Re: "הפוליטיקה של טבח סרברניקה"
(http://www.zmag.org/content/showarticle.cfm?SectionID=74&ItemID=8244)
זה מזעזע שאדוארד הרמן בוחר במלאת 10 שנים לטבח (שהוא בספק אם קרה) כדי להעליב את האלמנות, ההורים, הילדים ושאר הניצולים של אזרחים מוסלמים בוסנים (שלדעתו לא נהרגו). זה מעבר לי למה הוא כל כך מתמיד בהכחשת הזוועות הסרביות וההתנצלות שלו על התוקפנות הסרבית. הוא חוזר בעקביות על אי אמיתות שהופרכו מזמן. ולמרות שהוא משאיר אי בהירות לגבי מה שלדעתו קרה בפועל, הוא אף פעם לא מצליח להביע צער על "הרק 2000" או על כמה קורבנות שהוא יכול להביא את עצמו להודות. במקום זאת, הוא מאפיין את ההרג כ"לחימה והוצאות להורג", ולא הרס מתוכנן מראש ומאורגן של כל זכר בוסניקי מ"גיל הלחימה" שהסרבים יכולים לשים עליו את ידם. הוא כותב ש"גברים מוסלמים בוסנים רבים מתו במהלך הפינוי של סרברניצה והשלכותיו" כאילו מדובר באירוע מצער ולא במסע רצח שיטתי.
נראה כי הרמן אינו מסוגל למסגר נושא מחוץ לגינוי של מעצמות המערב. יש הרבה ביקורת על ארה"ב, נאט"ו והאו"ם על התערבות בזמן שמשטרו של מילושביץ' הרס את יוגוסלביה והרג אלפים. אבל במקום להתייחס לנושאים האלה, הרמן מביא מוניטין בפורום הזה עם תיאוריות מוזרות והצעות אבסורדיות לפיהן מוסלמים בוסנים הפציצו את עצמם וכו'.
האקספוזיציות הארוכות והערות השוליים הנרחבות של הרמן לא אמורות להטעות את הקוראים לחשוב שמדובר ביצירה אקדמית. הוא מוציא את המקורות שלו מהקשרם, משתמש במקורות לא אמינים, או סתם מתייחס לעבודות קודמות משלו שלא הציעו שום תיעוד.
אני מקווה שכמה דוגמאות לזיוף הבוטה שלו, להלן, ישכנעו את הקוראים שהם צריכים לחפש במקומות אחרים תיאורים מנומקים ומדויקים על מלחמת בוסניה וטבח סרברניצה בפרט.
כל מי שמאמין שהרמן מספק נקודת מבט "אלטרנטיבית" אמינה או את הסיפור "המודחק", מוטעה בצער. מוטב היה לקרוא דו"ח חדש של המכון לדיווחי מלחמה ושלום (http://www.iwpr.net/index.pl?archive/tri/tri_414_1_eng.txt), היסטוריה יסודית של מה שידוע כעת על תכנון וביצוע הטבח בסרברניצה. יהיה מעניין לראות את הרמן מנסה להפריך את הדיווח הזה נקודתית, במקום לתת לו צחצוח מעורפל ומנסה להתעלם ממנו.
רוג'ר ליפמן
סיאטל
-----------
הרמן כותב:
... ההערכה המקורית של 8,000 [הרוגים], כולל 5,000 "נעדרים" – שעזבו את סרברניצה לקווים המוסלמיים של בוסניה – נשמרה גם לאחר שנקבע במהירות כי כמה אלפים הגיעו לקווים אלו וכי עוד כמה אלפים נספו בקרב . המספר העגול הנחמד הזה מתקיים גם היום לנוכח כישלון למצוא את הגופות שהוצאו להורג ולמרות היעדר תמונת לוויין אחת המציגה הוצאות להורג, גופות, חפירות או משאיות שמובילות גופות לקבורה מחדש.
לוועדה הבינלאומית לנעדרים (ICMP), שהיא הסמכות המובילה בנושא, יש רשימה של כ-8,000 מוסלמים בוסנים סרברניקה בודדים שאושרו למותם או שדווחו כנעדרים על ידי ניצולים. זהו המספר המינימלי של נפגעים. כמה סטים שלמים של שרידים שנמצאו נותרו בלתי ניתנים לזיהוי על ידי התאמת DNA מכיוון שאין להם ניצולים שיספקו דגימות DNA. משפחות שלמות, וכפרים שלמים (מתוך 200 הכפרים באזור), נמחקו בחלק מהמקרים כתוצאה מהתקיפה הסרבית. למעלה מ-2000 קורבנות זוהו עד היום, ונוספו יותר מדי יום.
הרמן מצהיר ש"רק" 2000 גופות נמצאו עד 1999, אבל הוא קצת לא מעודכן. למעלה מ-4000 גופות נמצאו עד כה, כאשר קברי אחים חדשים עדיין מתגלים באופן קבוע. לטענתו, המחסור בתמונות לוויין מטיל ספק במספר הנפגעים, אך הוא מתעלם מכל העדויות האחרות ומכחיש שכוחות סרבים העבירו גופות מקברי האחים המקוריים לקברים משניים על מנת להסתיר אותן.
כפי שמציינים דו"ח ועדת הרפובליקה סרפסקה (RS, או סרבית בוסנית) (2004) והוועדה הבינלאומית לנעדרים, חפירה וקבורה סרבית הובילו למה שידוע כשילוב שרידים; העצמות מתערבבות, וחלקים מאותו גוף נמצאים לעתים קרובות בשניים או אפילו בשלושה אתרי קבר שונים. העובדה שחלקים מגופות בודדות נמצאים לפעמים בקברי אחים מרובים היא, כשלעצמה, עדות משכנעת לקבורה מחדש. דוח ועדת RS קובע כי חוקרי RS ביקרו 29 קברי אחים משניים ושלישוניים - מה שהופך את ההכחשה של הרמן למגוחכת ומבישה. יתר על כן, חלק מהמבצעים עצמם תיארו את העברת הראיות לקברים משניים. (ראה דו"ח ראשוני של ועדת סרברניקה, עמוד 23.) [1]
אולי הרמן יגמור שהוא אינו מכחיש את קיומם של קברי אחים משניים, שכן הוא לא עשה זאת בכל כך הרבה מילים. אבל ההצהרה שלו לפיה אף אחד "מעולם לא הראה תמונת לוויין של אנשים שמוצאים להורג, קבורים או נחפרים לקבורה מחדש, או של משאיות שמעבירות אלפי גופות למקום אחר" נועדה בבירור (אם ניתן להכחיש) לרמוז על אי-קיומה של קברי אחים משניים.
קברי אחים משניים של קורבנות סרברניצה ממשיכים להתגלות ולהוציא מהקבר. האחרון כולל אחד שדווח ב-21 ביוני 2005, המכיל שרידים חלקיים של 240 בני אדם [2]; ועוד אחד שדווח ב-11 ביולי 2005, מאמינים שהוא מכיל כ-100 שרידים. [3]
הרמן כותב: "זה היה נוהג תקשורתי מקובל לעבור מתביעה מוצהרת ובלתי מוכחת של אלפי נעדרים, או דיווח על גילוי גופות באתר קבר, למסקנה שבכך הוכחה התביעה של 8,000 שהוצאו להורג".
כדוגמה הוא מביא מאמר שכתב לאחרונה טים יהודה, "כיצד הובא לאור הסרטון שהכניס את סרביה למעגן". הנקודה של הכתבה היא לא כמה נהרגו בטבח סרברניצה, אלא איך הסרטון מהטבח משפיע ישירות על משטר מילושביץ'. בהחלט שווה לקרוא את סיפור הגבורה והבלשים המדהים הזה של אחד מפעילי זכויות האדם המובילים בסרביה. [4]
הרמן מייחס שלוש הפצצות של מוסלמים בוסנים לא לכוחות הסרבים שכבשו את סרייבו במשך שנים (והרגו קרוב ל-10,000 אזרחים), אלא למוסלמים עצמם. הוא אומר כי "רבים בכירים באו"ם ובכירי צבא מערביים טענו כי הראיות חזקות בכל שלושת המקרים שהפעולות תוכננו ובוצעו על ידי מוסלמים בוסנים", אך הוא משמיט את העובדה שכוח ההגנה של האו"ם (UNPROFOR), אשר בתחילה האמין שהפגזת שוק מרקאלה נורתה מעמדות ממשלת בוסניה, גילתה טעות בחישוב והגיעה למסקנה שאינה יכולה לקבוע מי ירה את הפגז. לאחר מכן, מומחה תחמושת קבע, והציג כראיה בבית הדין בהאג, כי הפגז יכול היה להגיע רק מתפקיד בשליטה סרבית. עד אחר, קצין האו"ם לשעבר, העיד שכמעט 100% מהפגזים שנחתו בצד הצבא הבוסני של קו העימות נורו על ידי הסרבים, וכי הצבא הבוסני לא ירה על אנשיו שלו (אזרחי סרייבו מכל וכל. עדות). [5] העיתון היומי סרייבו אוסלובודג'ניה (28 בינואר 2005) מדווח כי על פי רישומי האו"ם, במהלך המלחמה נורו כ-70 טילים בעלי קליבר גבוה לאזור סמוך לשוק מרקאלה. השלושה היחידים שהסרבים הבוסנים טרחו להכחיש את הירי היו השלושה שהביאו למעשי הטבח שציטט הרמן.
באופן מדהים, הרמן מקים לתחייה את ההכחשה השקרית שהסרבים הפעילו מחנה ריכוז אכזרי בטרנופליה. הכחשה זו הופרכה בהרחבה, בתקשורת ובבתי המשפט הבריטיים. שוב הרמן מציג את השקר שלו באופן מכחיש, אבל הוא מייחס לנושא חשיבות כזו עד שברור שהוא לא מדבר רק על אפיון של תמונה. במקום זאת, הוא מחפה על אכזריות סרבית לאסירים מוסלמים בוסנים. להפרכה לעמדתו של הרמן ראה "רעל בבאר ההיסטוריה" [6]; ראה גם קומנדיום של מאמרים קשורים. [7]
בטיפול הקצר שלו במלחמת קוסובו מציג הרמן כמה מצגי שווא כמו שיש לו משפטים. רובם הופרכו במקומות אחרים, אבל אזכיר אחד כאן בגלל ערכו ההמחשה.
הרמן כותב כי "בכירים בארה"ב, ברגעים שונים, טוענים 100,000, 250,000 ו-500,000 הרג סרבים של אלבני קוסובו". כאסמכתא הוא נותן מאמר קודם שלו, שבו בשום שלב הוא לא מזכיר את הנתון של 250,000, ולא מצאתי אותו שהוזכר קודם לכן על ידו או על ידי מישהו אחר. המאמר הקודם שלו נותן את הנתון של 500,000 שהוכרזו "נעדרים" על ידי מחלקת המדינה. [8] במאמרים אחרים הוא תיאר את הצהרת מחלקת המדינה כ"500,000 הרוגים בקוסובו". מה יכול להיות המקור שלו לזה? למעשה זה לא משרד החוץ, אלא מאמר ב ניו יורק טיימס (11 בנובמבר 1999) שעשה את הייחוס הזה בטעות. [9] ה פי זיהה את הקריאה השגויה של דו"ח מחלקת המדינה, ויומיים לאחר מכן, הוציאה תיקון, והודתה, "משרד [המדינה] לא אמר שעד 500,000 אלבנים מקוסוברים נעדרים וחשש למוות". [10] אבל עד היום הרמן חוזר על מידע מוטעה מה- פי. נראה שהוא לא מודאג מהדיוק.
נראה שהרמן פועל כראש צד של לאומנים סרבים שנמצאים עמוק בהכחשה בגלל מסע ההרס של ארצם. סרביה לא תרפא, ולא יהיה פיוס סרבי-בוסניאק, עד שהסרבים יוכלו להשלים עם הפשעים שבוצעו בשמם. סרבים רבים מסכימים, והם מקבלים קול על ידי ארגוני זכויות אדם סרבים כמו המרכז למשפט הומניטרי [11] ונשים בשחור.[12]
---
הערות:
[1] http://www.vladars.net/pdf/srebrenicajun2004engl.pdf
[2] http://www.iol.co.za/index.php?set_id=1&click_id=24&art_id=qw1119344940746B212
[3] http://www.fena.ba/uk/vijest.html?fena_id=FSA280301&rubrika=ES
[4] http://observer.guardian.co.uk/international/story/0,6903,1499516,00.html
[5] http://www.cij.org/index.cfm?fuseaction=viewReport&reportID=495&tribunalID=1
[6] http://www.guardian.co.uk/itn/article/0,2763,184815,00.html
[7] http://www.glypx.com/balkanwitness/Articles-deniers.htm#bosnia
[8] http://www.state.gov/www/regions/eur/rpt_990416_ksvo_ethnic.html
[9] http://www.balkanpeace.org/monitor/mgen18.html
[10] http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9F02E4D8143DF930A25752C1A96F958260
[11] http://www.hlc.org.yu/english/index.php
[12] http://www.wib-zeneucrnom-belgrade.org/index-en.htm
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו