"מה שאנחנו רואים בעזה עכשיו, זה פחות או יותר רצח עם בהילוך איטי נגד 1.5 מיליון הפלסטינים שחיים בעזה... אם אתה קורא את אמנת רצח העם משנת 1948, היא אומרת בבירור שאירוע אחד של רצח עם הוא גרימה מכוונת של תנאי חיים שנועדו להביא להרס פיזי של עם כולו או חלקו", אמר פרנסיס א. בויל, פרופסור לבינלאומי. משפטים באוניברסיטת אילינוי בשמפיין. "וזה בדיוק מה שנעשה לעזה, מאז הטלת המצור על ידי ישראל; אחר כך הטבח של 1,400 פלסטינים, שני שלישים מהם אזרחים, במבצע "עופרת יצוקה". וזה גם מעלה את האלמנט באמנת רצח העם, של רצח, עינויים ודברים מהסוג הזה".
בויל שוחח עם {EIR} ב-15 בינואר 2010, ונתן את הערכתו לגבי עזה, שנה לאחר התקיפות הישראליות. הוא הדגיש שהוא מדבר רק בשם עצמו.
בזמן שהישראלים עצרו את ההפצצות הארטילריות והתקיפות האוויריות רגע לפני השבעתו של הנשיא ברק אובמה ב-2009, מותם של הפלסטינים נמשכים - ממחסור בתרופות, תשתיות, מים נקיים וכל דבר אחר שהקהילה העולמית - כפי שהוצג בסיוע החירום להאיטי-{יודע} הכרחי כדי לקיים חיי אדם.
אך לא ננקטה כל פעולה בינלאומית כדי לעצור את רצח העם בעזה - למרות הממצא בדו"ח גולדסטון של האו"ם לפיו ישראל ביצעה פשעי מלחמה בהרס רצוף של תשתיות אזרחיות, ובהרג של אזרחים, ולמרות המכתב מ-21 בינואר 2010 על ידי יותר מ-50 חברי הקונגרס האמריקני לנשיא אובמה כי בשל "סבלם הבלתי פוסק של אזרחים עזה", עליו ללחוץ על סיום המצור הישראלי.
באופן דומה, לפי פרופ' בולנט עראס הטורקי, אין כמעט תקווה להסכם שלום, או לסיים את הבידוד ההולך וגובר של ישראל מהקהילה הבינלאומית, אלא אם עזה תיפתח ויתחיל שיקום. אראס נאם בשיחת ועידה ב-14 בינואר, בחסות הקרן הטורקית SETA ו-New America בוושינגטון הבירה. משא ומתן ישראל/סוריה בתיווך טורקי, שהסתיים בהתקפות הישראליות על עזה.
לדברי בויל, שאלת פתיחת עזה חייבת להילקח מידית על ידי ממשל אובמה. "אנחנו צריכים שכל הפתחים לעזה, המעברים ממצרים וישראל, ייפתחו מיד. אספקה {מאסיבית} של סיוע הומניטרי, אספקה רפואית לעזה – בדיוק מה שאובמה עושה היום, ביחס להאיטי – אני תומך בזה! אבל למה הם לא עושים את זה לעזה? יש לך 1.5 מיליון אנשים שם.
"אלא אם כן יבוצע הצעד הזה, בוודאי על עזה, תוך הקלה על תושבי עזה עם אספקת סיוע הומניטרית מסיבית, אני באמת חושב שנראה מופע כלבים ופוני", המנוהל על ידי הבית הלבן של אובמה, וה- שליחת הסנאטור ג'ורג' מיטשל לאזור.
עד כה, מה שארה"ב עשתה הוא, "שוב סיפקה כיסוי דיפלומטי לישראל כדי לעצור ולעכב את מטרותיה, ובינתיים, הם ממשיכים לגנוב אדמות פלסטיניות, להרוס את המטעים שלהם, להרוס את שדות הזיתים שלהם ולבנות יותר התנחלויות. זה קורה ממש מתחילת המשא ומתן לשלום במזרח התיכון ב-1991, כשהייתי יועץ משפטי לפלסטינים ולסורים באותה תקופה".
אבל, "ניסים תמיד יכולים לקרות: תראו את הימים האפלים ביותר של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, וכל זה קרס", אמר בויל. "ובכן, הנה יש לנו עוד משטר אפרטהייד, ישראל. זה אפרטהייד ביסודו, זה תמיד היה. כל המצב הזה עלול להתהפך ולהתמוטט מהר מאוד - אני פשוט לא יודע. אבל אני אשאר שם, בוודאי, עם הפלסטינים".
והאירועים האחרונים בתחום המשפט הבינלאומי מביאים את בויל לומר שכמו במקרה של פינושה הפאשיסט הצ'יליאני, החוק עשוי להדביק את הפושעים הישראלים.
- אין חסינות לפי חוקי נירנברג -
אישים בינלאומיים מעטים יכולים לדבר בפירוט רב כל כך על המאבק הנמשך עשרות שנים בפשעי מלחמה ישראלים, ועל החסימות הפוליטיות להעמדה לדין, מאשר פרופסור בויל, שהוביל קמפיינים מוצלחים באו"ם להבאת פושעי מלחמה - למשל, אלה שביצע פשעים נגד אזרחי בוסניה-הרצוגובינה במלחמת הבלקן של שנות ה-1990 - בפני בית דין בינלאומי.
עוד לפני "מבצע עופרת יצוקה", בויל הציע שהעצרת הכללית של האו"ם תקים בית דין פלילי בינלאומי לישראל (ICTI) כ"אורגן משנה" לפי סעיף 22 של אמנת האו"ם. הצעתו של בויל זכתה לאישור על ידי מלזיה ואיראן, ונתמכה בדיונים בעצרת הכללית של כתריסר מדינות ערביות ומוסלמיות.
עבודתו על העמדת ישראלים לדין על פשעי מלחמה חוזרת הרבה יותר אחורה - למעשי הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון ב-1982, שנערכו תחת השגחת בכירים ישראלים כמו האלוף אריאל שרון והאלוף עמוס ירון.
בויל אמר ל-{EIR}, "אני חושב שכנראה הייתי עורך הדין הראשון אי פעם שהגיש תביעה נגד פושע מלחמה ישראלי גדול - זה היה בערך בשנת 1986, כשייצגתי כמה נשים שהיו קרובות משפחה של קורבנות המלחמה. טבח בצבר ושתילה, ותבעתי את האלוף ירון, שכוחותיו כבשו את מחנות סברה ושתילה, וכל הטבח התרחש בהנחייתו ובשליטתו".
"תבעתי אותו... בערך בשנת 1986. בסופו של דבר הפסדתי בתביעה, כאשר ממשל רייגן נכנס לתביעה באמצעות משרד החוץ, וטען כי ירון, מאז שהתקבל לארץ והוסמך כנספח הצבאי של ישראל בוושינגטון - שאנו ניסינו לעצור, ואכן, החזקנו מעמד די הרבה זמן - היו לנו הרשאות דיפלומטיות וחסינות, לא ניתן היה לתבוע אותם".
"עסקתי בנושא הזה ואמרתי שלפי עקרונות נירנברג, אין הרשאות וחסינות בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות". אבל בית המשפט החליט כי ירון קיבל "אישור רשמי" על ידי הרייגן
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו