לא בכל יום זוכים לשמוע על חברה שבה נותנים לעובדים את הכבוד המגיע להם כל כך כיוצרי העושר של החברה.
ב-12 ביולי האחרון, הפרק הפיליפיני של הליגה הבינלאומית למאבק העמים (ILPS) נתן חסות לשיחה עם הפעיל הוונצואלי אלכסיס אדרפיו. הוא היה ציר באספה הבינלאומית הרביעית של ה-ILPS שהתקיימה לאחרונה ב-4 עד 7 ביולי. הוא עובד עם משרד הכלכלה העממית בוונצואלה. איש איגודים מקצועיים מנוסה ומוערך, הוא גם תומך ידוע בהתערבות המדינה להמרת תעשיות מרכזיות לתעשיות סוציאליסטיות בשליטה עובדים.
הוא היה שותף פעיל בניסוח "תוכנית גיאנה הסוציאליסטית" להפיכת התעשיות הבסיסיות של ונצואלה למפעלים פחות עתירי אנרגיה, בשליטת עובדים, המכוונות למתן מענה לצרכים מקומיים ולא לייצוא.
"זה היה כבוד גדול להיות חלק מהאספת של ILPS ואני מאוד מקווה שזה יתחיל קשרי עבודה חזקים ופוריים בין תנועת העם בוונצואלה והעם הפיליפיני", אמר.
למרות הבדלי השפות (אדרפיו אינו שולט באנגלית והקהל מורכב מחברי ארגוני עמים שונים תחת ה-Bagong Alyansang Makabayan), הקהל של אדרפיו מצא את דבריו על המאבק של העם הוונצואלי נגד האימפריאליזם ולמען ריבונות כלכלית ופוליטית. מעורר השראה.
הוא נתן סקירה קצרה של הפיתולים והתפניות בהיסטוריה של ונצואלה משנות ה-1800, כאשר ונצואלה הכריזה על עצמאותה מספרד, לאורך מאות השנים שבהן היא הובלה על ידי מנהיגים צבאיים שונים ופרצה הפיכה; ולבסוף עד היום ההקשר שבו ונצואלה היא מדינה ועם שמתנגד להתקפות האימפריאליזם.
ההתמקדות העיקרית בהרצאתו של אדרפיו הייתה על השיקום החברתי בוונצואלה עוברת כעת כחלק מהנשיאות של הוגו צ'אבס. לדברי אדרפיו, המדינה נלחמת כדי לבנות שורשים בסוציאליזם ולהתנתק מהקפיטליזם, והניסוי מתגלה כמאתגר ביותר.
"זהו אתגר שעם ונצואלה יותר מאשר עומד במשימה לעמוד בו ולהתגבר עליו", אמר.
לפי אדרפיו, ממשל צ'אבס עומד להקצות 45 מיליארד בוליברים (10.5 מיליארד דולר) באג"ח ממשלתיות כקבוע בחוק החוב הנוסף. הפסיקה התקבלה על ידי האסיפה הלאומית ביוני הקודם. הוא אמר שהכסף ישמש בעיקר לתחזוקה ופיתוח של שלוש מהתוכניות החברתיות העיקריות של המדינה - משימת הדיור של המדינה; פרויקטים לייצור חקלאי ארצי; ופרויקטים לריבונות מזון באמצעות המשימה אגרו ונצואלה.
"הכספים ינוצלו גם להקמת פרויקטי תשתית ומשימת העבודה החדשה של המדינה. ממשלת צ'אבס נחושה ליצור מקומות עבודה 'פרודוקטיביים, הומניסטיים וסוציאליסטים' ולספק תעסוקה ל-3.5 מיליון תושבי ונצואלה לפני 2019", אמר.
אדרפיו מתגאה בהכרזה כי ונצואלה אינה מסתמכת על הלוואות מארגונים פיננסיים כמו קרן המטבע הבינלאומית (IMF).
"ראינו את ההרס של כלכלת ונצואלה ואת רווחת האנשים בגלל קרן המטבע הבינלאומית והטלות שלה. לקרן המטבע ולחברות הטרנס-לאומיות השונות (TNCs) היו עשרות שנים שוצצו את נשמת אפו של העם בוונצואלה ומיליוני אנשים - חקלאים, עובדים - היו רעבים, חסרי בית וחסרי אונים. היו לנו משאבי נפט עשירים אבל בגלל הסכמי הסחר עם ארה"ב, לא הרווחנו מהנפט והעוני היה נרחב. המהפכה החברתית שממשיכה להתנהל בוונצואלה היא נגד העוני ושורשיו - בעיקר החמדנות הבלתי אנושית והמונעת על ידי רווחים של TNCs וסוכנויות כמו קרן המטבע הבינלאומית", אמר.
האימפריאליזם האמריקני עמד זמן רב בדרכו של קביעות של הגדרה עצמית וזכויות דמוקרטיות במדינות אמריקה הלטינית. יש כבר רשימה ארוכה מאוד המפרטת את פשעי האימפריאליזם האמריקאי שבוצעו נגד עמי אמריקה הלטינית. אם להזכיר כמה, יש את הפלישה לגרנדה ב-1983; הפלישה לפנמה ב-1985; מלחמת הקונטרה שהיא פתחה בניקרגואה, מלחמת ההתקוממות באל סלבדור. דוגמאות עדכניות יותר להתקפות מתמשכות של ארה"ב כללו את מלחמת ההתקוממות בקולומביה, שם היא מסייעת לממשלת הבובות; והאיומים המתמשכים על ממשלת צ'אבס הלאומנית בוונצואלה.
לאחרונה, ממשל אובמה האמריקני הטיל סנקציות על חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה Petróleos de Venezuela (Pdvsa), ותושבי ונצואלה כינו את הסנקציות הללו "מתקפה אימפריאליסטית".
משרד החוץ האמריקאי אכף את הסנקציות בניסיון להפעיל לחץ נוסף על איראן לעצור את תוכנית הגרעין שלה על ידי ענישה של חברות שממשיכות לסחור איתה. בין דצמבר 2010 למרץ 2011 ונצואלה, שיש לה יחסים דו-צדדיים ידידותיים עם איראן, ייצאה תוסף דלק לאיראן בשווי 50 מיליון דולר.
ארה"ב אמרה כי היא רוצה לשלוח "מסר ברור" לחברות שממשיכות "לתמוך באיראן באופן לא אחראי". איראן בינתיים טוענת שתוכנית הגרעין שלה היא אך ורק לספק אנרגיה לציבור, אבל ארה"ב טוענת שאיראן מפתחת נשק גרעיני.
הברית הבוליבריאנית לעמי אמריקה (ALBA) אמרה שמכיוון ש-PDVSA היא מפעל מדינה ונצואלי, לא מיזם בעל אינטרסים חוצה-לאומיים, הסנקציות של ארה"ב גם מפרות את עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי הקודמים באמנת האיחוד האירופי. מדינות ובמיוחד בסעיף 1 של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.
האמנה קובעת כי "לכל העמים יש זכות להגדרה עצמית. מכוח זכות זו הם קובעים בחופשיות את מעמדם הפוליטי ורודפים בחופשיות את התפתחותם הכלכלית, החברתית והתרבותית", וכי "כל העמים רשאים, למטרותיהם, להיפטר באופן חופשי מעושרם הטבעי ומשאביהם מבלי לפגוע בכל התחייבויות הנובעות מכך. של שיתוף פעולה כלכלי בינלאומי, המבוסס על עקרון התועלת ההדדית, והמשפט הבינלאומי".
"לפני שהנשיא צ'אבס עבר להלאים את Pdvsa ואת כל תעשיית הנפט, TNCs כולל אלו בתעשיות האחרות יכלו להישאר ולהרוויח במשך 100 שנים. יכולנו לעשות עסקים רק עם ארה"ב ולספק לה נפט והיינו בקצה המפסיד. חברות נפט זרות פגעו באינטרסים הלאומיים של ונצואלה ושהחזרתם מייצגת ניצחון היסטורי לעם", אמר.
זה היה בשנת 2009 כאשר ממשלת צ'אבס החלה בתהליך להלאמת 60 קבלני שירותי נפט והצבתם בשליטת Pdvsa. ענקיות הנפט אקסון מוביל וקונוקו פיליפס נאלצו לעזוב את המדינה ותבעו פיצויים, אך הפסידו במאבק המשפטי.
"אלה המשאבים שלנו, אנחנו צריכים להיות אלה שנהנה מהם. העם בוונצואלה הוא זה שיקבע כיצד ישמשו משאבים אלו וכמה הם יעלו. מדיניות ההלאמה יושמה גם ב-125 מגזרים במשק. תעשיות התקשורת, החשמל, המים, הגז, התחבורה, המלט, הסוכר, המלח - כל אלה הולאמו וכעת מנוהלים על ידי קולקטיבים של עובדים בכל רחבי הארץ", אמר.
טיפול בביטחון תזונתי באמצעות הלאמה
אדרפיו אמר כי בין החששות הדחופים ביותר שממשלת ונצואלה צריכה לטפל בהם הוא ייצור מזון. לדבריו, החל משנת 2010, פולאר, חברת הפצת מזון פרטית גדולה שולטת ברוב שוק המזון וכי קיים סכסוך חמור בין הממשלה להנהלת החברה.
"אבל אנחנו מציגים מערכות כמו מרקל או חנויות המזון המנוהלות על ידי המדינה ויש כ-30,000 סופרמרקטים של מרקל ברחבי הארץ. אלה מספקים יסודות לאנשים כך שהם לא תלויים ברשתות פרטיות. הלאמה של תעשיית המזון חשובה אם רוצים להבטיח ריבונות מזון", אמר.
לקרגיל, חברת שתילים קנדית, הנכסים שלה בוונצואלה הולאמו לפני כמה שנים. יחד עם מונסנטו, הם שולטים בזרעים ובמוצרים מהונדסים בעולם. חברות אלה, אמר אדרפיו, ניסו לעורר אי שקט חברתי על ידי מניעת אספקה של מוצרי המזון שהם גם חילקו כמו אורז וקמח תירס. ממשלת צ'אבס השתמשה בחוק על ריבונות וביטחון תזונתי - שהוא חוק חוקתי המבטיח לתושבי ונצואלה אספקה נאותה ובטוחה של מזון - כדי להלאים את נכסי החברות", אמר.
עובדים שולטים למען חברה צודקת
אדרפיו הוא גם מחנך בתוכנית Moral y Luces ("מוסר והשכלה") של ונצואלה, שמטרתה להעלות את התודעה ולקדם דיון ציבורי על הערכים הסוציאליסטים החדשים העומדים בבסיס המהפכה הבוליבריאנית בוונצואלה. הוא כותב בקביעות על נושאים העומדים בפני המהפכה עבור אתר החדשות הראשי של ונצואלה, אפורריאה, ובכתביו הוא מרבה לדון בקולקטיב בקרת העובדים.
בעיקרו של דבר, קולקטיב בקרת העובדים הוא תנועה לקראת העצמת עובדים. קולקטיבים של עובדים וההנהגה שנבחרה על ידי אסיפות מובילות את הניהול של מפעלים ותעשיות חשובות.
"נציגי עובדים במאות מוסמכים להגיש הצעות, לרבות פיתוח בקרת עובדים והשתתפות בניהול; צעדים למיגור שחיתות ובירוקרטיות וחיסול מזדמנות על ידי מתן עבודה קבועה וקבועה לעובדים. חשוב גם שהעובדים יקבלו השכלה אידיאולוגית וטכנית, וילמדו על סוציאליזם, שהוא מערכת כלכלית אנושית וחמלה יותר שמעמידה את רווחת האנשים והחברה לפני רווח או רווח פרטיים", אמר.
"האם זה לא הגיוני שהאנשים העובדים יקחו אחריות על התעשיות. והחקלאים הקרקעות החקלאיות? הם אלה ששומרים על החברה לפעול, שמגדלים את המזון שמזין את החברה. כל דבר במשק, בתי הספר, אפילו הצבא צריך להיות מעוצב כדי לענות על הצרכים שלהם ולדאוג להתפתחותם ולשיפורם. מה שאנחנו רוצים היא חברה שבה כל חבר לוקח אחריות לא רק על הדאגות האישיות שלו, אלא על כל ההיבטים של החיים בחברה והאופן שבו היא מתנהלת", אמר המחנך והפעיל בוונצואלה אלכסיס אדרפיו.
אדרפיו אמר כי עובדים בתעשיות בבעלות המדינה דנים בסוגיות כמו הסרת החלוקה בין עבודה "נפשית" ו"ידנית" במקומות העבודה. הם גם רוצים להפוך איגודים מקצועיים לבתי ספר לסוציאליזם ולארגן ייצור בכל הענפים בקנה מידה לאומי.
"האם זה לא הגיוני שהאנשים העובדים לוקחים אחריות על התעשיות. והחקלאים הקרקעות החקלאיות? הם אלה ששומרים על החברה לפעול, שמגדלים את המזון שמזין את החברה. כל דבר במשק, בתי הספר, אפילו הצבא צריך להיות מעוצב כדי לענות על הצרכים שלהם ולדאוג להתפתחותם ולשיפורם. מה שאנחנו רוצים היא חברה שבה כל חבר לוקח אחריות לא רק על הדאגות האישיות שלו, אלא על כל ההיבטים של החיים בחברה ואיך היא מתנהלת", אמר.
אחר כך נתן אדרפיו דוגמה קונקרטית כיצד לתרגל תודעה סוציאליסטית, שלדבריו נוגעת גם לייצור דברים לטובת החברה. "אם לעובדים יש תודעה סוציאליסטית, הם יראו שאין צורך בכלל לייצר מוצרים כמו סיגרים וסיגריות שגורמים לסרטן. מדוע עלינו ליצור דברים שאין לנו בהם צורך אמיתי ויכולים רק לגרום לנו נזק?"
בסוף שיחתו הביע אדרפיו משאלה שפעילים פיליפינים ימשיכו להיות סולידריות עם העם בוונצואלה.
"יש הרבה שאנחנו יכולים ללמוד אחד מהשני על בניית עולם צודק ואנושי. האויבים שלנו זהים, וכך גם הניצחונות שלנו, כי כולם נועדו למען חופש אמיתי ודרך חיים רחומה יותר", אמר.
נשיא סניף ILPS בפיליפינים, ריי קסמברה, ויו"ר מדענים למען העם של Agham, ד"ר ג'ובאני טפאנג, נתנו לאדרפיו עותק של נשיא ILPS, חוסה מא. הכלכלה והפוליטיקה הפיליפינית של סיסון, אשר נכתבה על ידי ג'ולייטה דה לימה. הם גם נתנו לפעיל ולמחנך בוונצואלה דגל של ה-ILPS.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו