"איננו יכולים לנטוש את האיטי שוב" כתבה שרת החוץ הקנדית לשעבר, ברברה מקדוגל, במאמר ב-15 בדצמבר ב"גלוב אנד מייל". עם זאת, הרחק מנטישה, המדיניות הקנדית כלפי האיטי מדברת על בגידה.
מקדוגל נמצא בוועדת ההערכה הבינלאומית של האיטי שהוקמה על ידי המכון הרפובליקני הבינלאומי (IRI), ארגון מבוסס וושינגטון המעורב עמוקות במשבר האיטי.
בפברואר 2001, לא פחות מחמישה ימים לפני שז'אן ברטראן אריסטיד נשבע הנשיאותי בהאיטי, הוושינגטון פוסט חשף כי "ההתכנסות הדמוקרטית" של IRI פועלת למען הפיכה בתמיכת ה-CIA נגד הנשיא הנבחר.
« ההתכנסות נוצרה כקבוצה רחבה בעזרת IRI...היא כוללת גם תומכים לשעבר בדיקטטורה השנואה של משפחת דובלייר ושל קציני הצבא שהפילו את אריסטיד ב-1991...הנחושים ביותר מבין האנשים האלה...מביאים את רצונם לראות את צבא ארה"ב להתערב שוב... להיפטר מאריסטיד ולבנות מחדש את צבא האיטי המפורק... ה-CIA צריך לאמן ולצייד קצינים מהאיטי הגולים ברפובליקה הדומיניקנית השכנה כדי שיוכלו לבצע קאמבק בעצמם" (וושינגטון פוסט, 2 בפברואר 2001).
לא ייאמן, זה בדיוק מה שקרה 3 שנים מאוחר יותר, בפברואר 2004! קבוצת בריונים שאומנה והצטיידה על ידי ה-CIA, בראשות גאי פיליפ ולואי-ג'ודל צ'מבליין, חצתה את גבול האיטי-הרפובליקה הדומיניקנית והכינה את הדרך עבור הנחתים האמריקאים להיכנס למעונו של נשיא האיטי ולהשלים את שינוי המשטר, דנו ותכננו שנים מראש. http://www.granma.cu/ingles/2004/marzo/mier31/14haiti.html
כל אותו זמן הכוחות המזוינים הקנדיים אבטחו את שדה התעופה טוסאן לוברטור כדי להקל על העבודה המלוכלכת של הנחתים האמריקאים.
השתתפותה של IRI בהפיכה העקובת מדם של פברואר 2004 הייתה כה עמוקה שהעניין נדון בקונגרס האמריקני, ובסופו של דבר היא אכן עלתה לשגריר ארה"ב את תפקידו.
http://www.globalpolicy.org/empire/history/2004/0716otherchange.htm
במאמרה ב-15 בדצמבר ב-Globe & Mail, הגברת מקדוגל מציעה ש"העם האיטי ראוי לתמיכה מתמשכת של זרים כמו קנדה". עם זאת, בדיוק בקנדה, שנה אחת לפני ההפיכה, 'חיצוניים' שהוזמן על ידי דניס פרדיס (שר לה פרנקופוני הקנדי) פירטו עוד ב-31 בינואר וב-1 בפברואר 2003 כיצד יופל נשיא האיטי, המדינה הושם תחת השגחת האו"ם, והצבא קם לתחייה (Vastel, L'Actualité, מרץ 2003).
נראה ש'זרים' כבר תרמו די והותר להונה של האיטי!
כעת, בחירות שהיו אמורות להתקיים תוך 90 יום מחילופי הממשלה עומדות בפני קשיים גדולים.
באפריל האחרון, רון גולד, יועץ בסוכנות הפיתוח הבינלאומית הקנדית (CIDA), כתב "תהליך רישום הבוחר מונע על ידי טכנולוגיה כתוצאה מהחלטה של ארגון המדינות האמריקאיות." גולד, שדאג בגלוי לגבי "ה עלות גבוהה, אופי סיכון גבוה' של החלטה זו בהתחשב בחוסר התשתית של האיטי, הגיע למסקנה שעדיין 'אין דרך חזרה'. עם זאת, כפי שחזינו, כעת, כשברור עד כאב שתהליך רישום הבחירות הוא כישלון עגום, ה'זרים' הנדיבים מפנים אצבעות מאשימות כלפי כל האיטי, כולל משטר הבובות שהם כפו על האיטי. אֲנָשִׁים. טרזן לא יכול לעשות רע בג'ונגל! (ראה בחירות הוגנות בהאיטי: Imagine the Possibilities, אוגוסט 2005 http://www.embassymag.ca/html/index.php?display=story&full_path=/2005...)
גברת מקדוגל כתבה: "רשימת המועמדים מטוהרת מסוחרי סמים ופושעים אחרים... אבל קשה לדעת אם כל הגורמים הפליליים חוסלו". בהחלט, גברת מקדוגל צריכה לקבל מידע טוב יותר על הארגון שלה ועל יחסיו עם סוחר סמים ידוע שהפך למועמד לנשיאות, גאי פיליפ. במהלך ההפיכה, במאמר ממאי 2003 של Haiti-Progrès, אפשר לקרוא ש"סטנלי לוקאס, פעיל מכון רפובליקני בינלאומי שבסיסו ברפובליקה הדומיניקנית, נפגש עם פיליפ וחבורתו על אדמת הדומיניקנית". ואז, מוקדם יותר הבוקר, פרסם ה-Miami Herald מאמר מאת ג'ו מוזינגו שבו הוא קובע: "שניים מהמועמדים לנשיאות הממומנים ביותר בהאיטי - גאי פיליפ ודני טוסיין - נקשרו זה מכבר לסחר בקוקאין על ידי מינהל אכיפת הסמים האמריקני (DEA) פקידים. ולמועמד לסנאט שהוא אחיינו של ראש הממשלה הזמני ג'רארד לטורטו יש קשרים הדוקים לכנופיה השולטת בהברחות הסמים בנמל גונייבס, על פי גורמים רשמיים בהאיטי וארה"ב. http://www.miami.com/mld/miamiherald/13469273.htm
באמת!? מי מטעה את מי כאן?
זה כל כך צבוע עבור המושיעים הזרים של האיטי שמונו בעצמם להעמיד פנים שרק עכשיו הם הופכים מודעים לתעודותיהם של שותפיהם ארוכי השנים לפשע, כולל גאי פיליפ הידוע לשמצה.
(נא לגלות עוד על סטנלי לוקאס של IRI, גאי פיליפ וההפיכה של 2004: http://www.sourcewatch.org/index.php?title=Stanley_Lucas)
חלקם שעדיין מבולבלים מהבלגן המכוער הזה, ללא ספק, שואלים את עצמם מדוע לכל הרוחות, האומות המאוחדות ישתתפו במה שהוא ככל הנראה כיסוי מביש להפיכה רב לאומית וגזענית?
הקשיש החכם נלסון (מדיבה) מנדלה הזהיר אותנו בנאום הפרידה שלו מה-10 במאי 2004: "אנו רואים כיצד המדינות החזקות, כולן מה שנקרא דמוקרטיות, מתמרנות גופים רב-צדדיים לחסרון ולסבל הגדול של המדינות המתפתחות העניות יותר. .'
במונחים פחות דיפלומטיים, זה עצוב אבל בטוח לומר, האו"ם הפך להיות רק כלי בידיהם של אנשים קטנים ומשוגעים ממדינות עשירות שמפנטזים על הקמת מושבות קטנות משלהם מזרח, מערב, צפון ודרום.
‘Tonton Nwèl se Malatchong tande timoun !’ (ילדים אתם חייבים לדעת את זה: סנטה קלאוס אינו אלא מדומה!) אמר בני פעור העיניים בן ה-5. יופי לו!
הייתי רוצה יום אחד ללמד את קבינדייטי איך לשיר בשמחה 'איזה עולם נפלא!', אבל זה גם צריך להיות כך בכנות.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו