בעקבות הפשיטה של ישראל לפני שלושה ימים על כלי שיט אזרחי המנסה להעביר סחורות חומריות לתושבי עזה, הודיעה מצרים שלשום על פתיחת גבולה זמנית עם רפיח כדי לאפשר סיוע הומניטרי ורפואי להיכנס לרצועת עזה, עם הגבלות על אילו סוגי אספקה יכולים להיכנס. ביום שני, הנשיא מובארק הגיב במהירות להתקפה של הצי הישראלי על משט החירות, ואישר את תמיכתה של מצרים בתושבי עזה. שגריר ישראל במצרים זומן במהירות על ידי משרד החוץ המצרי, ואמר כי מצרים מגנה את האלימות שהופעלה נגד פעילים בינלאומיים ודוחה את המשך המצור על הרצועה.
כשהלחץ הבינלאומי גובר על ישראל להצדיק את המתקפה הפרועה שלה על אזרחים לא חמושים המנסים לספק תמיכה חומרית לאוכלוסייה נצורה, ממשלתו של חוסני מובארק מתייצבת על הבמה הבינלאומית, מנסה להראות לעולם ולאזרחיה שלה שהיא בצד הנכון של הטרגדיה הזו. הצהרותיה עושות רושם מוטעה של מחויבות מתמשכת לרווחתם הקולקטיבית של הפלסטינים החיים בעזה.
עם זאת, סקירה קצרה של הרקורד של מצרים בשלוש השנים האחרונות מספרת סיפור אחר שמערער את הטענות הכפולות הללו.
בלחץ של ארה"ב וישראל, מצרים השתתפה באופן פעיל במצור על עזה מאז השתלטות חמאס על הרצועה ביוני 2007, וחסמה תנועת אנשים וסחורות מעבר למעבר הגבול הרשמי שלה. דבר זה החמיר למעשה את החנק הכלכלי של עזה, גרם למחסור חריף באספקה בסיסית, להפסקה כמעט מוחלטת בייצור התעשייתי ולעלייה חדה בבעיות בריאות ותברואתיות. זה תרם למה שכמה ארגוני זכויות אדם תיארו כמשבר ההומניטרי החמור ביותר בעזה מאז כיבושה הצבאי על ידי ישראל ב-1967.
מצרים דיכאה באופן פעיל את הסחר במנהרות התת-קרקעיות, אחד מקווי החיים העיקריים לכלכלת עזה המספקת את רוב הצרכים היומיומיים ל-1.5 מיליון בני אדם, כולל דלק, ביגוד וחומרי בנייה. כוחות הביטחון המצריים תקפו מנהרות להשמדה ובאחד המקרים האחרונים הואשמו בהזרמת גז רעיל למנהרה שהביאה למותם של ארבעה פלסטינים.
מצרים החלה בבניית חומת פלדה תת-קרקעית בדצמבר האחרון - שכונתה מחסום ביטחוני על ידי הממשלה - שכיסה עד כה כמעט מחצית מאזור הגבול.
מצרים מנעה שיירות הומניטריות דומות בעבר, ולא הותירה לפעילים בינלאומיים מנוס מלבד הים כדי לספק אספקה לרצועה הנצורה. בדצמבר האחרון חסמה ממשלת מצרים את מרבית 1,400 המשתתפים בצעדת החירות של עזה – שאורגנה על ידי קואליציה של ארגונים פרו-פלסטיניים – מלהיכנס לעזה דרך מעבר רפיח כדי לספק אספקה הומניטרית חיונית. ימים לאחר מכן, בעקבות עימות בין חברי שיירת ויוה פלסטין לבין משטרת המהומות המצרית בנמל אל-עריש, הודיע שר החוץ המצרי על איסור על כל שיירות הסיוע העתידיות המיועדות לעזה.
כל הפעולות הללו התרחשו במסגרת מערכת יחסים דו-צדדית מצרית-ישראלית לבבית ביותר הכרוכה ברמות שונות של שיתוף פעולה מדיני וכלכלי, לרבות הסכמי סחר מועדפים ואספקת גז טבעי לישראל לטווח ארוך. תוך שמירה על קו עם מדיניות ארה"ב וישראל, מצרים פעלה גם כדי לערער את ממשלת חמאס ברצועת עזה תוך חיזוק התמיכה ברשות הפלסטינית המוכפשת.
ההחלטה לפתוח את מעבר רפיח מגיעה לאחר יומיים רצופים של הפגנות עממיות ברוב הערים הגדולות במצרים, כמו גם הגברת הדאגה הבינלאומית ממצוקת האוכלוסייה הכלואת בעזה. המהלך נועד לשרת את האינטרס של מצרים להופיע כמתווך אזורי ישר ותומך בעניין הפלסטיני.
ממשלת מצרים רוצה נואשות להסיט כל תשומת לב שלילית מהשותפות שלה למצור. אבל מחוות רטוריות ריקות וגילויי סולידריות מרושעים עם הסבל הפלסטיני אינם משנים את העובדה הבסיסית שתושבי עזה היו קורבנות של מצור ישראלי-מצרי מתואם, שממשלתו של מובארק נושאת באחריותה ההוגנת.
אחמד שוקר הוא עיתונאי שבסיסו בקהיר, מצרים.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו