תנועת החקלאים בהודו נתנה השראה למיליונים ברחבי העולם שנלחמים למען צדק, דמוקרטיה וסולידריות. החקלאים החזיקו מעמד מול איומים, הפחדות ותעמולה בלתי פוסקת, ואילצו את ממשלת מודי לבטל את הצעות החוק החקלאיות. זה היה אחד הניצחונות המרהיבים ביותר של אנשים רגילים נגד המתקפה המשולבת של הכוח התאגיד והמדינה, והראה שמאבק נחוש יכול להביס את הכוחות האדירים ביותר.
ב-19 בנובמבר 2021 הודיעה ממשלת הודו כי שלוש הצעות חוק חקלאיות שנויות במחלוקת שהוצגו ביוני 2020 יבוטלו. הממשלה הציגה את החוקים בחודשים הראשונים של משבר קוביד-19, כאשר ההזדמנויות לדיון ציבורי ודמוקרטי היו מוגבלות ביותר. החוקים, תגובה לכאורה למשבר החקלאי הארוך ומתועד היטב בהודו, הוכנסו ללא התייעצות ועקיפת הליכים פרלמנטריים ראויים. עם זאת, חקלאים הודים טענו שהחוקים יערערו את פרנסתם על ידי ביטול תמיכת המחירים, ביטול ההגנות (המוגבלות ביותר) שנותרו לאחר עשרות שנים של רפורמות ניאו-ליברליות, וחיזוק השליטה התאגידית בחקלאות. העברת החוקים הללו הובילה לתנועת מחאה המונית של א קנה מידה מדהים. כמעט 700 חקלאים מתו במהלך המחאה המדהימה הזו, בעוד אלפים נוספים נעצרו.
הגיוסים הציתו מגדלור של תקווה למאבקים אנטי-סמכותיים ברחבי העולם והראו את החשיבות הקריטית של סולידריות ובניית תנועה שכורתת בריתות ומאחדת אנשים כפריים ועירוניים במגוון דתות, אזורים, מעמדות, מגדרים ואתניות. זה מייצג ניצחון גדול בנושא פוליטי מרכזי. יחד עם זאת, המגזר החקלאי בהודו עדיין במשבר. מדי שנה עשרות אלפי חקלאים ועובדי חקלאות להתאבד, יותר מ-50% ממשקי הבית החקלאיים נמצאים בחובות, וחקלאים קטנים נושאים בנטל הכבד ביותר במאבק נגד תאגידים החזקים יותר ויותר.
בהקשר זה, להשתחרר ו אשכול ריבונות מזון וצדק במשאבים של פורום העם של אסיה-אירופה, רשת בין-אזורית של תנועות חברתיות מתקדמות, ארגנה במשותף סמינר אינטרנט עם דמויות מפתח מתנועות החקלאים ההודיות והעולמיות כדי להבין טוב יותר את הניצחון המדהים ואת הגורמים המובילים אליו, ולהתחיל לחקור את השאלה "מה זה (עדיין) ) להתבצע?". ההקלטה המלאה של הסמינר המקוון זמינה להלן, אך מאמר זה מספק סקירה קצרה של כמה נקודות מפתח.
דרשן פאל
נשיא איגוד קרנטיקרי קיסאן
תנועת 2020 היא המשך של התנועות הקודמות בהגנה על מחיר תמיכה מינימלי של מוצרים חקלאיים ועל שחרור מחובות, שהובילו, בשנת 2017, להקמת ועדת התיאום של כל הודו קיסאן סנגהרש (AIKSCC). בהקשר זה, החקלאים הבינו מיד כי הצעות חוק החקלאות שאושרו בספטמבר 2020 יסללו את הדרך להמשך חטיפת קרקעות של חברות (חקלאיות). גיוסים פרצו תחילה במדינות צפוניות כמו פנג'אב והאריאנה, שכללו את כל האוכלוסייה, ועד סוף אוקטובר 2020 יצאה לדרך צעדה אדירה לעבר דלהי. ב-7 בנובמבר, ארגוני חקלאים הקימו את "סמיוקט כיסן מורחה" (SKM, או 'חזית החקלאים המאוחדת').
דרשן פאל הסביר, לאחר שחסם את הבירה, ארגוני חקלאים מכל רחבי הארץ ניהלו משא ומתן אינטנסיבי עם הממשלה. האחרון סירב למשוך את החוקים, והחריף את הדיכוי ואת הקמפיינים לדה-לגיטימציה לתנועה. עם זאת, החקלאים נשארו מאוחדים, למרות כל ההבדלים החברתיים, הגיאוגרפיים, הקסטות והדתיים ביניהם, ובסופו של דבר הראו שאפשר לעמוד נגד הממשלה. לאורך כל התהליך הזה פיתחה התנועה חוכמה קולקטיבית שיכולה להנחות מאבקים עתידיים.
אשוק דאוואלה
הנשיא הלאומי של כל הודו קיסאן סבהה, איגוד החקלאים, המזוהה עם המפלגה הקומוניסטית ההודית של הודו (מרקסיסטית)
הודו נמצאת במשבר חקלאי כבר עשרות שנים, שהוחמר על ידי מדיניות ניאו-ליברלית מאז שנות ה-1990. בין השנים 1995-2020, יותר מ-400,000 חקלאים נאלצו להתאבד עקב חובות. מתוכם 100,000 התאבדו ב-7 השנים האחרונות. החוקים שאושרו רק יחמירו את התרחיש הזה: הם לא היו רק נגד חקלאים, אלא נגד אנשים בכלל ופרו תאגידים. אילו היו מיושמים הם היו מביאים לסיום "מחיר התמיכה המינימלי" ושל מערכת ההפצה הציבורית כולה, בה תלויים 810 מיליון איש.
אשוק דוואלה זיהה מספר גורמים מרכזיים בניצחון התנועה: אחדותה יוצאת הדופן, בתיווך ה-SKM; התמיכה הפעילה של האיגודים המקצועיים המרכזיים ושל מעמד הפועלים בכלל; והחילוניות שלה, המפגישה את כל הקסטות, השפות והדתות. היא התמודדה עם אתגרים אדירים, ממגיפת קוביד-19 ועד דיכוי מדינה ברברי, שרצח 715 חקלאים (15 מהם במעורבות ישירה של שר במדינה), והשמצה עזה. למרות כל זאת, המאבק נותר שליו לחלוטין, נאמן לאי אלימות. והכי חשוב, המאבק שלהם היה מכוון בגלוי נגד תאגידים, ניאו-ליברליזם, אימפריאליזם, הממשלה. היא כבר הספיקה להשפיע על הבחירות למדינה וה-SKM דוחפת להעלות את הנושא בכל הרמות. באופן כללי, התנועה נתנה השראה נחוצה לעם ההודי, והראתה שמאבקי ענק יכולים להוביל לניצחונות. ננצח, אם נעז לנצח.
מורגן אודי
מתאם כללי, לה ויה קמפסינה
מורגן אודי הדגיש כי חברי לה ויה קמפסינה ברחבי העולם התרשמו עמוקות מתנועת האיכרים בהודו. כל תנועות החקלאים עוסקות בהישרדות מול הקפיטליזם, שעיקרו תפיסה תאגידית - בסיוע מוסדות כמו ה-WTO - על צבירת עושר נגד העם. עם זאת, תנועות אכן מנצחות מאבקים רבים, אפילו מול יריבים כה חזקים. במשך עשרות שנים, לה ויה קמפסינה ותנועות בעלות הברית התקדמו ריבונות מזון כחלופה למערכות מזון הנשלטות על ידי תאגידים ומונעות רווח, והרעיון הזה תפס מקום ועזר לגייס מיליוני אנשים להגן על מערכות מזון בשליטה דמוקרטית.
עם זאת, יש צורך בהרבה סיבולת ועקשנות. כפי שהוכח מהמאבק ההודי, בריתות הן גם מפתח, במיוחד עם תנועות סביבתיות. אנו זקוקים גם למגוון של אסטרטגיות, מעתירות, הפגנות ופעולות משפטיות ועד אי ציות אזרחי. השאלות העיקריות לתנועה בהודו הן: כיצד אנו הופכים את הניצחון הזה לאבן דרך לעצירת הליברליזציה והדה-רגולציה בשוק?; כיצד נבטיח שננצל את המאבק הזה ברמה הבינלאומית לחיזוק ריבונות המזון? אנחנו צריכים לחבר את המאבקים המקומיים, הלאומיים והבינלאומיים שלנו כדי להתמודד עם אינטרסים תאגידיים ולנצח.
אמרג'יט קאור
המזכיר הכללי, קונגרס האיגוד המקצועי של כל הודו
מחאת החקלאים ההודיים 2020–2021 היא דוגמה נוספת בהיסטוריה הארוכה של הודו לשיתוף פעולה בין עמים עובדים כפריים ועירוניים. Amarjeet Kaur הדגיש כמה לקחי מפתח. ההתגייסות התאפיינה ב: אחדות רחבה בין סוגים רבים ושונים של אנשים עובדים כולל עובדים ואיכרים; תגובה שלווה; פתיחות מתמדת לדיאלוג עם הממשלה ואחרים; תמיכה יוצאת דופן של אמנים ומוזיקאים שהפכו את העיסוקים לאתרי יצירה תרבותית; שקיפות וקבלת החלטות קולקטיבית ודמוקרטית שאפשרה מסרים ואסטרטגיות מאוחדים; ריכוז מאבקי נשים ונשים לא רק באופן דיסקרסיבי אלא בפועל ובארגון; מעורבות אנשים מכל קבוצות הגיל; הפעלת אסטרטגית את ההיסטוריה של מאבקי שחרור וצדק חברתי בהודו, כולל ימים של פעולה שחוגגת רפורמים היסטוריים מרכזיים, עוזרת לזכות בתמיכה ציבורית רחבה יותר; מסר ליבה שהיה פשוט, ברור וניתן היה להבין אותו לכל אחד; אספקת מזון ושאר דברים חיוניים יומיומיים לא רק לתומכים אלא לכל מי שנמצא במחנות ובסביבתם; רמה גבוהה מאוד של אחריות ושקיפות בשימוש בכספים; ואגף תקשורת ומדיה חברתית איתנה במיוחד שעזרה להתמודד עם חשבונות מדיה מיינסטרים ולעצב סיקור תקשורתי בינלאומי.
אחדות המאבק לא נוצרה מאליה. זה היה תוצאה של בניית מערכות יחסים ארוכות טווח, מאבקים משותפים היסטורית ועבודה קונקרטית לזיהוי אג'נדות משותפות ומשותפות, כולל עמדות אנטי-תאגידיות, אנטי-הפרטות ופרו-דמוקרטיות. דיכוי הממשלה והניאו-ליברליזם מאיימים על האיכרים והעובדים כאחד. למרות שהושג ניצחון עצום, יש עוד הרבה מה לעשות. הלקחים הרבים מתנועה זו יכולים לעזור לחזק ולהנחות מאבקים עתידיים, בנייה לקראת חברה דמוקרטית ושוויונית לכל האנשים העובדים.
נאומו של האשמים בן ראשיד
חוקר SOAS על מאבקי חקלאים בפקיסטן/ חבר ועדת פקיסטן Kisan Rabita
הניצחון של תנועת האיכרים בהודו מגיע לאחר עשרות שנים של איומי מדינה ושוק. למרות שתנועת החקלאים הצליחה לאחרונה, האמנציפציה הכפרית עדיין אינה מציאות, וכדי להשיגה יש להתמודד עם אתגרים חקלאיים קיימים. האשמים בן רשיד רואה באתגרים הללו חלוקה לשלוש קבוצות עיקריות. ראשית, חלוקה לא שוויונית של ההטבות משווקי החקלאות. מבחינה היסטורית, תנועת האיכרים התמקדה בזכות לאדמות, שרלוונטית עד היום. לדברי בן רשיד, תנועת החקלאים צריכה להכיר בכך ששווקים כפריים הם מרחבים חיוניים לפוליטיקה כפרית, בהתחשב במעמד המפתח שלהם כמתווכים של עודפים חקלאיים. שנית, הצורך לבלום חקלאות לא בת קיימא. לאחרונה החלו להכיר בהשלכות האקולוגיות של החקלאות התעשייתית, מבחינת הרס קרקעות ופרנסה. במובן זה, שיטות חקלאיות עתידיות צריכות להיות בר קיימא ולדאוג לאדמה. לבסוף, סוגיית חוסר הגישה או הבעלות על הקרקע. בתקופה האחרונה, תנועות דרום אסיה מעלות מחדש את סוגיית חוסר הקרקע ודנות בנושאי עבודה עירוניים-כפריים מנקודת מבט כפרית. דיונים אגראריים עתידיים צריכים לשקול גם את הזכות לאדמות וגם את הזכות לעבודה הגונה. תנועת האיכרים הוכיחה את כוחה, כשהיא מתמודדת עם משטר סמכותי ובונה כוח עממי. המשימה העומדת לפניה כעת היא להגדיר חזון אמנציפטורי קוהרנטי וממוקם, המתמודד עם האתגרים הקשורים זה בזה של שווקים, אקולוגיה ואדמה.
סיכום
תנועת האיכרים בהודו ייצגה מרד נגד אי השוויון שנוצרו על ידי הניאו-ליברליזם, הקפיטליזם והאימפריאליזם בדרום הגלובלי. החוליים החברתיים הללו, שהוחמרו על ידי מגיפת COVID-19, הם חלק ממערכת אחת שצריכה להילחם בה כל חלקי החברה יחד. כדי להמשיך, על התנועה לחפש חלופות לאנשים עובדים מודחקים ושוליים בעירוני ובכפר. משמעות הדבר היא בניית תנועות רחבות יותר והמשך שיתוף פעולה בין תנועות האיכרים, האיגודים המקצועיים, התנועות החברתיות וכל שאר המגזרים בחברה ההודית. זה גם אומר להמשיך ולנסח חזון משותף של עתיד שחרור לכולם, נגד משטרים קפיטליסטיים ניאו-ליברליים המונעים על ידי תאגידים, אוטוריטריים, הרסניים מבחינה אקולוגית. רבים מהפרטים של חזון זה, ואיך הוא ייראה עבור סוגים שונים של אנשים עובדים המתמודדים עם אתגרים שונים בהקשרים ובמצבים שונים, נותר לראות. אבל האחדות, הדמוקרטיה והכוח של גיוסי החקלאים יעזרו להאיר את הדרך.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו