"לעולם אל תלך לרופא שצמחי משרדו מתו." -ארמה בומבק
שני מאמרים בניו יורק טיימס של 17 בינואר 2003 הציעו הצצה מובהקת למה שמקבל טיפול רפואי בביתם של האמיצים.
ראשית, ב"הבית הלבן מאפשר הגבלות על כיסוי חירום", אנו למדים כי "ממשל בוש קבע שארגוני טיפול מנוהלים יכולים להגביל ולהגביל את הכיסוי של שירותי חירום לאנשים עניים ב-Medicaid".
אוקיי, זמן קצר אחרי שהוא הציע עוד הטבה במס לחבריו העשירים, זה לא מזעזע מדי שהמנהיג שנבחר בבית המשפט העליון שלנו ימשיך לבעוט בעניים בזמן שהם מושפלים, אבל הנה שאלה: גישה מופחתת או לא, איזה סוג של טיפול האם מישהו מאיתנו מקבל בחדר מיון אמריקאי טיפוסי בכל מקרה?
אבל קודם כל, המאמר השני של טיימס:
ב"בוש נכנס למאבק על רשלנות", הכתב ריצ'רד א. אופל ג'וניור פותח כך: "עם רופאים ברחבי המדינה שמוחים על עלות ביטוח הרשלנות, הנשיא בוש עושה דחיפה מחודשת להגבלות קפדניות על פרסי חבר השופטים שהוא מאשים עבור פרמיות מרקיעות שחקים". האשים "תביעות סתמיות", הכריז בוש: "אנחנו חברה מתדיינת. כולם תובעים, כך נראה".
בזמן שהטיימס התעלם מהמציאות שרוב התביעות בארה"ב מעמידות תאגיד מול תאגיד, שאלה נוספת לא נשאלה: מדוע גדל מספר תביעות הרשלנות?
הנה מחשבה:
יש 80 מיליון בעלי נשק באמריקה ו-1500 מקרי מוות בשוגג בשנה. ישנם 700,000 רופאים בארה"ב שגורמים ל-120,000 מקרי מוות בתאונה בשנה. מבחינה סטטיסטית, רופאים מסוכנים פי 9000 מבעלי נשק.
ניתוחים שגויים, מינונים לא נכונים, אבחנות שהוחמצו - אפילו כשלוקחים בחשבון את כל מקרי המוות הקשורים לנשק (30,708 ב-1998), ה-AMA עדיין קטלני פי שלושה מה-NRA. כמובן, מספרים כאלה שנוי במחלוקת על ידי קבוצות עם סיבה לעשות זאת. מחקר משנת 2001 התיימר להראות כי הערכות הטעויות הרפואיות מוגזמות, וטען שאחת הסיבות לכך שהבדיקה של טעויות קטלניות פגומה היא בגלל שהחולים לרוב חולים מאוד מלכתחילה (הם עמדו למות בכל מקרה?). ובכל זאת, לפני שאתה סומך על כל מחקר פרו-רפואי בתעשייה, אולי כדאי לך לשקול עוד קצת מחקר שחשף רופאים כשקרנים מוצהרים. מחקר במרכז הרפואי של אוניברסיטת שיקגו מצא כי בארבעה מתוך 10 מקרים, רופאים אמרו בכוונה לחולים שהם יחיו יותר מהצפוי. "למרות שכמעט כולם מסכימים שתקשורת כנה, פתוחה וכנה בין רופא למטופל שלו היא אופטימלית, בנושא המכריע הזה, היא נותרה חריגה מאוד", אמר מחבר המחקר ד"ר ניקולס כריסטאקיס, פרופסור לרפואה סוציולוגיה באוניברסיטת שיקגו. "כתוצאה מכך, שניים מכל שלושה חולים עשויים להצטרך לקבל החלטות רפואיות ואישיות חשובות על סמך מידע חסר או לא אמין." הצרה היא שזה לא באמת משנה מה כל המחקרים האלה מוכיחים לכאורה. טעויות הן בלתי נמנעות. מכונאי ידפוק את המכונית שלך וישקר לגביה. המורים שלך יעברו את העניינים וישקרו לעצמם. סופר יוציא ספר נורא ויאשים את העורך. מה שמייחד את הרופאים הוא שההימור בדרך כלל גבוה יותר. אבל אולי יותר חשוב, גם כשהם מבינים את זה "נכון" והם אומרים את "האמת", הם לא פחות מסוכנים מהרופאים שעושים טעויות ו/או משקרים. בין אם זו טעות אנוש או מדע מוטעה, הרפואה המערבית היא - במישרין או בעקיפין - הרוצח מספר אחת באמריקה. תמשיך לקרוא.
כאשר המערכת האמריקאית משחקת בקלף המניעה (כלומר פחד האבעבועות השחורות), אין לזה שום קשר לאימוץ אורח חיים בריא יותר. הכל עניין של סמים והתערבות בהייטק. לדוגמה, למרות שלרובנו יש מערכת חיסונית מתפקדת בצורה סבירה, נלחץ לקבל מה שנקרא חיסון שעשוי להכיל כל אחד מהדברים הבאים: פורמלדהיד, כספית, אלומיניום, תאים מחיות חולות (לימפת עגל, קוף כליה, עובר אפרוח) וחומרים שעברו שינוי גנטי. קשה לכמת את ההשפעה. "יש כ-12,000 דיווחים המועברים למערכת לדיווח על אירועי חיסונים מדי שנה", מסבירה ברברה לו פישר, נשיאה ומייסדת שותפה של מרכז המידע הלאומי לחיסונים. "אם המספר 12,000 מייצג רק 10 אחוז ממה שמתרחש, אז המספר האמיתי עשוי להיות 120,000 תופעות לוואי של חיסון. אם 12,000 דיווחים מייצגים רק אחוז אחד מהסך הממשי, אז המספר האמיתי עשוי להיות 1.2 מיליון תופעות לוואי של חיסון בשנה". "'חסינות' היא אשליה רפואית גדולה", כותבת פעילת החיסונים, שרון קימלמן. "עם זאת, התפקוד החיסוני, כמו כל שאר תהליכי הגוף, מגיב והינו תוצאה ישירה של שינוי שיטות וגורמים בריאות מועילים ומזיקים. אין גלולת קסם או שיקוי שינעלו אותנו במצב של 'הגנה' למרות מעשינו. אנחנו אחראים מבחינה ביולוגית להתנהגות שלנו. הטכנולוגיה לא יכולה להערים על זה בלי השלכות רציניות". "ככל שהמציאות של תגובות חיסונים, פציעות ומוות תוכחש ותמוזער", מוסיף פישר, "האנשים יהפכו לחסרי אמון".
למרות ההגשה לחיסון כביכול, רבים מאיתנו חולים בכל מקרה. זה הזמן שבו האיש במעיל הלבן מוציא את פנקס המרשם שלו ושולח אותנו מבית המרקחת המקומי, שם ללא ספק ניתקל בשורה שכן בכל יום, 80 אחוז מהאמריקאים נוטלים תרופת מרשם שעלולה להיות ממכרת. מ-1962 עד 1988, התמכרות לסמים ברחוב באמריקה עלתה ב-30 אחוז, בעוד שהתמכרות לסמים במרשם עלתה ב-300 אחוז. ברוב המקרים, תרופות אלו נבדקות בצורה לא נכונה ומבוססות על מדע הונאה. לפי משרד החשבונאות הכללי של ארה"ב, מכל התרופות החדשות שיצאו לשוק בין השנים 1976 ו-1985, 52% היו צריכים להיות משוחררים מהמדפים או לסמן מחדש, כי הוכח שהן מסוכנות יותר ממה שהצביעו מחקרים. גם הזריקה שנכשלה וגם התרופה שהחמירה את המצב מבוססות על מחקר שממומן בדרך כלל על ידי תאגידים. בספרם, "סמוך עלינו, אנחנו מומחים: כיצד התעשייה מפעילה את המדע וההימורים עם העתיד שלך", דנים המחברים שלדון רמפטון וג'ון סטאובר בכמות הזמן העצומה ש"חוקר מודרני מבלה בכתיבת הצעות למענקים; ראשי מחלקות פינוקים; תורמים תאגידים, ובירוקרטים ממשלתיים; או עיסוק בכל אחת מהפעילויות האחרות הנחוצות להשגת מימון מחקר." ההשפעה של כסף זה על מחקר יכולה לגרום לדיכוי של מחקרים מסוימים בעוד תאגידים מזמינים סופרים לכתוב מאמרים חיוביים בכתבי עת שנבדקו עמיתים. מחקר על הקשר בין מימון תעשיית התרופות ומסקנות מחקר על חוסמי תעלות סידן פורסם ב-1998 ב-New England Journal of Medicine. לאחר בחינת 70 מאמרים על התרופה, החוקרים מצאו כי ל-96% ממחבריהם של מאמרים חיוביים היו קשרים פיננסיים ליצרנים של חוסמי תעלות סידן. שנה לאחר מכן, עורך כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי, דראמונד רני, התלונן על כך ש"השפעת המימון הפרטי על מחקר רפואי יצרה 'מירוץ לתחתית האתית'." גם סוכנויות ממשלתיות הפכו לתושבי תחתית:" חברות תרופות הן תורמות גדולות למימון קמפיינים, לאחר שנתנו 44 מיליון דולר בעשר השנים האחרונות", מסביר ד"ר ריי גריק, נשיא Americans For Medical Advancement. "מדעני מינהל המזון והתרופות שמאשרים תרופות או מחליטים על תקנות הם גם עובדים בהווה, בעבר או בעתיד של תעשיית התרופות. הם קשורים קשר בל יינתק לענף שהם אמורים לעסוק במשטרה. המשמעות היא שה-FDA ממומן ומאויש ביעילות על ידי תעשיית התרופות. הסוכנות 'עובדת' עבור התעשייה, לא עבור הצרכנים, כי הצרכנים אינם תורמים לקמפיין; הם גם לא פוסקים בביטחון תעסוקתי".
בין אם המחקר ממומן באופן פרטי ובין אם לאו, הוא נידון לכישלון מכיוון שהוא מסתמך בדרך כלל על ניסויים בבעלי חיים ו/או תעמולה גנטית:
בואו נחשוב על כמה עובדות בסיסיות על ניסויים בבעלי חיים, עם הדרכה קטנה מהחוקרים ב-Wellness of Nature: * לכל מין של בעל חיים יש איפור ומבנה תאי מאוד יחיד. לכן, בדיקה של מין אחד לא יכולה להוביל למסקנות שימושיות לגבי אחר: "העובדה היא שבעלי חיים מגיבים בצורה שונה לחומרים כימיים שונים, לא רק מבני אדם, אלא גם זה מזה. אספירין הורג חתולים והפניצילין הורג שפני ניסיונות. עם זאת, אותם חזירי ניסיונות יכולים לאכול בבטחה סטריכנין - אחד הרעלים הקטלניים ביותר עבור בני אדם אך לא עבור קופים. כבשים יכולות לבלוע כמויות אדירות של ארסן, פעם הרעל האהוב על הרוצחים. אשלגן ציאניד, קטלני לבני אדם, אינו מזיק לינשופים". * "האמת היא שניסויים בבעלי חיים לא ריפאו אף מחלה אנושית אחת. הסיבה היא פשוטה: ניסויים בבעלי חיים אינם יכולים לייצר שום תרופה רק משום שהם מבוססים על הנחת יסוד שהיא שקרית מבחינה רפואית ומדעית". * "מחקר בבעלי חיים אינו מדע ולכן יש לבטלו. רק באמצעות שימוש בשיטות מדעיות באמת הרלוונטיות לאנשים (אלה כוללים מניעה ומחקרים קליניים של חולים אנושיים) נוכל לקוות להבין את הגורמים למחלות אנושיות ולמצוא את התרופות שלהן". * אפילו מבט חטוף במספר הרב של תרופות פרמצבטיות שנשלפו מהמדפים על ידי מינהל המזון והתרופות יספק רמז עד כמה ניסויים בבעלי חיים אינם יעילים. למרבה האירוניה, האדם הוא זה שבסופו של דבר הוא "שפן הניסיונות". * אוניברסיטאות, בתי חולים, תעשיות התרופות והבריאות, פוליטיקאים, לוביסטים, תאגידים פרטיים ומטומטמים של מפורסמים כמו ג'רי לואיס וכריסטופר ריב זוכים לעושר ויוקרה הודות לניסויים בבעלי חיים. * ניסויים בבעלי חיים הם הונאה מדעית, אבל על ידי הצגת הנושא בצורה ממולחת כאחת מהבחירה - 100 מיליון בעלי חיים בשנה חייבים לסבול ולמות כדי לשמור על בטיחות העולם עבור עמדות מוסריות של פרוזק, ריטלין וויאגרה, נמחקים ללא מאמץ על ידי אלה המבקשים להצדיק עינוי בעלי חיים במעבדה. עם זאת, אם ניתן לקבוע שניסויים כאלה הם לא רק פנויים מבחינה מוסרית, אלא גם מופרכים מבחינה מדעית, המיקוד משתנה באופן דרסטי.
אז יש לנו את העולם החדש והאמיץ של ריפוי גנטי. "אנחנו לא הביטוי של הגנים שלנו", מצהירה רות האברד, פרופסור אמריטה לביולוגיה בהרווארד, "והכרת מיקומם על הכרומוזומים, או הרכבם, לא מאפשרת למישהו לחזות איך ניראה או ניראה". המציאות הפשוטה הזו מוסתרת על ידי דיווחים כמעט יומיים בתקשורת על ממצאי גנים חדשים. מה שנובע באופן טבעי הוא יצירת בדיקות חיזוי המבוססות על התגליות הגנטיות הללו. בדיקות אלו משתלמות הרבה יותר מכל טיפול שנרשם רק למי שכבר "סובל" ממצב. בדיקות חיזוי מיועדות לכולם - בדיוק כמו חיסונים. עוד הליך רפואי יקר המבוסס על מדע פגום ומושחת. "זו טעות לשים משקל רב מדי על גנים או DNA", מסכם האברד. "בני אדם הם זן הומוגני יחסית מבחינה גנטית. אם האירופים היו נעלמים בן לילה, ההרכב הגנטי של המין כמעט ולא ישתנה". כן, אבל מערכת הבריאות שלנו עשויה להשתפר.
החלק האחרון של המסע המרפא, עד שהמצב בהכרח מתלקח שוב, מתחיל כשאנו מרגישים מגע טוב יותר. זה הזמן שבו הרופא שלנו יוותר על עצות תזונתיות. ולמה לא? כל 45 שניות, מישהו בארה"ב חוטף התקף לב. כל 55 שניות, אמריקאי מת ממחלת לב, מחלה הניתנת למניעה והרוצח מספר אחת במדינה. 65 אחוז מכל התקפי הלב מתרחשים אצל אנשים מתחת לגיל 75,000. מטריד עוד יותר הוא המספר הגדל והולך של אמריקאים (40 בשנה) מתחת לגיל 2 שסובלים כעת מהתקפי לב. כל שבע שניות, אמריקאי מאובחן כחולה סרטן, הרוצח מספר שתיים. אחד מכל שלושה בארה"ב יחלה בסרטן ואחד מכל ארבעה ימות מהמחלה הניתנת למניעה. שבעים וחמישה אחוז מהחומרים המסרטנים בגופנו מגיעים מאכילת מוצרים מן החי. ברור, כמה עצות תזונתיות מסודרות. כעת, כשהוא צריך להקדיש פחות זמן לדאגה לתביעה, מה ימליץ הרופא שלנו? כמעט ללא וריאציה, הוא או היא ידחפו את עקרונות התזונה האמריקאית הסטנדרטית, עם כל המוצרים הקטלניים מהחי, התוספים, הכימיקלים, חומרי ההדברה וההנדסה גנטית הנלווים לכך. בולטת תופיע פירמידת מדריך האוכל הכוללת את התיאולוגיה המגולפת באבן של 3-2 מנות מקבוצת בשר-עופות-דג-ביצים ו-3-3 מנות מקבוצת חלב-יוגורט-גבינות (להפוך את זה ל-4 -20 מנות לילדים ונשים בהריון). ואז שוב, למה עוד עלינו לצפות כשהרופא האמריקאי הטיפוסי ישב רק ארבע שעות בכיתה של תזונה במהלך הלימודים לרפואה? "לגוף האדם אין שום דרישה לבשר של בעלי חיים", אומר מייקל קלפר, MD "אף אחד מעולם לא נמצא עם הפנים כלפי מטה במרחק של XNUMX יארד מבורגר קינג כי הוא לא הצליח להשיג את הוופר שלו בזמן."
הדגימה המוצעת לעיל היא רק קצה קרחון עצום מספיק כדי להטביע עשר טיטאניקות. לא הגעתי לכספית בשיניים שלך, לפלואור במים שלך, להסתמכות היתר על ניתוח, לשני מיליון אנשים "שלא תווית" שננעלו בבתי אבות בניגוד לרצונם, קופות חולים, הנדסה גנטית, "המלחמה" על סרטן, קרטל ה-HIV/AIDS, ועוד הרבה יותר. ובכל זאת, אני מקווה שעכשיו ברור יותר שהפגמים במערכת טמונים הרבה יותר מטעות אנוש אינדיבידואלית והתביעות שהם מעוררים. אפילו הרופא בעל הכוונות הטובות והחרוץ ביותר אינו מוכן לעתים קרובות להציע עזרה לגיטימית בתוך המבנה שבו הוא או הוא הוכשר. כל התצורה הרפואית הארגונית פגומה ומושחתת, ובכך אנטי בריאותית. עד שצרכני שירותי הבריאות האמריקאיים יעברו לכיוון מודעות, חינוך עצמי ופעולה ישירה, ביקור אצל הרופא שלך (או במיון מוגבל) ימשיך להיות מסוכן לבריאותך.
מיקי ז' הוא המחבר של The Murdering of My Years: אמנים ופעילים עושים סוף (www.murderingofmyyears.com) ועורך ב-Wide Angle (www.wideangleny.com). ניתן להגיע אליו בכתובת: [מוגן בדוא"ל].
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו