תופעה קטלנית אך ככל הנראה לא מורגשת מאיימת לבלוע את דרום אפריקה הכפרית, שבה נרצחו יותר מ-1 חקלאים מסחריים לבנים בארבע השנים האחרונות. בקיצור, חקלאים דרום אפריקאים מתים היום בקצב גבוה יותר מאשר בכל עת במהלך המאבק האלים באפרטהייד. נראה כי מעט פרשנים פוליטיים, פוליטיקאים, מנהיגי קהילות, עיתונאים או עירוניים מוטרדים מהתופעה הזו.
זה בעיקר בגלל שחקלאים לבנים, במיוחד אפריקנרים, נחשבים כאנשים גזענים ונחשלים שהיו עמוד השדרה של האפרטהייד במשך חצי מאה. אבותיהם כבשו את האדמה ששימשה אנשים שחורים בכף המערבי והמזרחי במאות ה-17 וה-18 ובשאר דרום אפריקה במאות ה-19 וה-20. חוק הקרקעות של 1913 וחקיקה דומה גזלו רשמית אדמה מאנשים שחורים והעניקו לה בעיקר חקלאים אפריקנרים - בעצמם תוצר של נפש קולקטיבית טראומטית שנבעה ממחנות הריכוז הבריטיים ומדיניות האדמה החרוכה של הצבא האימפריאלי הפולש במהלך האנגלו-בור. מלחמה של לפני קצת יותר מ-100 שנה.
אלה היו אז אנשי הגרניט של האפרטהייד, שהאידיאלים הפוליטיים שלהם התומכים ב"ערכים הנוצרים" היוו לאומיות כה עזה עד שלא ניתן היה להבחין בין פשיזם עירום. Agri SA, איגוד החקלאות המסחרי הלבן, מכריז שרוב התקפות החקלאות נובעות ממניעים פוליטיים ומכוונות לגרש את הלבנים מאדמתם - רומזת בצורה חשוכה שהמפלגות הפוליטיות עומדות מאחורי ההתקפות. אין ראיות מוצקות התומכות בדעה זו. למעשה, מעט מאוד מהתוקפים נעצרו אי פעם או זיהו את השתייכותם הפוליטית.
העדויות הזמינות מצביעות דווקא על כך שהתקפות החווה הנמשכות הן ספונטניות, אנרכיות, ותוצאה של כעס שנוצר על ידי אבטלה ועוני מסיביים באזורים הכפריים. ככל הנראה חקלאים הממוקדים בתדירות הגבוהה ביותר הם אלה עם מוניטין של לא משלמים מספיק לעובדים שלהם ומתנהגים אליהם באכזריות או במעט כבוד. העקירה הכפויה והפינוי הבלתי חוקי של עובדי חווה הביאו להצטברות פטריות של עיירות פחונים כפריות או "התנחלויות בלתי פורמליות", כפי שהדרום אפריקאים מתייחסים אליהן בצורה לשון הרע.
יש רמז חזק לנקמה ברבות מהתקפות החווה. לא פעם, האכזריות של הרציחות אינה פרופורציונלית בבירור לכל מאמץ נלווה לגנוב כלי רכב, כסף או נשק חם. לפעמים שום דבר לא נגנב.
באזורים מסוימים במדינה, נושא ביטחון החווה אף קיבל ממדים חוצי-לאומיים. חקלאים דרום אפריקאים הגובלים בממלכת ההר של לסוטו איבדו בשנה שעברה כמעט 50 בעלי חיים לרשרוש בקר וגנבי מניות, לפי נתונים רשמיים שפורסמו לאחרונה.
מומחה למלחמה בהתקוממות לשעבר וראש צבא האפרטהייד, גנרל קונסטנד וילג'ואן, מציע שניתן ליצור יציבות באזורים הכפריים "רק אם קיימות הגישות הנכונות". "העמדות הנכונות הללו", כותב Viljoen בגיליון האחרון של Farmer's Weekly, אמורות להתבטא בהקמת "אזורים ללא יציאה" כפריים, שמשמעותם בשפה של לוחמה נגד ההתקוממות היא אזורים שבהם ניתן לירות במסיגי גבול. למראה. זהו סוג ההצעה העולה בקנה אחד עם ולצפות מגנרל בדימוס שתחת פיקודו קציני צבא בכירים עמדו בצד עם כוח של יותר מ-100 חיילים מצבא האפרטהייד, מוכנים לבצע הפיכה צבאית ימנית. ערב הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במדינה לפני שמונה שנים. עם אנשים כאלה שעדיין מסתובבים ברחבי העולם לאחר שלאחר מכן קיבלו חנינות נדיבות על ידי ועדת האמת והפיוס (TRC), הפוטנציאל קיים היום של תגובה ימנית כפרית בתגובה לגל התקפות החקלאות הנוכחיות.
הקצב האיטי של יישום מדיניות הרפורמה בקרקעות ומדיניות ההשבה של הממשלה עשוי להיות גורם תורם חשוב לתסיסה הנוכחית. או אולי בעיית הביטחון הקרקעית והכפרית היא פשוט כל כך בלתי פתירה שלאף אחד בממשלה אין את הרצון או היכולת להתמודד איתה. אבל יהיו הסיבות שמאחורי התקפות החווה אשר יהיו, בהחלט נראה שפעילי זכויות אדם רבים מדרום אפריקה, בתביעתם לפיצויים וחשיפה מלאה של העבר המושמץ של המדינה, איבדו את עיניהם של האירועים הנוכחיים ממש מתחת לאפם, ב האזורים הכפריים שבהם מתגוררת רוב האוכלוסייה.
בראש ובראשונה בין תביעות הפיצויים שהוכרזו לאחרונה, היא תביעה ייצוגית בסך 50 מיליארד דולר נגד בנקים שונים, מוסדות פיננסיים ותאגידים רב לאומיים שהרוויחו לכאורה מאפרטהייד. הראשון מבין התיקים הללו אמור להתחיל בניו יורק ב-9 באוגוסט, לפי עורך הדין האמריקני אד פייגן. התביעה מוגשת בשם קורבנות האפרטהייד, נגד כמה בנקים ותאגידים עסקיים בארצות הברית, שוויץ, גרמניה, צרפת, בריטניה ובמקומות אחרים. הם כוללים את הבנקים השווייציים Credit Suisse ו-UBS, Citibank ו-IBM של ארה"ב, והחברות הגרמניות Deutsche Bank, Dresdner Bank ו-Commerz Bank.
בפעולה נפרדת, ארכיון ההיסטוריה של דרום אפריקה (SAHA) פתח בפעולה של בית המשפט העליון הנוגע לקבצי TRC חסרים והפרות לכאורה של חוק קידום הגישה למידע. מנהל SAHA, ורן האריס, מתלונן על כך שהוא השיג ממערכת הביטחון הנוכחית ערימה של תיקי מודיעין צבאיים מתקופת האפרטהייד, כאשר המזהים האישיים של כל מקור מודיעיני הוסרו. "אף פעיל זכויות אדם אחד שהוזכר בתיקים האלה לא היה מוגן בצורה זו", הוא טוען.
ובפעולה נוספת נפרדת, מפלגת החירות אינקאטה (IFP) של הצ'יף גאשה בותליזי מבקשת צו בית משפט לבטל את מסקנת ה-TRC לפיה 33 אחוזים מכל הפרות זכויות האדם החמורות שדווחו לנציבות נבעו ישירות מה- IFP בשיתוף פעולה עם משטר האפרטהייד. ה-IFP החרימה את הדיונים הציבוריים של ה-TRC באותה תקופה, בנוגע לפעילות של חוליות המוות במהלך שנות האפרטהייד. בוטלזי מכהן כעת כשר בממשלה הנוכחית של מה שנקרא אחדות לאומית.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו