בינה מלאכותית (AI) מציגה הזדמנות רווח עבור בעלי הון, אך היא מהווה בחירה מכרעת עבור מעמד הפועלים. מכיוון שמעמד הפועלים הוא הרוב, בחירה מכרעת זו מתעמתת עם החברה כולה. זוהי אותה הזדמנות רווח/בחירה חברתית שהוצגה על ידי הכנסת הרובוטיקה, המחשבים, ואכן על ידי רוב ההתקדמות הטכנולוגית לאורך ההיסטוריה של הקפיטליזם. בקפיטליזם, המעסיקים מחליטים מתי, היכן וכיצד להתקין טכנולוגיות חדשות; עובדים לא. החלטות המעסיקים מונעות בעיקר מהאם וכיצד טכנולוגיות חדשות משפיעות על הרווחים שלהם.
אם טכנולוגיות חדשות יאפשרו למעסיקים להחליף ברווחים עובדים בתשלום במכונות, הם יישמו את השינוי. למעסיקים יש אחריות מועטה או ללא אחריות כלפי העובדים העקורים, משפחותיהם, שכונותיהם, הקהילות או הממשלות שלהם להשלכות הרבות של אבדן מקומות עבודה. אם העלות לחברה של אבטלה היא 100 ואילו הרווח לרווחי המעסיקים הוא 50, הטכנולוגיה החדשה מיושמת. מכיוון שהרווח של המעסיקים קובע את ההחלטה, הטכנולוגיה החדשה מוצגת, לא משנה כמה הרווח הזה קטן ביחס להפסד של החברה. כך הקפיטליזם תמיד תפקד.
דוגמה אריתמטית פשוטה יכולה להמחיש את נקודת המפתח. נניח שה-AI מכפיל את הפרודוקטיביות של חלק מהעובדים. במהלך אותו זמן עבודה, הם מייצרים פי שניים מאשר לפני השימוש בבינה מלאכותית. מעסיקים שמשתמשים בבינה מלאכותית יפטרו מחצית מהעובדים שלהם. מעסיקים כאלה יקבלו אז את אותה תפוקה מ-50 האחוזים הנותרים מהעובדים שלהם כמו לפני כניסת הבינה המלאכותית. כדי לשמור על הדוגמה שלנו פשוטה, הבה נניח שאותם מעסיקים ימכרו את אותה תפוקה באותו מחיר כמו קודם. ההכנסות המתקבלות שלהם יהיו זהות. השימוש בבינה מלאכותית יחסוך למעסיקים 50 אחוז מסך השכר הקודם שלהם (בניכוי עלות הטמעת בינה מלאכותית) והחיסכון הזה יישמר על ידי המעסיקים כרווח נוסף עבורם. הרווח הנוסף הזה היה תמריץ יעיל עבור המעסיק ליישם בינה מלאכותית.
אם נדמיין לרגע שלעובדים יש את הכוח שהקפיטליזם מעניק אך ורק למעסיקים, הם היו בוחרים להשתמש בבינה מלאכותית בצורה שונה לגמרי. הם ישתמשו בבינה מלאכותית, לא יפטרו אף אחד, אלא יקצצו את כל ימי העבודה של העובדים ב-50% תוך שמירה על זהה שכרם. שוב, אם נשמור על הדוגמה שלנו פשוטה, זה יביא לאותה תפוקה כמו לפני השימוש ב-AI, ואותו מחיר עבור הסחורות או השירותים וכניסת ההכנסות יבוא בעקבותיו. שולי הרווח יישארו זהים לאחר השימוש בבינה מלאכותית כמו קודם (בניכוי עלות הטמעת הטכנולוגיה). 50 האחוזים מימי העבודה הקודמים של העובדים שזמינים כעת לשעות הפנאי שלהם יהיו ההטבה שהם צוברים. הפנאי הזה - חופש מעבודה - הוא התמריץ שלהם להשתמש בבינה מלאכותית בצורה שונה ממה שמעסיקים עשו.
דרך אחת של שימוש בבינה מלאכותית מניבה רווחים נוספים עבור מעטים, ואילו הדרך השנייה מניבה תוספת פנאי/חופש לרבים. הקפיטליזם מתגמל ובכך מעודד את דרכם של המעסיקים. הדמוקרטיה מצביעה לכיוון השני. הטכנולוגיה עצמה היא אמביוולנטית. ניתן להשתמש בו בכל מקרה.
לפיכך, זה פשוט שקר לכתוב או לומר - כפי שנוהגים רבים כל כך בימינו - שבינה מלאכותית מאיימת על מיליוני משרות או בעלי משרות. הטכנולוגיה לא עושה את זה. במקום זאת, המערכת הקפיטליסטית מארגנת מפעלים למעסיקים מול עובדים ובכך משתמשת בקידמה טכנולוגית כדי להגדיל את הרווח, לא את הזמן הפנוי של העובדים.
לאורך ההיסטוריה, חובבים חגגו את מרבית ההתקדמות הטכנולוגית הגדולה בגלל תכונותיהם ה"חוסכות בעבודה". הכנסת טכנולוגיות חדשות תספק פחות עבודה, פחות עבודת פרך ופחות עבודה משפילה. המשמעות הייתה ש"אנחנו" - כל האנשים - נרוויח. כמובן, הרווחים הנוספים של בעלי ההון מההתקדמות הטכנית ללא ספק הביאו להם יותר פנאי. עם זאת, טכנולוגיות הפנאי החדשות שנוספו שאפשרו לרוב העובדים נמנעו מהם לרוב. הקפיטליזם - המערכת מונעת הרווח - גרם להכחשה הזו.
היום אנו מתמודדים עם אותו סיפור קפיטליסטי ישן. השימוש בבינה מלאכותית יכול להבטיח הרבה יותר פנאי למעמד הפועלים, אבל הקפיטליזם מכפיף את הבינה המלאכותית לרווחים. פוליטיקאים הזילו דמעות תנין על הנוף המפחיד של מקומות עבודה שאבדו לבינה מלאכותית. השופטים מחליפים הערכות לגבי כמה מיליוני מקומות עבודה יאבדו אם AI יאומץ. ליברלים פתיים ממציאים תוכניות ממשלתיות חדשות שמטרתן להפחית או לרכך את השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה. שוב, ההסכמה הבלתי נאמרת היא לא להטיל ספק בשאלה האם וכיצד הבעיה היא קפיטליזם, וגם לא לרדוף אחר האפשרות של שינוי מערכת כפתרון הבעיה.
בכלכלה המבוססת על לולים עובדים, העובדים יהיו ביחד המעסיקים שלהם. מבנה הליבה של הקפיטליזם של ארגונים - מערכת המעסיק מול העובד - לא ינצח יותר. יישום טכנולוגיה יהיה אז החלטה קולקטיבית שהתקבלה באופן דמוקרטי. בהיעדר חלוקת המעסיק מול העובדים של הקפיטליזם, ההחלטה לגבי מתי, היכן וכיצד להשתמש בבינה מלאכותית, למשל, תהפוך למשימה ואחריות של העובדים כמכלול קולקטיבי. הם עשויים לשקול את הרווחיות של הארגון בין היעדים שלהם לשימוש ב-AI, אבל הם בהחלט ישקלו גם את הרווח בפנאי שזה מאפשר. לולים של עובדים מקבלים החלטות שונות מאלה של מפעלים קפיטליסטיים. מערכות כלכליות שונות משפיעות ומעצבות את החברות בהן הן פועלות בצורה שונה.
לאורך ההיסטוריה של הקפיטליזם, המעסיקים והאידיאולוגים שלהם למדו כיצד לתמוך בצורה הטובה ביותר בשינויים טכנולוגיים שיכולים לשפר את הרווחים. הם חגגו את השינויים האלה כפריצות דרך בכושר ההמצאה האנושי הראויות לתמיכת כולם. אנשים שסבלו מההתקדמות הטכנולוגית הללו נדחו כ"המחיר שיש לשלם עבור התקדמות חברתית". אם אלה שסבלו נלחמו בחזרה, הם הוקעו על מה שנתפס כהתנהגות אנטי-חברתית ולעתים קרובות הופללו.
בדומה לפריצות דרך טכנולוגיות קודמות, בינה מלאכותית מעמידה על סדר היום של החברה גם נושאים חדשים וגם נושאים ישנים שנויים במחלוקת. החשיבות של בינה מלאכותית אינה מוגבלת לרווחי פרודוקטיביות שהיא משיגה ואובדן מקומות עבודה שהיא מאיימת. בינה מלאכותית גם מערערת - שוב - על ההחלטה החברתית לשמר את חטיבת עובד מעסיק כארגון הבסיסי של מפעלים. בעבר של הקפיטליזם, רק מעסיקים קיבלו את ההחלטות שתוצאותיהן העובדים נאלצו לחיות איתן ולקבל. אולי עם AI, העובדים ידרשו לקבל את ההחלטות הללו באמצעות שינוי מערכת מעבר לקפיטליזם לעבר חלופה מבוססת לול עובדים.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו