צרותיו של בוש ממשיכות להיערם עליו. הפסגה של מנהיגי חצי הכדור בו השתתף בארגנטינה הייתה מבוכה מוחלטת, וחשפה שלקיסר אין בגדים. בוש אכן הצליח להימנע מלחוץ ידיים ליריבו העיקרי בפסגה, הוגו צ'אבס. אבל נשיא ונצואלה גנב את ההצגה, משך 35,000 כדי לשמוע אותו מדבר באצטדיון עמוס. בהערה היחידה של בוש על ההפגנות המסיביות נגד שהותו בארגנטינה, הוא התלוצץ בצחוק עם נשיא המדינה, נסטור קירשנר, "זה לא קל במיוחד לארח, אולי, אותי".
הכריז "אני כמובן אהיה מנומס" בנוכחות צ'אבס, בוש המתין עד שטס לברזיל כדי להטיל מתקפה פראית על מנהיג הרפובליקה הבוליבריאנית של ונצואלה: "הבטחת צדק חברתי ביבשת אמריקה דורשת בחירה בין שניים. חזיונות מתחרים", הוא הכריז במשתה. "אחד מציע חזון של תקווה. היא מושתתת על ממשל ייצוגי, אינטגרציה בקהילה העולמית ואמונה בכוחו הטרנספורמטיבי של חופש בחיי הפרט... השני מבקש להחזיר לאחור את ההתקדמות הדמוקרטית... על ידי משחק לפחד, העמדת שכן מול שכן, והאשמת אחרים על הכישלונות שלהם לפרנס את האנשים שלהם".
הצהרת אורווליאנית זו שינתה את המציאות של ונצואלה של צ'אבס ואמריקה של בוש. נבחר לנשיאות ב-1998, צ'אבס קיבל 56 אחוז מהקולות, בעוד שכפי שידוע העולם בוש בבחירות 2000 הפסיד את ההצבעה העממית ליריבו הדמוקרטי.
במהלך שבע שנות כהונתו של צ'אבס, ונצואלה הוכיחה את עצמה כממשלה הדמוקרטית ביותר בהיסטוריה האחרונה של אמריקה. שמונה בחירות או משאלי עם התקיימו, כולל בחירתה של אסיפה מכוננת לנסח חוקה בוליברית חדשה שקבעה את העקרונות לדמוקרטיה משתפת. בכל מקרה של הצבעה, חמישים ושישה עד שישים אחוזים מהמשתתפים תמכו בצ'אבס או ביוזמותיו, כולל בחירתו מחדש לנשיא על פי החוקה החדשה בשנת 2000. יש לציין כי בוש בבחירתו מחדש בשנת 2004 קיבל רק 51% מהבחירות הקולות, הנמוך ביותר עבור נשיא מכהן מאז וודרו וילסון ב-1916. אף משקיף בינלאומי לא חשף הונאה באף אחד מהקלפיות בוונצואלה, בעוד שבארצות הברית יש עדיין שאלות רציניות לגבי ההוגנות והיושרה של הבחירות של 2000 ו-2004.
המתקפה המבזה ביותר של ממשל בוש על הרוח הדמוקרטית החדשה בוונצואלה התרחשה עם ניסיון הפיכה באפריל 2002. לאחר שנפגשה עם קושרי ההפיכה בוושינגטון במשך חודשים לפני כן, ארצות הברית הייתה הממשלה הראשונה והיחידה בחצי הכדור. להכיר ב-"golpistas" בראשות פדרו קרמונה, נשיא איגוד העסקים של ונצואלה. צ'אבס הוחזר לשלטון תוך 48 שעות, הודות להפגנה עממית מסיבית בשילוב תמיכה צבאית, בעיקר בקרב קצינים זוטרים וחיילים פשוטים.
כמו לקראת מלחמת עיראק, התקשורת האמריקאית, כולל העיתונות הליברלית, הוכיחה את עצמה כמסוע לקו בוש בצ'אבס. בזמן שההפיכה הייתה בעיצומה, כתב הניו יורק טיימס בעריכה: "הדמוקרטיה של ונצואלה כבר לא מאוימת על ידי דיקטטור שעתיד להיות." ה"טיימס", מהדהד גם את עמדת האליטות בוונצואלה, התעקש שצ'אבס הוא "דמגוג". â€
דמגוגיה היא ככל הנראה תווית המוטלת על כל מנהיג המנסה לגייס ולשפר את חלקם של המעמדות העממיים על חשבון בעלי הון. במדינה של 25 מיליון, האנאלפביתיות כמעט חוסלה כאשר 1.4 מיליון למדו קרוא וכתוב במהלך השנים הראשונות של כהונתו של צ'אבז. שלושה מיליון בוגרים בוונצואלה שהיו מחוץ למערכת החינוך עקב עוני נרשמו לתוכניות לימוד.
כשצ'אבס נכנס לתפקיד 80 אחוז מהאוכלוסייה הודרו במידה רבה מהיתרונות של כלכלה עשירה בנפט. למעטים הייתה גישה אפילו לטיפול רפואי מינימלי. כיום, במידה רבה הודות לתוכנית "שמן לרופאים", שהביאה 20,000 רופאים קובנים לוונצואלה, שבעים אחוז מהאוכלוסייה נהנים מגישה לשירותי בריאות חינם. תת תזונה ורעב חוסלו מכיוון ששלושת חמישיות מהאוכלוסייה מקבלים כעת מזון מסובסד באמצעות קואופרטיבים, תוכניות מזון מיוחדות ומרכזי הפצה ממשלתיים.
באשר לטענתו של בוש שצ'אבס מעמיד "שכן מול שכן", מצביע נשיא ונצואלה בגאווה על מאמציו לעודד שיתוף פעולה בחצי הכדור תוך התנגדות ל"גלובליזציה הניאו-ליברלית המפחידה" המתגלמת בבוש. קריאתה לאזור סחר חופשי של אמריקה. צ'אבס השיק באוגוסט את PetroCaribe, תוכנית המספקת נפט ונצואלה למדינות האיים הקריביים בהנחה של 40 אחוז עם הלוואות לטווח ארוך בריבית של 1 אחוז. בניגוד לאג'נדה הניאו-ליברלית של בוש, צ'אבס קורא לאלטרנטיבה הבוליבריאנית עבור אמריקה שתכלול אינטגרציה פוליטית וכלכלית עבור דרום אמריקה הלטינית.
הצביעות האולטימטיבית בהכרזה של בוש על כך שהוא תומך ביחסים בינלאומיים משופרים בעוד שצ'אבס מתנגד ל"חופש בחיי הפרט" הגיעה בתחנה האחרונה של בוש בפנמה. שם במאמץ להדוף את הביקורת הבינלאומית על מערכת הכליאה הסודית של ארה"ב בחו"ל המשמשת לעיכוב ועינויים של חשודים בטרור לכאורה, בוש הצהיר כי ימשיך "לרדוף באגרסיביות" אחר חשודים בטרור והתעקש כי "כל פעילות שאנו עורכים" היא "חוקית". פלא שצ'אבס מגדיר את משטר בוש כ"ממשל טרור" המהווה "איום על האנושות". רוג'ר בורבאך הוא מנהל המרכז לחקר אמריקה שבסיסו בברקלי, קליפורניה. ספריו האחרונים הם "פרשת פינושה: טרור המדינה וצדק גלובלי", ו"אימפריאלי אוברסטרץ': ג'ורג' וו. בוש וההיבריס של האימפריה" (בשיתוף עם ג'ים טרבל).
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו