בזמן שאני כותב את זה, אני לא יודע איזו פעולה תנקוט מועצת הביטחון של האו"ם בנוגע לדחיפה של ארה"ב לסמכות לתקוף את עיראק. נראה שלא סביר שהמועצה תיתן את הסמכות החד משמעית לפעולה צבאית שארצות הברית זקוקה לה כדי לעמוד באמנת האומות המאוחדות. בהיעדר קבלת סמכות זו מהאו"ם, השימוש בכוח על ידי ארצות הברית נגד עיראק, אפילו עם אישור הקונגרס האחרון שניתן למלחמה ההיא, יהיה בלתי חוקי על פי החוק הבינלאומי.
קבלת סמכות למלחמה ממועצת הביטחון אינה רק נחמדות משפטית; זו דרישה חוקית. אם ארה"ב עוסקת במלחמה נגד עיראק ללא אישור כזה, זה פשע בינלאומי, פשע נגד השלום - ניהול מלחמת תוקפנות. הנאצים נשפטו על פשע זה בדיוק בנירנברג.
ממשל בוש, בראשות קהל פקידים כולל צ'ייני, רמספלד, וולפוביץ ופאוול, נחוש לפתור בעיות במלחמה ולא באמצעי שלום. על ידי התעלמות מארגונים בינלאומיים ומחוק בינלאומי, הם מסכנים את העולם. הקונגרס, בכך שהוא מספק להם סמכות כזו לתקוף, ואי-התנות שאישור על תמיכה ממועצת הביטחון, יהיה שותף לפשע בינלאומי אם תתפתח מלחמה ללא סמכות האו"ם.
מדינה יכולה להשתמש בכוח באופן חד צדדי נגד מדינה אחרת רק להגנה עצמית או באישור מועצת הביטחון של האו"ם. סעיף 2(4) וסעיף 51 של האמנה אוסרים על מדינה אחת לתקוף אחרת אלא מתוך הגנה עצמית. אף אחת מהסיבות שנתן ממשל בוש לתקיפת עיראק – היפטרות מנשק להשמדה המונית הנטען או הפלת סדאם חוסיין – אינה מהווה הגנה עצמית על פי אמנת האו"ם.
הגנה עצמית על פי האמנה יכולה להיות מופעלת רק בתגובה להתרחשות של תקיפה מזוינת ("אם מתרחשת תקיפה מזוינת") או, כפי שמספר רשויות אמרו, בתגובה למתקפה קרובה - תנאים שאף אחד לא טוען קיים במצב זה.
גם שפת האישור שניתן על ידי הקונגרס אינה עומדת במבחן ההגנה העצמית: שימוש בכוח כדי "להגן על הביטחון הלאומי של ארצות הברית מפני האיום המתמשך הנשקף מעיראק" אינו תיאור של התקפה מזוינת או קרובה על ארה"ב הבסיס הנוסף לאישור הקונגרס, "לאכוף את כל החלטות האו"ם הרלוונטיות בנוגע לעיראק, אינו האישור הנדרש על ידי האו"ם.
הפרות עיראקיות של החלטות האו"ם הקודמות אינן נותנות לארה"ב את הסמכות החוקית לתקוף את עיראק אפילו באישור הקונגרס. מועצת הביטחון ולא מדינות בודדות היא שתקבע אם עיראק הפרה את ההסכמים שלה ומה יש לעשות בנוגע להפרות הללו.
למרבה הצער, ממשל בוש, וכעת קונגרס דמוי כבשה עם לב עוף, דמוקרטים ורפובליקנים כאחד, החליטו לערער בגלוי על האיסורים על שימוש בכוח הכלולים באמנת האו"ם. בנאום בפני כיתת הבוגרים בווסט פוינט בקיץ 2002, בוש הציג דוקטרינה ששוללת את העיקרון המשפטי הקריטי לפיו ניתן להשתמש בכוח רק להגנה עצמית.
הוא התבסס על כך בנאום מצב האיחוד שלו, שם הזהיר את "ציר הרשע" שארצות הברית לא תחכה "בזמן שהסכנות מתאספות", וביטא דוקטרינה של מתקפות מנע. גישה חדשה קיצונית זו מכריזה שארצות הברית מאמינה שהיא יכולה להשתמש בכוח צבאי נגד כל מדינה שהיא תופסת כעוינת.
עמדה חדשה זו של ארה"ב, שמטרתה כמובן להצדיק מתקפה על עיראק, היא ויתור פומבי על הנורמה של אמנת האו"ם לפיה אין להשתמש בכוח אלא בתגובה למתקפה של אומה אחרת.
בעוד שבמהלך המלחמה הקרה שנמשכה 40 שנה, גם ברית המועצות וגם ארה"ב הפרו את האיסור של האמנה על שימוש בכוח להגנה על האינטרס הלאומי הנתפס - הפלישות הסובייטיות להונגריה, צ'כוסלובקיה ואפגניסטן, וארה"ב פלישות צבאיות נגד קובה, הרפובליקה הדומיניקנית, ניקרגואה, גרנדה, לוב ופנמה – שתי המעצמות שמרו על עמידה רשמית לפחות לאיסור האמנה על השימוש בכוח למעט הגנה עצמית.
ארצות הברית נמנעה מהצדקות גורפות להתקפותיה על מדינות אחרות שהיו מוציאות את נורמות האמנה. במקום זאת, ממשלים קודמים ביקשו להרחיב את חריג ההגנה העצמית, למתוח את הפרמטרים שלו עד לנקודת השבירה כדי להצדיק את מה שנראה בלתי חוקי בעליל, אך לא למחוק את ליבתו.
יש להבחין בין מתקפות מנע לבין דוקטרינה קודמת שכונתה "הגנה עצמית מקדימה", לפיה ארצות הברית וכמה מדינות אחרות טענו שיש להן הזכות על פי אמנת האו"ם לתקוף מדינה שמתכננת מתקפה. דוקטרינה אחרונה זו לפחות נתנה מס שפתיים להגבלות על השימוש בכוח הגלומות באמנה - כוח זה יכול לשמש רק להגנה עצמית או לפי אישור מועצת הביטחון לפי סעיף 51.
הדוקטרינה של מכות מנע עוברת את ההגבלות של האמנה בכך שהיא קובעת כי ייעשה שימוש בכוח גם אם לא יהיה איום מיידי. היא עשויה בהחלט להחזיר את העולם לתקופה שקדמה לאמנה (1948) שבה לא היו לה שימוש בכוח מגבלות חוקיות; מדינות יכלו להשתמש בכוח מתי והיכן שהן רוצות. החוק שלפני הצ'רטר בהחלט לא הפך את העולם לבטוח יותר.
ממשלים קודמים ראו בפומבי מתקפות מנע על מדינות אחרות כבלתי חוקיות, כפי שמעידה ההצבעה של ממשל רייגן במועצת הביטחון שגינתה פה אחד את מתקפת המנע של ישראל על המתקן הגרעיני בעיראק ב-1981. רק לאחר פטירת המלחמה הקרה, ממשל קלינטון התקרב לשבירה מהנורמות של האמנה כאשר נאט"ו תקף את יוגוסלביה בתגובה למשבר קוסובו, אם כי גם שם סירבה ארה"ב להציג דוקטרינה חדשה של התערבויות צבאיות הומניטריות. , הבחירה לאפיין את קוסובו כמצב חירום חריג.
הממשל וכעת הקונגרס נטשו את המגבלות המשפטיות המרכזיות של אמנת האו"ם לטובת מערכת שבה ארצות הברית מחליטה באופן חד צדדי אילו משטרים מצדיקים החלפה בכוח. ההשלכות של דוקטרינה חדשה זו מפחידות. זוהי הפעלת כוח אימפריאלי חסר בושה ותוביל ליותר טרור נגד עמי העולם ואנשי ארה"ב
מלחמה עם עיראק ללא אישור האו"ם תהווה יום טרגי בתולדות האומה שלנו, ועלולה להיות הרת אסון לשלום ולביטחון העולמי שאמנת האו"ם נועדה לשמר.
נשיא, המרכז לזכויות חוקתיות (www.humanrightsnow.org) (www.ccr-ny.org)