אפריל 20, 2013
תומס הרנדון למד כלכלה וכלכלה פוליטית במכללת אוורגרין סטייט. הוא היה תלמיד מצוין. מטרתו ללימודי כלכלה הייתה כדי שילמד לבקר ולאתגר בצורה יעילה יותר את המערכת הכלכלית הלא שוויונית והבלתי צודקת של הקפיטליזם, לאתגר את המתנצלים שלה ולהיות מסוגל לעבוד עם 99% כדי לפתח אלטרנטיבות לטווח הקצר והארוך לבלתי קיימא הזה. מערכת. תומס היה עוזר הוראה בתוכנית לכלכלה פוליטית ותנועות חברתיות שלימדתי עם זולטן גרוסמן ואנתוני סרגוסה בסתיו 2006, חורף 2007. מלבד הדרכה והוראת סטודנטים, הוא גם נתן הרצאה יוצאת דופן על המשבר הפיננסי הגובר. אחת מתשוקותיו הייתה ביקורת אנליטית וחזקת על הניאו-ליברליזם, האידיאולוגיה שמעצבת את מדיניות הצנע.
בניאו-ליברליזם, אני מתכוון לאמונה בשווקים ובמסחר בלתי מוסדרים, בהפרטה, בצמצום התוכניות החברתיות הציבוריות, באיזון התקציב הממשלתי ובזרימה חופשית של הון מעבר לגבולות, לא משנה מה המחיר האנושי. צנע הוא המדיניות הכלכלית הקשורה להפחתת ההוצאות בתוכניות סוציאליות לחינוך ובריאות, לפיטורי עובדי ציבור, לקיצוץ שכר והעלאת מסים, אפילו על מי שאינם יכולים להרשות זאת לעצמם. ממשלות יוון, אירלנד, פורטוגל, קפריסין, ספרד נאלצו ללכת לקרן המטבע הבינלאומית ולאיחוד האירופי כדי לקבל הלוואות לכיסוי הפסדי בנקים פרטיים, גירעונות סחר בינלאומיים ובעיקר גירעונות ממשלתיים. התנאים לממשלות לקבל הלוואות אלה ממוסדות פיננסיים בינלאומיים אלה היו קבלה והטלת מדיניות צנע על האוכלוסיות שלהן. מדיניות זו אינה פועלת אפילו בתנאים שלהן. הם בדרך כלל לא מקטינים את הגירעון הממשלתי, שהוא הכנסות הממשלה בניכוי מסים, שכן הם מקטינים את ההכנסה העסקית והפרט, מה שמקטין עוד יותר את תקבולי המס. זה החתול שרודף אחרי זנבו. העלויות האנושיות היו איומות: דיכאון כלכלי, 50% פלוס אבטלה של צעירים, והגידול העצום של הרעב והעוני.
שני כלכלנים בולטים מאוד של הרווארד, ולשעבר כלכלנים מובילים של קרן המטבע הבינלאומית, כרמן ריינהרט וקנת רוגוף, הגיעו למסקנה, בהתבסס על הניתוח הסטטיסטי ה"אובייקטיבי" שלהם, שברגע שהחוב הממשלתי יגיע ל-90% מהתמ"ג, גירעונות ממשלתיים עתידיים יגרמו לקיפאון או יְרִידָה. לכן מבחינתם, מדיניות צנע לצמצום הוצאות הממשלה היא הכרחית לחלוטין. אני די בטוח שהספקנות הבריאה של תומס הרנדון לגבי מרשם הצנע המיינסטרימי הובילה להחלטתו ללמוד את הנתונים והמתודולוגיה שלהם, לבקש את הנתונים שלהם ולבחון אותם בקפידה. תומס הראה בצורה ברורה וסופית את שגיאותיהם הרבות והכי חשוב, הוכיח שהנתונים שלהם אינם תומכים במסקנתם שצנע הוא התרופה ההכרחית למדינות עם גירעונות וחובות משמעותיים. הוא לא נבהל מהיוקרה שלהם במקצוע הכלכלה המרכזי. כולנו חייבים לתומס הרנדון על עבודתו כסטודנט לתואר שני בכלכלה באוניברסיטת מסצ'וסטס, שם הוא חורר חור גדול במדיניות הצנע האנטי-אנושית הזו.
אני גאה בתומס הרנדון ובטוח שזו תהיה רק אחת מהתרומות הרבות שלו באמצעות המחקר, הכתיבה, ההוראה שלו וצורות אחרות של אקטיביזם – ליצירת עולם בר-קיימא שבו העוני והרעב העולמיים מתבטלים; ושבו שוויון וכבוד האדם לכולם, הופכים למציאות.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו