HAVANA, קובה - במדינה שנמצאת בתהליך של פרידה ארוכה מהמהפכנים המזדקנים שלה, מריאלה קסטרו מביאה ציפייה לשינוי יחד עם אווירה של תשוקה נעורים. כמנהלת Cenesex (המרכז הלאומי לחינוך מיני) גב' קסטרו להוטה לשקול לאן קובה צריכה ללכת בעידן שלאחר המהפכה.
"יש לנו הרבה סתירות בקובה", אומרת קסטרו, בתו של ראול קסטרו, מנהיגה בפועל של קובה ואחיו של הנשיא החולה פידל קסטרו. רופא ספרדי הגיע לקובה בשבוע שעבר, והמריץ את הספקולציות לגבי בריאותו של מנהיג קובה, שלא נראה בציבור מאז שעבר ניתוח ביולי. "אנחנו צריכים להתנסות ולבדוק מה באמת עובד, להפוך את הבעלות הציבורית ליותר יעילה, במקום פשוט לאמץ רפורמות של שוק חופשי סיטונאי", אומרת גב' קסטרו.
מנהיגים כמו גב' קסטרו עשויים להצביע על המידה שבה קובה שלאחר קסטרו עשויה להיות מוכנה לליברליזציה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית. ככל שההנהגה הוותיקה של קובה דועכת, הדור החדש הזה - המורכב בעיקר מבנים ובנות של מי שלחמו במהפכה הקומוניסטית של 1959 - אולי אוהד יותר לרפורמות כלכליות ולמדיניות חברתית ליברלית יותר.
אף על פי כן, צופים ומומחים בקובה שללו כל התקדמות דרמטית לעבר כלכלת שוק ליברלית שעלולה לערער את המורשת של מדינת האיים כמעצר מתמשך של מדיניות קומוניסטית מסורתית. גם גישות חברתיות נינוחות יותר עשויות להתפתח בהדרגה.
ובכל זאת, אף אחד לא מטיל ספק בכך שהשינוי בפתח.
"המעבר בקובה כבר התרחש" ולדור החדש הזה יש תפקיד מפתח, אומר ריצ'רד גוט, אנליסט באמריקה הלטינית וכתב חוץ לשעבר של העיתון "גרדיאן" הלונדוני. "קרלוס לאגה יהיה המוח מאחורי הממשלה החדשה. הוא, יחד עם חוליו סוברון בבנק המרכזי, יבקש להתוות מסלול כלכלי חדש".
עכשיו ראול קסטרו התחיל להדהד כמה מהרגשות של בתו. פנה לסטודנטים באוניברסיטאות, הוא דחק שהם צריכים 'לעסוק ללא פחד בדיון ציבורי ובניתוח', לפי גרנמה, עיתון המפלגה הקומוניסטית.
קובה היא אחת מכמה מדינות באמריקה הלטינית שפעם הטרידו הומוסקסואלים כעניין של מדיניות. אבל מריאלה קסטרו, שהיא גם חברה בכירה באיגוד העולמי לבריאות מינית, מתעקשת שאפליה בעבודה ומעצרים המוניים הם נחלת העבר.
"[הומוסקסואלים] עדיין עומדים לפעמים בפני מעצר על ידי שוטרים קנאים", אומרת קסטרו, והוסיפה שלעתים היא התעמתה עם הרשויות במאמציה לשחרר הומוסקסואלים מהכלא.
"עכשיו, החברה רגועה יותר. אין דיכוי רשמי של הומואים ולסביות", היא טוענת בביטחון.
סופר הפך לפוליטיקאי
הסופר ושר התרבות הקובני אבל פריטו התגלה גם כמתווך כוח משפיע בקובה המשתנה. מאז שהצטרף לבירוקרטיה הממלכתית ולמשרד המדיני, השר ארוך השיער, בגיל העמידה, עדיין משדר תשוקה לתרבות ומגע משותף.
בתשובה לשאלה על ניגוד העניינים בין סופרים למדינה, מר פרייטו צוחק ואומר כי "לפעמים אני מרגיש כמו ד"ר ג'קיל ומר הייד, אבל אני מקווה שאמנים וסופרים מרגישים שאני עדיין אחד כזה. שלהם."
בניגוד לחברים רבים בממשלה, פרייטו גלוי לב מאוד כשהוא מדבר על האשמות שממשלת קובה מצנזרת אתרים פוליטיים.
"זו תהיה אשליה לחשוב שנוכל להסתיר את מבול המידע הזה", הוא מתעקש, בהתייחס לאתרים אנטי קסטרו. "האפשרות היחידה היא לנצח אותם עם תפיסת חיים טובה יותר."
פריטו גם הגן על מעצרו של הסופר המתנגד ראול ריברו ב-2003.
"הוא לא נעצר על דעותיו, אלא על קבלת מימון אמריקאי עבור שיתוף הפעולה שלו עם מדינה שמצורת על האי שלנו", טוען השר בהתייחסו לאמברגו הסחר בארה"ב שנמשך 45 שנה.
מעריץ נלהב של הביטלס מאז שנות ה-1970, כאשר המוזיקה שלהם נאסרה למעשה על ידי מדינת קובה, פריטו הוביל מסע הערכה של ג'ון לנון. בשנת 2000, הוא חשף פסל והקדיש את "פארק ג'ון לנון" לזכרו של המוזיקאי. קובנים רבים מתבדחים שהוא לא מרקסיסט-לניסט כמו "מרקסיסט-לנוניסט".
פריטו, בגלל רגע בטלוויזיה הקובנית לפני חמש שנים, ידוע כאחד משרי הממשלה הבודדים שהעזו אי פעם לקרוא תיגר על הנשיא. הקובנים זוכרים קטע חדשות שבו קסטרו ופריטו הופיעו יחד.
לאחר שקסטרו האשים את השר שלו בעובדה שכל כך הרבה אמנים עוזבים את הארץ כדי לעבוד בחו"ל, פריטו הגן על עצמו.
מיליונים צפו במנהיג העליון שלהם מקבל את טעותו ומתנצל בפני הבל פרייטו.
"פריטו חשוב ביותר. הוא חתך מרחב נכבד לביטוי תרבותי [עבור] אמנים וסופרים קובנים רבים מאז שהפך לשרת התרבות", אומרת ג'וליה סוויג, מנהלת לימודי אמריקה הלטינית במועצה ליחסי חוץ בוושינגטון.
במאמר לענייני חוץ, שנכתב לאחר ביקור ממושך בקובה בנובמבר, ציינה גב' סוויג כי ציפיות גבוהות בקרב פקידים קובנים לכך שהממשלה תוכל להתקדם אחרי קסטרו.
"אנשים בכל הרמות של ממשלת קובה והמפלגה הקומוניסטית היו בטוחים מאוד ביכולתו של המשטר לשרוד את פטירתו של פידל", כתבה גב' סוויג.
האמון הזה ניכר בנאומו של ראול קסטרו במושב הפתיחה של הפרלמנט החדש בשבוע שעבר. "תגיד את זה כמו שזה - אמור את האמת בלי הצדקות, כי נמאס לנו מההצדקות במהפכה הזו", דחק הנשיא בפועל בשריו, לפי עיתון הנוער Juventud Rebelde.
הסנקציות הכלכליות של ארה"ב לא רלוונטיות
ניסיונותיו של ממשל בוש לקבוע את סדר היום לשינוי בקובה, אומר סוויג, נראים כלא רלוונטיים יותר ויותר למציאות במדינה, שכן דור חדש צובר כוח גוברת.
גוט, האנליטיקאי של אמריקה הלטינית, אומר שגם גב' קסטרו וגם פריטו הם דמויות שכדאי לראות.
"מריאלה קסטרו היא חברה יותר ממוכשרת בשבט קסטרו - יהיה לה תפקיד חשוב בעניינים חברתיים", הוא אומר. "הבל פרייטו הגאון עשוי להיות מקודם ממשרד התרבות למשהו יותר מס."
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו