סקירה של:
של סטיבן דאדלי רוחות מהלכות: רצח ופוליטיקת גרילה בקולומביה (לונדון: Routledge, 2004)
ספרו של דאדלי מבקש להתחקות אחר הדרכים שבהן מפלגת השמאל הדמוקרטית הראשונה של קולומביה, האיחוד הפטריוטיקה (UP), הושמדה באופן שיטתי על ידי מפקדי המלחמה הפרא-צבאיים האולטרה-ימניים של קולומביה במהלך שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. ה-UP החל ביוזמה משותפת של נשיא קולומביה דאז בליסאריו בטנקור וצבא המורדים הגדול ביותר של קולומביה, הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה (FARC). תהליך השלום של Betancur ביקש לפתוח את המערכת הפוליטית המסורתית של קולומביה בפני ה-UP הן כדי לספק מנגנון לביטוי דמוקרטי של פוליטיקה שמאלנית, אך גם כדרך לשילוב פוליטי של FARC בתהליך הדמוקרטי הקולומביאני . ספרו של דאדלי הוא מחקר חשוב בשפה האנגלית של התקופה הלא נחקרת והמכריעה הזו בהיסטוריה של קולומביה, וככזה סותם פער היסטורי משמעותי. לדאדלי יש רגישות לנושאים שלו והראיונות הנרחבים שלו עם כמה משחקני המפתח של ה-UP, לצד דמויות אחרות פחות מלוחות כמו המפקד הצבאי הצבאי הידוע לשמצה קרלוס קסטנו, מספקים מבט מעניין על תפיסותיהם של המעורבים בפוליטיקה הקולומביאנית במהלך התקופה הסוערת הזו.
עם זאת, היה משהו מעט מטריד בחלק מהמסקנות הרחבות יותר של דאדלי. לדוגמה, נראה שהוא מניח את כישלון הפרויקט הפוליטי של ה-UP ברובו ברגליה של הנהגת FARC. דאדלי טוען שה-FARC פעל בחוסר תום לב לאורך תהליך השלום על ידי בניית הכוחות הצבאיים שלהם. בינתיים, רבים מהפעילים האידיאליסטים של ה-UP לרוב לא היו מודעים לאסטרטגיה הטפילית של FARC, אשר ביקשה לנצל את ההון הפוליטי הרחב יותר שיצר ה-UP. דאדלי טוען שה-UP היו רק עוד מכשיר פוליטי אחד ב"פרויקט ההתקוממות" של FARC וטוען כי האסטרטגיה של FARC של שילוב אמצעים חוקיים ובלתי חוקיים כדי להפיל את המדינה (לקומבינציון דה טודאס לאס פורמאס דה לוצ'ה) הייתה הסיבה העיקרית לכך שהפראמיליטרים תקפו את ה-UP. ואכן, דאדלי טוען ש"בעוד שהכפילות של המורדים עזרה להם לצמוח מבחינה צבאית, היא גם נתנה לאויביו את המינוף שהם צריכים כדי לתקוף את [UP]". הטענה שנדמה שדאדלי מעלה היא שה-FARC פעל בחוסר תום לב, השתמש בכיסוי של ה-UP כדי לבנות את הכוחות הצבאיים שלה, והמשיך להעסיק la combinacion עם השלכות הרסניות על ה-UP. לעומת זאת, הפרא-מיליטרירים מוצגים לעתים קרובות כפועלים בכושר הגנתי (מגיבים נגד פלישת FARC לאינטרסים העסקיים שלהם או במקרה של האחים קסטנו בגלל נקמה על רצח אביהם).
הבעיה עם החשבון הזה, לעומת זאת, היא שהפראס מכוונים זה מכבר לשמאל הלא חמוש ללא קשר לקשר האמיתי שלהם או לכאורה ל-FARC וממשיכים לעשות זאת עד היום. ואכן, רוב הקורבנות שלהם הם אזרחים שנרצחו באמתלה קלושה של "חתרנות נגדית". העילה הזו משמשת כדי להסוות את מה שהם לעתים קרובות חטיפות קרקע בוטה, פעולות "ניקוי חברתי" ורצח של כוחות חברתיים מתקדמים שבמקרה מאיימים על האינטרסים של המעמד השליט הקולומביאני. כפי שטוען משרד החוץ האמריקני, הצבאים הפארא-צבאיים הם בעצם "כוח משמר שכירי חרב, הממומן על ידי פעילויות פליליות" ו"הצבא הפרטי בתשלום" של "סוחרי סמים או בעלי קרקעות גדולים". במילים אחרות, הפרא-צבאיות הן מעט יותר מהמיליציות הפרטיות של המעמד השליט הקולומביאני. הטיעון של דאדלי לפיו האלימות שהופעלה על ה-UP מיוחסת לכפילים la combinacion האסטרטגיה של FARC מותחת את המציאות בכך שהיא מניחה שבהיעדר FARC המעמד השליט הקולומביאני היה מגיב באלימות פחותה לפרויקט פוליטי שביקש לתקן את המערכת הכלכלית-חברתית של קולומביה. דאדלי מספר לנו שעוד לפני יום השנה הראשון של ה-UP (וכנראה לפני שה-FARC יוכל להתרחב בחסותם במידה משמעותית כלשהי) 300 פעילי UP כבר נרצחו על ידי המדינה הקולומביאנית וכוחות הפרה-מדינה. לטעון שההשמדה של ה-UP (יותר משלושת אלפים פעילים שנרצחו באמצע שנות ה-1990) נבעה במידה רבה מההתגבשות הצבאית המתמשכת של FARC דוחפת את הטיעון רחוק מדי. אכן, אפשר לשאול ברצינות: מול המתקפה החצי-צבאית נגד הניסוי הדמוקרטי של FARC, מה FARC היה אמור לעשות? האם הוא מאמין שאם ה-FARC לא היה מתרחב אז האלימות החצי-צבאית נגד ה-UP הייתה מצטמצמת? האם הוא חושב שאם ה-FARC היה מפורז אז המדינה הקולומביאנית הייתה מבטיחה את ההגנה על לוחמי הגרילה לשעבר של FARC? אם ה-UP היה מציג איום אמין על האינטרסים של המעמד השליט הקולומביאני באופן אוטונומי לחלוטין של FARC, האם הם היו פחות מטרה? למרבה הצער, נראה שהעדויות ההיסטוריות מצביעות בכיוון ההפוך. צריך רק להסתכל על המשך הכוונת של הלא חמושים שהותירה המדינה הקולומביאנית היום. נראה שדאדלי בלע במובנים מסוימים את קו יחסי הציבור של המדינה הקולומביאנית והארה"ב כאחד, שמטיל את התחלואים לאלימות הנוראה של קולומביה רק לרגלי ה-FARC. בקיצור, FARC = תוקפנים, פאראס = מגינים תגובתיים. אין ספק שה-FARC פעל בציניות ביחס ל-UP לפעמים, אבל דאדלי נותן לאליטה הקולומביאנית, לצבא ולפרמטים המופרטים שלהם לצאת מהקרס בקלות רבה מדי. ה-UP הושמדו מכיוון שהם מייצגים איום אמין ובעל פוטנציאל בר-קיימא על האינטרסים של הבירה הקולומביאנית וארה"ב, כאשר צבא FARC בונה רק גורמים אחד מני רבים שהובילו לפטירתה של ה-UP ולטבח הטרגי של פעיליה.
בסך הכל, מי שמתעניין בפוליטיקה של קולומביה ואמריקה הלטינית או בהיסטוריה הלא נחקרת של המלחמה האכזרית של מדינת קולומביה נגד השמאל צריכים לקרוא את הספר הזה. לדאדלי יש כמה ראיונות מעניינים והערך האמיתי של הספר טמון בגישה שלו לדעותיהם של המניעים והמנערים של ה-UP. הוא מספר סיפור טרגי, וממחיש את הגבורה העצומה של האלפים הנשכחים של ה-UP שמסרו את חייהם במאבק למען עולם טוב יותר.
ספרו של דאג סטוקס "Repackaging Repression: US Intervention in Colombia After the Cold War" יוצא לאור עם Zed Books.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו