שרי וולף, מחבר הכתבה הקרובה מיניות וסוציאליזם: היסטוריה, פוליטיקה ותאוריה של שחרור הומוסקסואלים, מסתכל על הוויכוח מדוע הצעה 8 עברה
בעקבות ניצחונו ההיסטורי של ברק אובמה, צץ נרטיב שקרי וריאקציוני המאשים את המצביעים השחורים באיסור הנישואים ההומואים שעבר בהפרש של 52% עד 48% בקליפורניה.
בעוד פלורידה ואריזונה גם העבירו איסורים על נישואים חד מיניים, ההצבעה עבור Prop 8 במדינת קליפורניה המתקדמת מבחינה פוליטית מיוחסת באופן נרחב לזינוק העצום של המצביעים השחורים, ש-70 אחוז מהם אישרו את האיסור לבטל את החלטת בית המשפט העליון של המדינה במאי 2008 לאפשר לסביות והומואים להתחתן. סקרי היציאה הראו כי 53% מהלטינים הצביעו בעד האיסור, כמו גם כ-49% מהמצביעים הלבנים.
אוכלוסיית השחורים במדינה היא 6.2 אחוזים, והיא היוותה 10 אחוזים מהקולות הכוללים. במילים אחרות, האשמת האפרו-אמריקאים באישור משאל העם מתעלמת מ-90% מהקולות.
זה גם מתעלם מההיסטוריה האחרונה. אם לשפוט על פי מחקר חברתי, אילו היה קמפיין לא מתנצל למען זכויות האזרח, היה סיכוי לתוצאה אחרת.
המחקר המקיף ביותר על עמדות השחורים כלפי הומוסקסואליות, המשלב 31 סקרים לאומיים מ-1973 עד 2000, הגיע למסקנה מרתקת.
הדתיות של האפרו-אמריקאים גורמת לרבים להאמין שהומוסקסואליות היא חטא, בעוד שחווית הדיכוי שלהם מובילה אותם להתנגד לאפליה. זה בא לידי ביטוי בבחירות של 2004, שבהן, בשש המדינות עם אוכלוסיות שחורות ניכרות שהחל איסור על נישואים חד מיניים בקלפי, השחורים היו מעט פחות כנראה מלבנים יצביעו עבורם.
ברמה הלאומית, 58 אחוז מתנגדים כעת לאיסור נישואים של הומוסקסואלים, שינוי דרמטי מלפני כמה שנים בלבד. אם תביעה מפורשת בעד נישואי הומוסקסואלים על ידי פעילים, ניתן היה לזכות ברוב רב-גזעי בשנים הקרובות.
- - - - - - - - - - - - - - - - -
הנתונים הסטטיסטיים של סקר היציאה מקליפורניה אינם מסבירים את הסיפור החשוב יותר מדוע רבים כל כך מהשחורים, החום של קליפורניה ו אזרחים לבנים – שהצביעו ברובם המכריע לנשיא האפרו-אמריקאי הראשון בהפרש של 56 עד 37 אחוזים – תמכו גם בהפחתת זכויות האזרח של לסביות והומואים.
הסיבה הקריטית ביותר הייתה האסטרטגיה הלא יעילה שבה השתמשו כוחות נישואים פרו-הומואים שדבקו מקרוב בעמדה המעורפלת של המפלגה הדמוקרטית - וברק אובמה - בסוגיה.
בעודם מתנגדים רשמית ל-Prop 8, גם אובמה וגם חברו המתמודד ג'ו ביידן היו קולניים לאורך כל הקמפיין לגבי אי הנוחות האישית שלהם והתנגדותם לנישואים חד-מיניים.
למרות סכומי הכסף חסרי התקדים והמדהימים שגויסו כדי להילחם במשאל העם – הצד התומך בשוויון הכניס 43.6 מיליון דולר, לעומת 29.8 מיליון דולר עבור כוחות הנישואים נגד הומוסקסואלים – הצד מס' 8 הפסיד.
קואליציית No on 8 בכל המדינה לא השתמשה בכסף למסע ארגון עממי. היא לא הוציאה קריאה לפעילים להכות בטלפונים, לדפוק על דלתות ולקיים עצרות ופעולות להוקיע בפומבי את הקנאות של הצעד - אם כי במקרים בודדים, פעילים נטלו יוזמה לעשות זאת בעצמם.
מתוך דבקות בתפיסה השגויה שהדמוקרטים הפסידו בבחירות לנשיאות ב-2004 עקב האסרטיביות של פעילי נישואים הומוסקסואלים, ראשי הקמפיין מס' 8 נמנעו אפילו משימוש במילים כמו "הומו" או "קנאי". במקום זאת, פרסומת טלוויזיה אחת שהתנגדה לאמצעי הציגה זוג לבנים סטרייטים, והתייחסה רק להומואים באופן אלכסוני כאשר המצלמה עברה על מדף ספרים עם תמונה של שתי נשים וילדיהן.
בימים האחרונים שלפני הבחירות, מספר 8 פרסם מודעה עם קריינות של השחקן השחור סמואל ל. ג'קסון, המגנה פגיעה בעבר בזכויות האזרח כמו כליאה יפנית וחוקי נגד מיזוג, עם מצגת של זוגות הומוסקסואלים ולסביות על המסך.
כמה מחברי איגוד המורים של קליפורניה, ייאמר לזכותם, הפכו את השבוע האחרון של בנקאות טלפונית לפני הבחירות ל-No on Prop 8 שיחות. קתרין ליברגר, שנישאה לבן זוגה שבועות ספורים לפני הבחירות, מתארת את המאמצים הללו ואחרים כ"דברים של הרגע האחרון באופן טראגי".
הבלוגר ריק ג'ייקובס ערער בצדק על הגישה הפושרת של הקמפיין: "[האם יש זעם כשתנועה הופכת לתאגיד? כאשר ארגוני הלהט"ב הגדולים נראים, מאוישים על ידי מנהלים לשעבר של, וממומנים על ידי תאגידי ענק ותורמי ענק, איפה התנועה?"
- - - - - - - - - - - - - - - - -
לשם השוואה, הקמפיין האנטי-גיי של Yes on 8 היה אגרסיבי, קולני וגלוי לעין. הם השתמשו בציניות במילים ובתדמית של אובמה עצמו במודעות טלוויזיה כדי לשכנע מצביעים דמוקרטיים להתנגד לנישואי הומוסקסואלים על ידי הצבעה לאיסור.
ממומן בעיקר על ידי מוסדות ימניים כמו הכנסייה המורמונית וחברת האבטחה של שכירי החרב בלקוואטר, יס ב-8 שלחה פעילים נגד נישואים הומואים לכנסיות שחורות ולבנות כדי לתמוך. מה שנקרא רובו-שיחות שלהם, שיחות טלפון אוטומטיות עם הודעות ממוכנות, השמיעו את דבריו של ג'ו ביידן מהוויכוח של סגן הנשיא שהסכים על התנגדות לנישואי הומוסקסואלים עם הקנאית הריקנית שרה פיילין.
אלמנט נוסף נחשף בא לוס אנג'לס טיימס מאמר מאמר שכותרתו "ההטיה הלבנה של No-on-8", מאת הלסבית השחורה Jasmyne A. Cannick. קניק אמרה שהיא דפקה על דלתות בשכונות של מעמד הפועלים והשחורים העניים של לוס אנג'לס כדי לרשום בוחרים מבלי להעלות אי פעם את נושא הנישואים ההומואים.
"הזכות להתחתן אינה עושה דבר כדי להתמודד עם הבעיות איתם מתמודדים גם הומואים שחורים וגם סטרייטים שחורים", כתב קאניק. "האם מישהו חסר בית או סובל מ-HIV אבל אין לו טיפול רפואי, או שזה עתה יצא מהכלא ומובטל, באמת נהנה מהזכות להינשא למישהו מאותו המין?"
התשובה היא: כן, בעקיפין, הם כן.
כך, למשל, המאבק על תרופות ומימון ל-HIV שפרץ בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, כאשר גברים הומוסקסואלים לבנים היו הקבוצה הדומיננטית שמתה מאיידס, יכול היה למנוע את אסון האיידס בקהילה השחורה כיום אם היה רב-גזעי, ברית הומואים וסטרייטים נוצרה משני הצדדים של הפער הגזעי.
כפי שניסח זאת מנהיג זכויות האזרח האפרו-אמריקאי ג'וליאן בונד, "חוסר היכולת שלנו לדבר על מין, וליתר דיוק הומוסקסואליות, הוא המחסום הגדול ביותר למניעת העברת HIV בקהילה שלנו".
פגיעה באחד היא באמת פגיעה בכולם. בתור קבוצה שסבלה את העוולות של נפרדות אך שווה במעמד של סוג ב', השחורים בהחלט יכולים להבין את ההימור במאבק הזה לשוויון - במיוחד הומואים ולסביות שחורים שיועילו ישירות.
חוץ מזה, העמדת קבוצה אחת של מדוכאים מול אחרת יכולה לעזור רק לאלה בעמדות של עושר וכוח הנהנים מטקטיקות של חלוקה-וכבש. מסיבה זו, מנהיגים אפרו-אמריקאים בולטים רבים, מקורטה סקוט קינג ועד אל שרפטון, נקטו עמדה חד משמעית בהגנה על נישואי הומוסקסואלים.
זה נכון שכמה כנסיות ומנהיגים שחורים הם הומופובים, ויש לערער עליהם. אבל העושר העצום של הכנסיות הקתוליות והמורמוניות הנשלטות על ידי הלבן, בניגוד גמור לעוני של רוב הכנסיות השחורות, מחמיר את אשמתן הרבה יותר.
באתגר להט"ב לבנים שמצדיקים אי עבודה לצד אפרו-אמריקאים בגלל שיעורי ההומופוביה הגבוהים יותר שלהם, טוענת הלסבית השחורה ברברה סמית':
הומופוביה ממוסדת בחברה זו היא בהחלט מונופול לבן. וכשאנחנו כן רואים דוגמאות של הומופוביה בהקשרים של אנשים בצבע, מה שאמור להניע אנשים לעשות הוא להגביר את רמת הסולידריות עם הומוסקסואלים ולסביות צבעוניות כדי שנוכל לקרוא תיגר על ההומופוביה בכל מקום שהיא מופיעה.
ההשתפכות האדירה של מפגינים ברחובות
באסטרטגיה צריכה להיות דרישה מממשל אובמה החדש ומהקונגרס הנשלט על ידי דמוקרטים להמשיך במצע המפלגה שלהם שמתנגד לחוק ההגנה על הנישואין מתקופת קלינטון. הגיע הזמן לבטל את החוק הזה ולסיים את הקנאות הפדרלית נגד נישואי הומוסקסואלים.
תודה לקתרין ליברג'ר
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו