במקור הוכרז כדו"ח עצמאי על המצב בעיראק, עדותו של פטראוס לקונגרס ציפתה זמן רב. רפובליקנים מתונים רבים שטוענים שהם לא בנוח עם מדיניות המלחמה בעיראק המתמשכת של הנשיא בוש, התעקשו להמתין להמלצותיו של פטראוס לפני קבלת החלטות פזיזות לגבי נסיגת החיילים. אם הם קיוו לאיזה עלה תאנה שימשיך לתמוך במלחמתו של הנשיא בוש, הם קיבלו את זה - אבל רק אם הם מתעלמים מהאמת.
בעדותו שיבח פטראוס את יכולת האבטחה המוגברת ותיאר שיפורים כ"משמעותיים". בהצהרה ישירה, "כתבתי את [העדות] הזו בעצמי", התגאה פטראוס בירידה ב"תקריות ביטחוניות" וכי "גורמי ביטחון עיראקים עמדו ונלחמו".
פטראוס הפיק אז סדרה של תרשימים על רמות האלימות בעיראק, שרובם החלו באמצע 2006 והסתיימו באוגוסט 2007. למרות ספין ורוד, לפי התרשימים, מקרי מוות של אזרחים, הרג עדתי ופעילויות טרור כמו מכוניות הפיגועים ופיגועי התאבדות, שעלו בסוף 2006 ותחילת 2007, חזרו בעצם לרמות שלפני הגל.
פטראוס לא הודיע לחברי הקונגרס שהאבטחה המוגברת בבגדד נבעה מעקירת אוכלוסיה. לפני המלחמה הייתה בגדאד כ-65% סונית; היום זה בערך 75% עד 80% שיע. חלק גדול מהעקירה הגיע מהגירוש הכפוי של סונים מבגדד ב-4 השנים האחרונות. אין ספק שטיהור אתני כטקטיקה ביטחונית היא מה להתפאר.
פטראוס המשיך לשער את ה"התקדמות" הנדונה במחוז אנבאר במערב עיראק. אנבאר, המחזיקה כ-5% מאוכלוסיית עיראק, ראתה לאחרונה כמה מנהיגי שבטים סונים מצטרפים לכוחות ארה"ב נגד אל-קאעידה.
לפי הוושינגטון פוסט, דו"ח של הפנטגון המליץ על טקטיקות אלה באנבר הזהיר שמצב כזה הוא זמני, נקודה שפטראוס לא העלה. פטראוס גם לא דן כיצד ההתפתחויות שם נבעו מההתנתקות הצבאית של ארצות הברית במחוז בשילוב עם הצעות לחמש קבוצות סוניות החוששות מהשליטה השיעית בעיראק.
ובכל זאת, אף אנליסט אחראי לא יכול לתאר זאת בכנות כבסיס לפיוס מדיני ארוך טווח בעיראק. במקום זאת, טקטיקות כאלה רק מעכבות עדיין סכסוך עדתי סביר בין קבוצות סוניות חמושים לאחרונה לבין השלטון המרכזי. לפי הפוסט, דו"ח הפנטגון אמר כי הקבוצות המעורבות ישחקו "בשני קצוות המרד, קואליציה מול המורדים, נגד האמצע תוך שמירה על מניע אחד, כדי לאלץ את הקואליציה לעזוב את עיראק".
פטראוס דיווח אז שהוא המליץ על נסיגה של כוחות "הנחשול" החל מהחודש והסתיים בקיץ 2008. אבל התיאור שלו של נסיגת הכוחות הזו כ"מהותית" היה מעט מטעה. הזינוק היה אמור להסתיים באביב הבא בכל מקרה עם 30,000 חיילים שהוחזרו בחזרה לתחנותיהם המקוריות.
פטראוס לא סיפק פרטים רבים על הנפגעים בארה"ב במהלך הזינוק, שנותרו ברמות שוות לחלק גדול משנת 2006.
הנציג אייק סקלטון (D-MO), בקדנציות שלו בסגנון ג'ון וויין, סירב לחלוק על האמינות של פטראוס וקרוקר, אבל סקלטון קלט את קוצר רוח הציבור להתקדמות שהובטחה בשאלה היחידה שלו לשגריר קרוקר.
בהתחשב בעובדה שחיכינו להתקדמות יותר מארבע שנים, שאל סקלטון בחריפות, מה גורם לך לחשוב שמשהו יהיה שונה בעתיד?
קרוקר הודה שהוא לא יכול לחזות התקדמות מדידה במדדים, אבל העיד שניתן למדוד את ההתקדמות בהתרשמות וברגשות מופשטים. הוא עמד על כך ש"הוויכוחים" הנוכחיים על הפדרליזם בעיראק, ה"תסכול" העיראקי עם התקפי הפוליטי, והפחתת עד כמה הרעיון של הלאומיות העיראקית "שנוי במחלוקת" הם "הזרעים של פיוס".
רשמים מעורפלים אלה ומלמול מאחורי הקלעים לא היו הרציונל לזינוק הכוחות. מטרת הזינוק הייתה לספק מרחב בטוח שבו מנהיגי עיראק יוכלו להתקדם בצורה קונקרטית ניתנת למדידה, כפי שמופיע במדדים.
בדבריו, קרוקר בעצם הציג את אותה אסטרטגיה פוליטית שכבר הייתה קיימת לפני הזינוק, אך לא יכול היה להציע שום אמצעי חדש להשגתה. כל מה שאנחנו יכולים לעשות עכשיו זה לחכות ולקוות שהכל יסתדר, נראה היה שקרוקר הציע.
קרוקר גם לא התייחס באופן מהותי למשבר הכלכלי והתשתיתי של עיראק, והעדיף להעלים בעיות קשות ומסכנות חיים עם פקידים טיפוסיים בוושינגטון: "כלכלת עיראק מתפקדת בצורה משמעותית עם פוטנציאל". עם 4 מיליון עקורים פנימיים וחיצוניים, 50% אבטלה וכ-8 מיליון עיראקים הזקוקים להתערבות חירום, מצבה האמיתי של עיראק לא התאים להערכות הוורודות של הבית הלבן.
העדות שהציעו פטראוס וקרוקר הראתה שכיבוש עיראק לא הניב תוצאות חיוביות. ואכן, המשבר ההומניטרי העמיק והסכסוך העדתי לא נפתר. זה נעשה ברור עוד יותר, כפי שהראה דו"ח ועדת ג'ונס על כוחות הביטחון של עיראק שפורסם בתחילת השבוע שעבר, הכיבוש עצמו הוא שעומד בלב הכישלון הזה בהתקדמות. ממשל בוש לא הציג שום תוכנית חדשה לשנות את המציאות הזו, רק הרבה ספין כדי לנסות להכחיש אותה.
ומכיוון שממשל בוש מסרב לנקוט בצעדים נחרצים לשינוי מדיניותו, הקונגרס, כענף שוויוני בממשל, חייב לצעוד קדימה וללבוש את מעטפת השינוי. היא חייבת להורות על מסלול חדש שיביא את הכוחות הביתה וישים קץ לכיבוש עיראק.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו