השמש שקעה כאשר מריה אסטבז קיבלה את פני 30 תומכים לחצר הקדמית הקטנה שלה בבוסטון למשמרת בסתיו הקרוב. ביתה של משפחתה מזה 10 שנים היה מעוטר בשלטים דו לשוניים צבעוניים עם סיסמאות כמו "להחזיר את הבנק להתקפה". התומכים לחצו על צ'ייס בנק לתת למשפחת אסטבז להישאר בביתם.
איום הפינוי היה אכזרי כפליים עבור אסטבז - כי הוא סיכן לא רק את מגוריה אלא גם את פרנסתה. מטפלת ביתית מורשית, טיפלה ב-35 ילדים והעסיקה שני מחנכים לגיל הרך במהלך תשע השנים האחרונות.
צ'ייס בנק, בעל הבית שלה מאז עיקול משנת 2010, ניסתה שוב ושוב לפנות את משפחתה. היא הציעה לשכור או לקנות בחזרה את ביתה על סמך שוויו המוערך, אך צ'ייס סירב לנהל משא ומתן.
ברור שהבנק לא סמך על שנות הניסיון של אסטבז בסיוע לארגן את עמיתיה המטפלים בילדים באמצעות עובדי שירות (SEIU) מקומי 509. למרות שראתה שרבים משכניה מציקים על ידי בנקים לעזוב את בתיהם, היא לא התכוונה לקחת הסדר קטן למעבר דירה וללכת בשקט.
עוד לפני שעוקלה כתוצאה מהלוואות דורסניות מ-Countrywide ו-Washington Mutual הידועה לשמצה וכיום לא קיימת, הצטרפה אסטבז ב-2009 לאגודת דיירי בנק לבעלי בתים קטנים במעקל.
העמותה היא פרויקט של ארגון צדק בדיור City Life/Vida Urbana. סטיב מאצ'ם, הרכז המארגן של הקבוצה, החל את הקריירה שלו במספנה בבוסטון באיגוד בוני הספינות. כשהפך לפעיל דיור, הוא טבע את הסיסמה "איגוד בעבודה ואיגוד בבית!"
פעולה הדדית
על פי חוק מסצ'וסטס, בעלי בית יכולים להגדיל את שכר הדירה בתדירות שהם רוצים ולפנות ללא סיבה - בדומה למעסיקים שאינם עובדים. אגודות דיירים כמו אלו שאורגנו על ידי סיטי לייף הצליחו לזכות, בעצם, בהסכמים קיבוציים עם בעלי דירות, הסביר מחם.
"כאשר ארגון העובדים מנהל משא ומתן על העלאות שכר ומונע פיטורים שלא בצדק במהלך חוזה, התאחדות הדיירים מנהלת משא ומתן על הגבלות על העלאות שכר דירה ומונעת פינוי לא צודק במהלך חוזה", אמר. "התאמנו את מודל ההתארגנות הזה לבניית התאחדות דיירים לאנשים שבעל הבית שלהם הוא בנק, כדי להילחם על פתרונות קולקטיביים למשבר העיקול".
כאשר בית נמצא בכינוס נכסים, מבחינה חוקית לבנק יש את הזכויות והחובות של בעל דירה - כולל גם חובת ביצוע תיקונים וגם זכות פינוי.
בהתאחדות דיירי הבנק מתחברים דיירים ובעלי בתים תמיכה הדדית ופעולה קולקטיבית. הקבוצה מקשרת אותם עם השירותים המשפטיים כדי להילחם בפינוי בבית המשפט ועוזרת להם לכתוב הצהרת דרישה למקבל ההחלטות בעניינם, המועתקת לנציגיהם הנבחרים. העמותה פועלת למען חוקים ומדיניות ציבורית כדי להגן על בעלי בתים, ובעיקר עוזרת להם ללחוץ על הבנקים באמצעות מחאה ציבורית.
מודל ההתאגדות שוכפל בערים אחרות באמצעות ה רשת עובדים ותושבים בניו אינגלנד המתארגנים נגד עקירה (NEW ROAD). ובארצית דרך ה זכות לברית העיר.
מאחר שמטפלות ביתיות נפגעות אפילו יותר מאחרים מעיקולים, אגודות הדיירים החלו לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם איגוד הטיפול בילדים. ספרינגפילד אף אחד לא עוזבקבוצה נגד פינוי במערב מסצ'וסטס, רשמה 10 מעונות יום שאיימו או נסגרו על ידי עיקול בעירם במהלך השנה האחרונה.
תושבת ספרינגפילד, פטרישיה דניאל, הייתה חברה ב- Local 509 עם תקווה לראות חוזה ראשון היסטורי עם המדינה לעובדי טיפול בילדים (החוזה נמצא כעת במשא ומתן). "אנחנו המטפלות משקיעים את ליבנו בעבודה שלנו, שמקבלת שכר נמוך עבור השעות הארוכות שבהן אנחנו לא רק מורים אלא גם שוערים וטבחים", אמר דניאל.
אבל כשבעלה נפטר ב-2010, היא נותרה אחראית למשכנתא פי שלושה משווי הנכס. הבנק סירב לשנות את התנאים.
פאני מיי השתלטה על ביתה, שם טיפלה בארבעה ילדים, בשנת 2011. מכיוון שלא רצתה לסכן את רישיון המעון שלה ואת בטיחות תלמידיה בשל הזנחת הנכס של הבנק, דניאל נסגרה באי רצון. היא מנהיגה בספרינגפילד אף אחד לא עוזב ונלחמת בפינוי שלה לאחר עיקול.
הזנחה של בעל בית בנק
עובד סיטי לייף, אנטוניו אניס, מוביל קמפיינים של דפיקות דלתות בשכונות בוסטון עתירות עיקולים. בנובמבר הוא פגש אישה בדורצ'סטר שעסק הטיפול בילדים שלה נסגר עקב שיטפון ביוב גולמי במרתף - שבעלת הבית של הבנק פאני מיי לא נקטה כל צעד כדי לנקות.
אניס מגייס תושבים כאלה לתנועת צדק בדיור וקורא להם להצטרף ולהיות פעילים באיגוד שלהם.
אם Local 509 יוכל לזכות בחוזה עם שיפור בשכר והטבות, זה יכול לשים את החברים בעמדה חזקה יותר לנהל משא ומתן עם בנקים מעקלים ולייצב את הדיור שלהם. "השותפות שלנו עם סיטי לייף הביאה את ההסברה שלנו בשם ספקי טיפול בילדים משפחתיים לרמה חדשה", אמרה איזבל גונזלס-וובסטר, מנהלת שירותי תחום טיפול בילדים במקום.
Nair Alabachian מלין, מסצ'וסטס, הוא עוד חבר מקומי 509 שאינו זר לקרב.
הוכשרה כמורה במולדתה בוליביה, אלאבאצ'יאן הפכה את תשוקתה להוראה ליצירת מעון יום משפחתי מהמעלה הראשונה. היא הצטרפה לאיגוד הצהרונים כדי לדחוף לעוד משאבים ומימון לספקים ולהורים.
כל זה איים כשפיגרה בתשלומי המשכנתא המנופחים שלה. לאחר שנדרשה להגיש בקשה חוזרת 10 פעמים לשינוי הלוואה, משפחת אלאבצ'יאן חשבה שסוף סוף פתרו את הבעיות שלהם כשהבנק התחיל לקבל תשלומים עם שינוי ניסיון - רק כדי למנוע מהם שינוי קבוע.
מעוקל ובמעות, אלאבאצ'יאן התוודה לבסוף לחברה, שהסיעה אותה לפגישה השבועית של לין יונייטד לשינוי, שנלחם בפינויים.
שם הכל התהפך. אלאבאצ'יאן מנעה את הפינוי ושמרה על מעון היום שלה פתוח. כעת היא פעילה גם ב- Lynn United for Change וגם במשא ומתן על חוזי איגוד.
היא חיה לפי האמרה הרשומה על מטבעות בוליביה, "La union hace la fuerza": "איחוד הוא הכוח שלנו".
חרב ומגן
במשמרת של משפחת אסטבז התערבבו מטפלות יום ומארגני 509 מקומיים עם בעלי בתים מעוקלים ופעילי זכויות דיירים.
חבר מועצת העיר והמועמד לראשות העיר פליקס ארויו, לשעבר עובד באיגוד השוערים, הגיע למשמרת כדי להתחייב על תמיכתו. אף על פי שארויו לא הפך לראש העיר, פקודת "השקיע בבוסטון" שלו עברה באוקטובר ועקבה וטו של ראש העירייה. כעת כספי העירייה מופנים מבנקים כמו צ'ייס שרודפים אחר פינוי לאחר עיקול.
אסטבז החזיקה למעלה חרב ומגן מפלסטיק, והתחייבה להמשיך להילחם.
מריה כריסטינה בלנקו היא מארגנת קהילה ב-City Life/Vida Urbana.