בשעה 4.30:14. ב-2002 באפריל, 28, טיטו ליביו הרננדז עמד בכניסה הראשית של אוניברסיטת נאריו, שם עבד ב-5.02 השנים האחרונות. שני רעולי פנים עברו במהירות על אופנוע מהיר וירו בו שוב ושוב. הוא הובהל לבית החולים המקומי והוכרז מותו בשעה 99:3500. הרוצחים נמלטו אל האפלולית של מה שבקולומביה הם מכנים פטור מעונש. מילה טובה יותר עשויה להיות חסינות, חסינות שגרמה לכך שאף אחד לא הועמד לדין ב-1986% מהמקרים של למעלה מ-XNUMX אלף אנשי איגוד מקצועיים שנרצחו בקולומביה מאז XNUMX.
טיטו עבד באוניברסיטת נאריו, בדרום מערב קולומביה במשך 28 שנים, והיה חבר איגוד מקצועי ופעיל באיגוד עובדי האוניברסיטה הלאומית של קולומביה בנאריאו מאז שהצטרף לראשונה לאוניברסיטה. הוא גם היה מנהיג קהילה בשכונתו המקומית, ולאחרונה חבר בחזית החברתית והפוליטית, מפלגה פוליטית שנולדה מהאיגוד המקצועי והתנועה החברתית לפני מספר שנים, ואשר התמודדה בבחירות האחרונות לכנסת. הסנאט והקונגרס. לחזית יש כעת מועמד לנשיאות לוסיו גרקון, מנהיג לשעבר של איגוד העובדים המאוחד המרכזי של קולומביה.
טיטו קיבל איומי מוות במספר הזדמנויות מארגון חצי-צבאי הפועל בעיר פאסטו, בירת מחלקת נאריאו. השאלה מדוע הוא קיבל איומי מוות ומדוע הוא נרצח בסופו של דבר חותכת ישירות ללב המצב הפוליטי המדרדר בקולומביה וחוסר הכבוד לזכויות אדם בסיסיות לכל אותם אנשים אמיצים המבקשים להגן על שירותים ציבוריים, להגן על משאבי טבע ממבטם החמדני של תאגידים רב לאומיים, ומתנגדים להתערבות הצבאית הגוברת של ארה"ב במדינה.
החוט המאחד את הגורמים הללו: שירותים ציבוריים, משאבי טבע, התערבות ארה"ב וחיסול מנהיגים חברתיים הוא מודל כלכלי ניאו-ליברלי שאמנם מוכר ככישלון נרחב, אך ממשיך להרחיב את זרועותיו על פני הגלובוס. בכל מדינה יש למודל הזה את החברים והאויבים שלו, והתוצאות של בריתות ועימותים אלו מניבות תוצאות שונות בהתאם להיסטוריה, לתרבות ולמאזן הכוחות הנוכחיים. למרות ההבדלים בתוצאות, היעדים מוכרים בדרך כלל זהים: צמצום ההוצאה הציבורית באמצעות הפרטת מגזרים בבעלות לאומית של המשק, קיצוץ בהוצאות החברתיות באמצעות רציונליזציה של מתן השירותים הציבוריים ובמידת הרווח הפרטתם, ולבסוף פתיחת המשק לתחרות חיצונית בכל המגזרים. הצעדים מוצדקים בדרך כלל במונחים של הפחתת החוב החיצוני, אם כי צעדים אלה הפחיתו את החוב רק לעתים רחוקות.
ההשפעות שבהן "מוצלח" היו חלוקה מחדש של העושר הרחק מהרוב המכריע של העניים לאליטה לאומית קטנה ומשקיעים בינלאומיים. הם הביאו לעלייה באבטלה עקב הרס התעשייה והחקלאות הילידיים באמצעות הכנסת יבוא זול, הידרדרות במתן השירותים הציבוריים לעניים - במיוחד שירותי בריאות, חינוך ורווחה, והעברתם של בעבר. משאבי טבע בבעלות המדינה בידי האליטה המקומית וחברות רב לאומיות זרות. היא גם משמשת, באמצעות תהליך ההפרטה, להוציא מגזרים יצרניים של הכלכלה משליטה דמוקרטית, ולהפחית את כוחם של ארגוני איגודים מקצועיים באמצעות פיטורים ומכירה של חלקים שונים בתעשייה שלעובדיה היה בעבר איגוד מאוחד אחד. לייצג אותם.
הגורם המכריע בכל מדינה היה היכולת של אנשים עובדים רגילים להתארגן להגנתם: בהגנה על מקומות עבודה, בהגנה על שירותים ציבוריים ובהגנת משאבי הטבע של המדינות. בקולומביה יש היסטוריה עשירה ומסורת של התנגדות, והיסטוריה אכזרית של דיכוי נגד המעורבים. ממשלת ארצות הברית הייתה מעורבת בדיכוי זה במשך שנים רבות, הן בגלוי והן בחשאי, במיוחד כאשר נראה שהאליטה הלאומית מאבדת שליטה.
בקולומביה, ההתנגדות העממית לרפורמות הכלכליות גרמה לכך שהטלתן נדחתה עד סוף שנות ה-1980, ומאז היו תנועות מאורגנות חזקות שדחו, החלישו ושינו את מידת אישורן ויושמן. למרות זאת, ההשפעות היו הרסניות. בעוד שבשנות ה-1980 הכלכלה הקולומביאנית צמחה ב-4% בממוצע, בשנות ה-1990 היא גדלה ב-2.8% וב-1999 היא התכווצה ב-5%. האבטלה עלתה ל-20.4%, הרמה הגבוהה ביותר במאה הנוכחית. ב-1998 נסגרו יותר מ-16,000 עסקים עם אובדן של למעלה מ-300,000 מקומות עבודה. החקלאות קרסה כמעט לחלוטין כאשר יבוא מזון זול הציף את השוק בעשור האחרון, מה שהוביל ליותר ממיליון דונם של אדמה שננטשה. רמות העוני עלו, ודוחות ממשלתיים רשמיים מצביעים כעת על כך ש-60% מהאוכלוסייה חיים כעת מתחת לקו העוני. זאת במדינה שהתברכה בשפע של משאבי טבע: פחם, נפט, אזמרגדים, מים ומגוון ביולוגי שאין שני לו באמריקה הלטינית. נכון ליצירת המודל יצר מנצחים וגם מפסידים. בעוד שבשנת 1990 היחס בין 10% העשירים באוכלוסיה לעניים ביותר עמד על 1:40, בסוף העשור זה היה 1:80. מלבד האליטה הלאומית, המנצח הגדול הנוסף היו חברות רב-לאומיות זרות השולטות כעת בכמויות גדולות של משאבי הטבע של המדינות.
לצד הירידה בזכויות האדם החברתיות והכלכליות בעשור האחרון באה הירידה בזכויות הפוליטיות והאזרחיות. אושרו חוקים להפללת מחאה חברתית לגיטימית. אנשי איגודים מקצועיים ומנהיגי קהילה נעצרו והואשמו במרד, וצעדות הותקפו באלימות על ידי משטרת המהומות. סמויה יותר, ומפחידה יותר עדיין הייתה העלייה בהרג חוץ-משפטי של מנהיגי איגודים מקצועיים וקהילה שבוצעו על ידי ארגונים חצי-צבאיים. בשנה שעברה נרצחו 160 מנהיגי איגודים מקצועיים ועד כה השנה היו 52, טיטו הרננדז הוא האחרון. 'פארה' בספרדית פירושו 'עבור', 'עבור הצבא', וזהו תרגום מתאים שכן אינספור דוחות על זכויות אדם הראו בבירור את הקנוניה בין הצבא והחצי-צבאי במעשים האלימות הללו.
זוהי מלחמה חברתית שמנהלים העשירים נגד העניים, מלחמה מלוכלכת בגודל עצום כל כך שהחושים נעשים קהים מהאימה מכל זה. מלחמה המכוונת נגד מנהיגי קהילה, חברה ואיגודים מקצועיים המבקשים להתארגן, להתנגד ולנסות להחזיק במעט שנותר לעם, ומלחמה המתנהלת נגד כל הקהילות הכפריות שחיות באזורים שבהם משאבי טבע מצויים בשפע. הראשון נרצח באופן סלקטיבי, מאוים ונחטף, והשני נטבח או נעקור בכוח כדי לפנות את הדרך למגה-פרויקטים.
העיתונות הלאומית והבינלאומית ממשיכות להתעלם מהעובדות הללו ומציגות את הסכסוך בקולומביה כעל סמים או על לוחמי גרילה. אבל הנוכחות של ייצור הסמים ותנועת הגרילה הן תוצאות של הסכסוך החברתי הזה ותיעלם רק כאשר משבר חברתי זה יטופל. השבוע הקונגרס האמריקני יצביע בשאלה האם לשנות את התקנות המסדירות את השימוש בסיוע של למעלה מ-2 מיליארד דולר שניתן לממשלת קולומביה במסגרת 'תוכנית קולומביה', כביכול כדי להילחם במלחמת הסמים. אם יאושר זה יאפשר לממשלה להשתמש בכספים אלה כדי להילחם בתנועת הגרילה המקומית. עם האקלים הפוליטי שלאחר ה-11 בספטמבר בארצות הברית, הקונגרס עשוי לאשר זאת, והמשאבים הללו לא ישמשו רק נגד תנועת הגרילה. הם גם ימצאו את דרכם לצבאות הפרא-צבאיות, וישלמו על כדורים נוספים שישמשו נגד אנשים כמו טיטו הרננדז.
היום טיטו ייקבר, ויהיה מוקף במשפחה, חברים, תלמידים וחברים. הם יסתכלו מעבר לכתפיהם בעודם צועדים יחד לבית הקברות, יתהו מי מצלם או מצלם אותם והאם הם יהיו הבאים ברשימה. אבל למרות הסיכונים, אנשים עדיין יהיו שם, והם ימשיכו את המאבק הזה בנחישות, בכבוד ובאומץ. מאבק שכל יום הופך קשה יותר, אך גם צודק יותר. במוחם של האנשים שעוסקים בחיפוש אחר שלום עם צדק חברתי בקולומביה היא שאלה פשוטה: כמה חברים עוד נצטרך לקבור לפני שהעולם יתעורר למה שקורה?
מריו נובלי עובד עם קמפיין הסולידריות של בריטניה-קולומביה
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו