טניה ריינהרט
In
בפסגת שארם א-שייח' בשבוע שעבר, קיבל ברק מארה"ב אור ירוק אליו
לִשְׁחוֹט. אם לשפוט לפי התקשורת הישראלית, מה שראינו עד כה הוא רק את
אַקדָם. "החשוב ביותר יגיע באמצע השבוע הבא,
כאשר...ישראל תצטרך לשקול לקחת יוזמה, ולא רק
מענה לאירועים". ('הארץ', עמוס הראל, 19.00)
Bits
וחלקים מה"יוזמה" נחשפו: זה כולל
כניסה לאזורי הרשות "כדי להחרים נשק", ואוויר 'בלתי נמנע'
פשיטות. מדברים על קוסובו הפלסטינית, עם 2000-3000
פלסטינים מתים. כרגיל, האשמה בשחיטה הזו מוטלת מראש על
ערפאת, שלפי הסיפור רוצה שאנשיו ייטבחו, ירוויח
אהדה בינלאומית.
אחר
ההיבט של מה שמתוכנן כבר התחיל, עם מעט מאוד כיסוי,
תחת הכותרת הרגועה 'פינוי'. פלסטינים תושבי 'אזורים של
סכסוך ליד התנחלויות יהודיות נקראו לפנות את בתיהם
"להגנתם האישית". עד כה זה קרה באל-בירה (7.10),
בית-ג'אללה (18.10) ומחנה הפליטים עסכר ליד שכם (19.10). וזה
רק ההתחלה. במילים ישירות יותר - העברה בתואנה של מלחמה.
השמיים
ההכנות והאימונים הצבאיים לקראת התקיפה הישראלית כבר החלו
ביוני, כאשר ברק הודיע לראשונה לתקשורת הישראלית כי "קיימת סכנה של
תסיסה פלסטינית, לפי המודל של דרום לבנון". אבל לקבל
שם, היה צורך קודם כל להפגין את הלהיטות חסרת התקדים של ברק לקראתו
שָׁלוֹם. המודל עבר חזרות על סוריה מוקדם יותר השנה: "שלום אינטנסיבי
שיחות" שבסופן הכריז ברק שאין שותף להן
שָׁלוֹם. "סבב השלום" של קמפ דייוויד הספיק כדי לשכנע את
תקשורת ישראלית צייתנית שאותו הדבר נכון לגבי הפלסטינים. כל מה שהיה
עדיין היה צורך באישור אמריקאי.
US
הסכמה
בעד
שלושה שבועות עכשיו, ברק גורר ביצוע מלא, מחכה לירוק בארה"ב
אוֹר. כפי שפורסם בתחילת אוקטובר, "ראש ממשלת ישראל אהוד ברק הוא
פונה לארצות הברית בבקשת אישור מתקפה מסיבית נגד
לבנון והרשות הפלסטינית. עד כה, ארצות הברית פנתה אליה
ברק לעוד זמן" (World Tribune, 9 באוקטובר).
We
אולי התבדה להאמין שהוא לא יקבל אישור אמריקאי הפעם. יש כל כך
התנגדות רבה למעשיה של ישראל בכל העולם. העולם הערבי כן
מסתער עם הפגנות. שגרירויות ארה"ב נאלצו להיסגר זמנית, וה
הפיצוץ בתימן היה אינדיקציה כלשהי לאדמה הבוערת.
השמיים
ארה"ב הייתה תחילה זהירה - אפילו לא הטלת וטו מקובלת של מועצת הביטחון
פתרון הבעיה. CNN - הסיסמוגרף הישיר ביותר של הבית הלבן - בגד ב
היסוסים. היה שבוע שבו הותר להיכנס לביקורת נוקבת על ישראל
החדשות שלהם, יחד עם התעמולה הפרו-ישראלית הסטנדרטית, ואפילו אדוארד סעיד
קיבל ראיון באורך מלא, כנראה בפעם הראשונה בהיסטוריה של CNN. אבל
לא עוד! – שלושת השבועות של הדיונים אכן הסתיימו באור ירוק.
דיפלומטיה אינטנסיבית של איומים והבטחות שכנעה את ארה"ב שהערבי
עדיין אפשר לסמוך על משטרים שיעמדו בלחץ של בני עמם. הם מצפים
פסגת הליגה הערבית תיגמר כטקס לא מזיק. הם מאמינים שמתי
זה נגמר, הטנקים יכולים להתחיל לדבר, באין מפריע.
בעד
ארה"ב, זה משחק מסוכן. אבל מה שמוטל כאן הוא לא רק שלו
גיבוי אוטומטי של ישראל. הכעס הערבי הנפיץ הופנה לעבר
ארה"ב לא פחות מישראל. המהלך הרציונלי עבור ארה"ב היה להתקרר
העניינים כבויים לעת עתה, לעצור את ברק. אבל זו מעולם לא הייתה האסטרטגיה האמריקאית. הֵם
לא יכול לסבול אפילו אי ציות קל של משרתים נאמנים. הם צריכים להראות
מי האדון.
של ערפאת
תפקיד
In
בפסגת שארם א-שייח', ערפאת נענה שוב. אולי התבדינו
מאמינים שהפעם, בלחץ אנשיו, הוא עומד להשתנות.
אבל זה מאוחר מדי בשבילו להשתנות. הטרגדיה של העם הפלסטיני היא
שהאדם שבעבר סימל את מאבקם בעיני העולם
הפך למוציא לפועל של הכיבוש הישראלי.
השמיים
נושא מהותי שעובד בפסגה, מאחורי המופע הציבורי של
"הפסקת אש", היה הסכם הביטחון, המבטיח את זה של ערפאת
מחויבות מתמשכת לעשות את העבודה הביטחונית עבור ישראל, כלומר למנוע
פעולות תגמול פלסטיניות בתוך ישראל. כפי שדווח ב'הארץ', "זה
היישום יפוקח על ידי ראש ה-CIA ג'ורג' טנט וה-CIA
נציג בתל אביב. ההסכם הזה יכלול, לראשונה, את ה-CIA
משקיפים בשטח בנוסף להשתתפות ה-CIA בישראל-פלסטיני
פגישות." ('הארץ', אלוף בן, 18.00 באוקטובר)
ואכן,
יממה בלבד לאחר הפסגה, יחידת המסתערבים הישראלית תפסה שמונה פלסטינים
שהיו בקהל שעשה לינץ' בשני חיילים ישראלים שבוע קודם לכן.
"
הפעולה בוצעה בשיתוף פעולה של כמה מחברי הפלסטינים
כוחות הביטחון, שככל הנראה הודיעו לישראלים היכן למצוא את
גברים." 'הטלגרף' (בריטניה), אלן פיליפס בירושלים, 19 באוקטובר 2000,
השמיים
התעמולה הרשמית בישראל היא שערפאת אחראי למרד,
ו"הוא לא שותף אמיתי לשלום". לא רק זה מספק
ההצדקה המתמשכת לשחיטה המתוכננת, אבל היא גם ה
השירות הגדול ביותר שישראל יכולה להציע בתמורה לציות של ערפאת. של ישראל
'חוסר שביעות רצון' מתמדת מערפאת היא הטענה היחידה שלו לאמינות.
מתי
ישראל הגבירה את רציחתה של מפגינים לא חמושים, ביום שישי ה-20 (עם
10 הרוגים ביום אחד) דוברו של ערפאת, אריקאת, התראיין בטענה שלא
מלבד ארה"ב לחקור ולהגן על הפלסטינים. זאת בהמשך
ויתור נוסף של ערפאת בשארם-אל-שייח'. -אין עוד תחנונים ל-
הקהילה הבינלאומית. מעתה ואילך, כיפה אדומה יכולה לקרוא רק את
זמר כדי להגן עליה.
If
יש משהו שעדיין יכול למנוע את שפיכת הדם, זה בינלאומי
התערבות. פקחים בינלאומיים, כוחות האו"ם, או אפילו רק מתנדבים לא ממשלתיים
הנמצאים באזור עלולים להאט את הכוחות הישראליים. לכן
חשוב ביותר כעת להבין את תפקידו המשתף פעולה של ערפאת, ולעבור
זכרו שישראל היא זו, ולא העם הפלסטיני, שרואה את ארה"ב
בתור 'המנחה הנייטרלי'.
תניא
אוניברסיטת ריינהרט תל אביב ואוניברסיטת אוטרכט.