ראשית, יום השנה לשלוש שנים מציין את חצי הדרך של כהונתו של צ'אבס בתפקיד, ולכן היא הנקודה שאחריה יכולים ונצואלה שרוצים לבטל את המנדט של הנשיא להתחיל לעתור למשאל עם החזרה. שנית, זו הנקודה שבה ממשלת צ'אבס פתחה בקמפיין להצגת הישגי הממשל שלה. ושלישית, במקרה, זה אותו שבוע שבו סופית שמה של המעצמה החמישית במדינה, מועצת הבחירות הלאומית, ובכך אפשרו משאל חזרות ובחירות אחרות.
למחרת בבוקר, בשעה 7 בבוקר, כמה משאיות עצרו בחשאי למטה של מועצת הבחירות הלאומית, כדי לספק 3.2 מיליון חתימות, שנאספו שישה חודשים קודם לכן, כדי לעתור למשאל העם להחזרת העם נגד הנשיא הוגו צ'אבס. מאוחר יותר באותו יום ערכה האופוזיציה הפגנה גדולה, שמשכה בין 50,000 ל-150,000 משתתפים.
בתחום הפוליטי, לממשלת צ'אבס הייתה הישג גדול, שהוא הדמוקרטיזציה של החברה בוונצואלה. הכנסת חוקה דמוקרטית יותר מספקת הזדמנויות רבות לאזרחים להיות מעורבים ישירות בפוליטיקה. מלבד האפשרות להנהיג משאל עם יוזמת אזרחים, החוקה מבטיחה לחברה האזרחית את הזכות להשתתף בבחירת פקידים לרשות השופטת, לרשות האזרח (יועץ המשפטי לממשלה, נציב זכויות האדם והמבקר הכללי), וועדת הבחירות הארצית. .
כמו כן, חוק מדיה חדש איפשר יצירת ערוצי רדיו וטלוויזיה קהילתיים חדשים רבים, המעניקים לאזרחים מן השורה אפשרות להשתתף בהפצת בידור ומידע.
ראשית, היה אסון הטבע של 1999, שמפולות הבוץ שלו גרמו לכל מקום בין 15,000 ל-30,000 הרוגים, הרבה יותר מ-100,000 חסרי בית ולמעלה מ-3.2 מיליארד דולר של נזק. ואז, באפריל 2002, ניסיון ההפיכה נגד ממשלת צ'אבס גרם לבריחת הון משמעותית ולהפסדים כלכליים משמעותיים נוספים. שלישית, מתחילת דצמבר 2002 ועד סוף ינואר 2003, הצליחה האופוזיציה לסגור זמנית את התעשייה העיקרית במדינה, תעשיית הנפט, המהווה 80% מהכנסות היצוא של המדינה. סך הנזקים שנגרמו כתוצאה מהשבתה זו מוערך בטווח של בין 7 ל-10 מיליארד דולר, מה שהוביל לכמעט 30% בפעילות הכלכלית (GNP) ברבעון הראשון של 2003 ולאחד המיתונים החמורים ביותר במדינה שנרשמו.
בתחום החברתי הממשלה פתחה לאחרונה במסע אוריינות גדול, שכיום נהנה לכמיליון אנאלפביתים בוונצואלה, ובקמפיין בריאות, המספק רופאים לשכונות העניות המרוחקות ביותר, שבעבר לא קיבלו טיפול רפואי כלל.
לבסוף, בתחום הבינלאומי, ונצואלה הובילה את הדרך לגיבוש מחדש של אופ"ק, לאתגר את מדיניות קרן המטבע והכלכלה הניאו-ליברלית, להטיל ספק במדיניות החוץ של ארה"ב, ולאחד את אמריקה הלטינית מבחינה כלכלית ופוליטית.
חברי אופוזיציה מתונים יותר מתמקדים בכלכלה הבעייתית ובדומיננטיות הפרו-צ'אבס לכאורה בבית המשפט העליון ובאסיפה הלאומית. עם זאת, הכלכלה, למרות שבהחלט בצרות כעת, כנראה הייתה מצליחה למדי, לאור מחיר הנפט הגבוה, אלמלא שלושת הזעזועים הנ"ל, שניים מהם נגרמו על ידי האופוזיציה. באשר לדומיננטיות פרו-צ'אבז בבית המשפט העליון ובאסיפה הלאומית, זה בפועל לא היה שונה מהסנטימנט הפרו-בוש על בית המשפט העליון של ארה"ב או בקונגרס האמריקני.
מועצת הבחירות הארצית
הדרך היחידה שבה משאל העם הזה יכול לקרות היא אם תהיה מועצת בחירות לאומית ששני הצדדים סומכים עליה. לאחר חודשים של מריבות באסיפה הלאומית, בית המשפט העליון לקח על עצמו את המשימה וקבע את שמות חמשת החברים ב-25 באוגוסט, בדיוק בזמן למועד האחרון שהוטל על עצמו. שני הצדדים, האופוזיציה והממשלה, הביעו ביטחון שהבחירה הוגנת ואומרים שהם יאשררו את ההחלטה בקרוב.
כמו כן, יש לאמת את החתימות ותומכים ממשלתיים רבים טוענים שחתימות רבות אינן חוקיות מכיוון ששני בנקים כביכול סיפקו את נתוני הלקוחות שלהם לעתירת הריקול. שלוש משימות חשובות נוספות שעומדות בפני ועדת הבחירות הן טיהור מרשם הבוחרים, המכיל אלפי נפטרים בוונצואלה, קביעת נהלים מפורטים למשאל עם החזרה, ותזמון של כחמישים משאלי חזרה קטנים יותר עבור מושלים וראשי ערים.
התקשורת, הלאומית והבינלאומית כאחד, אוהבת להציג את נתוני הסקרים העדכניים ביותר על ונצואלה, הטוענים כי צ'אבס יספוג הפסד אדיר במשאל עם ביטול, כששני שלישים מהבוחרים יצביעו נגדו. קודם כל, בהנחה ששיעור ההצבעה הוא בערך כמו שהיה כשצ'אבס נבחר לראשונה, לפחות 60% מהאוכלוסיה צריכה למעשה להצביע נגד הנשיא כדי שהמנדט שלו יבוטל (מספר שווה או יותר חייב להצביע בעד ריקול כפי שהצביע לראשונה בעד הנשיא).
נתוני סקרים מעניין נוספים הם שבסקר אחר שנערך לאחרונה (של חברת הייעוץ האמריקאית Keller Associates), כשנשאלים האם אנשים סומכים על צ'אבס או לא, והאם הם סומכים על האופוזיציה או לא, כמות חוסר האמון היא בערך זהה, בסביבות 60 % לשניהם. כלומר, גם אם הסקרים מדויקים, או אפילו אם הם משקפים בעיקר את דעותיהם של שכבות האוכלוסייה הפחות עניות, דחייה של צ'אבס אינה פירושה בהכרח קבלת האופוזיציה. חוץ מזה, אם מדויק, שיעור פופולריות של 35-40% הוא למעשה די טוב לנשיא המכהן ארבע שנים, נמצא בעיצומו של מיתון רציני, וצריך לעמוד בהתקפה המתמדת של המונים פרטיים אופוזיציוניים. כְּלֵי תִקְשׁוֹרֶת. בפרו, שבה אין מיתון ואין תקשורת אופוזיציונית חד-צדדית, לנשיא טולדו יש רק 11% אישורים ולאוכלוסייה אין אפשרות למשאל עם.
כמו כן, בונוסים מסורתיים לחג המולד, אשר בוונצואלה יכולים להגיע למשכורת של שלושה חודשים, ייטו להכניס אנשים למצב רוח טוב יותר כלפי הממשלה, לפחות בקרב אלו הפעילים בכלכלה הפורמלית. אלה בכלכלה הבלתי פורמלית עדיין ייאבקו, אבל גם הם נהנים מהוצאות צרכנים מוגברות במהלך עונת חג המולד. בכל מקרה, נראה שהערכה הוגנת של ציבור הבוחרים בוונצואלה תגלה שבערך שליש הם צ'ביסטים מושבעים, שליש הם מתנגדים מושבעים, ושליש נמצאים באמצע ויכולים להשפיע משני הצדדים. לפיכך, זו הקבוצה השלישית שהתוצאות של כל בחירות יהיו תלויות בה. ואיזו דרך הם ילכו אי אפשר לדעת כרגע.