מעט החלטות של ממשל אובמה זעמו את קהילת השלום וזכויות האדם כמו מאמציה המוצלחים לחסום חקירה בינלאומית על מתקפת משט הסיוע הישראלי של מיי. במקום זאת, בתמיכת חברי קונגרס רפובליקנים ודמוקרטים מובילים, הטיל ממשל אובמה את משקלו מאחורי ועדת חקירה שנבחרה על ידי ראש ממשלת ישראל הימני בנימין נתניהו לבחינת התקרית.
הפאנל המונה שלושה חברים אינו ועדת חקירה מלאה כהגדרתה בחוק הישראלי, ולכן אין לה כוח הזמנה או יכולת לחקור חיילים ישראלים. זה גם לא יכול לחייב אף אחד בצבא לספק ראיות. כל מה שחברי הוועדה יכולים לעשות הוא לבקש מסמכים ו"סיכומי חקירות מבצעיות" שכבר בוצעו על ידי הצבא הישראלי עצמו.
הוועדה לא היה הסמכות אף לבקש עדות או ראיות אחרות "בעניין אנשי צבא ואנשי כוחות הביטחון האחרים". הם לא יוכלו לראיין אף חייל או קצין בנפרד או אפילו לראות את עדויותיהם או הצהרותיהם, אלא להסתמך רק על "סיכומים" ומסמכים אחרים של חקירות פנים צבאיות. אלה נעשים בדרך כלל על ידי קצינים שאין להם הכשרה בחקירות כאלה על הפרות אפשריות של החוק הבינלאומי. לכל היותר, המסקנות שהפאנל יקבל יהיו הפקת לקחים ולא כל סוג של חקירה על עבירות פליליות אפשריות.
התביעות של ישראל
"ישראל טוענת שהפאנל עצמאי, אך מתעקשת לקבל את גרסת הצבא לאירועים". אמרה שרה לאה ויטסון, מנהל המזרח התיכון ב-Human Rights Watch. "בהינתן הרקורד הגרוע של ישראל בחקירת עצמה במקרים קודמים של מוות אפשרי בעוולה, קשה להיות בטוח שהתלות של הפאנל בצבא הישראלי תוביל לאמת".
יש גם שאלות לגבי איפור הוועדה. לאף אחד משלושת החברים אין ניסיון בחקירה מסוג זה. הוועדה מנוהלת על ידי שופט ראש בית המשפט העליון הישראלי השמרני לשעבר יעקב טירקלתקף חקירות בינלאומיות אמינות לגבי הפרות ישראליות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. חבר שני הוא עמוס חורב, אלוף ישראלי במילואים ודמות מרכזית במתחם התעשייה הצבאית הישראלית. החבר השלישי הוא שבתאי רוזן, פרופסור למשפטים בן 93 שהיה מעורב בלכסות של הטבח ב-1953 בכפר קיביה כאשר כוחות ישראליים חצו לשטח ירדן, הרסו 41 מבנים (כולל בית הספר) והרגו 60 כפריים.
ממשל אובמה ותומכים אחרים של נתניהו הדגישו את נוכחותם של שני תצפיות זרים, הבריגדיר הקנדי קנת ווטקין ומנהיג המפלגה היווניסטית הפרו-בריטית של צפון אירלנד דיוויד טרימבל. כלי התקשורת הדגישו כי טרימבל זכה בפרס נובל לשלום על תפקידו בהסכם השלום של יום שישי הטוב. מה שהם במידה רבה לא הזכירו הוא שטרימבל היה גם אחד משחקני המפתח - יחד עם שגריר הימין לשעבר של בוש באו"ם ג'ון בולטון וראש ממשלת ספרד לשעבר, חוסה מריה אזנר, בקבוצה שאורגנה בסוף החודש שעבר הידועה בשם "ידידי ישראלהיוזמה יצאה לדרך, לדברי טרימבל ושאר הנותנים החסות, בגלל הדאגה שלהם מ"הסתערות האיסלאמיזם הרדיקלי" והזעם על "מסע הדה-לגיטימציה חסר התקדים נגד ישראל, המונע על ידי אויבי המדינה היהודית והנחה בצורה מעוותת על ידי רשויות בינלאומיות רבות".
ווטקין היה מעורב בשערורייה, הנובעת מהיעלמותם ועינויים של כמה עצורים שנעצרו על ידי הכוחות הקנדיים והוסגרו לשירותי הביטחון האפגניים. כאשר נקרא לנאום בפני בית הנבחרים הקנדי, הוא סירב לענות על שאלות בנוגע לתפקידו באישור ההעברות למרות הידיעה על הסבירות לעינויים והתעללות אחרת באסירים.
תגובה בינלאומית
מזכ"ל האו"ם באן קי מון ציין כיצד הפאנל של נתניהו "לא מספיק כדי לקבל אמינות בינלאומית". העיתון היומי הישראלי המוביל הארץבניתוח החקירה כתב בעריכה, "מאמצי הממשלה להימנע מחקירה יסודית ואמינה של פרשת המשט נראים יותר ויותר כמו פארסה".
לעומת זאת, הבית הלבן של אובמה הוציא הצהרה משבח את הקמת הוועדה כ"צעד חשוב קדימה", מתעקש כי "המבנה ותנאי ההתייחסות של הוועדה הציבורית העצמאית המוצעת של ישראל יכולים לעמוד בסטנדרט של חקירה מהירה, חסרת פניות, אמינה ושקופה", כנדרש על ידי הוועדה. מועצת הביטחון של האו"ם. סגן הנציג הקבוע של ארה"ב באו"ם אלחנדרו וולף התעקש, "אנחנו משוכנעים ותומכים בחקירה ישראלית... ויש לנו כל ביטחון שישראל יכולה לנהל חקירה אמינה, חסרת פניות ושקופה ומהירה פנימית".
הדמוקרטים בקונגרס הגנו על החלטתו של אובמה לכסות על התקרית ולמנוע חקירה אמינה. למרות ש ארגון Human Rights Watchואמנסטי אינטרנשיונל תיעדו את כישלונה של ממשלת נתניהו לחקור פשעי מלחמה אפשריים על ידי הכוחות המזוינים שלה, נציג בארני פרנק (D-MA) התעקש לאחרונה כי "לממשלת ישראל... יש רקורד טוב מאוד להטיל דין וחשבון על ממשלת ישראל", וכי "לממשלת ישראל יש רקורד טוב יותר של ביקורת עצמית לגיטימית כמעט מכל ממשלה אחרת בעולם". בעודו מפנה את הקונצנזוס של ארגוני זכויות אדם בינלאומיים על ראשו, פרנק טוען כי לקבוצה היחידה "שהוזמנה על ידי ממשלת ישראל" תהיה אמינות, בעוד ש"ברור שאף חקירה שנקבעה על ידי האו"ם לא תהיה בעלת אמינות". דמוקרטים אחרים בקונגרס התעקשו כי ממשלת ישראל הימנית של בנימין נתניהו תופקד על החקירה, ביניהם בראד אלסוורת' (D-IN), ג'סי ג'קסון הבן (D-IL), נציג ססטק (D-PA), ומנהיג הרוב בסנאט הארי ריד (D-NV).
כל זה בא למרות א סקר דעת הקהל האחרון מראה רוב ברור של האמריקאים - כולל 65 אחוז מהדמוקרטים - בעד חקירה בינלאומית על מתן אפשרות לישראל לבדה לחקור את נסיבות התקיפה. נראה אפוא שממשל אובמה ובעלי בריתו בקונגרס מחויבים לקבור את האמת ולמנוע מממשלת הימין של ישראל כל אשמה במתקפה שלה.
טוֹבָה תַחַת טוֹבָה?
אולם במקביל, הסכמתו של ממשל אובמה לטייח זה עשויה הייתה להיות מתנה מפורשת: ארה"ב תגן על דיכוי האמת במתקפה הישראלית בתמורה לכך שישראל תשחרר באופן מהותי את המצור על סחורות הומניטריות. אם זה נכון, התמרון הזה יהיה מקרה נוסף של אובמה שמעורר את זעמו של האגף השמאלי של מפלגתו כדי להמשיך בהסכם מאחורי הקלעים שלדעתו יקדם את הטוב הגדול יותר. כמה אנליסטים, כמו מארק לינץ', טען טענה משכנעת שפשרה כזו היא כדאית, במונחים של הקלה על רמה עצומה של סבל אנושי כתוצאה מהמצור בן ארבע השנים.
על אף שהוא ניתן להגנה טקטית, שוויון פרו קוו כזה מוטל בספק אסטרטגית. בהתחשב בהיסטוריה של ממשלת ישראל להתנער מהתחייבויותיה הבינלאומיות השונות, עולות תהיות עד כמה בעצם עשויה להיות הסרת המצור מקיפה וכמה זמן היא תימשך. זה גם יסמן עוד תקדים גרוע של ארצות הברית שהעניקה למעשה לבת ברית רישיון לברוח מהפרת החוק ההומניטארי הבינלאומי ופעילויות בלתי חוקיות אחרות, ובכך תחליש עוד יותר את ההגנה המשפטית הבינלאומית על אזרחים.
ההיחלשות לכאורה של המצור היא סיבה לאופטימיות זהירה. אבל החברה האזרחית העולמית חייבת להמשיך ללחוץ על ממשלות להבטיח שישראל - לא יותר או פחות מכל מדינה אחרת - תישא באחריות להפרותיה של הנורמות המשפטיות הבינלאומיות.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו