אם מסתכלים על התרחיש של הודו שלאחר העצמאות בתחום הפוליטי, החברתי, התרבותי, האקדמי, הספרותי, העיתונאי, הדתי או בכל תחום אחר, נתקלים בתופעה של היסודות הנחותים שדוחקים החוצה, בגדול, את המוכשרים העליונים.
כדי להבין את השינוי, הבה ניקח, למשל, את הפוליטיקה של ימי נהרוב ונביא כמה מקרים מייצגים. חבר פרלמנט נזרק בהצבעה פה אחד מכיוון שמסר, ביודעין, הצהרה שקרית. אצ'ריה נרנדרה דב, מנהיג סוציאליסטי מוביל התפטר מרצונו מחברותו באסיפת המדינה של UP מאחר שעזב את הקונגרס שעל כרטיסו נבחר. האצ'ריה נלחם על כרטיס המפלגה הסוציאליסטית והוא הובס על ידי המועמד לקונגרס. הוא לא התחרט כי שלו היה עמדה עקרונית. יש לזכור שבאותם ימים לא היה מחייב את האחריה על פי חוק להתפטר מכסבו באסיפה כיוון שלא היה חוק, מה שמחייב עריק להתפטר. קחו דוגמה נוספת, האריהר נאת שאסטרי, נשיא הקונגרס הלאומי של האיגוד המקצועי ההודי וחברת פרלמנט נהרג בהתרסקות אווירית זמן קצר לאחר הבחירות הכלליות הראשונות. נהרו והקונגרס הציעו להעמיד את אשתו שקונטאלה דווי, למועמדת שלהם בבחירות הלפניות, אך היא סירבה משום שהיא חברה במפלגה הסוציאליסטית ולא מוכנה לנטוש אותה לניצחון בטוח. היא התמודדה כמועמדת סוציאליסטית והפסידה, אך לא התחרטה על שדחתה את ההצעה מנהרו.
תסתכל על התרחיש הנוכחי. חברי בית המחוקקים המרכזי והמדינה נורקים לעתים קרובות ממפלגה אחת לאחרת, אך אינם מתפטרים ממושביהם. הם מנסים להיאחז בהם על ידי חקירת פרצה כזו או אחרת בחוק נגד עריקות. המקרים של עריקה המונית על ידי חברי בית המחוקקים ביהאר, בראשות BP מנדל בשנים 1967-68 ועל ידי המחוקקים של הריאנה בהנהגתו של בהאג'אן לאל ידועים ברבים. בשני המקרים, העריקים הרכיבו את הממשלה ושלטו על מדינותיהם. רק לאחרונה, כאשר ק' נאטואר סינג, שר החוץ לשעבר של הודו, נזרק על ידי הקונגרס, מכיוון ששמותיו ושל בנו הופיעו בשערוריית "מזון לשמן", הנוגעת לעיראק, הוא לא התפטר מכיסאו בראשון. בית הפרלמנט ולחץ על מושב מה-BJP, לאחר תום כהונתו, על אף נאמנותו המוצהרת לחילוניות ולחשיבה הנהרווית. HD Devegoda, ראש ממשלה לשעבר, העומד בראש מפלגה בשם ג'נאטה דאל (חילונית), כרת ברית עם ה-BJP שמעולם לא התייחסה בעין יפה לחילוניות, רק כדי להפוך את בנו לראש שר קרנטקה, אך כאשר תורו של ה-BJP לראשות הממשלה הגיע, הוא, פתאום, התעורר לעובדה שהמפלגה שלו הייתה חילונית בעוד שה-BJP לא! רק לפני כמה ימים, חבר פרלמנט של הקונגרס, לאחר שהודח מתפקיד השר, עבר למפלגה של מאיוואטי, כאילו אידיאולוגיה היא רק חולצה שיש ללבוש לפי נוחיותו. ניתן לומר את אותו הדבר על מספר פוליטיקאים שחבושים בכיפה חילונית או הינדוטבה, לפי כדאיות.
בימיו של נהרו, KD Malviya, אז שר הנפט והגז הטבעי, נאלץ להתפטר מהקבינט משום שהמליץ בגלוי על שמו של לוחם חופש מוסלמי לסיוע כלשהו לאיש עסקים לאומני. לא טוֹבָה תַחַת טוֹבָה היה מעורב. בערך באותו זמן לאל בהדור שאסטרי, שר הרכבת התפטר, כשהוא בעל אחריות מוסרית לתאונות רכבת.
הימים ההם חלפו מזמן. כיום שרים נאחזים בעמדותיהם למרות שמתנהלות נגדם תיקי שחיתות בבתי המשפט. ישנם חברי פרלמנט ואספות, שהורשעו בתיקים הכוללים פשעים מתועבים כמו רציחות, גניבות, שוד, הברחות בני אדם וכן הלאה, אך אף אחד מהם לא עזב את תפקידו. הרשימה ארוכה מדי.
מעט מאוד חברי פרלמנט ומחוקקים מתעניינים בקריאה ובכתיבה. הדו"ח האחרון של UP מצביע על כך שמחוקקים ממעטים לבקר בספרייה העשירה של בית המחוקקים. אם עוברים על הרישומים של ספריית הפרלמנט המציגים את הספרים שהושאלו על ידי חברים נכבדים, לא יגיעו למסקנה אחרת. הירידה ברמת הדיונים היא אינדיקטור נוסף.
אם מפנים את תשומת הלב לעולם האקדמי והספרותי, מגיעים לאותה מסקנה. בגדול, גורמים נחותים, שדוחקים הצידה את המוסמכים והראויים, הגיעו לתפוס עמדות דומיננטיות. אם מכינים את הרשימות של כל אותם אנשים שתפסו תפקידים בעלי חשיבות במוסדות אקדמיים או שהועמדו לבית העליון של הפרלמנט או בית המחוקקים במדינה כ"נכבדים" או זכו בפרסים ספרותיים או פאדמה קישוטים, הנקודה תהיה ברורה. הקרבה לאנשי השלטון, השחיתות, השחיתות וכו' לא מילאה תפקיד של מה בכך. כדי לתת דוגמה קונקרטית, רשימת האנשים ה"ספרותיים", בחסות ארגונים ממשלתיים וממשלתיים למחצה שונים, להשתתף בוועידה ההינדי העולמית בשנה שעברה, הכילה מספר לא מבוטל של סופרים נחותים ומזויפים. למשיכות ולחצים היה תפקיד משמעותי בהכנת רשימה זו.
לאחרונה, על ידי הצפת שני מושגים שטותיים אופנתיים, כלומר, בזארוואד (מרקטיזם) וריאליזם גלובלי, כמה סופרים נחותים ניסו לטפס במעלה סולם הכבוד. למעשה, בזארוואד הובא להחליף את הקפיטליזם כך שאופיו הנצלני יסוה. בזארוואד לא יכול להיות מקום לניצול משום שכוחות שוק חסרי מעצורים מחלקים לכל סחורה, בין אם היא חומרית או יכולת לעבוד, את ערכה האמיתי, ואף אחד לא מרומה. מן הסתם, אלופי המושג הזה משרתים את האינטרסים של הקפיטליזם.
אם מתבוננים בקפידה באיכות התוכניות במדיה האלקטרונית ובאופי התגובות, המאמרים והמשלוחים במדיה המודפסת לאורך זמן, ההידרדרות הופכת ברורה.
התופעה או הנטייה, המומחשים בדוגמאות לעיל, אינן חדשות. הוא הוזכר לראשונה לפני מאתיים וחצי בספרות היוונית. אריסטופנס (456 לפנה"ס - 386 לפנה"ס) בקומדיה הידועה שלו הצפרדעים הדגיש את זה. המחזה מספר את סיפורו של האל דיוניסוס שמתייאש ממצוקת אתונה כתוצאה מהקרב האסון של ארגיוסאה. אתונה הובסה בגלל שהאנשים הנחותים, הלא ישרים והבלתי מוכשרים הפכו לדומיננטיים לאחר שדחקו הצידה את העליונים.
אם לצטט את השורות הרלוונטיות:
"הקורס שהעיר שלנו עוברת זהה כלפי גברים וכסף.
יש לה זהב חדש וכסף עתיק,
מטבעות ללא נגיעה עם סגסוגות, זהב או כסף,
כל אחד מוטבע היטב, נבדק כל אחד ומצלצל ברור
סליחה פליז רק נתקע בשבוע שעבר וממותג במותג עלוב.
אז עם גברים אנחנו מכירים חיים ישרים וחסרי תמים ושמות אצילים.
מאות שנים מאוחר יותר, ב-1858, כינה הכלכלן הבריטי הנרי דאנינג מקלאוד את התופעה הזו "חוק גרשם". מאז זה היה בשפה מקובלת. בספר שלו אלמנטים של כלכלה פוליטית. מקלאוד טען שהביא לידי ביטוי "חוק גדול ויסודי של מטבע" שהראה את היעלמותו של כסף טוב מהמחזור עם שכיחות גוברת של כסף רע. הוא כינה אותו כחוק גרשם על בסיס מכתב של סר תומס גרשם למלכה אליזבת הראשונה. סר תומאס, סוחר אנגלי, עבד כנציג הכספים של הכתר באנטוורפן. הוא הודיע למלכה שמטבעות זהב נעלמים מהמחזור כתוצאה מכניסתם של מטבעות מושחתים, שהציג הנרי השמיני. האחרון הפחית את תכולת הזהב של מטבעות משש אונקיות קנס לשלוש אונקיות קנס של זהב.
ההיסטוריה מלמדת כי התופעה שכסף רע מוציא כסף טוב מהמחזור הייתה ידועה ברבים גם בתקופות הקודמות. לדוגמה, הוא מופיע בכתביו של האסטרונום קופרניקוס (1473-1543).
בחלוף הזמן, נמצא כי חוק גרשם עשוי להיות מיושם גם על תחומים אחרים. אנשים מקבלים סחורות נחותות במקום מוצרים מקוריים בגלל חוסר מידע נכון או הטעיה שנוצרה על ידי פרסומת במתח גבוה. בשוק של מכוניות יד שנייה, מכוניות לימון הדומות לכסף רע מגרשות את המכוניות הטובות. באופן דומה, זה די דומיננטי במדעי הניהול. בעוד שלמנהלים ומנהיגים עסקיים ישרים ומסורים לוקח הרבה זמן להביא תוצאות מוחשיות ואילו ערמומיים מראים תוצאות טובות על ידי שימוש בכל מיני טריקים ומניפולציות. כך, בטווח הקצר, משקיעים ולקוחות נפתים על ידם. זה עניין אחר שהם, בסופו של דבר, מתאבלים כאשר חברות כאלה קורסות. בהודו, מוסדות פיננסיים חוץ בנקאיים, רק לפני כמה שנים, רימו מספר רב של משקיעים פתיים ולאחר מכן נעלמו באוויר.
בהודו, אפילו במינהל האזרחי והמשטרתי, קמו מספר אנשים חסרי כישורים וחסרי יושר על ידי מניפולציות והקשר עם פוליטיקאים מושחתים. אפשר להסתכל על העובדות המדהימות שהופיעו לאחר שחלק מהן נתפסו בהתמכרות לפרקטיקות מושחתות והובאו בפני בתי משפט. קצין בכיר אחד במינהל אזרחי נמצא בעל נדל"ן ענק מלבד עשרות חשבונות בנק בכל רחבי הארץ. גם במפלגות פוליטיות קמו מניפולטורים שדוחפים החוצה את העובדים והמנהיגים הנאמנים והמוכשרים. מפלגת סמאג'וואדי, בראשות מולאיאם סינג ידב, היא דוגמה טיפוסית שבה מחטפים ללא מחויבויות אידיאולוגיות ופוליטיות דחקו הצידה את העובדים והמנהיגים הישנים המחויבים אידיאולוגית.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו