האיש שניסה להפעיל מכונית תופת בטיימס סקוור היה פקיסטני.
למה זה לא מפתיע? תשובה: כי כשמחזיקים גפרור בוער למיכל בנזין, חוקי הכימיה דורשים בעירה. בעוד הלבה האנטי-אמריקאית פולטת ללא הפרעה מהרי הגעש הלוהטים של ערוצי הטלוויזיה והעיתונים הפרטיים של פקיסטן, פסיכוזה קולקטיבית אוחזת בנוער במדינה. כוונת רצח באה בעקבות הרשעה שארה"ב אחראית לכל התחלואים, הן בפקיסטן והן בעולם האסלאם.
פייסל שחזד, עם משקפי שמש מעצבים ותואר MBA מאוניברסיטת ברידג'פורט, רכשה את הכוונה הרצחנית הזו. הוא חי את שנותיו המעצבות בקראצ'י, הוא מאפיין את הפקיסטני הצעיר שגדל בצל תכנית הלימודים של זיא-אל-חק של חינוך מבוסס-שנאה. בנו של סגן מרשל אוויר בדימוס, החיים היו קלים כמו קבלת אזרחות אמריקאית לאחר מכן. אבל בשלב מסוים החינוך הרעיל והשיעורים בתקשורת בטח נכנסו. הוא ראה תמונות של הילדים המתים של עזה וחיבר אותם לתמיכת ארה"ב בישראל. גלישה קטנה באינטרנט, או אולי המסגד המקומי, הובילה אותו לרעיון של ח'ליפות אסלאמית. פתרון זה לבעיות העולם יחייב, כמובן, את ארה"ב להינזק ולהרוס. מכאן הנסיעה של שאהזאד לווזיריסטן.
רעיונות שנחשבו קיצוניים לפני עשור הם כיום מיינסטרים. סקר פרטי שנערך על ידי שגרירות אירופה שבסיסה באיסלמבאד מצא שרק 4% מהפקיסטנים שנשאלו מדברים טוב על אמריקה, 96% נגד. למרות שפקיסטן וארה"ב הן בעלות ברית רשמיות, בתפיסה הציבורית ארה"ב הדיחה את הודו כאויבת מספר אחת של פקיסטן. למרבה הפלא, הסנטימנט נגד ארה"ב עולה ביחס לסיוע המתקבל. תגיד מילה אחת טובה על ארה"ב, ואתה מתויג אוטומטית כסוכן שלה. לפי מה שהיו לאושיות טלוויזיה פופולריות לומר על כך, ייתכן ש-7.5 מיליארד דולר של קרי-לוגר היו כסף שארה"ב רוצה לגנוב מפקיסטן במקום לתת לה.
פקיסטן היא בהחלט לא המדינה היחידה בעולם שבה אמריקה אינה פופולרית. במרדף אחר האינטרסים האישיים, העושר והביטחון שלה, ארה"ב ניהלה מלחמות בלתי חוקיות, שיחדה, הצקה והפילה ממשלות, תמכה ברודנים ובממשלות צבאיות וערערה תנועות לשינוי מתקדם. אבל באופן פרדוקסלי, ארה"ב לא מוצאת חן בעיני הרבה יותר בפקיסטן מאשר במדינות שנפלו בנטל הישיר של התקפות אמריקאיות - קובה, וייטנאם, עיראק ואפגניסטן. למה?
תקיפות רחפנים הן הסבר נפוץ אך שקרי. שר החוץ, שאה מחמוד קורשי, מצדיק באופן מרומז את הפצצת טיימס סקוור כנקמה, אבל זה לא מסתדר. התקפות מל"טים הרגו כמה חפים מפשע, אבל הם הרסו פעולות מיליטנטיות בווזיריסטן תוך גרימת נזק נלווה הרבה פחות מאשר ארטילריה או כוח אוויר פקיסטני. מצד שני, הערים האנוי והייפונג הופצצו בשטיח על ידי מפציצי B-52 והג'ונגלים של וייטנאם נורו עם הסוכן אורנג'. עם זאת, וייטנאם מעולם לא פיתחה רגשות קרביים עמוקים כמו אלה בפקיסטן.
מציאת סיבות נכונות יותר דורשת חפירה עמוקה יותר. בחלקה, פקיסטן מפגינה את הטינה והתיעוב העצמי של מדינת לקוח עבור מנהל השכר שלה. יחסי ארה"ב-פקיסטן הם למעשה עסקאות היום, אבל מערכת היחסים המאסטר-לקוח היא ישנה. ואכן, פקיסטן בחרה בדרך זו מכיוון שהתמודדות עם הודו על קשמיר תבעה מיליטריזציה כבדה ותקציבי הגנה גדולים. אז, בשנות ה-1960, פקיסטן נכנסה ברצון להסכמים הצבאיים של SEATO ו-CENTO, והיתה גאה להיקרא "בעלת בריתה הכי בעלת בריתה של אמריקה". צבא פקיסטן הפך למוסד החזק, המצויד והמאורגן ביותר במדינה. זה גם העמיד את פקיסטן על הסיכון החיצוני.
הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב-1979, גם כשהיא הביאה לרווחים מופרזים, העמיקה את התלות. ששולמה על ידי ארה"ב כדי ליצור את המנגנון הג'יהאד האנטי-סובייטי, פקיסטן מקבלת כעת תשלום שוב כדי להילחם במכה של המלחמה ההיא. פקיסטן נכנסה אז למלחמה של ג'ורג' וו. בוש בטרור כדי לשפר את ביטחון אמריקה - עובדה שפגעה עוד יותר בהערכה העצמית. זה עניין נפרד שפקיסטן נלחמת באותה מלחמה למען הישרדותה, וחייבת לקרוא לצבא שלה להגן על האוכלוסייה מפני קנאים חותכי גרון, קוצצים ידיים, מצליפים בנות.
העברת הכסף היא בסיסית באותה מידה לאנטי-אמריקניות של פקיסטן. זה בטבע האדם להאשים אחרים בכישלונות של עצמו. פקיסטן מתנדנדת זה מכבר בין מדינה כושלת למדינה כושלת. העשירים לא ישלמו מיסים? מעט חשמל? מי שתייה מזוהמים בביוב?
קשמיר לא פתורה? רק תאשימו את האמריקנים. תופעה זו קיימת גם במקומות אחרים. לדוגמה, ראה לאחרונה את המחזה המדהים של חמיד קרזאי מאיים להצטרף לטליבאן ומתפרץ נגד אמריקאים כי הם (כנראה נכון) הציעו שהוא ביצע הונאה בחירות.
למרבה הצער עבור פקיסטן, האנטי-אמריקניות משחקת ממש לידיים של חמושים איסלאמיים. הם מקדמים במרץ את הרעיון של מלחמת אסלאם-מערב, כאשר למעשה הם מנהלים מאבק מזוין כדי ליצור מחדש את החברה. הם ימשיכו להילחם במלחמה הזו גם אם אמריקה הייתה מתאדה באורח פלא לחלל. נוצרו על ידי עוני, תרבות מלחמה והמניפולציות המקאבריות של שירותי הביון של פקיסטן, הם מחפשים שינוי מוחלט של החברה. משמעות הדבר היא ביטול מוזיקה, אמנות, בידור וכל ביטויי המודרניות. מטרות צד כוללות גירוש מעט הנוצרים הילידים, הסיקים וההינדים ששרדו.
בתקופה שבה המדינה זקוקה לבהירות מחשבה כדי להילחם בהצלחה בקיצוניות, הסברים דו-קוטביים פשוטים אינם מספקים. השאלה המוסרית "האם אמריקה טובה או רעה?" חסר תועלת. אין ספק שארה"ב ביצעה פעולות תוקפנות כמו בעיראק, החמירה את בעיית פלסטין ומחזיקה את המכונה הצבאית הגדולה בעולם. אנחנו גם יודעים שהוא יעשה הסכם עם הטליבאן אם ייתפס כאינטרס האישי של אמריקה, וזה יעשה זאת גם אם זה אומר להפקיר את תושבי אפגניסטן לקנאים צמאי דם.
עם זאת, יהיה זה שגוי לזלזל בדחף ההומניטרי העומד מאחורי הסיוע האמריקאי בעתות ייאוש. האם פשוט נמחק את הסיוע האדיר של ארה"ב לפקיסטן בזמן רעידת האדמה האיומה של 2005? או למדינות שנפגעו מצונאמי ב-2004 ולהאיטי ב-2010? למען האמת, ארה"ב אינה אנוכית או אלטרואיסטית יותר מכל מדינה אחרת בעולם.
והיא מתייחסת לאזרחיה המוסלמים שלה הרבה יותר טוב מאשר אנחנו מתייחסים ללא-מוסלמים בפקיסטן.
במקום להשמיע שיפוט מוסרי על כל דבר ועניין, אנחנו הפקיסטנים צריכים לאשר מחדש את מה שבאמת חשוב לעמנו: שלום, צדק כלכלי, ממשל תקין, שלטון החוק, אחריות של שליטים, זכויות נשים ורציונליות בענייני אנוש. יש להתנגד בתוקף לוושינגטון, אבל רק כאשר היא מבקשת לגרור את פקיסטן הרחק מהמטרות הללו. אנטי-אמריקאיות מטורפת יותר רק תייצר יותר פייסל שחזדים.
----
הכותבת מלמדת באוניברסיטת Quaid-e-Azam, איסלמבאד.