ביום מותו הפגין בייסם באופן לא אלים
מאחר שבתי המשפט בישראל מסרבים לדון בעניינו של ביילין בשלמותו, הכפר נעזר ב
בתביעה נטען כי גרין פארק אינטרנשיונל וגרין מאונט אינטרנשיונל (אין להתבלבל איתם גרינפארק in
ביילין הפכה לסמל של התנגדות בלתי-אלימה מתמשכת נגד מדיניות הקולוניזציה והדיכוי של ממשלת ישראל ותביעה זו מהווה הזדמנות ל
"
הארפר קיבלה גם שני פרסי זכויות אדם, מהקונגרס היהודי הקנדי וכן מטעם בני ברית הבינלאומי. אם ממשלתו אכן מחויבת להגן על זכויות אדם "בכל מקום" וגם מערכת המשפט הקנדית מאמינה בערכים אלה, אזי זו הזדמנות מצוינת להפוך מילים למעשים וליצור תקדים בארץ ובעולם. תביעה זו גם מאפשרת לאותם קנדים שטוענים לתמיכה בזכויות אדם להביע סולידריות עם הפלסטינים מבילין וכל שאר הפלסטינים הנתונים למדיניות הדיכוי של ממשלת ישראל.
מיד לפני שבאסים נורה הוא הפציר בחיילים הישראלים להפסיק את מה שהם עושים בגלל שמפגין ישראלי נפצע. מעשה זה של חוסר אנוכיות, בסולידריות עם לא פלסטיני, עלה לו בסופו של דבר בחייו. רָצוֹן
הראיון להלן נערך בתחילת החודש עם הנציגה המשפטית הישראלית של בילעין, אמילי שפר.
יסמין רמזי: אנא ספר לי על משרד עורכי הדין שלך ועל העבודה שאתה עושה.
אמילי שייפר: אני עובד במשרד עורכי דין פרטי קטן, חמישה עורכי דין, שעוסקים בעיקר בעבודות זכויות אדם פלסטיניות אבל באופן כללי אנחנו עוסקים בזכויות אדם וזכויות אזרח ואנחנו נוטים לייצג ארגונים לא ממשלתיים והרבה מהתיקים שלנו מתמקדים בחומה, בהתנחלויות ועוד. סימני מסחר כלליים של הכיבוש.
JR: למה אתה מטייל כרגע
ES: אני בסיור הזה גם כדי להעלות את המודעות לנושאים הכרוכים בכיבוש ובמיוחד בתוך ביילין, אבל גם כדי לדבר על תיק בית המשפט המעניין וההיסטורי הזה שהוא אמצעי טוב לחנך אנשים לגבי הנושאים והמקום שבו המשפט הבינלאומי בא לידי ביטוי ואילו הזדמנויות יש לנו להילחם בכיבוש לא רק בתוך ישראל, אלא גם בחו"ל.
י"ר: היכן נמצאת ביילין ומדוע הקרקע רצויה?
ES: ביילין ממוקמת 7 ק"מ מערבית לעיר רמאללה בגדה המערבית הפלסטינית הכבושה, אך היא גם ממוקמת די קרוב למה שמכונה "הקו הירוק" או קו שביתת הנשק של 1949 המוכר בדרך כלל כגבול ישראל ולכן רצוי גם בגלל האדמה החקלאית העשירה שלה אבל היא חשובה בעיקר בגלל קרבתה לישראל והדרך שבה ניתן להשתמש בה כדי להרחיב את הגבול העתידי הפוטנציאלי של ישראל.
JR: מה אתה יודע על שתי החברות שאתה פותח נגדן את התביעה?
ES:
JR: האם אתה מאמין שהפרויקט הזה הוא אך ורק ממניעים רווחים?
ES: בעצם, אני לא. יש לנו ספקולציות להסתמך רק מאחורי מי שעומד מאחורי התאגידים הללו, אבל נראה הגיוני שהאדם או האנשים שעומדים מאחורי התאגיד הם בעלי מוטיבציה אידיאולוגית ולכן בחרו לבנות מכל המקומות בגדה המערבית, בתוך התנחלות ישראלית.
JR: מה אתה יכול לספר לי על חבר הכפר לשעבר Baseem, הידוע גם בשם Pheel?
ES: באסם איברהים אבו רחמה, או "פיל", שהיה הכינוי שלו, נהרג ב-17 באפריל באחת ההפגנות השבועיות של יום שישי נגד החומה וההתנחלויות. פיל היה תמיד בחזית כל ההפגנות והיה באמת אחד הפעילים העיקריים מתוך הקהילה ובסופו של דבר איבד את חייו כדי להיות חלק מההתנגדות הלא אלימה הזו. כולנו אבלים על אובדנו ואני חושב שבמובנים מסוימים התביעה הזו מוקדשת לו.
JR: אני יודע שראית קטעים מתי שפיל נורה. האם הוא עשה משהו אלים או התנגד באופן שיגרום לחיילים הישראלים להגיב כך?
ES: במשך ארבע וחצי שנים פיל היה בחזית כל הפגנה בודדת והוא מעולם לא, למיטב ידיעתו של עד או סרטון כלשהו שראיתי, זרק אבן או עשה שום דבר אלים. פיל תמיד נשא דגל והוא תמיד דיבר אל החיילים. למעשה הוא היה מנסה לדבר איתם בעברית, הוא היה מנסה לדבר בשפתם גם מילולית וגם מבחינת ההתייחסות אליהם כאל בני אדם, ההתייחסות אליהם כאל אנשים. ברגע שפיל נורה, הוא נורה עם מיכל גז מדמיע - אני רק רוצה לציין את זה כי זה שימוש לא חוקי בטקטיקה של חלוקת קהל. ברגע שנורה, הוא אמר לחיילים בעברית: 'תפסיקו, תפסיקו לירות, פצעתם מפגין ישראלי'.
JR: להפגנות בילין מצטרפים לעתים קרובות מפגינים ישראלים ובינלאומיים. מדוע חשובה נוכחותם של ישראלים בהפגנות הללו?
ES: זה חשוב מכמה סיבות. ראשית, כסיבה הבסיסית ביותר, נוכחותם של ישראלים משנה את הפקודות הצבאיות שניתן לצה"ל (הצבא הישראלי) מבחינת האופן שבו הם רשאים להגיב למפגינים. המשמעות היא שאסור להם לירות אש חיה ושהם אמורים לרסן את עצמם ככל האפשר מלירות אפילו כדורי גומי, כך שזה למעשה הופך את ההפגנות לבטוחות יותר עבור כל המעורבים. כמו כן, המסר שמאבק משותף והפגנה משותפת משדרים לחיילים ולציבור הישראלי הוא שגם ישראלים מתנגדים להתנחלויות ולחומה. לבסוף, לבילין אני יודע שזה היה מאוד חשוב להם כקהילה להראות לילדיהם ולדור הבא פנים ישראליות שלא כללו חיילים ומתנחלים.
י.ר.: מה קרה עם התביעה שבילין פתח בה
ES: ביילין פתחה בשתי תביעות קשורות, אחת נגד ההתנחלויות ואחת נגד הקיר, אך תביעת ההתנחלויות הייתה שונה מתביעה זו מכיוון שהיא לא טענה שההתנחלות באדמות בילעין אינה חוקית כשלעצמה, לטענתה. כי התוכניות שאושרו על ידי ישראל להתנחלות נרכשו שלא כדין. זו טענה שונה לחלוטין ממה שיש לנו כאן בבתי המשפט בקנדה. מה שיש לנו כאן היא טענה שזה לא חוקי להקים התנחלויות על קרקע כבושה והחוק הישראלי כלל לא מעורב במקרה הזה. התיק שהבאנו
JR: מי משכנע את המתנחלים לעבור לאזורים האלה?
ES: על פי רוב הארגונים השונים המעוניינים בהם, שגרין פארק וגרין מאונט אינטרנשיונל עוסקים למעשה בהפצת שיווק המשמש לשכנע מתנחלים שהם אפילו לא בהכרח קשורים אידיאולוגית אלא לאינטרסים כלכליים לעבור להתנחלויות כי זה פשוט יותר זול. לגור שם. לאחר מכן יש את המתנחלים האידיאולוגיים המהווים כמחצית מהמתנחלים שאנו רואים בין 460,000 הנמצאים כעת
י.ר.: מדוע ביילין מבקש פיצויים עונשיים ולא פיצויים?
ES: זה למעשה די משמעותי. ביילין היה מאוד מכוון בבחירתו שלא לבקש כסף תמורת אדמתו. במילים אחרות, הכפר לא מוכן לשים מחיר על אדמתו או מה זה אומר לכפר, על הכבוד, על ההיסטוריה שלו, על זהותם, אבל הוא מוכן להכריח את התאגידים לשלם קנס וזהו שונה כי זה יותר כמו תרחיש פלילי. אתה עושה מעשה שגוי, אתה משלם את המחיר, אבל המחיר הזה לא קשור לערך הקרקע.
JR: זו באמת הדרך היחידה להטיל אחריות על תאגיד, לא? אם אזרחים לא יכולים וממשלות לא, אז הפסד כספי הוא הדרך היחידה לגרום להם לסבול מהשלכות לא רצויות שיפעלו כגורם מרתיע מפני מעשים עתידיים.
ES: זה כל הרעיון והכפר היה מודע לזה מאוד כשדנו על האפשרות לצאת לחו"ל. הם ידעו שהם יעזרו ליצור תקדים לתאגידים אחרים העוסקים בעסקים שגורמים להפרות זכויות אדם - עליהם להיות אחראים ונתונים לעונשים מרתיעים.
י.ר.: מדוע חשוב שהצבא הישראלי מוגדר כרשות השופטת, המבצעת והמשפטית באזור זה?
ES: זה משמעותי כי זה אומר שיש היעדר בלמים ואיזונים במערכת. אז אותה רשות שיורה על מפגינים לא אלימים היא גם זו שמאשרת בניית התנחלויות על אדמות הכפר ובניית החומה והם מנהלים את בתי המשפט שתושבי הכפר שמואשמים ביידוי אבנים הולכים להישפט. אותה רשות השופטת בעניינים הקשורים לפלסטינים גם אינה מעוניינת בעניינים פלסטינים מכיוון שהיא ישות זרה.
JR: מה התרחיש הטוב ביותר לתביעה הנוכחית שהושקה בבתי המשפט בקנדה?
ES: אנו עומדים כעת בפני בקשות לדחיה ואנו מקווים שבית המשפט יפסוק לטובתנו ולא ידחה את התיק ומשם נעבור למשפט, שיתקיים בסתיו ואז נקווה שזה יביא לכך שנקבל את 3 דברים שדרשנו בתביעה - שהם שבית המשפט יכריז על ההתנחלויות בלתי חוקיות לפי החוק הקנדי והבינלאומי, שתאגידים יידרשו להסיר את המבנים מהקרקע ושהם ישלמו את הקנס הנלווה. לאחר שלב זה תסתכם השאלה כיצד לאכוף את ההחלטה על התאגידים. באופן אידיאלי בתי המשפט הישראלים יקחו את ההחלטה הזו ויישמו אותה בשטח שם.
JR: כאזרח ישראלי אתה בבירור חלק מהמיעוט של ההרכב הנוכחי של החברה הישראלית. למה אתה בוחר לעסוק בסוג כזה של עבודה?
ES: העבודה הזו חשובה לי כי אני מאוד מודאג ממה שנעשה על ידי
זו תחושה נפוצה בקרב פעילים ועורכי דין אחרים כמוני. חשוב גם לישראלים שמרגישים כך לנקוט עמדה לגבי הכיבוש, כי לצערנו קולנו נשמע טוב יותר מקולות הפלסטינים ולכן נוכל אולי להגיע לאנשים שלפלסטינים אין סיכוי להגיע אליהם. אז אני לוקח את זה כאחריות, אבל זו באמת גם אחריות מבורכת.
תוכל ללמוד עוד על ביילין על ידי מעבר כאן. שימו לב גם כי בכפר בילין, בניגוד לתאגידים המדוברים, מתקשים בכל הנוגע למימון תיק זה. פעולות של סולידריות כרוכות גם בתמיכה כספית, וניתן לתרום תרומות עבור שכר הטרחה כאן.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו