מיליארדר שמרן שמתנגד להתערבות ממשלתית בעסקים קנה מצרך נדיר: הזכות להתערב בגיוס סגל עובדים באוניברסיטה במימון ציבורי.
קרן שמנוהלת על ידי איש העסקים הליברטריאני צ'ארלס ג'י קוך התחייבה ל-1.5 מיליון דולר עבור תפקידים במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת פלורידה סטייט. בתמורה, נציגיו זוכים למסך ולחתום על כל גיוס לתוכנית חדשה לקידום "כלכלה פוליטית ויוזמה חופשית".
באופן מסורתי, לתורמים באוניברסיטאות יש מעט השקעה רשמית בבחירת האדם שממלא כיסא שהם מימנו. הכוח של סגל האוניברסיטאות ושל פקידים באוניברסיטה לבחור פרופסורים ללא התערבות חיצונית נחשב לסימן היכר של חופש אקדמי.
עם זאת, על פי ההסכם עם קרן הצדקה של צ'ארלס ג' קוך, הסגל שומר רק על אשליה של שליטה. בחוזה מצוין כי ועדה מייעצת שממנה קוך מחליטה באילו מועמדים יש לשקול. הקרן יכולה גם למשוך את המימון שלה אם היא לא מרוצה מהבחירה של הפקולטה או אם העובדים לא עומדים ב"יעדים" שהציב קוך במהלך הערכות שנתיות.
דיוויד וו. רסמוסן, דיקן המכללה למדעי החברה, הגן על העסקה, שיזם בוגר FSU שעובד עבור קוך. במהלך סבב הגיוס הראשון ב-2009, קוך דחה כמעט 60% מההצעות של הפקולטה, אך בסופו של דבר הסכים על שני מועמדים. למרות שהעסקה נחתמה ב-2008 עם מעט מחלוקות ציבוריות, הנושא התחדש בשבוע שעבר כששני פרופסורים של חבר המדינות - אחד בדימוס, אחד פעיל - מתחו ביקורת על החוזה בדמוקרטים בטלהאסי כפגיעה בחופש האקדמי.
רסמוסן אמר שהעסקת שני עוזרי הפרופסורים החדשים מאפשרת לו להציע שמונה קורסים נוספים בשנה. "אני בטוח שסגל כלשהו יגיד שזה לא בדיוק תואם את השקפתם על חופש אקדמי", אמר, "אבל נראה לי שזה היה חוסר אחריות לא לעשות את זה".
קרן קוך, שבסיסה בארלינגטון, וושינגטון, לא החזירה טלפון וביקש תגובה.
לרוב האוניברסיטאות, כולל אוניברסיטת פלורידה, יש מדיניות המגבילה בהחלט את השפעת התורמים על השימוש במתנות שלהם. אוניברסיטת ייל החזירה פעם 20 מיליון דולר כאשר התורם דרש סמכות וטו על מינויים, ואמר ששליטה כזו "לא נשמעת".
ג'ניפר וושברן, שבדקה עשרות חוזים בין אוניברסיטאות לתורמים, כינתה את הסכם קוך עם FSU "מזעזע באמת".
סעיד וושבורן, מחבר ספרו של University Inc., על קשרי התעשייה עם האקדמיה: "זו דוגמה בולטת לכך שאוניברסיטה ציבורית מוכנה למכור את עצמה כמעט לכלום".
הקרן המשותפת עם FSU היא אחת מכמה מלכ"רים שמומנו על ידי צ'רלס קוך (מבוטא "קולה"), בן 75, ואחיו דיוויד, בן 71. המטרה: לקדם את אמונתם, באמצעות צוותי חשיבה, ארגונים פוליטיים ואקדמיה, שהמיסים והתקנות הממשלתיים פוגעים בשגשוג.
הפילוסופיה של קוך דומה לזו של ריק סקוט, שבאחד מפעולותיו הראשונות כמושל פלורידה, הקפיא את כל תקנות המדינה החדשות על עסקים, ודחף להפחתת מסים.
האחים קוך הם הבעלים של החברה הפרטית השנייה בגודלה בארה"ב, יצרנית מוצרים פופולריים כמו מגבות נייר Brawny, כוסות Dixie ושטיח Stainmaster. קוך תעשיות, שמכירותיה היו 100 מיליארד דולר בשנה שעברה, מחזיקה גם באלפי מיילים של צינורות נפט, בתי זיקוק ועץ ג'ורג'יה-פסיפיק. האחים קוך שווים כל אחד 22 מיליארד דולר.
צ'רלס, יו"ר ומנכ"ל קוך תעשיות בוויצ'יטה, קאן, ייסד את מכון קאטו, קבוצה לקביעת מדיניות, בשנת 1977. אחיו מכהן בדירקטוריון. דייוויד, המתגורר במנהטן וסגן הנשיא בפועל של קוך תעשיות, הקים ב-2004 את קרן אמריקאים לשגשוג שעבדה בצמוד לתנועת מסיבת התה.
קרן הצדקה של צ'ארלס ג'י קוך, לה העניק עד 80 מיליון דולר בשנה, התמקדה ב"קידום התקדמות חברתית ורווחה" באמצעות מענקים לכ-150 אוניברסיטאות. אבל בעבר, רוב המכללות, כולל אוניברסיטת המפרץ של פלורידה בפורט מאיירס, קיבלו רק כמה אלפי דולרים.
היוצא מן הכלל הגדול היה אוניברסיטת ג'ורג' מייסון, אוניברסיטה ציבורית בווירג'יניה שקיבלה יותר מ-30 מיליון דולר מקוך במהלך 20 השנים האחרונות. בג'ורג' מייסון, הקרן של קוך חתמה על מרכז Mercatus, שהפקולטה שלו חוקרת "איך מוסדות משפיעים על החופש לשגשג".
כאשר הנשיא ג'ורג' וו. בוש זיהה 23 תקנות שברצונו לבטל, 14 הוצעו תחילה על ידי חוקרי מרקטוס. בפרופיל ניו יורקר של האחים קוך באוגוסט, רוב שטיין, אסטרטג דמוקרטי, כינה את מרקטוס "גראונד זירו למדיניות הסרת הרגולציה בוושינגטון".
כעת, במקום להשתלט על מחלקות אקדמיות שלמות, קוך מממן סגל המקדם את האג'נדה שלו באוניברסיטאות שבהן יש מגוון דעות כלכליות. בנוסף ל-FSU, קוך ביצע הסדרים דומים בשני בתי ספר ממלכתיים אחרים, אוניברסיטת קלמסון בדרום קרוליינה ואוניברסיטת מערב וירג'יניה.
ברוס בנסון, יו"ר המחלקה הכלכלית של FSU, אמר שמצוות ה-30 שלו, שישה, כולל הוא עצמו, ייפול למחנה השוק החופשי של קוך.
"בני הזוג קוך מגלים, כמוני, שרגולציה רבה למעשה מזיקה והם משוכנעים שהשווקים עובדים טוב יחסית כשהם נשארים לבד", אמר.
בנסון אמר כי המחלקה שלו ניהלה דיון נרחב, אך ללא הצבעה, על הסכם קוך כשנחתם ב-2008.
לדבריו, מענק קוך שיפר את המחלקה שלו והבטיח מגוון דעות שמועיל לסטודנטים.
"הסטודנטים יבחרו בסופו של דבר", אמר. "אם אתה מאמין חזק במשהו, אתה מאמין שהוא יכול לנצח בוויכוח".
בנסון מעביר לקוך דוחות שנתיים על הפרסומים, הנאומים והשיעורים של הפקולטה, שכללו את כלכלת השחיתות. לדבריו, FSU הבטיחה להשאיר את הפרופסורים בתפקידי קביעות שנשכרו במסגרת מענק קוך אם הקרן תרגיש אי פעם שהם לא עומדים ביעדים שלה ותסיר את התמיכה.
"עד כה, הם בסדר עם מה שקורה", אמר בנסון. "אבל אני מסכים עם מה שהם מאמינים, בין אם הם נותנים לנו כסף או לא".
כפי שנוסח במקור, ההסכם קרא לקרן קוך ול-FSU לגייס עד 6.6 מיליון דולר עבור שש משרות סגל. תוכנית זו הצטמצמה לנוכח המיתון, אך הדיקן של FSU דחה את ההצעות שחתם על העסקה עם קוך בגלל עומס כספי.
"זו הייתה הזדמנות לשפר את מחלקת הכלכלה שלנו בכל מקרה", אמר רסמוסן.
בנוסף למימון שני משבצות, קוך גם תרם כמעט 500,000 דולר למלגות בוגרים. עד כה רק BB&T, חברת האחזקות הבנקאית, הצטרפה למאמץ, כשהקרן שלה התחייבה ל-1.5 מיליון דולר במשך 10 שנים. הכסף משמש להעסקת מדריך שאינו זכאי לקביעות; ל-BB&T לא הייתה שליטה על השכר, אמר רסמוסן.
מענק נפרד מ-BB&T מממן קורס אתיקה וכלכלה בו נדרשת קריאה של אטלס כתפיים של איין ראנד. הרומן, שמתאר את קריסת החברה בעקבות פלישת הממשלה ליוזמה חופשית, הפך לאחרונה לסרט ששווק לחברי מסיבת התה.
"אם מישהו אומר, 'אנחנו מוכנים לעזור לתמוך בסטודנטים ובסגל שלך על ידי מתן כסף, אבל נרצה שתקרא את הספר הזה', זה לא נראה לי כחטא גדול", אמר רסמוסן מהספר. הסדר BB&T, שיש לבנק עם כ-60 בתי ספר. "מה שחטא גדול הוא לומר שאי אפשר לדון ברעיונות מסוימים."
הוא גם לא חושש שההסכמים עם קוך ו-BB&T יגרמו לתורמים עתידיים לדרוש שליטה על גיוס עובדים או תוכנית הלימודים.
אמר רסמוסן, "אין לי התנגדות לאנשים שרוצים לעזור לנו לממן מצוינות באוניברסיטה שלנו. אני שמח לעשות את זה".
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו