עם חלוף עשור הרות אסון והנשיא אובמה עומד לסיים את שנתו הראשונה בתפקיד, ראוי אולי להסתכל על העבר הקרוב ועל מה שעשוי לצפות לו. עבור נשיאות אובמה, זה היה יותר מסע בירידה מאשר עלייה תלולה שרבים מתומכיו ומעריציו באמריקה וברחבי העולם ציפו לו. הנשיא אובמה יחמיץ את המועד האחרון ל-22 בינואר שקבע לעצמו לפני שנה לסגירת מחנה הכליאה במפרץ גואנטנמו. בתור ה ניו יורק טיימס ציינו לאחרונה, קשיים במציאת מקומות בחו"ל ליישב מחדש אסירים שנחשבים חפים מפשע והתנגדות הקונגרס לאישור כספים להעברת חשודים בטרור בעל אבטחה גבוהה לכלא מיוחד באילינוי, איפשרו לעמוד בתאריך היעד. ייתכן שכלא גואנטנמו לא ייסגר לפני 2011 לכל המוקדם.
הצעת חוק הרפורמה בבריאות של אובמה עברה מעבר מפרך בקונגרס האמריקני. לאחר קרב ממושך, בית הנבחרים אישר לבסוף את גרסתו, כולל אופציה ממשלתית לבריאות שהנשיא רצה. זה היה עניין אחר בסנאט, שבו ניתן היה להבטיח רוב של 60 קולות חסין פיליבסטר רק כאשר מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד, הסיר את אופציית הביטוח הממשלתית להבטיח תמיכה מצד דמוקרטים שמרנים. אף סנטור רפובליקני לא תמך בהצעת החוק. וריד ויו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, נאלצו לוותר בנושאים מרכזיים אחרים, כולל הגבלות על כיסוי הפלות.
הוויתורים הללו עוררו את זעמם של הליברלים. אחד המאוכזבים הוא הרופא האישי של אובמה מזה 22 שנים, ד"ר דיוויד שיינר, שלא מאמין שהשיפוץ המתוכנן מגיע רחוק מספיק כדי לעזור לעניים וללא מבוטחים, ויעלה יותר מדי. ד"ר שיינר, מאוכזב מרה, אמר שהוא הודר מרשימת המוזמנים לבית הלבן בלחץ שדולת הבריאות. למרות זאת, הנשיא אובמה בירך את הסנאט, ובמשתמע את עצמו, על ההצבעה ההיסטורית שלו, והכריז "עכשיו אנחנו עומדים סוף סוף לקיים את ההבטחה לרפורמה אמיתית ומשמעותית בביטוח הבריאות."
השווה את התוכן והטון של הנשיא אובמה אמר בטקס השבעתו, שלו נאום קהיר לעולם המוסלמי ביוני ו נאום אוסלו קבלת פרס נובל לשלום בדצמבר 2009. הרטוריקה המוכרת מגבירה את התוקפנות והמיליטריזציה של מדיניות החוץ האמריקאית תחת נשיאות אובמה. נאום ההשבעה כלל הערות על היותה של ארצות הברית אומה של נוצרים ומוסלמים, יהודים והינדים ולא מאמינים; מסר לעולם המוסלמי שאמריקה מחפשת דרך חדשה קדימה, המבוססת על אינטרסים הדדיים וכבוד הדדי; ואזהרה למי שדבק בשלטון בשחיתות וברמאות.
בקהיר, אובמה הכיר במתיחות בין ארצות הברית למוסלמים ברחבי העולם, לא רק ששורשיה בכוחות היסטוריים, אלא גם ניזונה מהקולוניאליזם ששלל זכויות והזדמנויות ממוסלמים רבים; ומלחמה קרה שבה התייחסו למדינות בעלות רוב מוסלמי כאל פרוקסי ללא התחשבות בשאיפותיהן. תגובה מהעולם המוסלמי ומחוצה לו היה בדרך כלל חיובי. הנאום נתפס כהתחלה חדשה אפשרית לאחר שלושת השבועות מלחמה ישראלית בעזה שגבה את חייהם של 1400 פלסטינים בהשוואה ל-13 מקרי מוות בצד הישראלי במהלך הימים האחרונים של נשיאותו של ג'ורג' וו. בוש בדצמבר 2008/ינואר 2009.
בצעד מפתיע אך מפלג, הודיעה ועדת נובל על הענקת פרס השלום לשנת 2009 לנשיא אובמה על "מאמצים יוצאי דופן לחיזוק הדיפלומטיה הבינלאומית ושיתוף הפעולה בין העמים'. אבל עד מהרה החלה הודעת ועדת נובל להיראות כמו ניצחון של תקווה על המציאות. בתחילת דצמבר, לאחר שבועות של דיונים, הוא הכריז בפני קהל לבוש מדים באקדמיה הצבאית של ווסט פוינט: "כמפקד העליון, קבעתי שזה האינטרס הלאומי החיוני שלנו לשלוח 30,000 חיילים אמריקאים נוספים לאפגניסטן."זה הזכיר את הנאומים שנשא ג'ורג' בוש לאורך שמונה שנות המלחמה שלו בטרור.
בתוך ימים, פקידי ממשל אובמה התהפך המועד האחרון של הנשיא ביולי 2011 לתחילת הנסיגה שנקבע בנאומו. יושב עם מזכירת המדינה קלינטון ויו"ר הצ'יפים המשולבים אדמירל מולן, שר ההגנה גייטס אמר כי יתכן ויהיה צורך ב-3,000 חיילים נוספים נוסף על כך. בריטניה ובעלות ברית אחרות הכריזו על עליות קטנות יותר - כולם מביאים את הזינוק האפגני ל-40,000 חיילים או יותר. חזון המלחמה של המתחם הצבאי של אמריקה, שהוקרן בדו"ח של הגנרל מק'קריסטל, יושם.
למרות כל הבעת התודה והענווה שלו, נאום הקבלה של אובמה בטקס הענקת פרס נובל היה מביך לאירוע. ברגע שההתייחסויות הכמעט מחייבות לדמויות כמו מרטין לותר קינג ונלסון מנדלה לא היו מהדרך, אובמה הזכיר במהירות לעולם שהוא המפקד העליון של ארצות הברית. הוא העלה את הרעיון של 'מלחמה צודקת' המתנהלת כמוצא אחרון, שבה משתמשים בכוח בפרופורציה וחיי אזרחים נחסכים בכל עת שאפשר. כל אלה הם קביעות פנטזיות ובלתי ייאמן.
במאמר נטען בצורה משכנעת, אם כי פרובוקטיבית, שכותרתו מלחמת אפ-פאק של אובמה אינה חוקית, פרופסור למשפטים מרג'ורי קון מתמודדת עם טענותיו של אובמה על כך שמלחמת אמריקה באפגניסטן היא 'מלחמה צודקת' ומוצאת את הטענות הללו חסרות. קון מציין כי דמוקרטים רבים בקונגרס חשים אי נוחות מהחלטתו של אובמה וקורא להם לעמוד בתוקף, אפילו לסרב לממן את המלחמה. תחושה עמוקה של אכזבה וכעס התפשטה בקרב תומכים ליברליים ומתקדמים שהשתתפו רבות בניצחון של אובמה שיביא לשינוי אמיתי. אבל שינוי היא לא המילה שבה נעשה שימוש רב ברטוריקה הנוכחית של אובמה.
השמיים עלייה בהתקפות מזל"ט Predator של ארה"ב בתוך שטחה של פקיסטן והקורבנות כתוצאה מכך, כולל זקנים, נשים וילדים, מלבים כעס וטינה בקרב קהילות שבטיות מקומיות והאינטליגנציה של המדינה. כפי ש פיטר ברגן של CNN אמר בניתוח שלו בסוף אוקטובר, סקר של גאלופ הראה שרק 9% מהפקיסטנים תומכים בשביתות נגד שני שלישים שהתנגדו. ולפי חוקר זכויות האדם של האו"ם פיליפ אלסטון, תקיפות רחפנים שגורמות למוות של אזרחים עשויות להפר את החוק הבינלאומי. מארק Hosenball של ניוזוויק לאחרונה כתב כי בעוד כמה פקידי סיכול טרור בממשל אובמה רצו להרחיב את פעולות המל"טים לערים פקיסטניות, אדם אחד שעמד בדרכה של תקיפות מורחבות היה הנשיא אובמה.
שנתו הראשונה של אובמה בתפקיד חושפת את מגבלות החשיבה המקורית שלו מאחורי היווצרות, למעשה, ממשל קואליציוני; הוא כולל את שר ההגנה של הנשיא ג'ורג' בוש רוברט גייטס ואת יריבו של אובמה לשעבר על המועמדות הדמוקרטית, מזכיר המדינה הילרי קלינטון, שאיימה למחוק את איראן אם היא תתקוף את ישראל בנשק גרעיני, שלא היה לאיראן; ומועמד אובמה האשים אותה בכך שהדהדה את "התקיפות" של הנשיא דאז, ג'ורג' בוש. בצד הפיקוד הצבאי, שני נצים נגד התקוממות של נשיאות בוש, גנרל פטראוס וגנרל מק'קריסטל, נותרו בפיקוד על מלחמת אמריקה. העתיד המיידי לא נראה מזהיר.
דיפאק טריפאטי הוא כתב לשעבר ב-BBC באפגניסטן ומחברם של שני ספרים בקרוב: התגברות על מורשת בוש בעיראק ובאפגניסטן ו קרקע רבייה: אפגניסטן ומקורות הטרור האיסלאמיסטי (Potomac, 2010). את יצירותיו ניתן למצוא ב http://deepaktripathi.wordpress.com וניתן להגיע אליו בכתובת: [מוגן בדוא"ל].
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו