אפשר היה לקרוא מייקל טאפטמאמרים של סגנון בלבד, אם התוכן לא היה כזה. "יומני המיתון" שלו פורסם (לפחות) מדי יום על שלו בלוג וכן הלאה ביקורת השמאל האירי גורם לקריאה מרתקת. התובנות תמציתיות, הביקורות נוקבות.
לסגנון, שקול את זה: "בואו לא נהיה באשליה. הימין מניע את הדיון הזה. וה'אופוזיציה' העיקרית בכל זה הייתה פיין גאל שרוצה עוד מאותו הדבר. דיבייט? צריך שני צדדים כדי לנהל ויכוח. כל מה שיש לנו הוא קולה של יד אחת שסוטרת בנו."
לתוכן, שקול את זה: "עד כה, השמאל, למעט כמה חריגים, קבע מגרש קטן. היא מתנגדת לקיצוץ, מציעה פרויקטים תשתיתיים ומקומות הכשרה נוספים, ומציעה זרמי הכנסה חלופיים כמו קיצוץ בהקלות מס. כמה רעיונות טובים אבל, עד היום, הם לא משתלבים בתוכנית של התרחבות והתחדשות. הם עדיין לא מהווים נרטיב חדש".
הוא כתב לאחרונה מאמר עבור Irish Left Review בשם "לקראת נרטיב כלכלי חדש", שמהם באים שני הציטוטים הנ"ל, אשר, חוששים, לא יקשיבו להם מי שצריך להקשיב, לא יפעלו על ידי בעלי הכוח, ולא יינתן לסיקור הראוי על ידי מי שנמצא בעמדה לכך. . מאמר זה הוא ניסיון להתמודד עם הפחד הזה.
ב"לקראת נרטיב כלכלי חדש" מר טאפט מציג עשר הצעות שיכולות לעזור לחדש את הכלכלה האירית, החל מ"התרחבות פיסקלית", ל"הרחבת הביקוש" ועד "הסכם מיזמים חדש".
עשר הנקודות המוצעות הן כדלקמן, עם קטע קצר מכל אחת.
הרחב מבחינה פיסקלית
1) שאלו 'Til We Drop'
"אנחנו צריכים ללוות. אנחנו צריכים ללוות בגדול. אתה לא יכול לקצץ ולהטיל מס בדרך שלך לצאת ממיתון - אתה מוציא. והשאלה היא הכלי העיקרי. הלוואה תגרום לנו 'על הגיבנת'. לא נוציא כסף, נכניס כסף. בתקופות של מיתון, לקיחת הלוואות זה טוב".
2) הנחת מס על הון, לא עבודה
"רק כדי להבטיח שלא ניקלע לספירלת חובות, תבסס את ההלוואות שלנו באמצעי מס חדשים - אלא רק על הון והכנסות גבוהות יותר. זה בסדר להטיל מס על האנשים האלה - יש להם נזילות גבוהה יותר שבסופו של דבר לא מבזבזים או מושקעים בצורה פרודוקטיבית".
3) ועדות לבטיחות הציבור
"הוצאה לא יעילה ואי שוויונית נשארת מחוץ לאינרציה - או בגלל שהיא מיטיבה עם אינטרס. גלגל את הגיליוטינה."
הרחב את הביקוש
4) הפיצו אותו מסביב
"בשנת 2007, 500 חברות הרוויחו יותר מ-26 מיליארד אירו בעוד ש-90% מ-1000 החברות המובילות היו ברווחים. גם אם המיתון יפחית את זה, עדיין יש שם הרבה כסף לפזר. אז תנהל משא ומתן מחדש על עסקת השכר (זה נעשה בשתי הזדמנויות קודמות כך שלא תהיה התנגדות מתקדים); או להקדים את עסקת השכר הבאה. מה שלא נעשה, נוודא שהשותפות החברתית תישאר רלוונטית לתקופה".
5) תחרות זה!
"הטמיעו את הרעיון המצוין של קולם ראפל לדרוש מקמעונאים לספק מידע מחיר בזמן אמת לסוכנות לאומית לצרכנות מחודשת שתעלה את המידע באתר אינטרנט אינטראקטיבי, מבוסס אזורי. הטנאיסט אמר שאנשים צריכים לעשות קניות - ובכן, תן להם לעשות קניות באתר; ובושה למפרקי המחירים".
6) צא לבולמוס (חברתי).
"בעוד שהדבר האחרון שאנחנו צריכים זה לנפח באופן מלאכותי את מגזר הבנייה לרמות שלא היו בנות קיימא בעבר - הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא לזרוק את פועלי הבניין לתור הדולקים או לתת לכישורים יקרי ערך לעזוב את הארץ, במיוחד עם כל העבודה החברתית והסביבתית זה צריך להיעשות. […] הגרר הגדול ביותר על הביקוש והבזבוז הגדול ביותר בתקציב הממשלה הוא האבטלה, כך שאמצעים אלה נותנים לנו מרחב תמרון, מרחב נשימה - ומבטיחים שלאנשים יהיה מקום חם לחיות בו ושילדים לא ילמדו תחת דליפה גגות."
הסכם ארגוני חדש
7) עסקה ירוקה חדשה
"אנחנו יכולים להתעסק עם 'אותות שוק', 'תמריצי מס' וכמובן, מהימנים הישנים - להפציר בהון זר להנהן לכיווננו; או שאנחנו יכולים פשוט לעשות את זה בעצמנו.[...] להיות ירוק פירושו להגביר, לא לקצץ בתוכנית המרחיבה שלנו."
8) הכסף צר מכדי להזכיר
נצטרך להעניק זרמי אשראי פתוחים חדשים. מכות בנקים על הראש יגיעו רק עד כה (לא משנה כמה זה כיף). מדיניות מתרחבת זקוקה לאשראי מורחב כדי להפוך אותו למכירות, יצוא, מקומות עבודה ורווחים.
9) אחריות הארגון
"אנו זקוקים לשותפות דמוקרטית שורשית של כל מחזיקי העניין הפועלים בכל שכבות הכלכלה. אנחנו צריכים ערבות ארגונית חדשה - רחבה כמו כל התחייבות שניתנת לבנקים. באופן ספציפי, יש ליצור אסטרטגיות כלל-מגזריות, לרדוף אחריהן ולנטר אותן באמצעות מבנים חדשים אלה בהשתתפות מעסיקים, איגודים מקצועיים, המדינה ובעלי עניין אחרים. […] זהו הסכם הארגונים החדש, הדרך הגבוהה למשרות, רווחים ועושר; אלו הפנים החדשות של המפעל האירי. זה, ולא מודל slash n' burn, יציב את הקרקע לצמיחה בת קיימא בעתיד. אל תטעו: יצירת דור חדש של חברות ילידים ומתקדמת - מה שייקח זמן - היא אחד הסעיפים הדחופים ביותר בסדר היום הכלכלי".
10) המצאה מחדש של פעילות כלכלית ציבורית
"השמאל צריך לטעון ל'כלכלת שוק מעורב' פלורליסטית באמת. יש לנו כבר חברות 'מגזר פרטי' הנשענות על המגזר הציבורי (באמצעות PPPS, רכש, סיוע במענקים, הקלות מס וכו'). כעת עלינו ליצור מודלים חדשים שבהם הפרטי והציבור יכולים להתפתח למקסימום הפוטנציאל והתועלת ההדדית שלהם. […] יש לזה שם: כלכלת שוק מעורב. השמאל צריך לטעון לפלורליזם משתף, לא לקורפורטיביסט/סטטיסט אחד שמתאים לכולם".
קרא את הטקסט המלא של "לקראת נרטיב כלכלי חדש".
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו