה של התקשורת הארגונית העולמית) לפיו בוצעה הונאה.
אז החלה מתקפת ההפיכה ברצינות ועד ה-22 באוקטובר, בריונים ימנים השתוללו ובין שאר הברבריות הציתו שלושה משרדי בחירות ברחבי בוליביה בטענה ל"זיוף הצבעות".
מתקפת ההפיכה החלה ברצינות ועד ה-22 באוקטובר, בריונים ימניים השתוללו, ובין שאר הברבריות הציתו שלושה משרדי בחירות ברחבי בוליביה בטענה ל"זיוף הצבעות".
האלימות שלהם התגברה באופן מסיבי כאשר ה-TSE הכריז על ניצחונו של מוראלס על פי העיקרון החוקתי שאם מועמד כלשהו לנשיאות ישיג למעלה מ-40% ולפחות 10 נקודות מעל סגנית האלופה, אין צורך בסיבוב שני.
כדי לנטרל את המצב המתוח ביקש מוראלס מה-TSE להזמין את ארגון המדינות האמריקאיות (OAS) לערוך ביקורת על הבחירות. מסה, קמאצ'ו וחסידיהם דחו זאת על הסף, ובמקום זאת דרשו בחירות חדשות והתפטרותו של מוראלס, תוך שהם ממשיכים לביצים על הבריונים הגזעניים לערוך ציד מכשפות ארצי נגד תומכי MAS.
המדיה החברתית הייתה מלאה בתמונות איומות של אלימות גזענית נגד נשים וגברים ילידים, כמו המקרה של ראש עיריית MAS של Vinto, בקוצ'במבה, פטרישיה ארסה, שנעצרה על ידי בריונים שגילחו את שערה, שטפה אותה בצבע אדום ( הצבע של האגף הימני בבוליביה), אילץ אותה ללכת יחפה בעיר, לכרוע ברך ולבקש סליחה על תמיכתה בממשלת מוראלס.
היא, באומץ לב, סירבה להתנצל, עמדה על שלה ובסופו של דבר חולצה על ידי כוחות החוק והסדר. בינתיים, בריונים גזענים חמושים אחרים הציתו את בית העירייה של וינטו.
באופן דומה, גם בית העירייה של אורורו הוצת על ידי בריונים מהאופוזיציה, וכך גם ביתו של ויקטור הוגו ואסקז, מושל אורורו, ואותו גורל פגש את ביתו של אסטבן אורקיזו, מושל MAS של סוקרה בצ'וקיסאקה.
בנוסף, ויקטור בורדה, נשיא הקונגרס של בוליביה, התפטר מתפקידו ואף מתפקידו כחבר פרלמנט משום שאופוזיציה חמושים בעיר פוטוסי חטפו את אחיו.
הוא התפטר כדי לשמור על חיי אחיו ולתרום לשלום המדינה. זוהי טכניקה ששימשה נגד חברים בולטים אחרים ב- MAS, ומכאן מספר התפטרויות, שהוצגו כמשבר בתוך MAS. אפילו התקשורת הימנית של בוליביה מדווחת על השיטה הזו.
בזעם גזעני נוסף, הוצת גם ביתה של אסתר מוראלס איימה, אחותו של אבו מוראלס, בעיר אורורו.
המון ימין כבש באלימות את שטחי הטלוויזיה של בוליביה ורדיו נואבה פטריה, שניהם כלי תקשורת פרו-ממשלתיים, שם גירשו בכוח את כל העובדים. אף לחישה מהתקשורת הארגונית על המתקפה הבוטה הזו על חופש העיתונות.
במעשה תוקפנות נוסף, מפגיני הימין לקחו את חוסה ארמאיו, מנהל תחנת הרדיו של קונפדרציה האיכרים, כבן ערובה לאחר שכבשו את שטחי הקונפדרציה. הוא עבר אכזריות ונקשר לעץ ברחוב.
גל האלימות כמעט זהה לניסיונות ההפיכה בראשות ארה"ב ולאלימות הימנית הקיצונית שהתחוללה בוונצואלה ב-2014 וב-2017 - ובניקרגואה ב-2018.
גל האלימות כמעט זהה לניסיונות ההפיכה בראשות ארה"ב ולאלימות הימנית הקיצונית שהתחוללה בוונצואלה ב-2014 וב-2017 - ובניקרגואה ב-2018.
מה שהקל על הבריונים לפעול בחופשיות וללא עונש הוא שחלקים חשובים במשטרה, במה שנראה כפעולה מתואמת, העלו מספר דרישות כלכליות (השוואת שכר לרמת הכוחות המזוינים), נסוגו. לצריפים שלהם, והותירו את האוכלוסייה האזרחית נתונה לחסדיהם של בריונים גזעניים שהשתוללו. קהילות ותומכי מוראלס ארגנו את ההגנה שלהם, ובכך הגבירו את המתח.
רוב הזעם הגרוע ביותר הושמטו בזהירות על ידי התקשורת הארגונית בעולם שמציגה את המשבר כמרד נגד ממשלתו של מוראלס למען הגנת הדמוקרטיה, רחוק מאוד מהמציאות בשטח.
הממשלה אפיינה את זה נכון כניסיון הפיכה בראשות הימין במדינה עם בריונים גזעניים ופשיסטים שמבצעים אלימות מופקרת במטרה היחידה להדיח את מוראלס.
הממשלה אפיינה את זה נכון כניסיון הפיכה בראשות הימין במדינה עם בריונים גזעניים ופשיסטים שמבצעים אלימות מופקרת במטרה היחידה להדיח את מוראלס.
ב-10 בנובמבר קרא מוראלס לבחירות חדשות עם TSE מחודש לחלוטין שמטרתו לשים קץ לאלימות הגזענית, וקרא לאופוזיציה לדיאלוג.
עם זאת, קרלוס מסה בהצהרה פומבית אמר כי גם מוראלס וגם סגן הנשיא שלו, אלווארו גרסיה לינרה, אינם יכולים להמשיך בתפקידיהם ועליהם להתפטר - והם גם לא יכולים להיות מועמדים בכל מערכת בחירות חדשה.
הוא גם עודד את האופוזיציה להמשיך ולהגביר את הלחץ ברחובות שכבר הסב כל כך הרבה כאב - בעיקר לרוב הילידים - והביא את האומה לסף מלחמת אזרחים.
זו הייתה תוכנית המשחק האמיתית. לא מאז 2008 הדמוקרטיה הבוליביאנית תחת איום כל כך. אז קרא מפקד הצבא למורלס להתפטר. כעת מוראלס וסגן הנשיא אלווארו גרסיה לינרה יצאו לטלוויזיה והגישו את התפטרותם בניסיון להביא לשלום. ההפיכה הושלמה.
אנו קוראים לתנועת העבודה הבריטית לגנות את ההפיכה הימנית ולתמוך בדמוקרטיה בבוליביה ובקריאתו של מוראלס לבחירות חדשות כאמצעי דמוקרטי ושליו לפתור את המשבר אליו הובילה ההפיכה את המדינה. לא עוד פינושה באמריקה הלטינית!
פרנסיסקו דומינגז הוא אקדמאי ואקטיביסט צ'יליאני פרנסיסקו דומינגז.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו