להרוג בלי כאב כמו כלב בשרשרת אין לו שם אבל זה לא הוא להאשים הוא רק פיון במשחק שלהם. - בוב דילן
כששחקן הפוטבול לשעבר של אריזונה קרדינלס הפך לסייר הצבא, פאט טילמן, מת באפגניסטן, דגלים קולניים נאנחו מחוף לחוף. נאמר לנו שהוא מת 'מותו של לוחם' כשהסתער במעלה גבעה ודוחק בחבריו הסיירים. הלווייתו הייתה אקסטרווגנזה פוליטית ששודרה ארצית, כאשר בין היתר הסנאטור ג'ון מקיין נשא הספדים מעל קברו הפתוח. הנציג הרפובליקני ג'יי.די הייוורת' היה אחד מני רבים ששרו את השבחים של טילמן. ״הוא בחר בפעולה ולא במילים. הוא חי את החלום האמריקאי, והוא נלחם כדי לשמר את החלום האמריקאי ודרך החיים שלנו״. המפקד שלו, ג'ורג' וו. בוש, אפילו לקח זמן במהלך מסע הבחירות לנשיאות בסתיו האחרון כדי לנאום בפני אוהדי הקרדינלס בג'מבוטרון באצטדיון סאן דיוויל.
בזמנו, כתבתי טור קטן שקבע שטילמן - שסירב ל'מאות אם לא אלפי' הצעות של הפנטגון לכסות בפומבי עבור 'המלחמה בטרור' - יידחה מכל תשומת הלב. כתבתי שלבוש, מקיין ודומיהם התומכים במלחמה, טילמן הוכיח את עצמו הרבה יותר כמת מאשר חי. הוא הצטרף לסיירים למען אידיאלים כמו חופש וצדק, אבל לחם במלחמה למען הנפט והאימפריה. כתבתי שהעוול הסופי הוא שבמוות, אפילו יותר מאשר בחיים, הוא היה קצת יותר מ'פיון במשחק שלהם'.
התצפית הזו לא השפיעה על המחנה התומך במלחמה/כיבוש, מכיוון שדואר שנאה ואיומי מוות הציפו את תיבת הדואר הנכנס שלי. אנשים טענו שמאסטרי המלחמה חוגגים את גבורתו, לא מנצלים את מותו - ובכך שלא פשוט עמדתי והצדעה, מגיע לי גורל דומה.
אני רוצה לדעת איך מרגישים עכשיו מפרי השנאה והבריונים באינטרנט, בידיעה שהונו אותם לגבי הנסיבות האמיתיות של מותו של טילמן. כן, שוב העם האמריקאי מגלה ששיקרו לו. שיקרו על ידי אותם אנשים שאמרו לנו שיש נשק להשמדה המונית בעיראק, שסדאם חוסיין היה אחראי ל-9-11, ושהכיבוש האמריקני 'משחרר' את תושבי עיראק על ידי הפצצת ארצם לרסיסים וגניבה. השמן שלהם.
אני גם יכול רק לתהות אם אלו המגינים כל כך על זכרו של פט טילמן יפגינו חלק מהגבורה שמפגינים הוריו של פט פטריק ומרי. בני הזוג הגרושים החליטו לפרסם בפומבי את זעמם על ממשלה שחיללה את גופת בנם המת
פטריק ומרי יודעים כעת שפאט לא מת בידי הטליבאן בעת הסתערות במעלה גבעה, אלא נורה על ידי חייליו שלו במקרה של מה שהם מכנים 'רצח אחים'. פטריק ומרי יודעים כעת שאנשיו של טילמן הבינו שהם ירו בו 'בתוך רגעים'. הם יודעים שהחיילים - במאמץ לכסות את הריגתו של 'נער הפוסטרים' הכל אמריקאי - שרפו את המדים ואת השריון של טילמן.
הם יודעים שבמהלך 10 הימים הבאים, בכירי הצבא, כולל הכותרת המתאימה מדי 'מפקד התיאטרון', גנרל הצבא ג'ון פ. אביזייד, הסתירו את האמת על מותו של טילמן, בעוד שכותבי התסריט של הפנטגון העלו על הדעת סוף הוליוודי. הם יודעים שהצבא חיכה עד שבועות לאחר טקס האזכרה המשודרת בטלוויזיה כדי אפילו לרמז להם על 'אי סדרים' סביב מות בנם. הם יודעים שההתפרצות המקבילה של שערוריית הכלא באבו גרייב אולי מילאה תפקיד בטיוח, שכן הצבא ניסה להימנע מאסון יחסי ציבור כפול.
"אחרי שזה קרה, כל האנשים בעמדות הסמכות יצאו מגדרם כדי לתסריט את זה", אמר פטריק טילמן מוקדם יותר השבוע לוושינגטון פוסט. ״הם התערבו בכוונה בחקירה, הם הסתירו אותה. [T]הם הבינו שמאמצי הגיוס שלהם הולכים ללכת לעזאזל בסל יד אם האמת על מותו תצא לאור. הם פוצצו את הפוסטר שלהם״.
מרי טילמן, כמו בעלה לשעבר ובנה, אדם פרטי עז, דיברה בכנות שצריכה להטיל בושה על מתכננים צבאיים מופרכים. "זה גורם לך להרגיש שאתה מאבד את דעתך בצורה מסוימת," היא אמרה. ״אתה מדמיין דברים. כשלא יודעים את האמת, פרטים מסוימים עלולים לצאת מפרופורציה. האמת אולי כואבת, אבל זו האמת. אתה מתחיל להמציא את כל התרחישים האלה שיכולים היו להתרחש כי הם פשוט המשיכו לשקר. אם אתה מרגיש שמשקרים לך, אתה אף פעם לא יכול להפסיק את זה״.
עכשיו בני הזוג טילמן, במודע או שלא, משאילים את קולם למקהלה הולכת וגדלה של בני משפחה צבאיים הנחושים לדבר נגד המלחמה הזו. ארגונים חדשים, כמו אמהות כוכב זהב לשלום ומשפחות צבאיות מדברות, מורכבים מאנשים שמטפלים באבלם על ידי סירובם להיות אביזרים פוליטיים ובמקום זאת גורמים למדינה להעיד על כאבם.
"כל יום הוא סוג של רגש," אמרה מרי טילמן. ״זה רק ממשיך להטיח לי בפנים. כדי לגלות שהוא נהרג בהרס הזה - כל מה שיכול היה להשתבש עשה - זה הרבה יותר קשה לקחת. לא היינו צריכים להיות נתונים לכל זה. השקר הזה היה כדי לכסות את התמונה שלהם. אני חושב שיש עוד הרבה שאנחנו אפילו לא יודעים, או שהם עדיין לא היו מכסים את הזנב שלהם. אם זה מה שקורה כשמישהו גבוה מת, אני יכול רק לדמיין מה קורה עם כולם.'
בדיוק בשביל "כל השאר" שמתים ברחבי המזרח התיכון, עלינו ללכת לפי הדוגמה של טילמן ולהתייחס לשקט כאל מותרות שאיננו יכולים להרשות לעצמנו עוד.
ספרו החדש של דייב זירין 'מה שמי טיפש? ספורט והתנגדות בארצות הברית יהיו בחנויות ביוני 2005. בדוק את האתר המחודש שלו www.edgeofsports.com . אתה יכול לקבל את הטור שלו Edge of Sports, מדי שבוע בדואר אלקטרוני edgeofsports- [מוגן בדוא"ל] . פנה אליו ב [מוגן בדוא"ל] .
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו