אמרתי את זה בעצמי הרבה פעמים. אני צריך הפסקה מהעסק הנורא הזה, אני לא יכול לראות עוד חדשות על עיראק או פלסטין. אני מפחד מהמלחמה העקובת מדם הזו ורוצה בריחה. תחסוך ממני את הלשון הרע והשקרים, את האופן המושחת שבו מנהיגינו ושופרי התקשורת הקולקטיביים שלהם מדברים על הרג ומוות, האינטלקטואליזציה על עלויות המלחמה והסיבות על ידי אנשים שמעולם לא ראו או שמעו F-16 מטיל פצצה על אזרח בִּניָן. יש אנשים - עם משפחות, חיים, היסטוריה, תקוות וחלומות לעתיד - בבניין הזה. תוציא אותי מכאן. אני רוצה לשכוח. בבקשה, כבה את המלחמה.
בהודעת דוא"ל מחבר טוב במדיסון נכתב, 'אני צריך להתרחק מהחדשות בזמן האחרון, אני מגלה, כי זה משגע אותי.' כמה מאיתנו הדהדו את הסנטימנט הזה? אבל אז, שם הייתי בטלפון עם חבר ברפיח, ברצועת עזה, התפרעתי על מדיניות החוץ של ארה"ב במזרח התיכון ואיך לא יכולתי לסבול את זה יותר. הוא הקשיב לי בשקט, באהדה - וענה בקול מלא עייפות, 'הלוואי שיכולתי גם לכבות את זה'.
אבל אם אתה גר בעיראק או פלסטין, אם אתה חי בכל מקום במזרח התיכון היום, אתה לא יכול לכבות את זה. אתה לא יכול לברוח. הפעולות הדורסניות שלנו, מעוררי המלחמה, הפכו אזור כאוטי וסובל לגיהינום גדול עוד יותר. חיי היומיום הרגילים כרוכים בציפייה להפצצות ולהרג המוני, לתהות אם ילדיכם בטוחים, לתהות אם תגיעו לעבודה באותו יום מעבר למחסומים, בתהייה אם יהיו מים או חשמל, של תהייה אילו מטרות תפגע ארה"ב בעיראק (יש אנשים שחושבים שהמלחמה עדיין לא התחילה) ועל כמה אזרחים נוספים ימותו או באילו בתים הישראלים יתקפו בולדווז ושל מי הם יהפכו הפעם.
ישנם קשרים רבים בין מה שקורה בעיראק לבין מה שקורה בפלסטין - למרות מה שמתעקשים התקשורת והפוליטיקאים שלנו. אנחנו יכולים למחוק, להתעלם או לכתוב מחדש את המציאות כאן אם נרצה, אבל עיראקים ופלסטינים קשורים יחדיו לשלטון הטרור האמריקני-ישראלי באזור. אין לברוח. לא מחליפים ערוץ. אתה לא יכול להתנגד. אם כן, אתה כמעט מת. אתה האויב.
החדשות מעיראק ופלסטין בקושי מגיעות לארצות הברית. כמה אנשים כאן יכלו לומר לך, למשל, שרק מתחילת שנת 2003, היו 20 פשיטות הפצצה אמריקאיות בעיראק ושמספר אזרחים נפצעו ונהרגו בפשיטות הללו. כמה יודעים שמטוסי קרב אמריקאים ובריטיים הפציצו יותר מ-80 מטרות בדרום עיראק במהלך חמשת החודשים האחרונים, "מנהלים מלחמה אווירית מתעצמת גם כשפקחי הנשק של האו"ם ממשיכים ודיפלומטים מחפשים דרכים להתנער ממלחמה בקנה מידה מלא'? (איריש טיימס; 1/16/03)
כמה אנשים כאן יודעים שבחלק מפשיטות ההפצצה האלה, שהרסו לאורך השנים חלק גדול מהתשתית האזרחית של עיראק (פשע מלחמה, על פי החוק הבינלאומי), הטייסים האמריקאים הפילו מיליוני עלונים באזור הדרום. אזור fly' (גם לא חוקי לפי החוק הבינלאומי) מזהיר את העיראקים שלא לתקן מתקנים שניזוקו? (מט קלי, AP; 2/11/03, בין היתר).
כמה מודעים לכך שסרטן בילדות, במיוחד לוקמיה, הרקיע שחקים בעיראק כתוצאה של ירידת פגזי אורניום מדולדל מתוצרת ארה"ב מעל דרום עיראק ב-1991? כמה מבינים איך זה לחיות בסביבה מזוהמת ומורעלת ללא תקנה? כמה יודעים ששבעה מתוך 10 מקרי מוות של תינוקות בעיראק נובעים משלשולים או זיהומים חריפים בדרכי הנשימה הקשורים למים מזוהמים ולתת תזונה?
כמה אנשים כאן מבינים מה זה אומר לחיות תחת איום מתמיד של מלחמה, בלי לדעת אם אתה תהיה בחיים מחר, אם המשפחה שלך בטוחה, החברים שלך עדיין בחיים? כמה יודעים שהעיראקים עומדים בפני אסון הומניטרי? שיותר ממחצית האוכלוסייה העיראקית תלויה בסיוע מזון מבחוץ? שעיראק ספגה את העלייה הגדולה ביותר בתמותת ילדים בעולם כתוצאה מסנקציות בחסות ארה"ב, הרס מפעלי ביוב וחשמל ומתת תזונה כתוצאה מכך? (הערת תדרוך של אוקספם; www.oxfam.org.uk/policy/papers/iraq) האם זו לא סוג של לוחמה כימית וביולוגית?
כמה יודעים שכאשר המלחמה ה'רשמית' מתחילה, ההערכות על מקרי מוות של אזרחים עיראקים הן גבוהות כמו 250,000 תחת ההפצצה האווירית המתוכננת של בגדד, מכיוון שככל שנהרוג יותר אנשים, סביר להניח שמספר הנפגעים של ארה"ב ובריטניה יהיה נמוך יותר? לכמה אכפת שלעיראק לא היה שום קשר לפיגועי 11 בספטמבר נגד ארה"ב? שלעיראקי הממוצע לא היה שום קשר לעלייתו של סדאם חוסיין, שעלייתו לשלטון נתמכה בגלוי, אפילו במימון, על ידי ארצות הברית? כמה מאיתנו בכלל מתחילים להבין את המשמעות האמיתית של טרור?
כמה אנשים כאן יודעים שכוחות הכיבוש הישראלי דוחפים בתי משפחות, חוות ועסקים מדי יום ברצועת עזה ובגדה המערבית כדי לפנות מקום לחומה ענקית לא רק שמפרידה בין פלסטינים לישראלים, אלא גם מאלצת פלסטינים לקטנים יותר ויותר. גטאות צפופים? מדוע לא היו דיווחים בחדשות על הרס בארות מים מתוקים, בתי חולים, בתי ספר ומרכזי טיפול בילדים? מדוע לא ראינו את פניהם של כמעט 2000 הגברים, הנשים והילדים הפלסטינים המתים מאז פרוץ האינתיפאדה החדשה?
מדוע אנשים נראים מפוקפקים או ממורמרים כשאתה אומר להם שטיהור אתני ואפרטהייד הם מאפיין מרכזי של המדיניות הפוליטית הישראלית ושאנשים בארצות הברית הם המסבסדים הפיננסיים והצבאיים העיקריים? שהמלחמה נגד עיראק יכולה בהחלט להקל על מדיניות המיינסטרים של 'העברה' או גירוש המוני של הפלסטינים ממה שנשאר מאדמתם?
עיראקים ופלסטינים לא יכולים לכבות את מכשירי הטלוויזיה שלהם או להתעלם מהחדשות היומיות כדי לגרום להם להיעלם. הפכנו מלחמה, הרס ואיומים צבאיים למציאות בלתי נמנעת, אכזרית של חייהם, הרודפת אותם יומם וליל. איחדנו עיראקים ופלסטינים תחת מטריה של טרור בחסות ארה"ב. לכבות את המלחמה כאן זה לבגוד באנשים שבשמם עלינו להיאבק עכשיו. זה תלוי בנו לעצור את המשטר הגזעני, הסדיסטי והרצחני שלנו לפני שיתקדם צעד אחד קדימה. זה תלוי בנו לשים תקווה במקום טרור. אל תכבה את המלחמה עכשיו. המאבק בקושי התחיל.
ג'ניפר לוונשטיין המבוססת על מדיסון ([מוגן בדוא"ל] ) בילה חלק ניכר משלוש השנים האחרונות במחנות פליטים פלסטינים ברצועת עזה, בגדה המערבית ובלבנון. היא חברה בברית השלום והצדק של פלסטין/ישראל (PIPAJA) ומייסדת פרויקט העיר האחות רפיח-מדיסון. כדי להיות מעורב או למידע נוסף, התקשר למספר (608) 215-9157 או הירשם לרשימה של PIPAJA בכתובת: [מוגן בדוא"ל] .
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו