בואו כולכם העובדים
שעמל לילה ויום
ביד ובמוח
כדי להרוויח את המשכורת שלך
מי במשך מאות שנים עברו
על לא יותר מאשר לחמך
דיממו למען המדינה שלך
וספר את מתיך
במפעלים ובמפעלים
במספנות ובמכרות
אמרו לנו לא פעם
להתעדכן בזמנים
כי הכישורים שלנו אינם נחוצים
הם ייעלו את העבודה
ועם סליידר ושעון עצר
את הגאווה שלנו הם שדדו!
וכשהשמים מתכהים
והסיכוי הוא מלחמה
מי נתן אקדח
ואז נדחף לקדמת הבמה
וציפה למות
לארץ הולדתנו
כאשר מעולם לא היה לנו בבעלותנו
חופן אחד של אדמה?
אנחנו הראשונים לגווע ברעב
אנחנו הראשונים שמתים
אנחנו הראשונים בתור
עבור העוגה בשמיים
אבל אנחנו תמיד האחרונים
כאשר הקרם מחולק
כי העובד עובד
כשהחתול השמן בסביבה.
וכל הדברים האלה
העובד עשה
מעיבוד השדות
לנשיאת האקדח
איי מוש לחרשה
מאז שהזמן התחיל לראשונה
ותמיד מצפים לשאת את הפחית.