בקשתו של אובמה לבקש את אישור הבתים לתוכנית הממשל שלו לתקוף את סוריה הקימה בעיני סיכוי משמעותי לדיון ציבורי בנושא התערבות צבאית. הטיעונים שהועלו בעד ונגד התערבות כזו נעים בין אלה שנלהבים בטירוף מהנהגת ארה"ב בעולם מחד גיסא ואלו המשתייכים לתפיסת עולם אנטי אימפריאליסטית יותר מאידך גיסא. אבל מה שמעורר את העניין שלי יותר מכל הוא עמדת האינטליגנציה והמומחים בתחום מדעי המדינה או מחקרים דומים.
ואלי נאסר, אחד המומחים האמריקאים המובילים במזרח התיכון ודיקן בית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים ג'ונס הופקינס ב-WD, לאחרונהטרחה כי עמדת ההתערבות של אובמה להתערב בסוריה לאחר שהצבא שלה חצה את הקו האדום שהוא קבע בעבר, הולכת לשלוח מסר שגוי למבצעי הפשע הנתעב שהרג למעלה מאלף אזרחים ב-21 באוגוסט בפאתי דמשק. לטענתו, בהתעקשות לערוך א מוגבל מבצע צבאי בצורת כינוס שאושר בקונגרס (ושרק לאחר חזרת הנציגים מפגרת הקיץ ב-9 בספטמבר) אסד ואסד העתידיים לא יאבדו שום תמריץ או יחשבו שנית על ביצוע אולי עוד תקיפה כימית במדינה. עתיד קרוב. תגובה כזו של המנהיג המוכר ביותר בעולם למפר חוק בינלאומי שלדעתו היא חלשה ותגרום לתוצאות הרסניות. תוצאות אלו בניתוח שלו יופיעו בכל אחת משתי הצורות הבאות:
"הראשון הוא שמשטר אסד נופל, מה שאומר שסוריה, או חלקים ממנה, עלולה להיות נשלטת על ידי איסלאמיסטים רדיקליים הקשורים לאל-קאעידה - מה שמייצר איומים חדשים ובלתי רצויים על הביטחון העולמי שיכולים להזמין התערבות אמריקאית גדולה עוד יותר במורד קַו.
השני הוא שהתקיפות הצבאיות האמריקניות ישוו את מגרש המשחקים בין כוחותיו של מר אסד למורדים, כך שמלחמת האזרחים תימשך זמן רב, תהרוס יותר מהמדינה, תהרוג יותר מאוכלוסייתה ותשלח עוד יותר. פליטים ללבנון, ירדן וטורקיה. זה יהפוך את הסכסוך הסורי למסוכן עוד יותר. ללא אמצעי הרתעה אמריקאיים באופק, משטר אסד עלול להשתמש שוב בנשק כימי, בעוד שקיצוניים עשויים לספק מקלט לטרוריסטים מהסוג שמלחמת אפגניסטן יצרה עבור אל-קאעידה בשנות ה-1990".
מה שנאסר מסיק מכך הוא שארה"ב צריכה להיראות הרבה יותר נחושה בהתמודדות עם המשבר הסורי על ידי אימוץ המטרה של ניכוש המשטר הפלילי של אל אסד והן הסוכנים הרדיקליים של האופוזיציה היסודית שנוכחותם תאיים על יציבות האזור כולו. "אמריקה צריכה לפעול בנחישות ובזמן, ובהתבסס על חזון אסטרטגי הכולל מוצא מהמלחמה הזו. זה ירשים בעלות ברית ויריבים אמריקאים כאחד. זה מה שהעולם צריך ובזה מר אובמה צריך להתמקד. הסיכונים בהתערבות גדולים, וההצלחה אינה בטוחה, אבל לעשות כלום יהיה, בשלב זה, הרבה יותר גרוע".
התזה של מר נאסר פשוט בנויה על הנחות שגויות ונושאת תפיסה שגויה לגבי ההיסטוריה של המדיניות האמריקאית בהתמודדות עם האופוזיציה הסורית. מאז תחילת הכאוס הפוליטי בסוריה, ארה"ב תמיד הייתה עקבית בתמיכת המורדים בכל האמצעים העומדים לרשותה. זו המסורת האמריקנית של תמיכה בכל סוג של מיליציה במידה שהם שומרים על מה שצריך כדי להכות את המשטר שהם כל כך מתעבים. היווצרותו של אל-קאעידה ושלוחותיו ברחבי המזרח התיכון הייתה צריכה להיות קריאת השכמה לאסטרטגיות כאלה.
זה היה באפריל 2011 שארה"ב הודתה שהיא מממנת את האופוזיציה הסורית על ידי מתן 6.3 מיליון דולר ל"התנועה לצדק ופיתוח, ארגון מתנגדים בלונדון המפעילה את ערוץ הלוויין ברדה, המשדר חדשות אנטי-ממשלתיות לתוך סוריה. 6 מיליון דולר נוספים הועברו לתמיכה במגוון יוזמות, כולל הכשרה לעיתונאים ופעילים, בין 2006 ל-2010".[2]. אנו גם יודעים ששני המשטרים הנתמכים ביותר על ידי ארה"ב, קטאר וסעודיה, ציידו את המורדים הסורים בנשק והזדקקו לנשק כדי להילחם בגורמים התומכים באסד. בכך טופחו הקבוצות האיסלאמיסטיות הרדיקליות ביותר באזור (כלומר הוואבים והסלפים) להאשים את האדמה הסורית במטרת אידיאולוגיה משלהן, שבבסיסה יש להילחם נגד המשטר של אסד והערכי המערביים.
עם תרחיש שכזה, הצעתו של ואלי נאסר לממשל אובמה תצטרך לכלול נוכחות כבדה של צבא ארה"ב בתוך סוריה כדי לשנות לחלוטין את דינמיקת הכוח באופן שיפטר את השטחים הסורים משני גורמי משטר אסד. וכל סיעות האופוזיציה הקיימות הם עזרו להכות שורש באזור זה. השאלה תהיה אז; אם ארה"ב תמכה במורדים בסוריה מלכתחילה, מדוע היא צריכה לנסות למחוק את כולם על פי הצעת מר נאסר? בהנחה שזה אמור להיות המקרה בכל זאת, מה שזה יכלול בעצם הוא שבגלל היעדר חלופה פוליטית ברורה לקחת את ההנהגה בסוריה, ארה"ב תצטרך להתקין משטר בובות באותה צורה שעשתה בעיראק אפגניסטן. משטר זה בוודאי יסבול מהיעדר תמיכה עממית הדרושה להתעמת עם כל הפלגים היריבים שלו כולל העלאווים והסונים שמוכנים להצית את האדמה הזו כדי להחזיר את מה שהם הפסידו. הסבירות לגלישה של חוסר יציבות כזו למדינות השכנות במקרה זה גבוהה בהרבה מהתוצאות הלא נעימות האפשריות של הבלימה רק של מלחמת האזרחים המתמשכת בסוריה, אשר מר נאסר עומד נגדה.
הפתרון למשבר הסורי, לדעתי, לא צריך להימדד במתן עדיפות לשמירה על אמינותה של אימפריה בדעיכה. במקום זאת, היא צריכה להתמקד בהחזרת קואליציה בינלאומית שיכולה בהחלט לשנות את המצב בסוריה באמצעות הגורמים שלהם באזור זה. ארצות הברית, כמובן, כשחקנית חשובה שומרת לעצמה ללא ספק תפקיד בלתי מעורער בארגון קואליציה כזו, אבל אנחנו יודעים דבר אחד שרוסיה ואיראן הקימו ושימרו על חלק מהאינטרסים הלאומיים שלהן גם בסוריה. יש להתייחס בזהירות לאינטרסים הללו אם יימצא פתרון כלשהו למלחמת הפרוקסי המתמשכת בסוריה.
אולם הצעתו של מר נאסר מתעלמת לא רק מהמשמעות של הנוכחות האיראנית והרוסית באזור זה, אלא גם מהתהליך הבינלאומי המתוכנן שבו רוסיה וסין מחזיקות בדירוג מיוחד של האו"ם בפתרון המשבר הזה. ההצדקה שמופצת בכלי התקשורת לעקוף את האו"ם בעניין זה שגם מר נאסר נוגע בו בקצרה, היא המבוי הסתום במועצת הביטחון עקב הווטו האפשרי של רוסיה וסין. עם זאת, המבוי הסתום שהאו"ם מתמודד איתו היום במועצת הביטחון אינו מבנה, הוא בחירה. בשנת 1950, בזמן שיא המתיחות של ארה"ב-סובייטית, מועצת הביטחון התמודדה עם המבוי הסתום חסר התקדים שלה בהיסטוריה בהעברת החלטות שונות. עם זאת, הפתרון הפך להחלטה שהתקבלה באסיפה הכללית שכותרתה "התאחדות למען השלום", שקובעת בפשטות "שבכל מקרה שבו מועצת הביטחון בגלל חוסר תמימות דעים בין חמשת חבריה הקבועים, לא מצליחה לפעול כנדרש כדי לשמור על בינלאומי. שלום וביטחון, האסיפה הכללית תשקול את העניין לאלתר ותהיה רשאית לתת כל המלצות שתיראה דרושות על מנת להחזיר את השלום והביטחון הבינלאומיים".[3].
הסיכון להשבתה מתמדת של הפרוטוקולים הבינלאומיים הללו בתמורה לקניית אמינות נוספת עבור הכוח ההגמוני של ארה"ב הוא הפגיעה המתמשכת של האומה המאוחדת ושלמותה בתיווך סכסוכים כגוף הבינלאומי האמין היחיד שהעולם הסכים לקיים את פסקי הדין שלו. . כה מודאג מאמינותה של ארה"ב והקווים האדומים שלה הוא מר נאסר, שהסכנה של פגיעה בסמכות הלגיטימית של האו"ם נעדרת לחלוטין בניתוח שלו, שהלקחים ממנו נלמדו מהריסות חבר הלאומים. .
[1] www.nytimes.com/2013/09/02/opinion/global/forcing-obamas-hand-in-syria.html?smid=tw-share&_r=0
[2] www.cbc.ca/news/world/story/2011/04/18/syria-united-states-backing-wikileaks.html
[3] www.un.org/depts/dhl/landmark/pdf/ares377e.pdf
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו