מבחינה פוליטית ומדעית, העובדה החשובה ביותר שיש לדעת על ההתחממות הגלובלית היא שהעולם חייב להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני בצורה תלולה ומהירה מאוד, למרות העובדה שזהו כנראה האתגר הטכני והכלכלי המסובך והמורכב ביותר שאי פעם התמודד איתו בני אדם. בקנה מידה עולמי. כדי לתרום את חלקה, על התקשורת לדווח על העובדות שניתן להבחין בהן, משימה שמתערערת על ידי החסות הנדיבה והמתמשכת שלהן לטענות המזויפות של ביורן לומבורג ברחבי הלוח על שינויי אקלים.
לדוגמה, לומבורג נהנית לכאורה מגישה פתוחה לכלי חדשות בארה"ב ובבריטניה כדי לטעון שאין להפחית את פליטת ה-CO2 בתגובה להתחממות הגלובלית. משום מה, העיתון הבריטי, ה
אפוטרופוס, התיר ללומבורג במהלך השנים האחרונות לכתוב פרשנויות חודשיות למהדורת האינטרנט שלה, שבה הוא ייעץ שוב ושוב שלא להפחית את פליטת ה-CO2. באוקטובר 2007, לומבורג כתב ב-
אפוטרופוס: "[אל] גור מתרכז יותר מכל בקריאה שלו למנהיגי העולם לצמצם את פליטת ה-CO2, אך מדיניות אחרת תעשה הרבה יותר טוב לכדור הארץ".
[1] בינואר 2008 כתב לומבורג: "ההתמקדות החד-צדדית שלנו בהפחתה מהירה בפליטת CO2 היא גם יקרה שלא לצורך וגם לא צפויה להצליח."
[2] בספטמבר 2008 כתב לומבורג: "זה רשלני להתמקד בצמצום לא יעיל של CO2 עכשיו בגלל עלויות בעתיד הרחוק שבמציאות לא ימנעו".
[3]
לקראת ועידת האקלים בדצמבר 2009 בקופנהגן, לומבורג טענה נגד הפחתת CO2 כחלק מהסכם בינלאומי ב
ניוזוויק ("קיצוצים בפחמן לא יעבדו")
[4] ו
וושינגטון פוסט ("חתכי פחמן יקרים").
[5] בימים האחרונים, ב-29 באפריל, המרכז האמריקאי PEN וה-
ניו יורק סקירה של ספרים השתתף בפורום של פרשני אקלים, כולל לומבורג, שטען נגד קיצוץ פליטת CO2.
[6] וב-5 במאי, ה-BBC והאגודה המלכותית לאמנויות, יצרנים ומסחר של אנגליה תמכו יחדיו בפורום אקלים בהשתתפות לומבורג, שם הוא טען שוב נגד קיצוץ בפליטת CO2.
[7]
למרות המומחיות החדשה שלו בהנדסה גיאוגרפית, לומבורג טען שוב ושוב כי במקום להפחית את פליטת ה-CO2 כעת ולאורך המאה העשרים ואחת, העולם צריך להגדיל את ההשקעות במחקר ופיתוח (מו"פ) של טכנולוגיות אנרגיה חלופית שאינן פחמן. לומבורג תומכת במס קטן על פחמן כדי לממן את ההעלאות הללו. בעוד שדרושות עוד השקעות כאלה, לומבורג טוענת שגם עם השקעות נוספות, לחלופות דלק ואנרגיה שאינן פחמן תהיה השפעה מועטה על פליטת CO2 כעת ובטווח הקרוב.
לדוגמה, בפברואר 2009 ב- אפוטרופוס, בעוד שהיא מתנגדת להפחתת CO2, לומבורג העריכה שייקח "20 עד 40 שנה" עד שטכנולוגיות אנרגיה שאינן פחמן יהיו זמינות באופן נרחב בעלות נמוכה. לאחר שחזר על התנגדותו להפחתת CO2, לומבורג כתב:
יש מדיניות חכמה יותר [מהפחתת פליטת CO2] שלמעשה תעשה יותר כדי להילחם בהתחממות הגלובלית: להבטיח שטכנולוגיות אנרגיה חלופית במחיר סביר יהיו זמינות בתוך 20 עד 40 השנים הבאות. נוכל להשיג זאת אם כל המדינות יתחייבו להוציא 0.05% מהתמ"ג על מחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה שאינן פולטות פחמן. העלות - 25 מיליארד דולר זעום יחסית בשנה - תהיה נמוכה בהרבה מההפחתה המסיבית של פליטת פחמן שהוצעה על ידי משתתפי פסגת קופנהגן, אך היא תעשה יותר כדי להילחם בהתחממות הגלובלית.
[8]
ובאוגוסט 2009 ב Wall Street Journal, בעודו הצהיר מחדש על התנגדותו לצמצום CO2 ותמיכתו בהגדלת ההשקעות במקורות אנרגיה שאינם פחמן, טען לומבורג כי גישה זו תוכל "לעצור את ההתחממות הגלובלית בעוד מאה בערך":
מס פחמן גבוה פשוט יפגע בצמיחה אם הטכנולוגיה האלטרנטיבית לא תהיה מוכנה, מה שיגרום לכולנו להחמיר. מר [כריס] גרין [אוניברסיטת מקגיל] מציע לקובעי מדיניות לנטוש את המשא ומתן להפחתת פחמן ולעשות הסכמים להשקיע ברצינות במחקר ופיתוח. המחקר של מר גרין מצביע על כך שהשקעה של כ-100 מיליארד דולר בשנה במחקר אנרגיה שאינו מבוסס פחמן עשויה להביא למעשה לעצירת ההתחממות הגלובלית בתוך מאה בערך.
[9]
הבעיה העיקרית עם התנגדותו של לומבורג לקיצוץ בפליטת CO2, ותוכניתו להתמקד בעיקר בפיתוח ארוך טווח של טכנולוגיות שאינן פחמן, היא שהוא מתעלם באופן שיטתי מבעיית העלייה המתמדת של ריכוזי CO2 באטמוספרה במהלך המאה הזו. לדוגמה, בספרו משנת 2007, מגניב את זה: המדריך של איש הסביבה הספקן להתחממות כדור הארץ, שבו לומבורג טוענת שוב ושוב נגד צמצום פליטת CO2, לומבורג פשוט לא מטפלת בבעיית ריכוזי ה-CO2 במאה הנוכחית בהיעדר מדיניות גלובלית יעילה להפחתת פליטת CO2. גם לומבורג לא מזכירה את נושא ריכוזי ה-CO2 באף אחת מהמאמרים החדשותיים שצוטטו לעיל (או בכל אחד אחר שראיתי).
בהקשר של עצתו לוותר על קיצוץ CO2, לומבורג גם לא מצליח לטפל בחוסר הפיך של ריכוזי CO2 באטמוספירה, בהתחממות הגלובלית הנעולה שתלווה את ריכוזי CO2 במשך מאות שנים, ובמומנטום שנקבע לעבר נקודות מפנה סביבתיות לאחר חציית ספי האקלים . לפיכך, כשלומבורג כותב בשמחה על המתנה של 20 עד 40 שנה לפעול על פליטת CO2 ולאחר מכן "עצירת ההתחממות הגלובלית תוך מאה בערך", הוא מסרב להתייחס לעליית הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה בינתיים, ולחוסר היכולת "לעצור התחממות כדור הארץ" בכל מובן משמעותי ברגע שהושגו רמות מסוימות של ריכוזי CO2.
בעוד שהיא מתעלמת מטיפול בריכוזי CO2, לומבורג מתעלמת או מפחיתה מעובדות וסיבוכים מרכזיים. בהערכה מעודכנת של המדע שפורסם בביקורת עמיתים, יותר משני תריסר מדענים הקשורים ל-IPCC הוציאו את "אבחון קופנהגן" בנובמבר 2009, שדיווח:
· ריכוז ה-CO2 באטמוספירה הגיע ל-385 חלקים למיליון (ppm) בשנת 2008.
· ריכוז CO2 זה הוא יותר מ-105 ppm מעל רמתו הקדם-תעשייתית, והוא גבוה יותר מאשר בכל עת ב-800,000 השנים האחרונות, ואולי גם ב-3 עד 20 מיליון השנים האחרונות.
· רמות ה-CO2 עלו בקצב של 1.9 עמודים לדקה לשנה בין 2000 ל-2008, בהשוואה ל-1.5 עמודים לדקה לשנה בשנות ה-1990.
· ההאצה הנצפית בפליטת CO2 של דלק מאובנים עוקבת אחר תרחישי פליטות מתקדמים המשמשים את דו"ח הערכת ה-IPCC לשנת 2007.
[10]
כדי להעמיד את ריכוז ה-CO2 הנוכחי של 385-390 ppm לפרספקטיבה, באפריל 2008 יעצו קבוצה של תשעה מדענים בראשות ג'יימס הנסן: "אם האנושות רוצה לשמר כוכב לכת דומה לזה שבו התפתחה הציוויליזציה ואליו נמצאים החיים על פני כדור הארץ. עדויות מותאמות, פליאו-אקלים ושינויי אקלים מתמשכים מצביעים על כך שיהיה צורך להפחית את ה-CO2 מ-385 ppm הנוכחיים ל-350 ppm לכל היותר... אם החריגה הנוכחית של יעד CO2 זה לא תהיה קצרה, ישנה אפשרות לזרוע השפעות קטסטרופליות בלתי הפיכות."
[11] לפיכך, למרות העובדה שהאנסן ועמיתיו דיווחו שכדור הארץ "כבר נמצא באזור המסוכן" עם ריכוז CO2 של 385 ppm, ושעלינו להפחית באופן מיידי ותלול את פליטת ה-CO2, לומבורג, שאין לה שום הסמכה מדעית. אם לומר אחרת, מייעץ במקומות המדיה החדשותיים הנראים אינסופיים שעלינו לוותר על כל מאמצים להפחתת פליטת CO2 לפחות ב-20 עד 40 השנים הבאות, כאשר, לפי טענותיו, טכנולוגיות שאינן פחמן יבשילו ואז יהיו סבירות. לפריסה עולמית, כולל בסין ובהודו.
בינתיים, דיווחים ממקורות מדעיים מבוססים ממשיכים לפרסם תחזיות מבשרות רעות של ריכוזי CO2 במהלך העשורים הבאים בהיעדר מדיניות מיידית או קרובה לצמצום פליטת CO2. בינואר 2009, התוכנית המשותפת של MIT למדע ומדיניות של שינוי עולמי דיווחה כי פליטת CO2 ללא הגבלות - שהיא מרשם המדיניות של לומבורג - תוביל לריכוז CO2 חציוני של 860 ppm, עם אפשרות של 1,000 ppm, עד סוף המאה הזו.
[12]
בפברואר 2009, המינהל הלאומי לאוקיאנוס ואטמוספירה פרסם מחקר ב- ההליכים של האקדמיה הלאומית למדעים שדיווח כי עליית ריכוזי ה-CO2 "נועלת" את התחממות כדור הארץ לאלף שנים קדימה. עיתון NOAA דיווח:
· ריכוזי CO2 של 450-600 ppm במאה זו יובילו לבצורות "בלתי הפיכות" של "קערת אבק" בדרום אירופה, צפון אפריקה, דרום מערב ארצות הברית ומערב אוסטרליה.
· עליית CO2 במאה זו "תנעל" את עליית פני הים באלף השנים הקרובות.
· התחממות המאה הנוכחית עקב ריכוזי CO2 היא בלתי הפיכה במשך אלף שנים, גם לאחר שפליטת CO2 נפסקת לחלוטין.
[13]
במילים שלהם, מחברי מחקר NOAA, בראשות סוזן סולומון, דיווחו:
חומרת הפגיעה בשינוי האקלים שנגרם על ידי האדם תלויה לא רק בגודל השינוי אלא גם בפוטנציאל הבלתי הפיך. מאמר זה מראה ששינוי האקלים המתרחש עקב עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני הוא בלתי הפיך ברובו במשך 1,000 שנים לאחר הפסקת הפליטות... בין ההשפעות הבלתי הפיכות להמחשה שיש לצפות אם ריכוזי הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה יעלו מרמות הנוכחיות ליד 385 ppm לשיא של 450-600 ppm במהלך המאה הקרובה, ישנן הפחתות בלתי הפיכות של גשמים בעונת היבשה במספר אזורים הדומים לאלו של "קערת האבק". עידן ועליית מפלס הים בלתי נמנעת.
[14]
בהתייחס לנקודות מפנה, מחברי "קונצנזוס קופנהגן" דיווחו: "אלמנט מפנה (חלק מסביבת כדור הארץ שיש לו נקודת מפנה) עשוי לפגר את הכוח האנתרופוגני, כך שברגע שמתחילים להבחין במעבר, נפח גדול בהרבה שינוי במצב הוא כבר בלתי נמנע." וגם: "יש כמה אלמנטים במערכת האקלים שעלולים לעבור נקודת מפנה במאה הנוכחית עקב פעילות אנושית, מה שמוביל לשינוי פתאומי ו/או בלתי הפיך." מאחר שלפי הקונצנזוס של קופנהגן, התחממות של 1°-3°C (מעל 1990 טמפרטורות) טומנת בחובה "סיכונים משמעותיים במידה בינונית" ל"סיכונים משמעותיים או חמורים" של מעבר נקודות מפנה בקנה מידה גדול, העצה המדיניות של לומבורג לשכוח קיצוץ CO2 מגביר את הסיכונים במאה הנוכחית במעבר נקודות מפנה כאלה, כולל ביחס לשטח הקרח של גרינלנד, למעטה הקרח של מערב אנטארקטיקה ויער הגשם של האמזונס.
[15]
בהתחשב בהקשר הזה, מדוע ארגוני חדשות ממשיכים להציג את ביורן לומבורג ואת עצתו לעולם לוותר על מאמציו לצמצם את פליטת ה-CO2?
[1] "פרס שלום לא נוח",
אפוטרופוס, אוקטובר 12, 2007.
[2] "שתי דרגות של מצג שווא",
אפוטרופוס16 בינואר 2008.
[3] "פלסטר טריליון דולר",
אפוטרופוס, ספטמבר 15, 2008.
[4] "קיצוצים בפחמן לא יעבדו",
ניוזוויק, אוגוסט 29, 2009.
[5] "קיצוצי פחמן יקרים",
וושינגטון פוסט, ספטמבר 2009.
[6] "דוח מזג אוויר: מה אנחנו יכולים לעשות", PEN American Center, 29 באפריל, 2010, סרטון בכתובת http://www.pen.org/viewmedia.php/prmMID/4708/prmID/1984.
[7] "הרצאת נשיא RSA 2010: התמודדות עם התחממות כדור הארץ ועשיית טוב: הפתרונות המועילים של היום ודרכים חכמות יותר קדימה", 5 במאי 2010, אודיו בכתובת http://www.thersa.org/events/audio-and-past-events/2010 /rsa-presidents-lecture-2010.
[8] "איך להציל את העולם בקופנהגן",
אפוטרופוס, פברואר 18, 2009.
[9] "טכנולוגיה יכולה להילחם בהתחממות כדור הארץ,"
Wall Street Journal, אוגוסט 28, 2009.
[10] "אבחון קופנהגן, 2009: עדכון העולם על מדעי האקלים העדכניים ביותר", מרכז המחקר לשינויי אקלים, אוניברסיטת ניו סאות' ויילס, עמ'. 11.
[11] Hansen, Sato, Kharecha, וחב', "יעד CO2 אטמוספרי: לאן האנושות צריכה לשאוף"
Open Atmospheric Science Journal, אפריל 7, 2008.
[12] "MIT מכפילה את תחזית ההתחממות של 2095 ל-10°F? עם 866 ppm והתחממות ארקטית של 20°F", Climate Progress, 20 במאי 2009, בכתובת http://climateprogress.org/2009/05/20/mit-doubles -התחממות-גלובלית-תחזיות-2/.
[13] סולומון, פלטנר, קנוטי ופרנדלשטיין, "שינויי אקלים בלתי הפיכים עקב פליטת פחמן דו חמצני",
PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים, כרך . 106, לא. 6, 10 בפברואר, 2009, עמ'. 1704.
[15] "אבחון קופנהגן, 2009: עדכון העולם על מדעי האקלים העדכניים ביותר", מרכז המחקר לשינויי אקלים, אוניברסיטת ניו סאות' ויילס, עמ' 42-43.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו