הפרקטיקות של ארגונים המזוהים עם 'זכות לעיר' ברחבי העולם משתנים מאוד, אך יש להם הרבה מן המשותף. דיווחים מקבוצות באירופה ובארה"ב, מיוון להונגריה, גרמניה, צרפת, פורטוגל, ספרד ועד ארצות הברית - שהוצגו בכנס שנערך לאחרונה בניו יורק [1] - חשפו גם קווי דמיון בולטים וגם הבדלים בולטים, עם משותף תנופה מאחוריהם והתלהבות משותפת בפעולה. להלן ניסיון למסגרת להפרדה בין מרכיבי המדיניות של קבוצות אלו, והוא מבוסס על הניתוח המנוצל, הבלתי נכלל, חסר שביעות רצון.[2] עם השערות לגבי אילו סוגי תשובות עשויות להיווצר. ניתן לשאול את השאלה, כיצד כל מרכיב עשוי להתייחס לקריאות השונות של 'הזכות לעיר' שפורטו בדיון קודם.[3] הרישום לא נועד להיות מקיף, וגם לא לעשות שיפוט ערכי באשר לגישה "נכונה" או "לא נכונה", אלא להוות סיוע לקידום הדיון במטרות ובשיטות חלופות.
1. יעד אזור בחירה? איך הם מוגדרים? בתור עניים, מעמד הפועלים, מהגרים, קבוצות אתניות או "גזעיות" או דתיות של מיעוטים? לפי גיל? לפי מעמד חוקי, לפי מין, לפי נטייה מינית? לפי יחסי מקום עבודה, התאגדות, תעריפי שכר, תנאי עבודה?
השערה: פתוח לכולם בתיאוריה, אך בפועל: קבוצות בין המנוצלים, המודרים והמרוצים, בעלות מכנה משותף: לא משרתים אותם בקפיטליזם ועיור מוכווני שוק, בין קבוצות אלו המיקוד נקבע על פי ההיסטוריה והמצב החברתי-פוליטי הקיים . בפועל, "כל האנשים" אינם אזור הבחירה אלא בטווח הארוך מאוד - לחלקם יש כבר את הזכות על העיר, ומשתמשים בה כדי להדיר אחרים.
2. מיקוד בעיה? ג'נטריפיקציה/עקירה כמעט תמיד, במישרין או בעקיפין, דיור בר השגה, חסרי בית, סביבה, שירותי בריאות, תוכניות רווחה, מקומות עבודה, אפליה על בסיס "גזע", אתניות, מגדר, העדפה מינית, מצב הגירה, עוני, גלובליזציה, פיתוח קהילה מקומית/ שְׁמִירָה?
השערה: בעיות קהילתיות ולא במקום עבודה, כמעט תמיד התמקדות בנושאים בודדים ביניהם, לרוב ג'נטריפיקציה/עקירה או דיור/חסרי בית, אך מעורבים ותומכים בקמפיינים וקבוצות אחרות.
3. בסיס הארגון? מבוסס על נושאים? קהילתי או שכונה? מבוסס עיר? לאומי? פעיל כארגון אחד, או קואליציה של ארגון? מבוסס על חברות, עם "בעלי ברית" שאינם חברים? עובדים ו/או מתנדבים בתשלום? אם מקומי, קישור לברית הלאומית? קישורים גלובליים?
השערה: דרושה רמה מסוימת של צוות בשכר; דמי חבר מועילים לארגון אך אינם מספקים למימון פעילויות רצויות, קשר עקרוני למציאת מקורות אך עם מתחים. פעולות המאורגנות לעתים קרובות יותר על ידי קבוצות חברות בודדות של ברית 'זכות לעיר' מאשר על ידי הקואליציה/ברית עצמה, אך מקווים לרמות גבוהות של שיתוף פעולה ואחדות. קישורים לקבוצות לאומיות ועולמיות מגבירים את המורל והמידע, אך הם נפרדים בעצם מהפעילויות המקומיות.
4. ארגון פנימי? דמוקרטיה השתתפותית? דמוקרטיה פורמלית? הנהגה חזקה? רוצים ספונטניות? תוכניות חינוך והכשרה עצמית מפורשת? שימוש בהזדמנויות/ארגונים חינוכיים חיצוניים?
השערה:[ מעט מידע ישיר זמין.] דגש חזק על דמוקרטיה השתתפותית, אך בפועל תלוי באופן משמעותי בהיקף ואיכות המנהיגות, עם מתחים מזדמנים בין אפקטיביות לדמוקרטיה. צורך משותף ולא ממומש להרחבת חינוך ודיון פנימי.
5. אסטרטגיות, טקטיקות? הפגנות? קווי כלונסאות? יחסי ציבור? עצומות? מעורבות בפוליטיקה אלקטורלית, סביב נושאים? סביב מועמדים? סביב מסיבות? סיט-אין? עיסוק במרחבים ציבוריים ו/או פרטיים? שביתות, מבוסס מקום עבודה?
השערה: כל הקבוצות לומדות מניסיון, שלהן ואחת מהשנייה. היחסים עם התקשורת חשובים, ראויים לתשומת לב ממוקדת. רמת המיליטנטיות נקבעת יותר מבחוץ (רמת משבר וכו') מאשר על ידי החלטות פנימיות. תלוי חלקית בעמדה אידיאולוגית באשר לרצוי הקונצנזוס/ניצחון בסכסוכים על כוח.
6. מצב היסטורי?: כיצד יהיו התשובות לכל אחד מהעיל תלויות ברמת השגשוג הכלכלי? משבר כלכלי? תחושת שיפור או ירידה ברמת החיים? מדיניות של l1%? רמה/עמדה בתהליך הגלובליזציה? צורות משפטיות, ממשלתיות, תרבותיות מבוססות היסטורית? מעורבות במלחמה? תפקיד הצבא? שְׁחִיתוּת?
השערה: תלוי, לא ברמה המוחלטת, אלא גם בשינוי שנתפס: תנאים משתפרים או מחמירים, וגם בחוסר צדק נתפס: אי השוויון גובר או יורד, כבוד מוענק או נשלל?
7. תפקיד המדינה? האם המדינה נתפסת כאויב? חבר (לא) אמין? שיקול משני? שדה קרב? יעד לפעולה?
השערה: הגישה תהיה תלויה במדיניות של ה-1%: האם הם מבקשים לאמץ ולגבש, כמו במדיניות מדינת הרווחה, או לשלוט, ואם שליטה, בכוח, דיכוי משטרתי, הפללה, או על ידי סובלנות/עידוד ימין קבוצות אופוזיציוניות, כמו מסיבת התה או סקינים? צעדי צנע? מתקפה אידיאולוגית ניאו-ליברלית? האם המבנה הפורמלי של הממשלה מאפשר השפעה משמעותית של קבוצות?
8. מוֹטִיבָצִיָה? מה מניע את החברות: מצוקה כלכלית? חוסר ביטחון? אובדן הטבות, נוכחיות או עתידיות? נוכח מתוסכל או שאיפות מורחבות? תחושת אי צדק? עבירות על הכבוד? אינסטינקטים, "תודעה",[4] ניתוח תיאורטי? מערכת אמונות, היסטורית או מניפולציה?
השערה: בהחלט תנאי חומרי למנוצלים ומודרים, שנבנה עבורם כמו גם לנושאים לא מרוצים של כבוד, כבוד, אפליה, עוול, מהותי.
9. תיאוריה מנחה? איזה הסבר לתנאים הנוכחיים מנחה את האסטרטגיה? מרקסיסט? סכסוך מעמדי? קיינזיאנית? נטייה אינהרנטית למשבר? פוקו? לפבר? שאול אלינסקי? פיבן וקלוורד? פְּלוּרָלִיזם? שמאל חדש? גלובליזם? אֲנַרכִיסט? סוכנות מול מבנה? כיצד התיאוריה משפיעה על האסטרטגיה? האם זה בא לידי ביטוי בהצהרת משימה?
השערה: פיתוח של תיאוריה מפורשת מונחה במידה רבה על ידי צורך להכניס פעולות מיידיות להקשר, הימנעות מתיאוריה גדולה. הסתמכות על הבנה כללית של חוויה חיה. לעתים קרובות מגיב לתיאוריה דומיננטית, למשל צנע מקדם צמיחה, שכר מינימום עולה משרות, מתן דיור בר השגה מערער את תמריצי העבודה. שימוש מוגבל ב"בעלי ברית.," אינטראקציה עם מרוצים. "אנטי קפיטליסטי" עשוי להיות מכנה משותף טוב.
חיבור ההשערות עשוי להיות מעין מתווה של החוויות הקולקטיביות של הקבוצות.
--------
1. בחסות ומתקיימת בקרן רוזה לוקסמבורג בניו יורק, 22 בנובמבר 2013. ראה wוו.ורודlux-nyc.org.
2. לגרסה קודמת, ראה בלוג #6 -"For Occupy, מה זה אומר 99%", בכתובת pmarcuse.wordpress.com.
3. ראה בלוג מס' 40 - "לקרוא את הזכות לעיר", בכתובת pmarcuse.wordpress.com. [1]
4. ראה הרברט מרקוזה, מסה על שחרור
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו