בדיוק בזמן לשבוע הספר הלאומי לצ'רטר, יש דו"ח חדש המדגיש את הסכנות הצפויות של הפיכת חינוך לעסק ברגולטור גרוע. הדו"ח, שכותרתו "פגיעות בבתי ספר צ'רטר לבזבוז, הונאה והתעללות", התמקד ב-15 מדינות המייצגות שווקי צ'רטר גדולים, מתוך 42 המדינות שיש להן בתי ספר צ'רטר. בהסתמך על דיווחי חדשות, תלונות פליליות, ממצאים רגולטוריים, ביקורת ומקורות אחרים, היא "מצאה מקרי הונאה, בזבוז וניצול לרעה בסכום כולל של יותר מ-100 מיליון דולר בהפסדים למשלמי המסים", אך הזהירה כי בשל פיקוח לא מספק, "ההונאה והניהול הכושל שיש שנחשף עד כה עשוי להיות רק קצה הקרחון".
אמנם יש עוד המון נושאים מטרידים סביב בתי ספר צ'רטר - משיעורים גבוהים של הפרדה גזעית, לשיאי הביצועים הכוללים החסרים שלהם, ועד נוהלי קבלה וגירוש מפוקפקים - הדו"ח הזה מניח את כל הנושאים החשובים שאמנם יש להודות כדי להתמקד באופן ישיר בפעילות שנראית לו. יכול להיות פלילי וללא ספק יצא מכלל שליטה. זה אפילו לא מזכיר שאלות שהועלו בעקבות משכורות בשמיים ששולמו לכמה מנכ"לי צ'רטר, כמו 16 מנכ"לי בתי ספר צ'רטר בניו יורק שהרוויחו יותר מראש מערכת החינוך הציבורית בעיר בשנים 2011-12. פשע, לא חמדנות, הוא המוקד כאן.
בקיצור, הדו"ח הוא א-פוליטי בערך שאפשר לדמיין: הוא מתמקד בגל פשיעה של צווארון לבן בממדים מדהימים ומה ניתן לעשות בנידון במסגרת הקיימת של בתי ספר צ'רטרים נרחבים.
הדו"ח, שנכתב בשיתוף המרכז לדמוקרטיה עממית ויושרה בחינוך, מעלה את הנקודה שבעיית הבזבוז, ההונאה וההתעללות של בתי ספר שכר, שבה הוא מתמקד, היא רק סימפטום אחד לבעיה הבסיסית: רגולציה לא מספקת של בתי ספר שכר. אבל זה סימפטום עצום, שעד כה זכה לסיקור חלקי בלבד. הדו"ח לוקח את כותרתו מחלק בדו"ח לקונגרס של משרד המפקח הכללי במשרד החינוך, דו"ח שציין "עלייה מתמדת במספר התלונות של בתי ספר צ'רטר" והזהיר כי סוכנויות ברמת המדינה נכשלות "לספק פיקוח נאות הדרוש כדי להבטיח שהכספים הפדרליים [נוצלו] כראוי וטופלו".
הדו"ח ציין, לא רק הממשלה הפדרלית צריכה להיות מודאגת. מאמצי רפורמה מתנהלים במספר מדינות, כאשר הוואי אפילו ביטלה את חוק בית הספר לצ'רטר הקיים שלה ב-2013, והקימה אמצעי פיקוח חדשים וקפדניים, ו"אפילו קרן משפחת וולטון, תומכת צ'רטר נלהבת, השיקה קמפיין של 5 מיליון דולר ב-2012 כדי להחמיר את הפיקוח על בתי ספר לצ'רטרים."
"ציפינו למצוא כמות נאה של הונאה כשהתחלנו את הפרויקט הזה, אבל לא ציפינו למצוא יותר מ-100 מיליון דולר בדולרים של משלמי המסים שאבדו", אמר קייל סררט, מנהל משפט החינוך במרכז לדמוקרטיה עממית. "זה רק ב-15 מדינות. והנתון הזה לא מצליח לתפוס את הפגיעה האמיתית בילדים. ברור שעלינו ללחוץ על כפתור ההשהיה בהרחבת הצ'רטר עד שתהיה מערכת פיקוח טובה יותר כדי להגן על ילדינו והקהילות שלנו".
הדו"ח הסביר כי שורשיה של הבעיה נעוצה בניתוק היסטורי בין הכוונות המקוריות שהשיקו את תנועת הצ'רטר סקול לבין הכוחות המסחריים שעקפו אותה מאז. בתחילה, ציין הדו"ח: "מחוקקים יצרו בתי ספר שכר כדי לאפשר למחנכים לחקור שיטות ומודלים חדשים של הוראה. כדי לאפשר לזה לקרות, הם פטרו את בתי הספר מהרוב המכריע של התקנות המסדירות את מערכת בתי הספר הציבוריים המסורתיים. המטרה הייתה להצמיח חידושים שיוכלו לשמש לשיפור בתי הספר הציבוריים. היכולת לקחת סיכונים מחושבים עם אוכלוסיות קטנות של מורים, הורים ותלמידים נכונים הייתה התכנון המקורי. עם כל כך מעט אנשים ובתי ספר מעורבים, הסיכון למשתתפים ולציבור היה נמוך יחסית".
אבל אופי התנועה השתנה באופן דרמטי מאז. ככל שהצמיחה בבתי ספר צ'רטר זינקה (כפול שלוש מאז שנת 2000), "הסיכונים גבוהים וגדלים, בעוד היתרונות פחות ברורים", המשיך הדו"ח והוסיף: "זה לא אירוע נדיר בהיסטוריה של האומה שלנו. בעבר - במקרים מסוימים, העבר הקרוב מאוד שלנו - תעשיות כמו בנקאות והלוואות צמחו מרשתות הביטחון הרגולטוריות שלהן. ללא תקנות מספקות להבטחת אחריות ציבורית אמיתית, אנשים וחברות לא מוכשרים ו/או אתיים יכולים (ועשו) להסב נזק רב לקהילות".
הדו"ח מצא כי "הונאה וניהול כושל של מפעילי צ'רטר הם אנדמיים לרוב המכריע של המדינות שהעבירו חוק בית ספר לצ'רטר". היא ארגנה את ההתעללות בשש קטגוריות בסיסיות, שכל אחת מהן מטופלת בחלק שלה:
-
-
-
- מפעילי שכר משתמשים בכספי ציבור שלא כדין למטרות רווח אישי
- הכנסות בית הספר משמשות לתמיכה בלתי חוקית בעסקים אחרים של מפעילי שכר
- ניהול כושל שמעמיד ילדים בסכנה ממשית או פוטנציאלית
- צ'רטרים המבקשים באופן לא חוקי דולרים ציבוריים עבור שירותים שלא ניתנו
- מפעילי שכר מנפחים את ההרשמה באופן בלתי חוקי כדי להגדיל את ההכנסות
- מפעילי צ'רטרים המנהלים לא נכון כספי ציבור ובתי ספר
-
-
אולי הדבר המדאיג ביותר, תחת הקטגוריה הראשונה, פקידי בית ספר עקום לצ'רטר הציגו מגוון רחב של טעמים מפוארים, כפייתיים או מטומטמים. דוגמאות מכילות:
ג'ואל פורייה, לשעבר מנכ"ל Oh Day Aki Heart Charter School במינסוטה, אשר מעילה 1.38 מיליון דולר מ-2003 עד 2008. הוא השתמש בכסף על בתים, מכוניות וטיולים למועדוני חשפנות. בינתיים, על פי מאמר ב- סטאר טריביון, לבית הספר "חסרו כספים לטיולים, ציוד, מחשבים וספרי לימוד".
ניקולס טרומבטה, מייסד בית הספר לסייבר צ'רטר של פנסילבניה מואשם בהסחת כספים ממנו עבור רכישותיו הפרטיות. על פי החשד, הוא קנה בתים, בית משותף בפלורידה ומטוס של 300,000 דולר, הסתיר הכנסות ממס הכנסה, הקים עסקים שחייבו למרות שלא עשו עבודה, וקיבל 550,000 דולר בפיצויים עבור חוזה מחשב נייד.
ביקורת פיננסית רגילה ב-2009 של האקדמיה לנגסטון יוז בניו אורלינס גילתה גניבה של 660,000 דולר על ידי קלי תומפסון, המנהלת העסקית של בית הספר. תומפסון הודתה שמזמן קצר לאחר שנכנסה לתפקיד ועד שפוטרה 15 חודשים לאחר מכן, היא הפנתה לעצמה כספים על מנת לתמוך בהימורים שלה בבתי קזינו מקומיים.
אחרים הוציאו את כספם הגנוב על כל דבר, החל מזוג אופנועי ים עבור 18,000 דולר ועד קבלות משולבות של 228 דולר עבור סיגריות ובירה, ועד למעלה מ-30,000 דולר על חפצים אישיים מלורד אנד טיילור, סאקס פיפט' אווניו, לואי ויטון, קואצ'ר וטומי הילפיגר. אבל הנזק האמיתי נבע מגניבת משאבים לעתיד הילדים. "מערכת בית הספר שלנו קיימת כדי לשרת תלמידים ולהעשיר קהילות", אמרה סברינה סטיבנס, מנכ"לית יושרה בחינוך. "המימון לבית הספר דל מדי כפי שהוא; אנחנו בקושי יכולים להרשות לעצמנו לבזבז את המשאבים שיש לנו על אנשים שיעדיפו חופשות אקזוטיות על פני ציוד לבית הספר או מזון לילדים. אנחנו גם לא יכולים להמשיך לסמוך על התקשורת או על חושפי שחיתויות בודדים כדי לזהות את הבעיות הללו. אנחנו צריכים לקבוע כללים שיוכלו לסלק באופן שיטתי מפעילי צ'רטר חסרי יכולת או חסרי מצפון לפני שהם מהווים סיכון לסטודנטים ומשלמי המסים".
סטיבנס לא רק הביע תקווה מעורפלת. הדו"ח גם הציע סדרה של הצעות כיצד לפעול לרסן את ההתעללות. הצעות ראשוניות כיצד להגיב לכל סוג של התעללות מוצגות בכל אחד מששת התחומים שהוזכרו לעיל, אך ישנה גם מסגרת מקיפה המשלבת אותם למכלול קוהרנטי.
ההצעה הראשונה של הדו"ח היא שכל המדינות צריכות להקים "משרד של בתי ספר אמנת פיקוח". "צריכה להיות לה את האחריות הסטטוטורית, הסמכות והמשאבים לחקור הונאה, בזבוז, ניהול כושל והתנהלות לא נכונה", כולל הסמכות להפנות ממצאים לתביעה. היא צריכה להיות בעלת "רמת איוש מתאימה" כך ש"היחס בין בתי ספר לצ'רטר לחוקרים במשרה מלאה המועסקים במשרד לא יעלה על עשרה לאחד." היא צריכה להיות בעלת הכוח להשהות את חלוקת כספי בתי הספר לצ'רטר. והיא צריכה להיות בעלת הסמכות להתערב במימון או החלטות אחרות שהתקבלו על ידי אמנה המסמיכה ישויות אם הן מפרות את החוק המדינתי או הפדרלי.
הצעה שנייה היא שמדינות ישנו את חוקי האמנה שלהן כדי "להכריז במפורש שבתי ספר צ'רטר הם בתי ספר ציבוריים, וכפופים לאותן דרישות אי-אפליה ושקיפות כמו בתי ספר אחרים במימון ציבורי".
הצעה שלישית היא לדרוש זמינות מקוונת ציבורית של הבקשה המקורית והסכם הצ'רטר של כל בית ספר לצ'רטר.
באופן לא מפתיע, מספר הצעות מכוונות לאלה המנהלים בתי ספר צ'רטר. באופן ספציפי, בנוגע לחברי מועצת המנהלים של בית ספר צ'רטר, הדוח מציע:
(1) לדרוש מהם לגור בסמיכות למיקום הפיזי של בית הספר;
(2) מחייבים את בחירת מועצות המנהלים "עם ייצוג של הורים (נבחרים על ידי הורים), מורים (נבחרים על ידי מורים) ובמקרה של בתי ספר תיכוניים, תלמידים (נבחרים על ידי תלמידים)." חברי הנהלה אחרים צריכים להיות "תושבי מחוז בית הספר שבו פועלים בית הספר";
(3) לדרוש מחברי ההנהלה להגיש גילוי פיננסי מלא ודוחות ניגוד עניינים, בדומה לאלו הנדרשים מחברי הנהלת מחוז בית הספר המסורתיים - ולפרסם אותם באינטרנט באתר האינטרנט של בית הספר;
(4) להטיל אחריות משפטית על חברי מועצת המנהלים להונאה או עוולות המתרחשות בבתי הספר שהם מפקחים עליהם.
באופן רחב יותר, בתי ספר לצ'רטר - וגופי הפיקוח שמסמיכים אותם - צריכים להיות שקופים בפומבי בדרכים הבאות:
(1) רשימה מלאה של חברי מועצת המנהלים, הקצינים והמנהלים של כל בית ספר צ'רטר עם השתייכות ומידע ליצירת קשר צריכה להיות זמינה באתר האינטרנט של בית הספר.
(2) פרוטוקולים מישיבות הנהלה, מדיניות בית הספר ומידע על הצוות צריכים להיות זמינים באתר האינטרנט של בית הספר.
(3) בתי ספר צ'רטר צריכים לעמוד במלואם בחוקי פגישות פתוחות/רישומים פתוחים של המדינה.
(4) יש לחשוף מסמכים פיננסיים של בית ספר צ'רטר לציבור מדי שנה, באתר האינטרנט של המאשר, לרבות מידע מפורט על השימוש בכספים ציבוריים ופרטיים כאחד על ידי בית הספר וגופי הניהול שלו.
(5) בתי ספר צ'רטר צריכים להיבדק באופן עצמאי מדי שנה, כאשר ביקורות מתפרסמות באתרי האינטרנט של בית הספר.
(6) יש לחשוף את כל חוזי הספק או השירות מעל 25,000$. אין להתיר חוזים כאלה עם כל גורם שבו למפעיל בית הספר, או לחבר הנהלה, יש אינטרס אישי כלשהו.
אם רוב אלה נשמעים כמו הגיון פשוט, זה פחות או יותר העיקר. יש הרבה נושאים סביב החינוך שנויים במחלוקת. להגן על עצמנו, על ילדינו ועל עתידם מפני גל פשיעה מסיבי של צווארון לבן לא צריך להיות אחד מהם.
Z
פול רוזנברג הוא סופר/פעיל מקליפורניה, עורך בכיר של חדשות אקראיות אורכים, ובעל טור עבור אל ג'זירה אנגלית.