Tהמרד הפופולרי שפרץ במדינת אוחאקה שבדרום מקסיקו בקיץ 2006 משך את תשומת לבם של אנשים ברחבי העולם עוד לפני שהמשטרה הפדרלית נכנסה למחוץ אותה באלימות. במשך חצי שנה, אואחאקה סיטי ורבות מהעיירות הסובבות אורגנו למעשה בעצמם באמצעות אסיפות עממיות. קואליציה רחבה של מורים, ילידים, סטודנטים, אמנים, שוחרי איכות הסביבה, מובטלים ואחרים התכנסו כדי ללחוץ על דרישותיהם להתפטרותו של המושל האכזרי במיוחד של המדינה, אוליס רואיז אורטיז, וליצור ארגון חדש, חומל ואנטי-סמכותי. חברה, ללא התערבות של מפלגות פוליטיות.
פעולות סולידריות ותמיכה חומרית במרד אורגנו ברחבי אמריקה הלטינית, צפון אמריקה ואירופה. פעילים רבים נסעו לאאחאקה כדי להשתתף וללמוד על התנועות החברתיות שם. CASA, קולקטיב סולידריות שעוזר למקם פעילים מבקרים בקבוצות באואחאקה היכן שהם יכולים לעשות את הטוב ביותר, הקליט ותרגם אוסף מרשים של ראיונות עם משתתפי המרד הפופולרי. התוצאה היא הוראה מרד, היסטוריה חיונית בעל פה לעולם דובר האנגלית. נכללים קולות של שכנים שנפגשו במתרס, אמנים מציירים מהפכה על הקירות או מחזירים מסורות ילידיות, נשים שהשתלטו על תחנת טלוויזיה, מורים שובתים, ניצולי עינויים, אסירים פוליטיים, סבתות וילדים.
הסיפורים נותנים תמונה אישית אינטנסיבית של שורשיו ותחילתו של המרד, התפתחותו הרב-גונית במהלך הקיץ, והדחקה האכזרית שלו בנובמבר 2006. הקורא זוכה גם לתחושה של מה שהתרחש באזורים הכפריים שמחוץ לעיר אוחאקה, בעיירות שבהן אנשים העיפו את הפוליטיקאים המקומיים והקימו אסיפות עממיות. חלק מהעדויות מספקות הצצה מרגשת לרגעי התקוממות שבהם רצונות עממיים התפוצצו ברחובות והכל היה אפשרי, בעוד שאחרות נותנות מבט מפוכח יותר על המאבק הארוך מנקודת המבט של מארגני איגודי המורים או קהילות ילידים שכבר עברו שיכאון קודמות. וזרימות, ניצחונות ותבוסות, תוך המשך התנגדותם בסבלנות ובהתמדה.
מלמדת מרד מקיף באופן ריאלי את מגוון התנועות החברתיות הפעילות באואחאקה, נותן קול לכמרים המפיצים תיאולוגיית שחרור, פעילים ילידים המגינים על תרבותם, משרתות או סטודנטים שנסחפו ברגע, עובדי ארגונים לא ממשלתיים המחפשים רפורמות מוגבלות ואסירים פוליטיים שנלחמים למהפכה. למרות שלקחו על עצמם פרויקט שאפתני, העורכים, כזרים רגישים, לא ניסו לענות על הסתירות הקיימות בתנועה. זה בעייתי, לאור העובדה שבתוך חצי שנה התנועה התפצלה לכיוונים שונים. לדברי רבים, סטליניסטים ופוליטיקאים השתלטו על תפקידי המנהיגות בתוך APPO, האסיפה העממית של אואחאקה. לאחר מכן הם הפרו עיקרון מכונן של ה-APPO והשתתפו, אם כי בצורה אסון, בבחירות ב-2007.
מטרת הספר היא ללמד על מרידות עממיות מתוך כוונה להפיץ אותן, ולכן הקונפליקט המתמשך בין רפורמה למהפכה, בין התקוממויות רוחביות לבין האופורטוניסטים הפוליטיים שתמיד מנסים לשלוט בהם, נחוץ לחקור ולהבין. קונפליקטים אלה מרומזים בראיונות המסופקים, אך ייתכן שהקוראים יצטרכו לקרוא ולחשוב יותר כדי להיתקל בשאלות הללו בצורה בונה.
למרבה המזל, העורכים הבהירו שזה לא ספר שצריך לקרוא ולהחזיר על המדף - אלא, זה כלי. העמודים האחרונים כוללים מדריך לימוד יסודי עם שאלות דיון ופעילויות המעודדות את הקורא להפוך את הספר הזה לסדנה, הזדמנות לעסוק בחברים ובקהילות שלהם ולהפיק לקחים מהמרד באואחאקה.
בעצם ספר פשוט עם תמונות יפות והרבה מידע רקע, הוראה מרד נגיש למתחילים, אך מלא בסיפורים בעלי ערך ובנקודות מבט מאתגרות שיועילו גם למי שעקב מקרוב אחר האירועים באואחקה.
פיטר גלדרלוס הוא פעיל ומחבר של כיצד אי-אלימות מגינה על המדינה, קונצנזוס: מדריך חדש לקבוצות חברתיות, פוליטיות וסביבתיות עממיות, ו מהי דמוקרטיה? כרגע הוא עובד על ספר בשם אנרכיה עובדת, עונה על כמה מהשאלות הנפוצות ביותר על אנרכיזם.