הגילויים שהדליף אדוארד סנודן לפיהם ה-NSA ביצע מעשי ריגול נגד בכירים במקסיקו והנשיא עצמו עוררו עד כה זעם קל בלבד מהמעמד הפוליטי המקסיקני. נראה ששר החוץ, חוסה אנטוניו מיד, היה רגוע על ידי "המילה" של הנשיא אובמה כי הוא יפתח בחקירה על פעולתה של ממשלת ארה"ב. על אף חוסר ההלימה שלכל ממשלה החוקרת את העוולה הפנימית שלה תהיה אינטרס כלשהו לפרסם ראיות חותכות לפעילותה הפלילית שלה, הנשיא פניה נייטו לא רצה לדחוף את ממשל אובמה הלאה בנושא, ככל הנראה מחשש לערער את מעמדה של מקסיקו כ בעל ברית כלכלי ופוליטי של ארה"ב.
הנשיא לשעבר ויסנטה פוקס, בינתיים, תמך בהתלהבות בריגול אמריקאי אחר פוליטיקאים מקסיקנים, בטענה שהוא ידע שארה"ב ריגלה אחריו בזמן שהיה נשיא. ואכן, פוקס התנחם בעובדה שמעצמת העל בעולם עקבה אחרי כל צעד שלו ושיחות הטלפון שלו, ועוררה את הפתגם המבשר רעות שמזכיר את כל המוסדות הפוליטיים האוטוריטריים: אין לאדם מה לדאוג כל עוד אין לו מה להסתיר ולא עשה דבר. לא בסדר. "כולם יצליחו יותר אם הם חושבים שמרגלים אחריו", הוא ציין, בבת אחת מחזק את הזכאות המפוקפקת של ממשלת ארה"ב לפעול ככוח המשטרה העולמי ובו זמנית מתנצל על הפעילות הבלתי חוקית של ה-NSA. נראה שמר פוקס אינו מסוגל להבין את האמת המוסרית והמשפטית הבסיסית שרק בגלל שרבים מעורבים בביצוע פעולות פליליות, ההשלכות המוסריות והמשפטיות אינן פשוט נעלמות לחלל האוויר. משקיף סביר עשוי במקום זאת להסיק שככל שמספר מוסדות הממשל הבינלאומיים המעורבים בפעילות פלילית גדול יותר, כך הבעיה חמורה יותר, לא להפך. "זה לא חדש שיש ריגול בכל ממשלה בעולם, כולל של מקסיקו", פוקס שנצפה. המום מדוע גילוייו של סנודן עוררו זעם בקרב האוכלוסייה המקסיקנית ועיתונאים חוקרים (אם לא בממשלה עצמה), הוא הכריז, "אני לא מבין את השערורייה".
מסמך אחד שהגיע לידי הארכיון לביטחון לאומי באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מפרטת את הפגישה הרשמית של ג'נט נפוליטנו (אז מזכירת המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב) עם הנשיא פניה נייטו ביולי 2013. על פי התדריך של נפוליטנו, ההימנעות מדיון בריגול של ה-NSA על הדרגים הגבוהים נראית כמקסיקני, לא רק ארה"ב, יוזמה. המקסיקנים, כך נטען במסמך, רצו 'להשכיב' את נושא חדירות ה-NSA. ואכן, בשום מקום בסיכום פגישתם לא עולה הנושא. במקום זאת, הדיונים מתמקדים בשמירה והגברת ביטחון הגבול על מנת להגן על אינטרסים מסחריים ובהפחתת מספר המהגרים חסרי התיעוד הנכנסים לארצות הברית.
התגובה חסרת האדישות ולעיתים הסוריאליסטית למעקבים של ה-NSA על ידי המעמד הפוליטי של מקסיקו, מדגימה את רמת הכפיפות הנחושה שלהם לעמיתיהם בארה"ב. אפשר רק להתחיל לדמיין את תגובתם של אנשי המעמד הפוליטי והתקשורת בארה"ב אם הם יגלו שהמודיעין המקסיקני יירט שוב ושוב את התקשורת האלקטרונית והקשקש לטלפונים של המפקד העליון בעצמו.
התגובה המקסיקנית לחטטנות של ה-NSA במעגל הפנימי של הממשלה עומדת בניגוד מוחלט לזו של ברזיל. ההדלפות של סנודן עוררו זעם בממשלתה של הנשיאה דילמה רוסף. היא פוצצה את האזנה של ה-NSA בטלפון שלה ויירט תקשורת ממשלתית בנאום לוהט שכוון בבירור לנשיא אובמה בעצרת הכללית של האו"ם. היא הטילה את ה-NSA על ריגול אחר מיליוני אזרחים ברזילאים, האזנה לטלפונים של שגרירויות ברזיל, וריגול אחר ענקית הנפט שבבעלות המדינה בחלקה של המדינה, פטרובראס. באופן מעניין היא ציינה שעיקר הריגול של ה-NSA בברזיל לא נועד לסכל טרוריסטים פוטנציאליים או לערער את פעילותם של ארגוני פשע טרנס-לאומיים, אלא במקום זאת, לקדם אינטרסים עסקיים של ארה"ב באמצעות ריגול כלכלי ומסחרי בינלאומי. כתוצאה מכך, ביטלה רוסף את ביקורה הדיפלומטי המתוכנן בוושינגטון, קראה לוועידה בינלאומית בנושא אבטחת מידע, החלה בהקמת מערכת תקשורת אלקטרונית ממשלתית מוגנת, והציעה לשנות כבלים תת-מימיים כך שתעבורת אינטרנט ברזילאית בינלאומית לא תעבור עוד בשטח ארה"ב. .
עמדתה של ברזיל, כמובן, משקפת את האופי המשתנה של יחסי ארה"ב-אמריקה הלטינית באופן כללי יותר. ברזיל, המעצמה האזורית המתעוררת וכיום היא פחות מרכיב בחצר האחורית של הדוד סם, יכולה להרשות לעצמה לנקוט עמדה עצמאית יותר ויותר מוושינגטון. כמה מדינות באזור משתלבות זו בזו פוליטית וכלכלית ומקימות קשרי סחר איתנים עם סין, הודו ודרום אפריקה - דינמיקה חסרת תקדים שהשפיעה לערעור ההגמוניה האמריקאית באזור.
מקסיקו, לעומת זאת, התלויה בשוק האמריקאי עבור 80% מהיצוא שלה, מסוגלת הרבה פחות לעמוד מול המעצמה. ואכן, מעמדה המסורתי של מקסיקו כבעלת ברית כפופה ומהימנה של שכנתה הצפונית הופכת מכרעת עוד יותר בשמירה על האימפריה האמריקאית הדועכת, יותר ויותר הגנתית ומיליטריסטית ככל שהיא חוזרת על השפעתה על האזור. עם מספר עצום של אי ודאויות שעומדות לפני הכוח של ארה"ב באזור שהיה עד להולדתן של תנועות שמאל חברתיות חדשות שזכו להצלחה ניכרת בקלפי, זה הופך להיות הכרחי עבור ארצות הברית לקיים ולשמר את הפוליטי שלה, בריתות כלכליות וצבאיות לפי מקסיקו וקולומביה. במקסיקו, מימון ארה"ב למה שנקרא "מלחמה בסמים" סיפקה עילה נוחה למיליטריזציה כבדה בכל הארץ ולמניעת התנגדות פוליטית ותנועות עממיות מאורגנות. תוכניות ריגול ומעקב הן המפתח להשגת היעד של ארה"ב של המשך וחיזוק הסטטוס קוו שרואה כעת יותר ממחצית האוכלוסייה במקסיקו חיה בעוני ורמות חסרות תקדים של אי שוויון כלכלי.
כמו בברזיל, נראה שהריגול האמריקאי במקסיקו פחות קשור ל"מלחמה בטרור" ול"מלחמה בסמים" - שני עקרונות רטוריים מרכזיים של התערבות ארה"ב - ויותר קשור ל- ריאל פוליטיק להבטיח שמעמד פוליטי גמיש וכפוף, המתגלם על ידי פוקס, קלדרון ופניה נייטו, ישמור על הדינמיקה הטרנס-לאומית הנוכחית - מערכת סוציו-אקונומית שמתגמלת את האליטות הניאו-ליברליות החזקות משני צדי הגבול ושומרת על העניים והשוליים. במקומם.
יש היבט נוסף לתגובה המקסיקנית לריגול של ה-NSA שמצדיק בדיקה. לאורך כל המלחמה הקרה, ה-CIA ומקבילתה המקסיקנית, DFS, שיתפו כל מיני חומר ומודיעין על מתנגדי משטר (מרקסיסטים, קומוניסטים, סטודנטים, גרילה, איגודים מקצועיים, פעילי איכרים, פמיניסטיות וכו') שלעתים קרובות נכלאו או חוסלו. כי, כפי שטען הנשיא הסמכותי והפטרנליסטי גוסטבו דיאז אורדז, הם מהווים איום על 'הביטחון הלאומי'.
השותפות הנוכחית בין ממשלות ארה"ב ומקסיקו מאפשרת רמת פיקוח עליה הלוחמים הקרים של מקסיקו יכלו רק לחלום. בשיתוף פעולה עם ענקיות תקשורת, ממשלות ארה"ב ומקסיקו מספקות את האמצעים מימון לריגול בקנה מידה גדול אחר האזרחים המקסיקנים. אכן, של מקסיקו משטרת השרים הפדרלית (PFM) לאחרונה עיצבה מערכת של מעקב כולל ואחסון מוגבר של תקשורת אלקטרונית. באקלים שבו קיימים פערים סוציו-אקונומיים מתרחבים, משבר ביטחוני חמור והתפכחות גוברת מהסטטוס קוו, לממשלות ארה"ב ולממשלות מקסיקו יש אינטרס משותף למנוע התפתחות של מרד פוליטי עממי נרחב ופוטנציאל "אביב מקסיקני." אם הייתה תעלומה כלשהי באשר למה התגובה המקסיקנית לגילוייו של סנודן הייתה מתונה כל כך, צריך רק להיזכר בהתבוננות הממולחת שלא במתכוון של ויסנטה פוקס, שלפיה לכל הממשלות יש אינטרס לרגל זו את זו ואחרי אזרחיהן. התגובה החסרה של לוס פינוס לגילויי ה-NSA משקפת את המידה שבה פוליטיקאים של האליטה המקסיקנית משלימים עם החדירה, בעיקר בגלל שהם עצמם משתמשים בריגול מקומי כדי לקדם את האינטרסים המגזריים שלהם במדינה שבה, קצת יותר מעשור אחרי ה'מעבר לדמוקרטיה', רוב האוכלוסייה מודרת מהשתתפות פוליטית משמעותית.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו