ראש ממשלת קנדה, סטיבן הארפר, נבחר לממשלת מיעוט ב-2006. מאז הוא עשה כמיטב יכולתו להקים מה שיכול להיחשב ממשלה רפובליקנית עבור מדינת קנדה. אלא שקנדה היא לא מדינת ארצות הברית (רק בעלת ברית ורפה רצון) וגם אין מפלגות רפובליקניות בקנדה. סטיבן הארפר לעומת זאת קרוב ככל שיהיה.
סימני זמן
אחד הסימנים הוא הכלכלה. הממשלה השמרנית הנוכחית מחאה לעצמה פעמים רבות על יציבות מערכת הבנקאות הקנדית מול הירידה הכלכלית העולמית. למרבה המזל של קנדה, להארפר הייתה ממשלת מיעוט בלבד, אחרת דה-רגולציה לפי סגנון הטיפול הכספי של ארה"ב הייתה יכולה להיות מופעלת הרבה לפני התפוצצות הבועה. קנדה נראית טוב רק משום שלשמרנים לא היה את הכוח ליישם את המודל האמריקאי שלה של ליברליזציה פיננסית.
הארפר הלך בעקבות ארצות הברית במתן סכומי כסף גדולים לפרויקטי תשתית, שרבים מהם כבר הוכרזו לפני התקציב, שרבים מהם כבר הסתיימו (אם שלטי הדרכים הרבים המתפארים בהעברת קנדה קדימה על ידי בניית תשתית הם כל אינדיקציה), ורוב הכסף עשה את דרכו לכיסי החברה ולא לכיס של הצרכן הממוצע. אני מסתכן לשער שהגירעון שנוצר כך משרת את אותה מטרה כמו זה בארה"ב וביוון: לעזור להגביל או לחסל את קרנות הפנסיה הממשלתיות ומימון מבני בריאות ורווחה. יגידו לנו שעם הגירעון העצום הנוכחי שכולנו צריכים להדק את החגורה והממשלה חייבת לעשות את אותו הדבר, ובכל זאת התאגידים העניים לא מקבלים דבר מלבד גודל ממשלתי במסלול זהה לשכנותינו בארה"ב.
להארפר יש שני תארים בכלכלה, סימן בעיני בטוח שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, שכן כלכלנים בדרך כלל בקיאים רק בתיאוריות אידיאליסטיות בתוך מודלים שנוצרו בצורה שגויה ומתמטיקה שגובשה באופן שגוי של שלמות שוק.
סימן נוסף הוא איכות הסביבה. הארפר ועמיתיו היו חלשים ביותר בנושאי איכות הסביבה, והעדיפו לא להשתמש בעקרון אי הוודאות המדעית, אלא בעקרון המכחישים של אין פעולה ללא הוכחה מוחלטת. אפילו עם אסון ה-BP הנוכחי במפרץ מקסיקו, ממשלת הארפר הציגה לאחרונה חוק המאפשר לתאגידים הקודחים בקוטב הצפוני לא יצטרכו לקדוח באר 'הצלה' משנית במקרה של תאונה כפי שהיה בספרים. עד עכשיו. דמיינו לעצמכם דליפת נפט עמוקה כמו מפרץ מקסיקו אבל מתחת לקרח חורפי וסופות שלגים מייללות...
הפנייה הימינה האמיתית...ישראל
כל מה שאני יכול לחיות איתו מכיוון שמערכת הפיננסים תעקוב אחר הפיתולים הלא רציונליים שלה ותפניות בלתי צפויות ותפתל אם הבנקים הקנדיים יותר או פחות מוסדרים מאוד. אני גם יכול לחיות עם האסון הסביבתי של דליפת נפט מסיבית בקוטב הצפוני, מכיוון שאמא טבע בקרוב תסדר את כולנו בגלל זה.
What I cannot abide by is the Harper government's unequivocal support given to Israel and its occupation of Palestine, its denial of the democratic election of Hamas, its support of the 2006 invasion of Lebanon, and its support of Israeli war crimes in Gaza and its subsequent ביטול דו"ח גולדסטון. הקול הפלסטיני מתבטל בקנדה, כאשר הממשלה והתקשורת נותנים תשומת לב מושחתת לביקורו הנוכחי של מר נתניהו כדי "לאשר מחדש את מערכת היחסים החזקה של מדינותינו". [1]
הארפר הכחישה את תמיכתם במימון לפלסטינים לאחר הבחירות הדמוקרטיות ביותר שנערכו אי פעם במזרח התיכון בתקופה האחרונה, ודעה אותם כטרוריסטים שאינם ראויים לתמיכתנו. הוא מכחיש או מתעלם כיצד שולבו ה"טרוריסטים" בדרום אפריקה ובאירלנד בתפקוד השלו של הממשלה, וכיצד ממשלת אפגניסטן מבקשת בתבונה ליצור קשר עם הטליבאן ולשלב בשיחות, יחד עם ארה"ב בלבנון, חיזבאללה הפגין מגמה פרגמטית ברורה שכן היא נכנסה בהצלחה לזירה הציבורית כמעצמה פוליטית.
To accept that the military actions in Lebanon and Gaza are defensive retaliations is to live in a world of denial as to the reality of Israeli military goals that are part and parcel of the whole historical Israeli/Zionist ideal of ethnically cleansing Palestine of its indigenous population . Harper's fundamentalist religious background, although never exposed to the Canadian public, are well in line with similar views in the US of the imminent return of Jesus and the coming apocalypse, views that tie in well with supporting the Israeli control of Palestine. [2]
הנה שוב - נתניהו בקנדה.
נתניהו ביקר בקנדה ב-2002, בדיוק בזמן שארה"ב פתחה את המשאבה לפלישה הבלתי חוקית לעיראק תחת יואנות שווא רבות. כעת ארה"ב מכינה את המשאבה למתקפה בלתי חוקית נוספת הפעם על איראן - לאחר שנים רבות של איומים בלתי חוקיים בתקיפה - בגלל סירובה לעשות כרצונה של ארה"ב ביחס לתעשיית הגרעין שלה ובגלל שישראל זקוקה לאויב שימקד את תשומת הלב העולמית על מנת לשמור בחיים את המיתוס של עם הסובל תחת איום חיסול מצד הערבים והטרוריסטים המוסלמים מסביב.
בתוך כך אין הכרה בכוחה הצבאי המכריע של ישראל ובכמה מאות כלי נשק אטומיים/תרמו-גרעיניים שעלולים לשרוף את רוב המזרח התיכון. אין גם הכרה בכך שאיראן פועלת במסגרת כוונת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), בניגוד לארה"ב עצמה שרק שילמה מס שפתיים לצמצום החימוש הגרעיני שלה, וסייעה להודו ופקיסטן ליצור ולהגדיל את המערכות שלהן. שניהם מחוץ ל-NPT. אין גם הכרה בכך שארה"ב נתנה מיליארדי דולרים ונשק צבאי לישראלים לאורך כל קיומה, בין היתר בתמיכה קצרת-רואי בהצבעה היהודית באזורים מרכזיים ברכיבות הבחירות בארה"ב, אך גם בשאיפה ההגמונית שלה להכיל רוסיה, סין ומשאבי האנרגיה של המזרח התיכון.
כאן אנו יוצאים שוב נגד אומה 'לוחמתית' אחרת שלא מצייתת לפקודות ארה"ב ובת ארצה בנשק ישראל. הרטוריקה נגד איראן ממשיכה לעלות, שכן ארה"ב באמת רואה רק משחק קצה אחד - הצבא. ישראל ממשיכה בערפול בכל הנושאים המתנגדים למטרתה הסופית של השתלטות מוחלטת על השטח הפלסטיני, מסתתרת מאחורי מסך העשן של הטרור, הנשק הגרעיני האיראני, והכחשת התקשורת של הפשעים הבינלאומיים הישראלים נגד הפלסטינים והלבנונים. האמונות הפונדמנטליסטיות של הארפר הופכות את ביקור נתניהו להמשך טבעי לתמיכה המילולית שמעניקה ממשלת קנדה.
נתניהו בקנדה,
"מחפש לקנדה אישור ואישור בנוגע לאיום הנשקף מאיראן", אמר משה רונן, יו"ר ועדת קנדה-ישראל. "הוא רוצה וצריך שקנדה תבטא דעה שאיראן מייצגת את האיום המסוכן ביותר על הביטחון העולמי ושהקהילה הבינלאומית לא יכולה להרשות לעצמה להיות מוסחת מהטיפול באיום שהיא מייצגת."[1]
איראן מהווה איום מינימלי על הביטחון העולמי. זה רחוק שנים מיצור נשק גרעיני, רחוק שנים ממערכת מסירה, רחוק עשרות שנים מלהיות בעל מספיק כוח אפילו לשקול לעשות משהו עם נשק כזה, מלבד שהוא ישמש כאמצעי הרתעה נגד איומי מדינות אחרות. תוקפנות, החל מפקיסטן דרך עיראק ועד ישראל וארה"ב איראן מעולם לא תקפה מדינה אחרת, אם כי הארכתה המטופשת של המלחמה עם עיראק לא זכתה לאהדה. איראן הייתה מושא למניפולציה מתמשכת של ארה"ב, סובייטית ובריטית לאורך המאה האחרונה.
אין פלא שאיראן מחפשת גיבוי גרעיני שעשוי לעזור לסכל עוד התערבות בענייניה. למרות כל הרטוריקה ה'שטנית' של האייתוללות (לא דומה מדי לרטוריקה מארה"ב) איראן הייתה מאוד פרגמטית ביחסיה עם מדינות אחרות כולל ישראל וארה"ב (מסייעת לשתיהן ומקבלת סיוע משניהם בתקופות קריטיות. מלחמת איראן-עיראק וה'מלחמה בטרור' הנוכחית) היא לא איום יותר מאשר קנדה. הייתי טוען שקנדה מהווה יותר איום שכן תמיכתה בפעולות ישראליות וארה"ב במזרח התיכון הופכת אותה לשותפה לאותם פשעי מלחמה שהם מנציחים.
כן, דעתנו מוסחת - מוסחת מהרקורד הנורא של הפשעים הבינלאומיים הישראלים בעזה, בגדה המערבית, בלבנון ואולי בקרוב באיראן. הקהילה הבינלאומית – חוץ מקנדה לכאורה, אה כן, שכחתי את ה-OECD, בסדר הקהילה ולא האליטות – מוסחת פחות ופחות מהפשעים הבינלאומיים שמבצעת ישראל בעם הפלסטיני. זה האיום האמיתי על ישראל, שזה סוף סוף נראה עבור החברה הצבאית הלא דמוקרטית שהיא, ללא כבוד לאנשים אחרים ולדתות אחרות (כולל באופן אירוני הנצרות של הרפר).
איראן היא הסחת הדעת - ישראל היא הנושא
האיום האמיתי הוא הכוח הצבאי הישראלי וכיבוש המולדת הפלסטינית והדומיננטיות הצבאית הגורפת שלה. האיום האמיתי הוא הדחף של ארה"ב לכוח הגמוני, לא כפי שהוצהר באומץ עם הניאוקונסים, אבל עדיין חי וקיים במאמצים הביטחוניים של ארה"ב, והרצון של ארה"ב להיות הבוס החד-צדדי של העולם. האיום האמיתי הוא התמיכה החד משמעית של ארה"ב בישראל במטרה להשיג כמה קולות ולהשאיר את התעשייה הצבאית חיה וקיימת. האיום האמיתי הוא לא איראן ונתניהו יודע זאת היטב. האיום האמיתי הוא שהעולם מגלה באיחור את כוונותיהם האמיתיות של הציונים ואת רצונם למולדת נקייה מבחינה אתנית, ואת הנכונות להגיע לשם בכל אמצעי אפשרי.
נתניהו יודע היטב שהוא יכול לשלוט בזירה הפוליטית בארה"ב וכעת הוא עובד על השליטה בזירה הפוליטית הקנדית. בימים הקרובים נראה עד כמה הוא יכול לעשות זאת בממשלה ובתקשורת הקנדית.
?
[1] מרק רגב. "ישראל מגיעה לקנדה ומחפשת 'אימות'", יום שישי, 28 במאי, 2010. גלוב אנד מייל. http://www.theglobeandmail.com/news/world/africa-mideast/israel-comes-to-canada-looking-for-validation/article1583869/
[2] דאגלס טוד. "מדוע סטיבן הארפר שומר על אמונתו האוונגליסטית מאוד פרטית", 10 בספטמבר, 2008. ונקובר סאן. http://communities.canada.com/vancouversun/blogs/thesearch/archive/2008/09/10/why-stephen-harper-keeps-his-evangelicalism-very-private.aspx
ג'ים מיילס הוא מחנך קנדי ותורם/כותב טור קבוע של מאמרי דעה וביקורות ספרים עבור The Palestine Chronicle. עבודתו של מיילס מוצגת גם ברחבי העולם באמצעות אתרים ופרסומי חדשות חלופיים אחרים.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו