R
aúl Gatica הוא אחד מהחברים המייסדים
של CIPO-RFM (מועצת הילידים הפופולרית של אוחאקה-ריקרדו פלורס
מגון), שבסיסה בדרום-מערב מדינת אוחאקה במקסיקו.
CIPO-RFM נוסד בשנת 1997 והוא ארגון עממי, לא אלים
נוצר מקהילות ילידים שונות. זה מבוסס על הפילוסופיה
של ריקרדו פלורס מגון, האנרכיסט הבולט יליד אוחאקה
מהפכן של המהפכה המקסיקנית (1910).
כ-70 אחוז מאוכלוסיית אוחאקה הם ילידים. ל
שנים רבות, הקהילות הילידים מתמודדות עם דיכוי
והפרות זכויות אדם על ידי ממשלה וכוחות חצי-צבאיים.
הארגון של גאטיקה, CIPO -RFM, היה אחד הארגונים שבהם
מטרות רציניות של הדיכוי. מאז היווצרותו יש
היו מאות מעצרים, פשיטות של צבא, משטרה ו
צבאות לוואי, והתנקשויות, עינויים ופציעות חמורות.
הראיון הבא עם מייסד CIPO-RFM שודר בדצמבר
2, 2005, ב"התקוממות", רדיו KPFK Pacifica בלוס אנג'לס.
קולהטקר: האם אתה יכול לספר לנו מדוע אתה בגלות בקנדה?
GATICA: זה קשור למאבק של הארגון
אני עובד ב- CIPO-RFM, מועצת הילידים, שנלחמה
למען זכויות הילידים. זה גרם אז
מושל Oaxaca, José Murat, לנסות בכמה הזדמנויות
לרצוח אותי. נכלאתי לפחות 11 פעמים. היו
ארבעה ניסיונות התנקשות נגדי. הייתה סדרה
של איומים על עצמי ועל משפחתי. זה הביא להחלטה
של מועצת הילידים להצביע עבורי לגלות כדרך היחידה
של הישרדות.
ספר לנו על קהילות הילידים של אוחאקה. למה הם עושים
להתמודד עם דיכוי מדינה ודיכוי מצד צבאות צבאיים?
Oaxaca היא מדינה בדרום מקסיקו שיש בה את הילידים הגדולים ביותר
האוכלוסייה בארץ. באואחאקה יש לפחות שני מיליון
אנשים ילידים - זפוטקוס, מיקסטק וכו'. יש 16 ילידים
אומות. אנחנו מופצים במקומות קטנים, ערים קטנות,
ובוואחקה. הבעלות על הקרקע היא של הקהילה. מה
כלומר זה מחולק כרכוש משותף. בלי הגזמה,
אפשר לומר ש-75 אחוז מהאדמה שייכת לקהילה.
לכן העושר של הארץ הזאת - כלומר יערות, מים,
המגוון הביולוגי, כל היופי הזה שהטבע מציע בטריטוריה שלנו - שייך
לקהילה. וכך הקבוצות הקטנות, העיירה, הילידים
קבוצות, הבעלים שלהם.
אבל החברות הרב-לאומיות רוצות לקבל בעלות על אלה
אדמות. הצעדים שנוקטת הממשלה הם להפריד בינינו כ
אנשים ילידים שונים. הממשלה לא רוצה הודים.
זו הסיבה שהם רוצים להשתלט על אדמתנו. היחיד
הדרך שבה הם צריכים לקחת מאיתנו הכל היא להרוג אותנו.
כי הם יודעים שלא נעזוב את אדמתנו. כי אין לנו מקום
אחרת ללכת.
היינו בארצות הנמוכות כשהמתיישבים הגיעו ואז
עלינו במעלה הגבעות. אבל עכשיו המתנחל החדש רוצה את ההרים שלנו
איפה אנחנו חיים כיום. לאן עוד עלינו לברוח? יש
שום דבר מעבר להרים וזו הסיבה שהם רוצים להרוג
כולנו. הקבוצות הפרא-צבאיות הן הכלי הטוב ביותר עבור
ממשלת אוחאקה ומקסיקו להשמיד אותנו בגלל שבעשייה
זה הידיים שלהם [של הממשלה] נקיות והם יכולים
לומר: "לא עשינו את זה. הם [הצבאים הצבאיים] הרגו
בפני עצמם או שזו הייתה עבריינות נפוצה". כל דבר יכול
להיאמר. והם יהיו ללא כל תשלום למרות שהם
הגורם האחראי.
האנשים שלנו מושמדים כי אנחנו רוצים לקחת בעלות
של אדמתנו. אנחנו מתנגדים כי זה ברור לנו מאוד
המאבק שלנו חורג מ[המאבק הנוכחי על האדמה]. אנחנו
נאבקים למען האנושות, כדי להגן על מים, אדמה ויערות. כי
זה לא רק מועיל לנו כעם אלא זה מועיל לאנושות.
איך
האם קהילות ילידים מאורגנות?
יש לפחות 200 ארגונים מכל הסוגים. יש ארוך
מסורת של ארגון. מועצת הילידים שלנו היא ארגון
של קהילות. הדרך בה אנו מתארגנים היא על ידי מעקב אחר הקהילה הזו
דֶגֶם. אף אחד לא מחייב כלום. כולנו מתנדבים ואנחנו
נקראים בעצרת ואנו פועלים לפי מה שהקהילות מכתיבות.
המודל הזה מקשה עלינו להיפטר.
עם זאת, הממשלה הצליחה לעצור ולכלוא
רבים מחברי הקהילה שלך. כמה ילידים פוליטיים
יש היום שבויים? האם יש להם תמיכה בינלאומית?
מאז מוצאנו, 15 בנובמבר 1997, ועד היום, היו לנו יותר
יותר מ-500 בני אדם נעצרו, כולל 46 שנחטפו בשנת 2000 ו-106
עצורים ב-1998. אז נשארנו וסבלנו מהדיכוי
של הממשלה. יש יותר מ-200 צווי מעצר. ו
אנחנו סובלים מחוויה של גלות פוליטית כמו אצלי
מקרה אישי. המאבק שלנו הוצג במדינות שונות
ארגונים. כך קובעת ועדת זכויות האדם של האו"ם
שיש לשמוע את עתירת מועצת הילידים - ה
הזכות להתארגן בדרכי שלום והאו"ם מבקש ממני במיוחד
בְּטִיחוּת. כמו כן, מבוססת הוועדה הבין-אמריקאית לזכויות אדם
בוושינגטון הבירה קבעה באסיפתה לאשר את האזהרה
צעדים שפורסמו ב-27 בספטמבר 2004. עם זאת, הממשלות
של Oaxaca ומקסיקו לא שם לב לשיחה הבינלאומית הזו
לכבד את זכויות האדם.
בלי להגזים אפשר לומר שבאואחקה אנחנו חיים כיום
במדינה פטורה [מחוקי זכויות אדם]. יש מערכתית
פגיעה בחופש הפרט, הדומה למדינות אחרות
שסבלו ממשטרים צבאיים בעבר. המושל הנוכחי,
שהוא מנהיג הצעדים הללו, הוא אחד מבעלי הברית הקרובים ביותר
של מועמד ה-PRI לנשיא מקסיקו. ואני יכול לומר
ללא ספק מה טמון בגורלה של מקסיקו אם הם [ה
PRI] מסוגלים לזכות בנשיאות המדינה. יְלִידִי
אנשים ואנשים לא ילידים, האנשים העניים של מקסיקו, אשר
מייצגים את רוב האוכלוסייה, צריכים לצפות למוות, חטיפות,
או גלות.
מהן המטרות של CIPO-RFM?
CIPO-RFM מחפשת בדרכי שלום לפתרון של
בעיות הקשורות לבריאות, דיור, חינוך ועבודה עבור
ילידים באוחקה. אנחנו גם דורשים את בעלות הקהילה
של אדמתנו והכרה בזכויותינו כפרטים וכאל
קבוצה. יש לנו שפה משלנו, ראיית העולם שלנו, הגדרה עצמית,
ואוטונומיה. אנחנו גם נלחמים למען כבודם של מדינות ילידים,
לשמירה על היערות והסביבה.
אנו בונים אסטרטגית את עצמנו, את הארגון, כחלק
של קהילה. אנחנו עושים הפגנות שלווה. ככה אנחנו מדגימים
וכך אנו מבטאים את עצמנו. תמיד חיפשנו
בשביל השקט כי זה כלי הלחימה שלנו. כך
"יום המתים" הופך להפגנה. או אולי
שדות התירס שלנו יכולים להפוך לשדה מחאה. כל הפריטים ש
הם חלק מהחיים שלנו מאפשרים לנו להכיר כקהילה,
שיכבדו אותו כבני אדם.
מדוע CIPO-RFM אינו אלים?
בהתבסס על ההיסטוריה של המדינה שלנו ושל כל מדינה, יש לנו
ראיתי שבמאבק מזוין כולם מפסידים. גם מי שמנצח,
לאבד. אבל מי שמפסיד הכי הרבה הם האנשים. במקרה של
מקסיקו, מי שהפסידה הכי הרבה הם הילידים.
נמאס לנו מכל כך הרבה מקרי מוות, מהפסד בכל קרב. לָכֵן,
אנו מאמינים שהדרך היחידה לנצח במאבק הזה היא להילחם
לעתיד בדרכי שלום. עם יצירתיות, עם רעיונות,
אנחנו בונים עתיד עכשיו. אנחנו עושים את השינויים
עכשיו ולא רק להפיל, לנצח. לא, מה שאנחנו רוצים זה ללמוד
איך לחיות בשלום. ובגלל זה זה המקור של
הארגון שלנו. בכל מקרה, אם כולנו הולכים למות, אנחנו
לא רוצה לפגוע באף אחד. ובגלל זה אנחנו עושים את שלנו
שמחה אמצעי להתנגדות. החיוכים שלנו הם נשק לנצח את
מַאֲבָק. למשל, כשמרססים עלינו גז מדמיע, זהו
איך אנחנו מגיבים. אנו מאמינים באמצעי מאבק שלווים. אנחנו לא
צריך להטיל אלימות כדי להתקדם. זה עלול לעלות לנו בחיינו,
אבל אנחנו לא רוצים לפגוע באף אחד.
איך
האם הוריקן סטן במקסיקו ובמרכז אמריקה השפיע על הקהילה שלך
ומה הייתה תגובת הממשלה?
כל דבר שיעשה את הממשלה עשירה יותר, הם ישתמשו. מתי
אנשים ילידים מועילים להם, נניח, להימכר
לתיירים, כדי לשמש בובות, הממשלה תמכור אותנו
לטובתם האישית. זה קרה כשהאסון הנורא
של הוריקן סטן הגיע. משתמש במצבנו האסון עקב
להוריקן הזה, הממשלה קיבלה סיוע בינלאומי
ארגונים. ואז ממשלת אוחאקה השתמשה בסיוע זה באופן פוליטי
על ידי כניסה לקהילות שלנו ואומר לנו, "החומרים האלה,
הסחורות האלה, האספקה הזו הגיעה כדי לתקן כבישים, לעזור לך.
ואנחנו צריכים להצביע למשל עבור [מועמד PRI] רוברטו מדרזו,
כי הוא שלח לנו את כל העזרה הזו. ואם זה לא היה בשבילו
לא היינו מקבלים את כל האספקה הזו כדי לעזור לנו". כך
מה שקורה הוא שאסונות משמשים פוליטית על ידי הממשלה.
במקרה של מועצת הילידים, המצב גרוע אף יותר
כי הרשויות של הקהילה שלנו העבירו את מפקד האוכלוסין של
האנשים שנפגעו וכשהגיע הסיוע הלכו השלטונות
למועצת הילידים ולקהילות האוטונומיות. הנציגים
מהממשלה אמר, "לא, אנחנו לא מתכוונים לתת לך
משהו כי אתה אוטונומי, נכון? אז אתה אמור להיות מסוגל
כדי לפתור את הבעיה שלך." אז החברים שלנו אמרו, "בסדר נעשה
לדאוג לעצמנו בעצמנו". לכן הוצאנו מהכלל
מאותו סיוע בינלאומי. נציג של הממשלה
אמר, "אנחנו יודעים שאתם אויבים של ה-PRI, אנחנו יודעים שאתם אויבים
לא הולך להצביע ל-PRI. לכן, אנחנו לא מתכוונים לתת
לך כל אספקה." ענינו, "אנחנו אויבים של שנאה
ואי צדק. מה שאנחנו צריכים לעשות זה לחיות ביחד בהרמוניה".
מה יכולים אנשים בארה"ב לעשות כדי להביע סולידריות עם שלך
ארגון ועם קהילות הילידים באואחאקה?
אנשים בארה"ב יכולים לעשות הרבה. יש כמה דרכים לעשות
זה. אחד מהם יהיה להבין את הבעיות של הארגון שלנו
וקהילה ילידית. הם יכולים לפתוח את העיניים ואת הלב שלהם
לנו ולדעת שלא הכל בסדר במקסיקו. יש
כל כך הרבה עוני וחוסר צדק. זו הסיבה שכל כך הרבה אנשים מ
Oaxaca גרה בארצות הברית ועובדת שם.
שנית, הם יכולים לתמוך במחאה השלווה שלנו נגד הממשלות
של מקסיקו ואוחאקה. כשהשוטרים מאואחאקה הולכים לארה"ב,
במונחים של דיכוי החופש של האנשים הכלואים שלנו, הם יכלו
להפנות תשומת לב לממשלת אוחאקה ולברר על
תנאי האנשים בכלא. כנראה בארה"ב, מתי
אנשים מדברים, מקשיבים לאנשים. כנראה, המילים
של הילידים חסרי ערך.
דרך שלישית לעזור לנו היא לבוא ולבקר בקהילות שלנו.
אתם יכולים לגור איתנו והבתים שלנו יהיו הבתים שלכם. אתה יכול לשתף
הארוחות שלנו, ללכת בטיולים שלנו, ליהנות מהאושר שלנו או לחלוק את הצער שלנו,
להראות חיבה אחד לשני כדי ללמוד איך לחיות עם
קהילות אחרות. אם אתה בא להיות איתנו, אז המשטרה ו
הצבאות הפרא-צבאיות והממשלה לא יבקשו להרוג את כולנו.
אז אם תבוא, תעזור לנו ותוכל להגן עלינו.
לבסוף, תוכל לתמוך בפרויקטים שלנו. למשל, יש לנו רדיו
גוצה, שהיא תחנת רדיו קהילתית. יש לנו גם קהילה
מרכז שבו אנשים מתכנסים. אתה יכול לעזור לתמוך בקהילה הזו
מֶרְכָּז. אתה יכול לעזור במימון פרויקטים של זכויות אדם עבור ילידים
אנשים - בית הספר התיכון בשם טמולטפק ומרכזי הבריאות.
אתה יכול לעזור לנו לסחור במוצרים שלנו: שוקולד, קפה, מולה.
כמו כן, האומנויות והאומנות שלנו, ודברים רבים שאנו מספקים. מה
אנחנו רוצים זה שתעזור לנו לבנות את מה שאנחנו עושים לעצמנו.
כמובן שיש הרבה תחומים אחרים שבהם נוכל להשתמש בעזרתך.
הדמיון והחיבה שלך יכולים להנחות אותך במציאת דרכים
של לעזור לנו.
סונאלי
קולהטקר שותף להפקת "התקוממות", תוכנית יומית ב-KPFK,
רדיו פסיפיקה בלוס אנג'לס.