להרוויח בלי לייצר: איך הפיננסים מנצלים את כולנו
ראיון עם אהרון לאונרד
ספרו החדש של פרופסור לכלכלה קוסטאס לפאביצאס להרוויח בלי לייצר: איך הפיננסים מנצלים את כולנו, מתעמקים בעולם החמקמק של הפיננסים, המקום הזה שבו הון נעשה לכאורה יש מאין, אבל עם השפעה כה דרמטית על הכלכלה העולמית. לפאביצס מתמודד עם אחד המושגים החדשניים ואולי השנויים במחלוקת בכלכלה הפוליטית: פיננסיזציה. אהרון לאונרד התכתב לאחרונה עם פרופסור לפאביצאס בדוא"ל כדי לשאול אותו על ספרו החדש וההשלכות הרחבות יותר שלו.
אתה כותב, "נדרש זהירות רבה כדי לא להתייחס למימון כאל מערך טפילי או ספקולטיבי של פעילויות, ובכך להקצות לפיננסיזציה אופי פתולוגי גרידא שיהיה מטעה." מהי בעצם פיננסיזציה ומהי הסכנה בביטולו באופן פשטני?
אין משמעות מוסכמת לפיננסיזציה. אני מבין זאת כשינוי היסטורי של הכלכלה הקפיטליסטית - שינוי עידן שהתרחש במהלך ארבעת העשורים האחרונים.
זו תהיה טעות לחשוב על פיננסיזציה כעל העלייה המדהימה של הפיננסים, או הצמיחה של רווחים ספקולטיביים. פיננסיזציה עוסקת ביסודה בשינוי של מפעלים תעשייתיים ומסחריים, המחפשים רווח בפעילויות פיננסיות; טרנספורמציה של בנקים, בחיפוש אחר רווחים בעסקאות פיננסיות ובטיפול במשקי בית; הטרנספורמציה, לבסוף, של משקי בית, הנשאבים לפעולות הפיננסים כדי ללוות אך גם לנהל פנסיה וביטוח. הוא מייצג שינוי עמוק של החיים הכלכליים אך גם החברתיים, המשפיע אפילו על האתיקה והמוסר.
מה הקשר של פיננסיזציה למשבר הכלכלי של 2007-2008 - או במילים אחרות - מדוע עלינו להיות מודאגים מהפיננסיזציה היום?
המשבר של 2007-2009 הוא משבר מערכתי של קפיטליזם פיננסי. תחשוב על זה: משבר עולמי עצום פרץ בגלל שעסקים פיננסיים בארה"ב העניקו הלוואות גרועות לחלק העני ביותר של מעמד הפועלים בארה"ב. התפתחות כזו לא הייתה מתקבלת על הדעת במאה ה-19.
מיותר לציין שצבירה קפיטליסטית אמיתית נמצאת בקושי רציני מזה זמן רב והרווחיות, למרות שהתאוששה, נותרה חלשה בסטנדרטים של שנות ה-1960. זהו הרקע שעליו הפיננסיזציה יצרה רצף של בועות שמשפיעות קשות על הכלכלה הריאלית כשהן מתפוצצות.
יש קטע שמשך את תשומת לבי במיוחד: "סתיו של ההגמוניה האמריקאית, בין אם בשל פיננסיזציה ובין אם לאו, עלה במקביל לזרימה משמעותית לארה"ב, לרבות באופן מדהים, מכמה מהמדינות העניות בעולם". זה נראה די פרדוקס. תוכל להרחיב?
זהו אכן אחד הפרדוקסים העיקריים של פיננסיזציה. הצמיחה העולמית של הפיננסים מבוססת על תפקידו של הדולר כמטבע הרזרבה הבינלאומי - הדברים הקרובים ביותר שקיימים לכסף עולמי כיום. מדינות מתפתחות, בעיקר סין, אבל אפילו כמה מהמדינות העניות בעולם אוצרות דולרים כדי להיות מסוגלים להשתתף בשוק העולמי. דולרים נאגרים על ידי קניית איגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב, כלומר על ידי שליחת הון לארה"ב. התוצאה היא שבאופן נטו, ארה"ב קיבלה הון משאר העולם, ולא ייצאה אותו.
זוהי פריבילגיה עצומה המאפשרת לארה"ב לממן בזול את ממשלתה. מדינות מתפתחות, בינתיים, נאלצות לממן את הכלכלות שלהן כשהן רוכשות נכסים ארה"ב נזילים מאוד.
במסקנה אתה כותב, "התמודדות עם פיננסיזציה היא מטבעה עמדה שמובילה לרעיונות, מדיניות ופרקטיקות אנטי קפיטליסטיות." מדוע זה כך, במקום לדוגמא, מודל של ויסות פיננסים, לקראת יותר איזון, כלומר עולם יותר קיינזי שבו הכלכלה מוסדרת למען האינטרסים של תעסוקה מלאה וכל מה שמביא?
פיננסיזציה היא שינוי היסטורי, שינוי עמוק של כלכלות קפיטליסטיות בוגרות ומתפתחות. זה לא רק תוצאה של שינויים במדיניות, כמו ליברליזציה פיננסית, אם כי הם בהחלט תרמו לה. מכאן נובע שלא ניתן להתמודד עם פיננסיזציה על ידי וויסות כספים בלבד, או ביצוע שינויי מדיניות ברמה המאקרו-כלכלית. מטבע הדברים, אלה צריכים להתקיים כדי לרסן את הפיננסים, אבל נדרש הרבה יותר כדי להפוך פיננסיזציה.
ליתר דיוק, פעולות של ארגונים תעשייתיים ומסחריים יצטרכו להתרחק מפיננסים; תצטרך להיות בעלות ציבורית ושליטה על בנקים; כמו כן, יהיה צורך להחזיר לציבור דיור, חינוך, בריאות ופנסיה כדי להוציא מימון מחייהם של עובדים בודדים. אלו הם שינויים עמוקים בכלכלה ובחברה שיניעו את מאזן הכוחות מול ההון ובעד העבודה.
בקשר לזה, מדוע לדעתך סוציאליזם - אם אני מבין את מה שאתה כותב נכון - אז האלטרנטיבה בפועל?
המאבק לביטול פיננסיזציה הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק להשגת סוציאליזם. אין צורך להשיג סוציאליזם כדי להפוך פיננסיזציה, אכן השגת סוציאליזם היא נושא מורכב הרבה יותר. אבל הלחימה לריסון הכספים ולהסרת השפעתו מחיי היום-יום היא חלק חיוני מהמאבק למען הסוציאליזם. זה בדיוק סוג הסוציאליזם שאנחנו צריכים למאה ה-21 - אסוציאטיבי, קהילתי, דמוקרטי וחדשני בהתמודדות עם בעיות חברתיות על ידי קפיטליזם פיננסי.
Costas Lapavitsas הוא פרופסור לכלכלה בבית הספר ללימודי מזרח ואפריקה, אוניברסיטת לונדון. הוא חבר במחקר על כסף ומימון (RMF). הוא המחבר הראשי של הדו"ח החדש של RMF "נפרדים? מסלול החוצה את המשבר בגוש האירו". פרסומיו הקודמים כוללים יסודות חברתיים של שווקים, כסף ואשראי ו כלכלה פוליטית של כסף ומימון.
ZNetwork ממומנת אך ורק באמצעות נדיבות הקוראים שלה.
תמכו בנו