הפצצה הראשונה מבין 10 הפצצות החכמות המונחות על ידי GPS פגעה ביעד שלה בשעה 00.25 ב-1 במרץ 2008, פחות משני קילומטרים מגבול אקוודור-קולומביה, לאורך נהר פוטומאיו. ארבעה מסוקי Blackhawk OH-60 הופיעו מחוץ לחושך עם 44 קומנדו מיוחדים מכוח הפריסה המהירה של קולומביה על הסיפון. אבל לא הייתה לחימה: המחנה הזמני של ה-Farc (הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה בהשראת המרקסיסטית) נהרס מהפיצוצים ו-23 בני אדם נהרגו בשנתם (1). ביניהם היה ראול רייס, המפקד השני של הפארק ו"שר החוץ" של הקבוצה. שרידיו נלקחו בחזרה לקולומביה על ידי חיילי קרקע כגביע.
מוקדם באותו בוקר פנה נשיא קולומביה אלווארו אוריבה לעמיתו האקוודורי, רפאל קוראה, כדי לתדרך אותו על הפשיטה: היחידה המוטסת הקולומביאנית הותקפה מתוך אקוודור ורדפה אחרי המורדים בהגנה עצמית לגיטימית. אבל, הוא הבטיח לקוריאה, החזרת האש שלהם הגיעה משטח קולומביה ולא הפרה את המרחב האווירי של אקוודור. שר ההגנה של קולומביה, חואן מנואל סנטוס, נתן את אותה הבטחה מאוחר יותר.
בתחילה לקח קוריאה את אוריבה במילתו. עד המקרה הזה הם היו ביחסים טובים ודיברו בטלפון כל יום. שבועיים לפני כן, קוריאה אמר ביחידות לאחד היועצים הקרובים של נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס: "תגיד לצ'אבס שאני מסתדר טוב מאוד עם אוריבה ושאם הוא רוצה אני יכול לעזור להחליק את העניינים ביניהם". קוריאה חשה נבגדת, תחושה שהיתה מורכבת כשהגיעו אנשי צבא אקוודור למחנה המופגז: לא רק שהקולומביאנים הפרו את השטח של אקוודור, הם גם ערכו "טבח".
מותו של רייס עורר משבר. אקוודור ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם קולומביה ופרסה 11,000 איש לאורך גבולה. ונצואלה גם שלחה 10 גדודים לגבול שלה. "אנחנו לא רוצים מלחמה", הזהיר צ'אבס, "אבל לא נאפשר לאימפריה [צפון אמריקה], ולא לכלב הקטן שלה [קולומביה], להחליש אותנו". הם גם לא היו מוכנים לאפשר לה לפעול ללא עונש בשטח שכנותיה.
נדחה פה אחד
המילה "גינוי" נמנעה, אך ממשלות דרום אמריקה "דחו" פה אחד את פלישת קולומביה. ארצות הברית תמכה בבוגוטה בשם "המלחמה בטרור". קרייג קלי, סגן עוזר מזכיר ראשי בלשכה לענייני חצי הכדור המערבי, הסביר: "מה שאמרנו הוא קודם כל שמדינה חייבת להגן על עצמה מפני איום הטרור ושכאשר אתה מדבר על גבול, אתה צריך לשקול את הגנרל ההקשר, שהוא [במקרה זה] הפרה מתמשכת של הגבולות על ידי הפארק". מראיין שאל: "האם זה אומר שאם מקסיקו תרדוף אחרי סוחרי סמים לתוך ארה"ב, לא תהיה לארה"ב שום התנגדות שכוחות מקסיקנים ייכנסו לשטחה?" קלי השיבה: "אני לא מתכוונת להיכנס לדיון תיאורטי" (2).
היו ספקולציות לגבי המטוסים ששימשו ב-1 במרץ. הוזכרו חמישה מטוסי Supertucanos EMB314 מתוצרת ברזיל ושלושה מטוסי תקיפה A-37 שיוצרו בארה"ב, אך לא ניתן היה לשחרר את הפצצות מאף אחד מהמטוסים הללו. דבר אחד בטוח: נשק מאותו סוג מתוחכם גרם נזק רב במהלך הפלישה האמריקנית לעיראק.
זרועה הארוכה של וושינגטון נראתה גם כאשר קוריאה גילה תגליות אחרות, בעיקר שהפיקוד הצבאי שלו שיקר לו. המתיחות הגיעה לשיא כאשר הגנרל חורחה גאבלה, מפקד חיל האוויר האקוודורי, חשף כי המכ"ם הקרוב ביותר לסנטה רוזה, האזור שבו נמצא מחנה פארק, היה מושבת לצורך תחזוקה במשך מספר ימים. קוריאה פיטרה את ראש שירותי המודיעין של הצבא, קולונל מריו פזמיניו, והודיעה בשידור לאומה כי "ה-CIA חדר לחלוטין לכמה מגופי המודיעין הצבאיים של אקוודור". הוא גם החליף את שר ההגנה וולינגטון סנדובל בנאמן חוויאר פונס. העמדה המחודשת של קוריאה על סמכותו הביאה גם להתפטרותם של הרמטכ"ל המשותף וראשי הצבא, הצי וחיל האוויר.
עד מהרה החל קוריאה לראות את ההשלכות של מעשיו. הוא הודיע במסע הבחירות שלו כי יסגור את הבסיס האמריקאי במאנטה. חוזה החכירה על "מקום הפעלה זר" זה שניתן לארה"ב ב-1999 יפוג ב-2009. ב-28 בפברואר האסיפה שהוקמה כדי "להשיב את המדינה" אימצה מאמר הקובע כי "אקוודור היא ארץ של שלום; בסיסים צבאיים זרים או לא יורשו מתקנים זרים בעלי מטרה צבאית". עם הטכנולוגיה המתקדמת שלה, מנטה ממלאת תפקיד מפתח בתמיכה הצבאית של ארה"ב בקולומביה. במהלך המבצע ב-1 במרץ הוא היה שולט בחלל האוויר שמטוסי המסתורין עפו מעליו.
סלון פתיחה
ממשלת קולומביה הודיעה כי במהלך הפשיטה הצבא שלה תפס מחשב נייד (מאוחר יותר גדל לשלושה מחשבים ניידים) השייך לרייס, מה שחשף כי גם לצ'אבס וגם לקוריאה יש קשרים הדוקים לפארק.
בהיעדר ראיות מוצקות, עולות שאלות. כידוע המחנה הראשי של רייס נמצא בקולומביה ליד הגבול. באזור זה יש לפארק מקומות מסתור רבים, מקלטים סודיים ומחנות משניים. עם זאת, מנהיג הגרילה נסע ככל הנראה לאקוודור עם שלושה מחשבים ניידים, שני כוננים קשיחים ושלושה כונני USB - הכל מלבד כיור המטבח. לפי צבא אקוודור, 10 הטילים יצרו מכתשים ברוחב 2.4 מ' ועומק של 1.8 מ' והרסו את הצמחייה מסביב, אך המחשבים הגיחו ללא שריטה.
איזה סיפור סיפרו המחשבים הניידים האלה. היומון הספרדי אל פאיס, שהוא חוד החנית של הקמפיין נגד הממשלות הפרוגרסיביות של אמריקה הלטינית, לא עצר להטיל ספק באמיתות הגילויים. ב-12 במרץ למדו קוראיו במאמר, "פארק מוצא מקלט באקוודור", כי "לוחמי גרילה נוסעים בצפון אקוודור בטנדרים, כפי שהעיד חבר ב-OEA (ארגון מדינות אמריקה). הוא הביע בפרטיות פליאה על ההיתקלות גרילה מאובזרת במסעדות במדינות הגבול".
מה שהקוראים לא ראו היה מכתב ששלח לעורך El País ב-15 במרץ על ידי מזכ"ל ה-OEA, חוסה מיגל אינסולזה, בו הביע את "תדהמתו והתמרמרותו": "אני יכול להבטיח לך שהטענה הזו היא לחלוטין שקר. ל-OEA אין משימות מיוחדות, וגם אין לו נציגים בכל רמה פרוסים בגבולה הצפוני של אקוודור, ולכן לא ייתכן שכל חבר בארגון יכול היה להשמיע הצהרה כזו" (3).
רייס ואנשי הגרילה שלו היו באקוודור. רייס היה במשך חודשים איש הקשר המרכזי של הנציגים מצרפת, ספרד, ונצואלה ואקוודור שניהלו משא ומתן על שחרור בני ערובה, כולל זה של אינגריד בטנקור הצרפתייה-קולומביאנית. ה-Farc כבר מזמן לא מתנגדים לדרישתם לדיאלוג ישיר עם ממשלת קולומביה. הם התעקשו על "חילופי הומניטריים" - בני ערובה לגרילה - או כלום. המטרה שלהם היא פוליטית: להשיג מעמד של לוחמים לגיטימיים על ידי השגת הכרה מממשלת קולומביה. הפארק נמצאים ברשימת ארגוני הטרור מאז 2002 אך מעולם לא קיבלו את העובדה שהם טרוריסטים. אוריבה רצה להימנע מלהעניק להם הכרה בכל מחיר.
צ'אבס מתווך
הגישור שהניע צ'אבס ב-31 באוגוסט 2007 שבר קיפאון שנמשך מאז 2002. לוחמי הגרילה שחררו שבעה בני ערובה ללא תנאי, מה שהוביל את קראקס לומר: "הפארק משתמש בהיגיון פוליטי יותר, שהוא סימן חיובי לאופן שבו הדברים מתנהלים. יכול להתפתח". אבל בני ערובה שהודו בחום לחברי ממשלת ונצואלה לבושים באדום כנראה היו מקור גדול לעצבנות לנשיא קולומביה.
דיאלוג פתוח התנהל בקראקס בתיווכם של מנהיגי פארק איבן מרקז ורודריגו גרנדה, ולפעמים אפילו עם רייס במחנה באקוודור. ממשלות צרפת ואקוודור ידעו זאת. פרט מטריד הוא ששבוע לפני הפשיטה ב-1 במרץ, נציגי צרפת פגשו את הנציב העליון של קולומביה לשלום, לואיס קרלוס רסטרפו, בפנמה. רסטרפו אמר להם שהם צריכים להישאר בקשר עם רייס. "הוא זה שיכול לעזור לך. הוא האיש שלך. הוא יכול לעזור לך לשחרר את אינגריד." זה מסביר את זעמו של קוריאה: "תראה כמה נמוך אלווארו אוריבה שקע! הוא ידע שב-12 במרץ בני ערובה עומדים להשתחרר, כולל אינגריד בטנקורט. הוא ידע את זה, ועדיין הוא השתמש במגעים שלו כדי לצבוע את המלכודת הזו." הרוג את המשא ומתן ואתה הורג את המשא ומתן.
אבל היבט בני הערובה של המשבר הזה תפס את המקום השני לגילויים במסיבת עיתונאים ב-3 במרץ של מנכ"ל המשטרה הקולומביאנית, הגנרל אוסקר נארנג'ו. הוא חשף כי בהתבסס על ציוד מחשב שנמצא ליד גופתו של רייס, הייתה "ברית מזוינת" בין פארק לממשלת ונצואלה, כמו גם קשרים פוליטיים וכלכליים בין קוריאה ללוחמי הגרילה מתקופת מסע הבחירות שלו.
חשיפת תקשורת
התקשורת יצאה לעיר עם "מסמכי הנפץ" הללו מהמחשבים שנתפסו, ששירותי הביון הקולומביאנים סיננו בצורה מועילה. הבולטים היו אל פאיס הספרדי (4) והיומון הקולומביאני El Tiempo, שנמצא בבעלות משפחת סנטוס, אליה משתייכים גם סגן הנשיא וגם שר ההגנה. ב-4 במרץ אל פאיס רץ עם "בוגוטה מגלה את תמיכתו של פארק". ב-10 במאי, בראשון בסדרת מאמרים מאת מייט ריקו, "עיתוני פארק מפנים את האצבע לצ'אבס", למדו הקוראים ש"בלי להרים גבה צ'אבס אישר בקשה ל-300 מיליון דולר" מאנשי הגרילה. ב-12 במאי הופיע המאמר שגינה מזכ"ל OEA. יום קודם לכן ריקו כתב על "קבוצות הקשורות לחאביזם המתאמנות בקביעות במחנות פארק בוונצואלה". היו אפילו טענות על רשימות המתנה להשתתף בקורסים שלהם.
כשהאקונומיסט כתב על נדיבותו של צ'אבס במתן 300 מיליון דולר לפארק ב-24 במאי, הוא הזכיר כמקור הודעה מראול רייס שהוחזרה באל פאיס ובשבועון הקולומביאני Semana. הוא גם צוטט ממסמך שהגיע לידי הוול סטריט ג'ורנל: "שר הפנים של ונצואלה, רמון רודריגס צ'אצ'ין, ביקש מהפארק לאמן חיילים ונצואלה בטקטיקות גרילה". לא ברור אם הוול סטריט ג'ורנל העתיק את ה-Miami Herald, שהדפיס את אותה טענה.
אחרי הבלתי סביר הגיע המוזר: בין השנים 2000 ל-2002, ה-Farc ו-ETA תכננו לכאורה מתקפה במדריד על דמויות קולומביאניות בולטים - סגן הנשיא הנוכחי פרנסיסקו סנטוס קלדרון, ראש המדינה לשעבר, אנדרס פסטרנה, והשגריר לשעבר בספרד Noemi Sanín (El Tiempo, 2 ביוני). BBC Mundo דיווח ב-5 במרץ שהפארק ניסה להשיג אורניום כדי ליצור פצצה מלוכלכת.
על פי מסמכי רייס, ידידותו של צ'אבס עם המורדים הקולומביאנים החלה לפחות עד 1992. כאשר הוא נכלא על ניסיון הפיכה כושל בפברואר אותה שנה, הוא קיבל 150,000 דולר מהפארק (לה פיגארו, 5 במרץ ווול סטריט). כתב עת, 11 במרץ). הוא כנראה בילה את כל זה בקנטינה של הכלא, כי כשהשתחרר ב-1994, לא היה לו כסף והוא נאלץ להישאר בדירה קטנה במרכז קרקס, השייכת לשר הפנים לעתיד שלו, לואיס מיקילנה, שגם השאיל לו. מכונית.
למרות שזה היה יותר זהיר, לה מונד פרסם מאמר ב-12 במרץ על עריק פארק: "לפי העריק, מנהיג הפארק איבן מרקז והמפקד העליון שלו מנואל מרולנדה שוהים בוונצואלה". זה יישאר במוחו של הקורא, כמו גם הכותרת של פיגארו "קשרים מסוכנים בין הפארק לצ'אבס" (15 במאי).
בוונצואלה, היומונים El Nacional ו-El Universal, יחד עם הערוצים הפרטיים Radio Caracas Télévisión (RCTV) ו- Globovisión, עורכים יום שטח. הם רק שמחים לשדר את דעותיו של מושל מדינת זוליה או המועמד לנשיאות לשעבר מנואל רוזלס, מאשים את הנשיא צ'אבס בבגידה במדינה.
אחד ממאמרי המערכת הרבים בוושינגטון פוסט על ונצואלה מסכם את סערת האש התקשורתית הזו: "אם תנוהל נכון, שערוריית המחשבים הניידים בוודאי תעמיק את החור הפוליטי הפנימי שאליו שוקע המהפכן 'בוליברי' העתידי".
מאומת על ידי האינטרפול
לאורך כל הדרך, בוגוטה והתקשורת הסתמכו על קו הגנה שלכאורה בלתי ניתן לערעור: תקפותם של מסמכים שנתפסו אומתה על ידי האינטרפול. ועדיין, בחינה מדוקדקת יותר מניבה תוצאות מעניינות.
הגנרל נרנג'ו ביקש את חוות דעתו העצמאית של האינטרפול על שמונת ה"תערוכות" (ציוד המחשב) ב-4 במרץ. הדו"ח של האינטרפול הוצג בבוגוטה ב-15 במאי על ידי המזכיר הכללי שלו, האמריקאי רונלד נובל. הוא חלק כבוד נרחב במסיבת העיתונאים שלו לגנרל נרנג'ו, שישב לצדו, ולמשרד לביטחון המדינה (DAS), המשטרה הפוליטית (5). נראנג'ו, לשעבר ראש המשטרה נגד הסמים הקולומביאנית, נאלץ להתפטר לאחר שאחיו, חואן דיוויד, נעצר בגרמניה במרץ 2007 בגין סחר בסמים. שר הפנים של ונצואלה היה מעורב בו בשל קשריו עם ה"נרקו" וילמר וארלה (נרצח ב-29 בפברואר). באשר ל-DAS, המנהל לשעבר שלו, חורחה נוגארה, נעצר ב-22 בפברואר 2007, על כך שאיפשר לצבאות למחצה להשתמש במשאביו.
על פי הדו"ח של נובל (6) והצהרותיו, תפקידו של האינטרפול הוגבל ל"(א) קביעת הנתונים בפועל הכלולים בשמונה תערוכות המחשב שנתפסו של Farc, (ב) אימות אם קבצי המשתמש שונו בדרך כלשהי ב-1 או לאחריו. מרץ 2008, וכן (ג) קביעה אם רשויות אכיפת החוק בקולומביה טיפלו ובחנו את שמונה תערוכות המחשב שנתפסו של Farc בהתאם לעקרונות המוכרים בינלאומיים לטיפול בראיות אלקטרוניות על ידי רשויות אכיפת החוק." אבל "תפקיד הסיוע של ה-IRT והאינטרפול לאחר מכן לחקירתה של קולומביה לא כלל את ניתוח התוכן של מסמכים, תיקיות או חומר אחר בשמונה תערוכות המחשב שנתפסו של Farc. הדיוק והמקור של קבצי המשתמש הכלולים בשמונה שנתפסו תערוכות מחשב של Farc הן ותמיד היו מחוץ לתחום הבדיקה המשפטית הממוחשבת של האינטרפול".
צוות המומחים של האינטרפול, שהגיע מסינגפור ואוסטרליה ולא דיבר ספרדית, לא בדק את תוכן התיקים. אולי זה מובן: ב-609.6 ג'יגה-בייט בשמונה ה"תערוכות" היו 37,873 מסמכי טקסט, 452 גיליונות אלקטרוניים, 210,888 תמונות, 22,481 דפי אינטרנט, 7,989 כתובות דוא"ל (אין התייחסות למיילים, למרות שהן צוטטו רבות בתקשורת), ו-983 קבצים מוצפנים. "במונחים לא טכניים, נפח נתונים כזה יתאים ל-39.5 מיליון עמודים מלאים בפורמט Microsoft Word ו... ייקח יותר מאלף שנים לעבור על הכל בקצב של מאה עמודים ביום".
זה הרבה נתונים שאדם אחד יכול לייצר. במיוחד ראול רייס, כל הזמן בתנועה בג'ונגל, חי חיים מסוכנים של גרילה. אבל זה לא היה יותר מדי נתונים עבור ממשלת קולומביה, שתוך כמה שעות החלה לשחרר זרם רציף של גילויים מהקבצים. זה גם לא היה יותר מדי עבור עיתונאים ששזרו את המסמכים (אומתו על ידי האינטרפול) לתוך הסיפורים שלהם.
חוסר קפדנות מטריד
דו"ח האינטרפול מראה על חוסר קפדנות מטריד. זה אומר רייס וגיירמו אנריקה טורס, המכונה ג'וליאן קונרדו, מפקד פארק, נהרגו במבצע (עמוד 10). אבל בוגוטה, שהודיעה על מותו של קונרדו ב-1 במרץ, נאלצה לחזור בו לאחר בדיקת DNA של הגופה היחידה (מלבד רייס) שהוחזרה על ידי כוחותיהם. באופן דומה, ההצהרה "פארק הוגדרה כארגון טרור על ידי קולומביה, ממשלות אחרות והאינטרפול" (עמוד 10) דורשת הסמכה. הייעוד אומץ רק על ידי ארה"ב, קולומביה, פרו, האיחוד האירופי וישראל (31 מדינות בסך הכל), או 17% מ-186 המדינות החברות באינטרפול.
באופן משמעותי יותר, ההצהרה: "שמונה מוצגי המחשב שנתפסו של Farc היו שייכים לראול רייס" או: "שמונה תערוכות המחשב שנתפסו של Farc" (שניהם עמוד 10) היו צריכים להיות יותר נכון: "שמונה המוצגים שניתנו לאינטרפול על ידי הרשויות בקולומביה. ". האינטרפול קיבל את הגרסה הקולומביאנית של האירועים, אם כי לא היה עד נוכח כדי לוודא שהציוד אכן נמצא ליד גופתו של מנהיג פארק. זה עורר את קוריאה לומר ב-13 במאי כשביקר בפריז: "מי יכול להראות שהמחשבים אכן נמצאו במחנה פארק?"
בפקס הראשון ששלח נארנג'ו ב-4 במרץ כדי לבקש עזרה מהאינטרפול, הוא הזכיר "שלושה מחשבים ושלושה התקני USB" (נספח 2 לדו"ח). בתשובתו מ-5 במרץ, מסכים נובל בשם ארגונו לבחון "שלושה מחשבים ושלושה מפתחות USB" (נספח 3). אבל ב-6 במרץ, במכתב לאינטרפול ממנהלת DAS, מריה דל פילאר הורטאדו, הציוד הפך ל"שלושה מחשבים ניידים, שלושת מפתחות ה-USB ו[בפעם הראשונה] שני כונני דיסק קשיח" (נספח 4 ). מאיפה הגיעו הכוננים הקשיחים האלה? האם אף אחד לא שם לב אליהם קודם?
המסקנה הכוללת של הדו"ח היא כי "לא נוצרו, הוסיפו, שונו או נמחקו נתונים על אף אחד מהמוצגים הללו בין ה-3 במרץ 2008 בשעה 11.45:10 בבוקר [התאריך והשעה שבהם הם הופקדו בידי מומחי זיהוי פלילי המחשבים של המשפט הקולומביאני המשטרה] ו-2008 במרץ 29, כאשר המוצגים הועברו למומחים של האינטרפול להכנת תקליטורי התמונות שלהם" (עמוד 28). כמו כן, נכתב כי "הגישה לנתונים... [במהלך אותה תקופה] תאמה עקרונות מוכרים בינלאומיים לטיפול בראיות אלקטרוניות על ידי רשויות אכיפת החוק" (עמוד XNUMX).
אבל מה קרה בין ה-1 במרץ ל-3 במרץ? קצין של יחידת הטרור של קולומביה "ניגש ישירות לשמונה תערוכות המחשב שנתפסו של Farc בנסיבות דחופות ורגישות לזמן" (עמוד 30) וכולם היו מחוברים למחשב "ללא הדמיה מוקדמת של תוכנם וללא שימוש בכתיבה -חומרה חוסמת" (עמוד 31). כתוצאה מכך, במהלך אותם שלושה ימים, "הגישה לנתונים... לא תאמה עקרונות מוכרים בינלאומיים לטיפול בראיות אלקטרוניות על ידי רשויות אכיפת החוק" (עמוד 8). זה לא מבוטל, שכן האינטרפול גילה שסך הכל 48,055 קבצים "נוצרו, ניגשו, שונו או נמחקו כתוצאה מהגישה הישירה לשמונה המוצגים שנתפסו על ידי הרשויות בקולומביה בין מועד תפיסתם ב-1 במרץ 2008 ו-3 במרץ 2008 בשעה 11.45:33" (עמוד XNUMX).
שום בית משפט בשום מקום לא יכול היה להסתמך על תוצאות דו"ח כזה כדי לשפוט מישהו. אבל זה לא עוצר את השמועות או הכותרות. מפעלי השמועות מסתובבים כעת באקוודור ובונצואלה. גם אם כיום התנאים עדיין לא מתאימים לוונצואלה להיות מסווגת כמדינה טרוריסטית או נוכלת, הקמפיין הזה יוצר את התנאים הנכונים בדעת הקהל. לדברי מקסימיליאן ארבלייז, יועצו של הנשיא צ'אבס: "ג'ורג' בוש רוצה להשאיר מאחור פצצת זמן כדי שלא תהיה אשר תהיה תוצאות הבחירות בנובמבר, יהיה קשה מאוד לרכך את מדיניות ארה"ב לגבי ונצואלה".
אבל לעולם לא ניתן לשלול תפנית בלתי צפויה של אירועים - כפי שהוכח בשחרור המרהיב והמפתיע של החיילים הקולומביאנים של הפוליטיקאית הצרפתית-קולומביאנית אינגריד בטנקור ו-14 בני ערובה נוספים, שהוחזקו במשך שנים על ידי לוחמי פארק בשבי הג'ונגל. __________________________________________________
(1) בין ההרוגים היו אקוודורי, ארבעה סטודנטים מקסיקנים וחייל קולומביאני שנהרגו, לא במהלך קרב, כפי שטענה בוגוטה כשהעניקה לו הלוויה ממלכתית, אלא כתוצאה מעץ נופל.
(2) BBC Mundo, לונדון, 7 במרץ 2008.
(3) www.vtv.gob.ve/detalle.php?s=2&...
(4) המרכז-שמאל אל פאיס שייך לקבוצת Prisa הרב לאומית, השולטת ביותר מ-1,000 תחנות רדיו בספרד, ארה"ב, מקסיקו, פנמה, קוסטה ריקה, קולומביה, ארגנטינה וצ'ילה עם קהל כולל של 30 מיליון מאזינים.
(5) www.interpol.int/Public/ICPO/speech...
(6) את הדו"ח הציבורי המלא באנגלית ניתן להוריד כאן: www.interpol.int/public/ICPO/PressR...
תורגם על ידי ג'ורג' מילר
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו