כמו חודש הגאווה מוכר ברחבי העולם השנה, החגיגה בגווני הקשת תהיה צבועה בתקווה, פחד מהעתיד ויראת כבוד לעבר הרדיקלי של תנועת השחרור הקווירי.
השנה כבר ראינו את הרציחות של לפחות תשע נשים טרנסיות שחורות בתנועה איטית רֶצַח עַם שממשיך להרוס את הקהילה. ממשל טראמפ עדיין כופה על האג'נדה שלו לשלול זכויות אדם בסיסיות מאנשים קווירים, במיוחד אלה שהם טרנסים ולא בינאריים. ברחבי העולם מתמודדים אנשים קווירים דיכוי אכזרי ואי שוויון. דרך כל זה, ה קהילה עמד איתן, וגם כשהם מתמודדים עם התקפות מתמדות של ממשלת ימין הומופובית טרנספובית, לאנשי LGBTQIA בארה"ב יש בעל ברית אדיר: איגודי עובדים.
נשיא הפדרציה האמריקאית לעבודה וקונגרס של ארגוני תעשייה (AFL-CIO) ריצ'רד טרומקה ציין ב-2018 אופ אד, "עבור להט"ב אמריקאים רבים, כרטיס איגוד הוא שלהם רק צורה של הגנה תעסוקתית", והוא צודק. יש כרגע אין חוק פדרלי שמגן על עובדים קווירים וטרנסים מהפליה לרעה בעבודה, וממשל טראמפ הפך מדיניות מתקופת אובמה שסיווגה הטיה כלפי עובדי טרנס כסוג של אפליה על רקע מין, הנופלת תחת הכותרת השביעית של חוק זכויות האזרח משנת 1964. עם אפילו כשהם נעלמו, עובדים קווירים וטרנסים נותרו ללא הגנות על מקום העבודה ברמה הפדרלית, והם כפופים לחוקים של מדינות בודדות, שיכולים גם להשפיע על הגישה ל דיור ושירותי בריאות.
זה רחוק מלהיות תרחיש אידיאלי, מה שמובהר בעקבות המאבקים המשפטיים האחרונים במדינות צפון קרוליינה ו - כמו גם לפי התיעוד של סגן הנשיא מייק פנס של נגד להט"ב מדיניות ושלו עמדה נגד האיגוד.
ב-28 מדינות בארה"ב, עובדים קווירים וטרנסים עדיין יכולים להיות מפוטרים בשל נטייתם המינית וזהותם המגדרית, וכן חוזה איחוד היא לעתים קרובות ההגנה היחידה המחייבת על מקום העבודה הזמינה לעובדי LGBTQIA כדי להילחם בתעסוקה אפליה. זה חשוב במיוחד בגלל שיעורי האבטלה הגבוהים של טרנסג'נדרים ולא בינאריים - 16% בסך הכל - מה שיכול להיות מורכב by גורמים אחרים כמו אפליה גזעית, אפליה על רקע גיל, או אפליה ממוצא לאומי.
"ככל שיותר ויותר אנשים יוצאים החוצה, במיוחד כטרנסים ולא בינאריים, הזכויות שלנו במקום העבודה והאפליה שאנו מתמודדים איתנו גוברים יותר ויותר", נור אל-סיבאי, עיתונאית קווירית וחברה בארגון עובדי התעשייה של העולם ( IWW) איגוד עיתונאים עצמאיים, מספר נוער ווג.
על פי המרכז הלאומי לשוויון טרנסג'נדרים (NCTE), יותר מאחד מכל ארבעה עובדים טרנסים איבד עבודה בגלל הטיה, כאשר למעלה משלושה רבעים דיווחו שהם חוו אפליה בעבודה. אפליה יכולה לקחת הרבה צורות, החל מהפרות פרטיות, סירוב לעבודה, הטרדה ואלימות פיזית ומינית וכלה בהפרת מגדר של עובדים או מניעת גישה לשירותים מתאימים. לפי של ה-NCTE סקר טרנס אמריקאי 2015, 30% מהעובדים הטרנסיים מדווחים על הטרדה בעבודה, ועובדי הטרנס חווים אבטלה בשיעור גבוה פי שלושה מאלה שבכלל האוכלוסייה; עבור עובדים טרנסים צבעוניים, שיעור האבטלה הוא ארבע פעמים גבוה יותר.
כמארגנת עבודה ותיקה וכמנהלת הנוכחית של מסעות פרסום חוזים עבור גילדת הסופרים של אמריקה, מזרח (האיגוד אליו אני שייכת וחברת מועצה), ארסניה ריילי-קולינס ראתה ממקור ראשון את הדרכים שבהן חוזה איגוד יכול לחזק את ההגנות על קווירים עובדים.
איגודי עובדים התמקמו על חוזים אחרונים הכוללים "הגנות סביב כינויים, שפה נגד הטרדה, אי-אפליה, בריאות ובטיחות, [ו]הטבות בריאותיות נרחבות כדי לכלול הטבות טרנס", אומרת ריילי-קולינס, והם מדגישים את החשיבות של תעדוף צרכים של עובדים קווירים, הבטחת ייצוג נאות של עובדים קווירים ועובדים צבעוניים בצוותי מיקוח, והעלאת קולות קווירים לעמדות מנהיגות.
"זכויות עובדים וזכויות להט"ב - לא יכולה להיות לנו סולידריות אלא אם נטפל בכל הנושאים", אומרת ריילי-קולינס נוער ווג.
פעילי עבודה קווירים נלחמים נגד מדיניות מפלה ודורשים הגנות טובות יותר מאז תחילת המאה ה-20, כאשר מארגנים כמו האיגוד הבינלאומי לעובדי בגדי נשים (ILGWU). פאולין ניומן, הלן מרוט (שהייתה המזכירה המבצעת של ליגת האיגודים המקצועיים לנשים בניו יורק), וחברת IWW וספקית הפלות קיצוניות ד"ר מארי אקי הלכו רגל אל רגל עם הבוסים כדי להילחם עבור חבריהם לעבודה.
כשרוז שניידרמן - מי שטבעה את הסיסמה המפורסמת "לעובדת בטח יש לחם, אבל בטח יש לה גם ורדים" - התקבלה לעבודה כמארגנת היהודית הראשונה במשרה מלאה של הליגה הלאומית לנשים מקצועיות (WTUL), משכורתה שולמה על ידי תרומה מלסבית יהודיה עשירה ואנונימית.
איגוד הבישולים והדיילים הימיים (MCSU), בולט בזכותו קבלה של חברים שחורים וגם של הומוסקסואלים בתקופה שבה היו איגודים רבים הרבה פחות מסביר פנים לכל אחת מהקבוצות, שנבחרו סטיבן בלייר, שהיה הומו בגלוי, לתפקיד סגן נשיא בשנות ה-1930. בן זוגה של בלייר, פרנק מקורמיק, עזר לארגן את 1934 של סן פרנסיסקו שביתת עובדי רציף בַּצַד הארי היי, קוֹמוּנִיסט ופעיל זכויות הומוסקסואלים אשר, עם פעיל הומוסקסואלי עמית מוריס קייט, הקים את אגודת מטאכין.
ה-MCSU - שטס א באנר הכריזה כי "התחרות במירוץ, פיתיון אדום, ופיתיונות קוויריים זה נגד האיחוד" באולם האיגודים שלו - זכתה בהגנות הראשונות על מקום העבודה עבור הומוסקסואלים בהיסטוריה של ארה"ב באחד מהחוזים שלהם. "אי אפשר היה לפטר אותך בגלל שום דבר חוץ מזה שאתה לא עושה את העבודה שלך - היית צריך להפר משהו בחוזה. אז להיות הומו לא הייתה סיבה לפיטורין", היסטוריון העבודה הקווירי אלן ברובה מוסבר.
שנות ה-70 היו מרכזיות בחיזוק הקשר בין קהילת הלהט"ב לתנועת העבודה. ב 1970, הפדרציה האמריקאית של המורים הפכה ל- איגוד העובדים הפדרלי הראשון לצאת בהצהרה פומבית הקוראת להפסקת האפליה של עובדי להט"ב. בסן פרנסיסקו, בשנת 1977, איגוד Teamsters חבר עם פעילים קווירים כדי להחרים את בירה Coors, שבאותה עת הייתה שניהם אנטי להט"ב ואנטי איגודיות כמו גם גזעני בשיטות הגיוס שלה. מארגנים מקומיים אוהבים הווארד וואלאס, נהג משאית הומו בגלוי, עבד עם הנהגת Teamsters ומרכזי הפצה מקומיים כדי להבטיח את החרם הצלחה. מפקח העירייה הארווי מילק, שהיה אחד מה ראשון נבחרי ציבור הומוסקסואלים בגלוי בארה"ב והיה נרצח בשנת 1978, תמך בחרם. בעקבות הקמפיין, מילק השתמש בהשפעתו כדי לעודד ה-Teamsters לשכור נהגי משאיות הומוסקסואלים, כמו גם להביס את תיקון בריגס, אמצעי הצבעה של מדינת קליפורניה שהיה צריך נאסר על מורים הומוסקסואלים ולסביות מתעסוקה.
"הברמנים ההומואים צעדו החוצה עם בקבוקי הבירה והשליכו אותם לביוב", זוכר ננסי וולפורת', המזכירה-גזברית בדימוס של המשרד והעובדים המקצועיים ומייסדת שותפה של Pride At Work, קבוצת הבחירה של AFL-CIO לאנשי LGBTQ. "ועד היום, אתה לא יכול למצוא את קורס בבר הומואים בסן פרנסיסקו."
אולם הומופוביה וטרנספוביה הן כבר זמן רב נושא בתנועת העבודה.
"ב-1979, ה-AFL-CIO הביע את זה בגלוי תמיכה למען זכויות הומואים על ידי קריאה לחקיקה פדרלית האוסרת אפליה במקום העבודה על בסיס נטייה מינית. סדנאות להט"ק נוסדו באיגודים רבים שאלפי חברים הומוסקסואלים התארגנו כדי להגן על זכויותיהם", אומר קיילב פיילס, חבר באגדת ניוז וושינגטון-בולטימור Local 32035 ולשעבר המנהל הדיגיטלי באמצע דרום של הקמפיין "קרב תמורת 15 דולר". נוער ווג. "מתחילת שנות ה-90 ועד 2005, ניתן לומר שהוא חש שזכויות הלהט"ב אינן חשובות ל-AFL-CIO או לאיגודים המסונפים לה, ולא אישרו שוויון נישואין עד 2005".
In 1994, פעילי עבודה להט"ב שנמאס להם מההסתייגות של ההנהגה ללכת על זכויות הומואים, הקימו את קבוצת הבחירה ללא מטרות רווח "גאווה בעבודה". השראה בין השאר על ידי מדריך ארגון משנת 1990 בשם גאווה בעבודה: ארגון למען זכויות לסביות והומואים באיגודים. הקבוצה התמודדה בתחילה עם א קרב בעלייה להכרה ומשאבים בתוך הארגון הרחב יותר אך הוכר רשמית ב-1997 ועכשיו תומך יותר מ-20 פרקים ברחבי ארה"ב, איגודי האיגודים האישיים המשיכו לפעול למען שינוי, גם כן.
בשל קנאות ודעות קדומות חברתיות, רבים ממנהיגי העבודה הקוויריים החשובים לאורך ההיסטוריה נאלצו גם הם להסתתר או שנמנעו מהם קרדיט על הישגיהם. לדוגמה, אחד מה אדריכלים ראשוניים במצעד בוושינגטון ב-1963, לאיש שחור הומו בשם בייארד רוסטין, היה בלתי ניתן להערכה השפעה על התנועה לזכויות האזרח, אבל ירד לשוליים ו נמרח בפומבי על ידי פוליטיקאים גזענים כמו סטרום ת'רמונד בשל המיניות שלו.
"הברומטר לשיפוט אופיים של אנשים בכל הנוגע לזכויות אדם הוא כעת אלה הרואים עצמם הומוסקסואלים, הומוסקסואלים, לסביות", רוסטין אמר. "השיפוט אם אתה יכול לסמוך על העתיד, ההתקדמות החברתית, תלוי באנשים, ישפטו לפי המקום שבו הם יוצאים בשאלה הזו".
אנחנו חיים בעתיד הזה עכשיו, ולמרות הצעדים שנעשו על ידי רוסטין ומנהיגים קווירים רבים אחרים ופעילים מהשורה הראשונה במהלך עשרות השנים, עדיין אין סוף באופק למאבק המתמשך למען זכויות הלהט"ב. תנועת העבודה הוכיחה את עצמה כראויה בן ברית במאבק הזה, אבל תמיד יש עוד עבודה לעשות.
"בעוד שאדם להט"ב מרגיש מידה מסוימת של קבלה בחברה היום, בשם חמדנות תאגידים, מעסיקים יהוו תזכורת נבזית עד כמה האנושות כולה צריכה לעבוד על עצמה", נאיר חאווייר, עובד ועובד. מארגן ב-the Pleasure Chest, חנות לצעצועי מין בניו יורק כוח עבודה זה בעיקר מוזר, מספר נוער ווג. "במיוחד באקלים הפוליטי של היום, שהם ייקחו צעד אחורה בהקבלה הזו אם יתאפשר להם".
הערת העורך: הסיפור הזה עודכן כדי לשקף שלפחות תשע נשים טרנסיות שחורות נהרגו השנה.
אין שיעור הוא טור מאמר מאת הסופרת והמארגנת הרדיקלית קים קלי, המחבר בין מאבקי עובדים ומצבה הנוכחי של תנועת העבודה האמריקנית עם עברה הסיפורי - ולעתים עקוב מדם.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו