החדשות מפקיסטן בשבועות האחרונים מטרידות מאוד. תקיפות המל"טים של ארה"ב נעות עמוק יותר לתוך פקיסטן, לא רק באזורי השבט אלא גם באזור "המיושב" של באנו. נראה שיש עדויות די חזקות לקנוניה בין הממשל האמריקאי לממשלת זרדרי והחברה ושיתוף פעולה פעיל בין צבא פקיסטן וכוחות ארה"ב באפגניסטן. התקפות ארה"ב בתוך פקיסטן אינן מתנגדות באופן פעיל בזמן שהפגנות מילוליות מושמעות בפני שגריר ארה"ב באיסלמבאד. זה מה שנקרא בפונג'אבי "נורה קושטי". נראה שממשלת פקיסטן נתנה אור ירוק לארה"ב להפציץ כל אזור ב-NWFP, שהוא רואה בו צורך, מה שהוביל למותם של עשרות אזרחים בחודשים האחרונים. אם ממשלת פקיסטן הייתה רצינית במחאה על פשיטות אלה, היא עלולה לסגור קווי אספקה של ארה"ב/נאט"ו, העוברים מקראצ'י לטורקהאם, אך היא לא עושה זאת. זה צבוע למחות על ההפצצות כאשר יודעים היטב שהדלק והתחמושת עבור הטורפים מסופקים דרך פקיסטן. חיל האוויר של פקיסטן מסוגל בבירור לזהות כלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים) הנעים לאט הנכנסים למרחב האווירי של פקיסטן ולשלוח לוחמים ליירט אותם כדי להכריח אותם לחזור או להפיל אותם. ככל הנראה הייתה תקרית אחת כזו בספטמבר 2008 כאשר מטוסי PAF הוקפצו מעל צפון וזיריסטאן ואילצו מל"ט להיעלם. אבל חיל האוויר לא עושה זאת כעת. למה?
ארה"ב טוענת שהיא הורגת רק פעילי טליבאן ואל-קאעידה ומנהיגים ושמותיהם של ההרוגים מתלוצצים בעיתונות הפקיסטנית והמערבית כאחד. עם זאת אין דרך לאמת אף אחת מהאמירות הללו ובינתיים רואים גופות של נשים וילדים שנהרגו. נראה לי שרבים מהרציחות הללו מאושרות על ידי חלק מהאינטליגנציה הליברלית/שמאלנית של פקיסטן שרואים את ארה"ב נלחמת במלחמתה נגד הפונדמנטליזם האסלאמי. אבל, ואני רוצה להדגיש את זה, כל אלה הם רציחות מחוץ למשפט והן בלתי חוקיות בעליל לפי החוק הפקיסטני. (אולי לא לפי החוק האמריקני, לפיו נשיא ארה"ב יכול לאשר הרג של זרים ללא הליך חוק תקין, עדים לניסיונות השונים להתנקש בפידל קסטרו ומארחי רציחות אחרות שבוצעו ברחבי העולם על ידי סוכנויות השירות החשאי של ארה"ב. הבריטים מתמחים גם בהרג חוץ-משפטי. הכוחות המיוחדים של בריטניה, ה-SAS, באירוע חוץ-משפטי ידוע לשמצה הרגו שלושה חשודים ב-IRA לא חמושים במרץ 1988 בגיברלטר). קח את המקרה של ההרג המשוער לפני מספר ימים של אזרח בריטניה, ראשיד ראוף, על ידי פגיעת טילים אמריקאית. הנקודה להדגיש היא שלפי מקורות במשטרת בריטניה הוא היה "חשוד כמחבל" והם רצו לעצור אותו. לא הוכחו נגדו אישומים ולמעשה הוא זוכה על ידי בית משפט פקיסטני בבת אחת. אני לא מניח שהוא חף מפשע אלא פשוט שהוא לא הורשע בשום פשע. הוא נהרג (אם החדשות נכונות) על ידי ארה"ב בעקבות מידע מודיעיני שסופק כנראה על ידי פקיסטן. ברור שמדובר בהרג חוץ-משפטי, שהוא פשע. עקרון החוק שלמענו אנו נלחמים בפקיסטן וש"ככל הנראה" גם ארה"ב מקיימת הוא שחף מפשע עד שתוכח אשמתו. מישהו יכול להאשים אותי שאני רכה כלפי הטליבאן אבל זה לא כך. אני מצר על הטקטיקה שלהם ומתנגד לסוג המערכת שהם היו רוצים לכפות על אפגניסטן ופקיסטן. אבל הנקודה היא ש"אנחנו" אמורים להגן על חברה צודקת שבה הצדק ושלטון החוק מנצחים. הרג חוץ-משפטי שוללים את עצם העקרונות שבגינם אנו עומדים ומצמצמים אותנו לאותה רמה ברברית של הטליבאן שמבצעים פיגועי התאבדות ורציחות באפגניסטן ובפקיסטאן.
למעשה כל הרציחות על ידי ארה"ב בווזיריסטן אינן אלא רציחות חוץ-משפטיות. אפשר לטעון שאדם נמצא במלחמה ואלה הם "לוחמי אויב". אבל איפה ההוכחה? ארה"ב אומרת שהאנשים האלה הם טרוריסטים שזוממים לתקוף את כוחות ארה"ב באפגניסטן ובמקומות אחרים אבל שוב איפה ההוכחה? חובת ההוכחה היא על ארה"ב ובזה הם נכשלו בצורה חריפה. איך אנחנו יכולים להאמין להצהרות שלהם על אנשים שהם הורגים בווזיריסטן (שאתם הם לא חקרו או שוחחו איתם) כאשר הם לא הצליחו להוכיח גם לאחר 7 שנות חקירה ועינויים שהאנשים שהם מחזיקים באופן לא חוקי בגואנטנמו הם טרוריסטים?
ארה"ב טוענת שההתנגדות המזוינת באפגניסטן ניזונה ממחנות אימונים והסתננות מעבר לגבול בפקיסטן. אבל שמענו סיפור מהסוג הזה פעמים רבות במהלך 50 השנים האחרונות בכל פעם שארצות הברית לא מצליחה לדכא התנגדות עממית. כאשר ארה"ב הפסידה במלחמה נגד ההתנגדות של העם הווייטנאמי היא האשימה את ההסתננות מקמבודיה. זכור את ההפצצה הסודית, חסרת הרחמים וחסרת הבחנה על קמבודיה על ידי הפיקוד האווירי האסטרטגי של ארה"ב ממרץ 1969 עד מאי 1970. המטרות כביכול היו אזורי הבסיס והמקלטים של צבא העם של וייטנאם וכוחות החזית הלאומית לשחרור דרום וייטנאם . המערכה נכשלה בעצירת צבא השחרור הווייטנאמי המנצח, אך היא הביאה למותם של כ-600,000 קמבודים. לא רק שזה נכשל אלא גם זעם עממי הוביל לאלפי קמבודים שהצטרפו לחמר רוז' שהקימו אז משטר אכזרי בקמבודיה. ההיסטוריה עשויה לחזור על עצמה כאן בפקיסטן, בהבדל שבמקום רוצחי ההמונים של החמר רוז' אולי יהיו לנו בני דודיהם, הטליבאן, בשלטון באיסלמבאד. למרבה האירוניה, המחאות נגד ההפצצות הקמבודיות הללו היו חלק מהעצרת באחד במאי בלאהור ב-1970, שבה במקרה השתתפתי.
אותו טיעון שימש לאחרונה בהצדקת התקיפה מעבר לגבול לסוריה מעיראק. איראן מואשמת גם בעוררת צרות בעיראק. קל מדי לארה"ב להאשים את ההסתננות מפקיסטן בצרות שלה באפגניסטן. אני לא אומר שאין מחנות אימונים בווזיריסטן או שאין הסתננות אבל אלה לא באמת הגורמים המכריעים לתבוסה הקרובה של נאט"ו באפגניסטן. כפי שיגיד לך כל סטודנט רציני ללוחמת גרילה, אין שום סיכוי שמרד יכול להצליח אלא אם כן הוא מקבל את תמיכת העם. (צ'ה הגדול בעצמו גילה זאת במחיר שלו בקמפיין הכושל שלו בבוליביה כשהיה מנותק מהעם). זה צריך להיות ברור שההתנגדות באפגניסטן מנצחת (או לפחות לא מפסידה) כי תושבי חלקים גדולים של אפגניסטן תומכים בה. וצריך להיות ברור שתמיכה מסוג זה אינה באה על ידי הטרדת העם. ברור שהטליבאן באפגניסטן זיהו את עצמם בהצלחה עם הלאומיות הפאשטונית וההתנגדות הטבעית של כל עם לכיבוש זר. ישנן גם עדויות לכך שהטליבאן מושיטים כעת יד לאויביהם לשעבר, הטג'יקים והאוזבקים, כדי לכרות ברית נגד כיבוש זר. כדאי שארה"ב תסתכל בתוך אפגניסטן ואל הטיפשות שלה בפלישה לאפגניסטן מלכתחילה כדי לגלות מדוע היא מפסידה במלחמה.
האנלוגיות למלחמת וייטנאם אינן מסתיימות כאן. ישנם דיווחים כי מאמני נגד התקוממות אמריקאים נשלחו לפקיסטן כדי להכשיר מדריכים של צבא פקיסטן אשר יאמנו את שומרת הגבול בטקטיקות נגד התקוממות. ישנן מספר חקירות שעולות כאן. ארה"ב טוענת שצבא פקיסטן הוא צבא מסורתי ואין לו ניסיון או הכשרה בלוחמה במרד. תולדה לכך היא שלצבא ארה"ב אכן יש ניסיון כזה ויודע להילחם נגד מרד. אם טענה כזו לא הייתה טרגית זה היה מצחיק. עם כל הניסיון כביכול, היא הפסידה במלחמה בווייטנאם ומפסידה במלחמות בעיראק ובאפגניסטן. אז מה הם מתכוונים ללמד את צבא פקיסטן? מההתנסויות בווייטנאם ובעיראק אנו יודעים מהי התקוממות נגד צבא ארה"ב. הרשו לי לפרט כאן כמה מהטקטיקות. אלו הן הטקטיקות שנלמדו בבית הספר הידוע לשמצה של צבא ארצות הברית של אמריקה (בפנמה מ-1946 עד 1984 כשהועבר לארה"ב) והן חלק ממדריכי ההדרכה של ה-CIA.
1. הפצצה מסיבית וחסרת אבחנה.
2. ענישה קולקטיבית. הרס סיטונאי של כפרים ועיירות שמתנגדים. עד פלוג'ה, שלי לאי ושלל אחרים. אלו הן הטקטיקות שבהן הישראלים משתמשים בפלסטין כמו למשל השמדת ג'נין. זה מה שקורה עכשיו בעזה. האם זו הטקטיקה שבה נקט צבא פקיסטן בהשמדת לאווי סאם בבאג'אור?
3. חוליות מוות. זוהי הצורה המתקדמת והמאורגנת של חיסולים חוץ-משפטיים. נזכיר את תוכנית הפניקס הידועה לשמצה בדרום וייטנאם שנועדה ללכוד או להתנקש בתשתית האזרחית התומכת בחזית הלאומית לשחרור דרום וייטנאם בין 1967 ל-1972. כמעט 30,000 וייטנאמים נהרגו. ארה"ב קידמה חוליות מוות במדינות לקוחותיה באמריקה הלטינית, כמו צ'ילה, בוליביה, אל סלבדור, גואטמלה, הונדורס כדי לדכא את האנשים וכתוצאה מכך למותם של מאות אלפי אנשים. ישנן עדויות על חוליות מוות בעיראק המנוהלות על ידי משרד הפנים בסיוע ארה"ב.
4. עינויים. כפי שראינו בוייטנאם, אמריקה הלטינית, גואנטנמו ועיראק (אבו גרייב) עינויים הם חלק אינטגרלי וחיוני מטכניקות הנגד של ארה"ב.
5. היעלמויות.
6. דיסאינפורמציה, שקרים ותעמולה.
7. נגד טרור.
8. מניפולציה של פילוגים אתניים בתוך המדינה.
האם אלו הטקטיקות שאנו רוצים שצבא פקיסטן יפעל בלחימה בפונדמנטליסטים האיסלאמיים בגבול? האם זה מסוג מדינת המשטרה שאנחנו רוצים לחיות בה? אלה הטקטיקה של כוח קולוניזציה חסר רחמים כמו הישראלים בפלסטין וארה"ב בעיראק ובאפגניסטן. אם כן אז בוודאי נידונה לכישלון. אין ספק שאלו אינן הטקטיקות שבהן צריך להשתמש בהתמודדות עם הפונדמנטליסטים האיסלאמיים שלנו, רצחניים וחסרי רחמים ככל שיהיו.
בכל מקרה כבר יש לנו את המשטרה שמתעסקת בהרג חוץ-משפטי ואת הסוכנויות החשאיות שלוקחות חלק בעינויים, מעצרים בלתי חוקיים והיעלמויות. יש לנו כבר אלפי אנשים שנעלמו מבלוצ'יסטן. יש לנו עינויים שיטתיים שמתורגלים על ידי סוכנויות הביטחון שלנו. אין ספק שאנחנו רוצים פחות מזה ולא יותר מזה. אחרי הכל, היינו ברחובות ב-2007 כדי לקרוא להחזרתו של השופט העליון איפטיכר מוחמד צ'אודרי, שהחל להתייחס לתיקים של נעלמו ושל אלה שהועברו שלא כדין למעצר בארה"ב. בדיוק בגלל שארה"ב רוצה לפעול לפי הטקטיקות האלה היא מתנגדת להשבתו של השופט העליון. הדרישה של תושבי פקיסטן ב-2007 הייתה ועכשיו ב-2008 היא להפסיק את העוול, העינויים והמעצר הבלתי חוקי ולא יותר מאותו הדבר. אם נלך בדרך זו, בוודאי ננפח את שורות הטליבאן.
האנלוגיות המטרידות עם וייטנאם נמשכות. הנוכחות של מאמנים/יועצים אמריקאים בפקיסטן מבשרת רעות מאוד. זה יכול להיות הצעד הראשון לקראת מעורבות ישירה של ארה"ב בפעולות צבאיות בתוך פקיסטן. נזכיר ששיגור יועצי צבא ארה"ב לדרום וייטנאם על ידי קנדי בתחילת שנות ה-1960 היה ההקדמה לפלישה המאוחרת יותר של ארצות הברית לווייטנאם. אני חושש שהצבת יועצי צבא ארה"ב היא רק הקצה הדק של הטריז. הדגשתי הרבה בחיבור הזה את האנלוגיה לווייטנאם כדי להדגיש שמי שלא לומד מההיסטוריה נידון לסבול מהשלכותיה.
לגנרל פטראוס (שם רומי אימפריאלי הולם!), פרו-קונסול הקיסרי ומפקד הלגיונות הקיסריים (הבוס החדש של פיקוד מרכז ארה"ב), זוכה לזכותו של מדיניות נגד התקוממות חדשה בעיראק בזמן שהיה המפקד שם. אבל העדויות מצביעות על כך שהמדיניות ה"חדשה" היא יותר זהה: שימוש רב יותר בכוח אוויר, חוליות מוות, חלוקת המדינה לפי קווים אתניים ותשלום לכנופיות מקומיות כדי "לשמור על שלום". עכשיו יש לנו את ידידי לשעבר, אחמד ראשיד, כיועץ לגנרל פטראוס. אני תוהה איך רשיד מרגיש להיות יועץ למפקד צבא שהיה אחראי למותם של כמעט מיליון עיראקים ומאות אלפי אפגנים ומדיניותו הביאה ליותר מ-2 מיליון עיראקים להפוך לפליטים ולהרס מוחלט של המדינה הזו. . זה לא מפריע לו? איך הוא יכול להיות יועץ למפקד צבא שמפציץ את פקיסטן? לא היה פשע גדול יותר נגד האנושות בעבר הקרוב מהקטסטרופה שגרמו לעיראק על ידי פטראוס וקודמיו. עקבתי אחרי האבולוציה של אחמד ראשיד משנות ה-1970. עצוב לראות את ההתפתחות שלו מאידיאליסט צעיר שרצה להביא מהפכה מרקסיסטית סוציאליסטית לפקיסטן בשנות ה-1970 לאפולוגיסט של האימפריאליזם ב-2008. הוא הפך לתומך נחוש בהתערבות של ארה"ב במרכז אסיה כפי שעולה מספריו "ג'יהאד", "תחייתה של מרכז אסיה" ו"ירידה לכאוס" ואני מניח שזה היה צעד טבעי עבורו להפוך ליועץ לצבא אימפריאלי. אני תוהה אם יש חוק בפקיסטן שאוסר על אזרח פקיסטני להיות יועץ לגנרל משרת של צבא זר שמפציץ את פקיסטן.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו