מקור: דמוקרטיה פתוחה
"כיביתי שריפות כשהן מתעוררות", צוחקת המיילדת-גינקולוגית ג'סנה קופר, בהתייחסה לעבודתה בחודשים האחרונים על רקע המגיפה בברמינגהם, העיר המאוכלסת ביותר באלבמה.
אתר ידוע של פעילות זכויות אזרח בשנות ה-1960, ברמינגהאם ראה לאחרונה הפגנות המוניות של Black Lives Matter. כמעט 30% מתושביה לחיות בעוני ויותר מ-70% הם אפרו-אמריקאים, שגם הם מתמודדים עם שיעורי תמותת אמהות ותינוקות גבוהים באופן לא פרופורציונלי.
מול מחסור בציוד מגן אישי (PPE) והנחיות והמלצות המשתנות ללא הרף, קופר אומרת שהיה לה קשה במיוחד לנסות להבטיח את בטיחות המטופלים שלה - וזכויותיהם.
היא מוצאת זמן לדבר איתי בטלפון ביום שני אחר הצהריים. היא בכוננות, אבל זה יום שקט אחרי שבועיים קשים. כפמיניסטית ודוגלת בזכויות נשים, קופר אומרת שהיא רוצה שהלידה תהיה חוויה מעצימה עבור כל אדם שנכנס לבית החולים שבו היא עובדת - מטרה שנגיף הקורונה הקשה עוד יותר על השגתה.
כאשר מקרי COVID-19 התפשטו ברחבי ארצות הברית, יותר ויותר בתי חולים החלו להנהיג תקנות לריסון שיעור ההידבקות. נשים שילדו הושפעו במהירות וברצינות.
אל האני ארגון בריאות עולמי (WHO) הודיעו בבירור למדינות שבמהלך המגיפה, לנשים עדיין יש את הזכות ל"טיפול באיכות גבוהה לפני, במהלך ואחרי הלידה" - כולל תקשורת ברורה ומכבדת, ולוויה של בחירה במהלך הלידה. אבל נראה שההנחיה הזו הייתה זלזלו במקומות רבים בארה"ב וברחבי העולם.
בברמינגהם, קופר אומרת שהיא נלחמה מהיום הראשון כדי למנוע זאת ולשמור על זכויות הנשים לאורך המשבר הזה. "המאבק הראשון שלנו היה להסביר שאנחנו חשובים", היא אומרת לי, ולהבטיח שלא יתעלמו מהצוות של מחלקת היולדות בהפצת ציוד הגנה נדיר.
האתגר הבא הגיע כאשר פקידי מדינת אלבמה המליצו לבתי החולים להגביל את מספר המבקרים. כמה בתי חולים עשו זאת, להכריח נשים יולדות לבחור בין בן/בת הזוג, קרוב משפחה או דולה איתם. בית החולים של קופר הלך בעקבותיו, אבל היא נלחמה בחזרה.
"כיביתי שריפות כשהן מתעוררות."
דולס, היא אומרת, אינם אנשי מקצוע מורשים בתחום הבריאות, אבל הם "חלק חשוב מהצוות המטפל", מספקים תמיכה ונחמה ופועלים כסומכות לנשים במהלך הלידה. מחקרים אישרו שעבודתם עלולה לגרום לפחות ניתוחים קיסריים, סיבוכים ולידה ממושכת.
קופר הקפידה שבית החולים שלה לא יגביל את נוכחותן של דולות והתייחסה אליהן כחלק מצוות הבריאות, ולא כמבקרים.
מאבק נוסף היה נגד העצה הראשונית של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) - מנוגדת הנחיות ארגון הבריאות העולמי - להפריד בין נשים עם חשד להדבקה ב-COVID או אושרה לילודים שלהן. קופר אומר שכמה בתי חולים עקבו אחר העצה הזו (שעודכנה במאי, להמליץ על הפרדות כאלה רק על בסיס כל מקרה לגופו).
"זה לא נראה לי הגיוני", היא אומרת. במיוחד במהלך המשבר הזה, היא אומרת לי, הנקה צריכה להיות בראש סדר העדיפויות, כדי לחזק את ההגנה החיסונית של יילודים. "זה נראה ממש לא אחראי", היא אומרת, שאמצעים יהיו "להפריע להנקה בימים הראשונים האלה ואז לשלוח את התינוק הביתה עם אמא שפחות מצוידת להניק".
הנחיית ארגון הבריאות העולמית מסבירה שבטוח לאמהות להניק: אין ראיות לכך ש-COVID-19 יכול להיות מועבר בהנקה והנגיף הפעיל לא זוהה בחלב אם.
"האדם היוולד הוא ראש הספינה. הקפטן של הקבוצה".
מול אתגרי ה-COVID-19 הללו, הגישה של קופר הייתה להילחם בהגבלות מלמעלה למטה על ידי דחיפה לזכויות נשים ולהחלטות המושכלות שלהן להיות במרכז המדיניות של בית החולים שלה.
"האדם היוולד הוא ראש הספינה. הקפטן של הקבוצה. אז מה שהיינו צריכים לעשות זה לקיים דיון כנה על מה שאנחנו יודעים על COVID ומה שאנחנו לא יודעים עליו", היא מסבירה.
בבית החולים שלה, גם כאשר אישה חולה ב-COVID-19, היא יכולה לבחור שלא להיפרד מהילוד שלה. "רופאי הילדים שלנו הרכיבו תקציר טוב של האפשרויות, כולל הנחיות כיצד להפחית סיכון", היא מסבירה, והמידע הזה חולק עם האישה שמחליטה.
גישה זו, אומרת קופר בגאווה, פירושה שאמהות טריות יכולות "עדיין לשמור על הנקה ועדיין לקבל את הקשר הרגשי שאתה מקבל עם הקרבה שמתלווה להנקה. אני חושב שזה חשוב לתינוקות, ואני חושב שזה חשוב לאמהות".
תנועת 'זכויות הלידה'
תַחַת החוק האמריקאי, לכל אדם הזכות להסכמה מדעת להליכים רפואיים. המשמעות היא שיש להם את הזכות לקבל את המידע הדרוש להם כדי לקבל החלטות לגבי בריאותם, כולל לסרב לטיפולים מסוימים. אבל תומכי זכויות וחוקרים מזהירים כי עוד לפני המגיפה, עקרונות אלה היו קיימים מתערערים או מתעלמים באופן שגרתי במהלך הלידה.
קופר היא חלק מרשת קטנה אך מלוכדת של תומכי 'זכויות לידה' שמנסה לשנות זאת. קריסטן פסקוצ'י, מייסד הקבוצה מונופול לידה, אומרת ש-COVID-19 רק הגביר את האתגרים שלהם, עם הגבלות חדשות שלדבריה הוכנסו "ללא כל התחשבות בראיות, זכויות או טראומה שאנו מטילים על אנשים".
הרופאה בברמינגהאם זכתה לסיקור תקשורתי גדל והולך על עבודתה - ועל הקמפיין הנוכחי שלה להפוך חלק ממרפאת נשים משלה, מעבר לרחוב מבית החולים, ל"יחידת יולדות עזר". זה ייתן מענה לנשים עם הריונות בסיכון נמוך בתמיכת אחות-מיילדת.
אבל זו הפעם הראשונה שהיא מספרת את סיפורה לקהל עולמי. הוא מציע צוהר למשבר ממושך שקדם למגיפה: ניצול נרחב של זכויות נשים במהלך הלידה. הסיפור שלה גם מספר לנו כיצד, במידה רבה מחוץ לרדאר, רופאות פמיניסטיות ותומכות זכויות יוצרים שינוי בקהילות שלהם, למרות הסיכויים.
זה לא היה קל. "נאבקתי לאורך השנים עם הערות שליליות ודחיקה לגבי הדרך שבה אני מתאמן", אומר קופר, "ובגלל המגדר שלי והכישלון שלי להשתלב בקלות עם הקהילה הרפואית באלבמה". אבל היא מצאה את מקומה עם עמיתים נוכחיים שהם "מגוונים יותר ועצמאיים יותר", שנותנים לה "יותר תמיכה ממה שהייתה לי אי פעם".
בעלי ברית דתיים
הרופאה הפמיניסטית מצאה גם בני ברית בתוך הקהילה הדתית של אלבמה, וזה "מעניין, כי אנחנו הולכים בדרכים שונות לאותו מטרה כשמדובר בלידה. אנחנו לא מסכימים מבחינה פוליטית, אבל שנינו מחפשים סביבות לידה בטוחות יותר לנשים עם פחות התערבויות מיותרות".
"נשים שבוחרות בפרקטיקה שלי משתרעות על קשת של דעות פוליטיות כמו גם של דתיות", אומרת קופר. הם גם מגיעים עם תוכניות לידה שונות, וזה בסדר מבחינתה. בחירה והסכמה עומדות במרכז העיסוק שלה.
לא משנה אם נשים בוחרות בלידות רפואיות, או ניתוח קיסרי, או לידות בית, קופר אומרת שהנקודה החשובה היא שהן מבינות את כל האפשרויות שלהן, כולל סיכונים ודרכים להפחתתן.
"התפקיד שלי הוא להשתמש במיומנויות שלי כדי לעזור להגשים את התוכנית שהאדם היוולד קבע ולתת מידע שיעזור להם להשיג את התוצאה שהם רוצים", היא אומרת. בעקבות גישה זו, היא מוסיפה, פירושו ש"כשהדברים לא הולכים כמתוכנן, אנשים עדיין מרגישים יותר בנוח עם זה, כי הם היו חלק מהתהליך, ולא כלי פסיבי".
פסיכולוגיה וחתכים קיסריים
ההכשרה המיילדותית של קופר, היא אומרת, הייתה "תוכנית מאוד רפואית ולא קיבלתי הרבה ניסיון בלידות ללא תרופות, בעלות התערבות נמוכה". רק כשהיא ילדה בעצמה היא התחילה לפקפק במה שלמדה. ברגע שהיא חזרה הביתה עם הרך הנולד, התחילו לה בעיות בהנקה שלא יכלה להסביר מהאימונים שלה.
לפני כן, "לא חשבתי על כמה מעט הכשרה הייתה לי בתמיכה בנשים מניקות וכיצד הדרך בה אנו יולדות משפיעה על ההנקה." לאחר מכן, קופר החלה ללמוד את הנושאים הללו, וגם מיילדות, שלדבריה פתחה את עיניה "כמה חסר מגוף הידע שיש לנו כרופאים בכל הנוגע ללידה".
בעוד שמיילדות הוכשרו לחפש פתולוגיות ומחלות, היא מסבירה, מיילדות מתמקדות גם בהכנה נפשית של נשים ללידה, כולל "להיות בסביבה רגועה ולהתקרב ללידה ללא חשש".
"ארה"ב היא המקום המסוכן ביותר ללדת בעולם המפותח".
קופר החליטה לשלב מיילדות בצוות שלה בבית החולים - נאבקת בבירוקרטיה במשך שלוש שנים כדי שזה יקרה. ברגע שזה קרה, היא אומרת, התוצאות היו מיידיות. "היו לנו יותר ויותר דולות שנכנסו, יותר ויותר נשים יולדות בהתאם לתוכניות שלהן ובצורה יותר חזקה, ואז שיעורי החתך הקיסרי שלנו פשוט התחילו לרדת".
מספר החתכים הקיסריים שבוצעו חשוב מכיוון שכפי שמזהיר קופר, "ארה"ב היא אחת המדינות המפותחות היחידות שיש לה שיעור תמותת אימהות עולה, וחלק מזה נובע מהעלייה בשיעור החתך הקיסרי שלנו".
ארגון הבריאות העולמי ממליץ לבצע חתכים קיסריים רק כאשר יש צורך רפואי, וקובע כי השיעור האידיאלי של חתכים קיסריים הוא בין 10% ל-15%. הנתונים האלה הם הרבה יותר גבוה בארה"ב, ובמיוחד באלבמה, שבה בשנת 2018 כמעט 35% מהלידות התרחשו כך.
בתוך שישה חודשים בלבד, שיעור החתך הקיסרי ליולדות לראשונה בבית החולים קופר עלה מ-25% ל-11%, והשיעור בכל הלידות מ-33% ל-20%. עם זאת, הפחתת שיעורים אלו לא הייתה מטרתה, והיא מתארת זאת כתוצאה טבעית של גישתה, התומכת בקבלת החלטות של נשים.
בית החולים שלה מציע ניתוחים קיסריים אלקטיביים, והם גם מציעים לנשים את האפשרות לחכות ולהחליט מה הן רוצות סמוך לתאריך היעד שלהן. היא חושבת שלכך הייתה ההשפעה הגדולה ביותר, שכן מטופלים שאינם במצוקה מיידית מבקשים לעתים קרובות להמתין, "וכשאתה מחכה, אתה מקבל הרבה יותר לידות נרתיקיות".
ארגון הבריאות העולמי גם מזהיר כי "הסיכונים גבוהים יותר אצל נשים עם גישה מוגבלת לטיפול מיילדותי מקיף". אפילו לפני COVID-19, נשים רבות בארה"ב התמודדו עם הסיכונים המוגברים הללו.
חקירה משנת 2018 אמר כי ארה"ב היא "המקום המסוכן ביותר ללדת בעולם המפותח", עם 50,000 נשים בשנה שנפצעו קשות במהלך או לאחר הלידה, ו-700 מקרי מוות.
שיעורי תמותת יולדות ותינוקות גבוהים יותר באלבמה מאשר באזורים רבים אחרים במדינה, וקופר אומר "הפערים הללו בולטים אפילו יותר אם מפרקים אותם לפי גזע".
"כשהתחלתי לנסות לעשות שינויים בפרקטיקה שלי ולשלב את אופן המיילדות", היא מסבירה, "עשיתי את זה בעיקר כדי לתמוך בהנקה וגם כדי לתמוך בזכויות נשים, כי היה לי חשוב שנשים יקבלו את ההחלטות שלהן. לגבי איך הם ילדו".
"אני לא רוצה להציע את מה שלדעתי הוא מודל ממש טוב של טיפול רק למי שיכול להרשות זאת לעצמו."
לכל יולדת, מתעקשת קופר, צריכה להיות גישה לאותו טיפול, וכואב לה שהגישה שלה לא זמינה יותר. משבר COVID-19 רק החמיר את אי השוויון בגישה של אמריקאים לשירותי בריאות, היא מוסיפה, ונותנת דוגמה של לידות בית.
מיילדות ללידות בית זכו לחוק רק בשנה שעברה ואין הרבה מהן באלבמה. הם גם לא סבירים, אומר קופר, עבור "הרבה נשים שמפחדות להגיע לבית החולים" במהלך המגיפה. היא אומרת שהם עולים 3,000-5,000 דולר לכל משלוח ויש לשלם במזומן.
מכיוון שבתי חולים ברחבי ארה"ב הפכו למוקדים של הדבקה בנגיף הקורונה, נשים זקוקות ליותר מקומות בטוחים ללדת, אומר הרופא, והריונות בסיכון נמוך שסביר להניח שלא יזדקקו להתערבויות או תרופות מיוחדות יכולות להיות מטופלות על ידי אחיות ומיילדות מחוץ לבית החולים חדרי יולדות.
זו הסיבה שהיא השיקה את הקמפיין שלה להפוך את המרפאה שלה, מול בית החולים שבו היא עובדת, ל'יחידת עזר ליולדות'. המטרה שלה היא להפוך את הלידה לבטוחה ובמחיר סביר - במהלך ואחרי COVID-19.
לשם כך, היא זקוקה לתמיכה של Medicaid, תוכנית ביטוח הבריאות במימון ממשלתי, שיותר מ-70 מיליון אמריקאים בעלי הכנסה נמוכה מסתמכים עליה. ב-2018 זה כיסה 50% מהלידות באלבמה. "חשוב לי מאוד שנקבל החזר של Medicaid", אומר קופר, "כדי שלא אציע את מה שאני חושב שהוא מודל ממש טוב של טיפול רק למי שיכול להרשות זאת לעצמו".
אם Medicaid דוחה אותה, לרופא יש תוכנית ב' - הפונה לקהילת 'זכויות הלידה' שלה לתמיכה כספית בנשים עם משאבים מוגבלים. למרות שעדיין קטנה, היא אומרת שהקהילה הזו גדלה ו"אנחנו יכולים ליפול אחד על השני כשאנחנו מנסים לעשות את השינויים האלה".
מעבר למגיפה, קופר מאמין ש"מרכזי לידה", מחוץ לבית חולים, "הם חלק חשוב מהפתרון לבעיות שאנו רואים באלבמה. אבל עם COVID והמצב בבית החולים, זה הפך להיות דחוף יותר. אנחנו צריכים להפסיק לחכות לזה. בוא נעשה זאת עכשיו."
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו