קוסטה ריקה היא מדינה קטנה במרכז אמריקה המונה ארבעה מיליון תושבים, שבניגוד לשכנותיה אל סלבדור, גואטמלה וניקרגואה במהלך מלחמות האזרחים העקובות מדם שלהן - מעולם לא משכה תשומת לב רבה בארצות הברית, מלבד כיעד לתיירים ולגמלאים. אבל הבחירות ביום ראשון שעבר שם אמורות לשמש קריאת השכמה נוספת לוושינגטון

כשפגשתי לראשונה את אוטן סולאס בשנה שעברה שמחתי לשמוע שהוא רץ לנשיאות קוסטה ריקה. הוא הרשים אותי ככלכלן שהיה מודע היטב, הגיוני, כנה ומחויב למדיניות כלכלית ששמה את האינטרס הציבורי של ארצו במקום הראשון.

גם חשבתי שיש לו סיכוי לזכות בערך כמו מועמד צד שלישי בארצות הברית. טעיתי, כמו כלי התקשורת הבינלאומיים הגדולים והסקרים האחרונים לפני הבחירות. כרגע הוא קשור לנשיא קוסטה ריקה לשעבר אוסקר אריאס, כאשר רשויות הבחירות עורכות ספירת קולות ידנית כדי לראות מי ניצח.

ללא קשר לתוצאה הסופית, למופע ההפתעה של סולאס יש השלכות חשובות על מהלך היחסים של אמריקה הלטינית וארצות הברית-אמריקה הלטינית. ראשית, הוא מראה עד כמה עמוקה חוסר שביעות הרצון של ציבור הבוחרים מהסטטוס קוו באזור, ומה"קונצנזוס של וושינגטון" - או המדיניות הכלכלית "ניאו-ליברלית", כפי שהיא נהוגה יותר לתיוג באמריקה הלטינית.

שחיתות הייתה נושא חשוב - כמו בכל האזור - כששלושה נשיאים לשעבר היו מעורבים בשערוריות שוחד מאז 2004. אבל ההבדל העיקרי במדיניות הכלכלית בין סוליס למתנגדיו היה על רקע CAFTA (הסכם הסחר החופשי של מרכז אמריקה).

סולאס, שר התכנון לשעבר בפיקודו של אריאס, טען באופן משכנע ש-CAFTA כפי שנכתב כעת יהווה איום על רבים מחקלאי המדינה, מגזר הטלקומוניקציה שלה ועל התעשייה המקומית. הוא גם התנגד להוראת ההסכם ליישוב סכסוכים - בדומה לזו של NAFTA - שתכריע את הריבונות הלאומית על מדיניות כלכלית וסביבתית חשובה. ויחד עם ארגוני בריאות רבים בחצי הכדור, הוא התנגד להוראות CAFTA בנושא תרופות פרמצבטיות, החורגות מארגון הסחר העולמי בהגנתן על תעשיית התרופות על חשבון החולים

בשבע השנים האחרונות היו שישה מועמדים מנצחים לנשיאות שהתמודדו בצורה מפורשת מאוד נגד הרפורמות הכלכליות ה"ניאו-ליברליות" של 25 השנים האחרונות: בארגנטינה, ברזיל, ונצואלה, אקוודור, אורוגוואי ולאחרונה בוליביה. יש סיבה כלכלית ברורה לדפוס הזה: במהלך 25 ​​השנים האחרונות אמריקה הלטינית סבלה מביצועי הצמיחה הכלכליים הגרועים ביותר בהיסטוריה המודרנית שלה. בין השנים 1980-2005, ההכנסה לנפש באזור גדלה ב-10 אחוזים בלבד. ב-20 השנים הקודמות - 1960-1980 - הוא גדל ב-82 אחוזים.

מצבה של קוסטה ריקה טוב יותר מרוב האזור: ההכנסה לנפש שלה היא השלישית בגובהה באמריקה הלטינית. תוחלת החיים זהה לזו של ארה"ב.

אז זה מדהים על אחת כמה וכמה שמועמד מורד בקוסטה ריקה עלול להפיל את מפלגות הממסד, שכמו הרפובליקנים והדמוקרטים כאן, שלטו במדינה בחצי המאה האחרונה. עוד יותר כדי שיוכל לעשות זאת נגד אוסקר אריאס, חתן פרס נובל לשלום וכנראה הדמות הפוליטית הבולטת והמכובדת במדינה.

בחירתה של קוסטה ריקה מראה שגל הדמוקרטיה הזה, החדור מדרישות לשינויים כלכליים ופוליטיים ששוטפים את אמריקה הלטינית, עדיין מתחזק. אין זה מקרי שקוסטה ריקה, היחידה מבין שש מדינות בהסכם ה-CAFTA המוצע, שהתנגדה לאשררו, היא הרבה יותר דמוקרטית מהאחרות. במהלך רבע המאה האחרונה, לרוב באמריקה הלטינית היה מעט או לא דיבור על ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר המשפיעות על חייהם, למרות העלייה הכוללת בדמוקרטיה האלקטורלית הרשמית. אבל עכשיו הם דורשים קול.

כאן בוושינגטון, יש מעט תשומת לב לכך שלכשלון הצמיחה הכלכלי חסר התקדים של אמריקה הלטינית עשוי להיות קשר למרד האלקטורלי המתמשך. הכישלון זכה לרוב להתעלמות; ככל שמכירים בכך, קובעי המדיניות כאן טוענים שהרפורמות פשוט לא יושמו מספיק.

אבל הבוחרים באמריקה הלטינית מתחננים להבדיל. עם שמונה בחירות לאומיות נוספות בלוח השנה של 2006, אולי המסר יעבור כאן בסופו של דבר.

________________________________

מארק ויסברוטhttp://weisbrot-columns.c.topica.com/maaeuBRaboiTMcjuhOocafpNFx/> הוא מנהל משותף של המרכז לחקר כלכלה ומדיניות.

________________________________

המרכז לחקר כלכלה ומדיניות, 1611 Connecticut Ave, NW, Suite 400, Washington, DC 20009

טלפון: (202) 293-5380, פקס: (202) 588-1356, בית: www.cepr.net <http://weisbrot-columns.c.topica.com/maaeuBRaboiTLcjuhOocafpNFx/>

חזרה למעלהhttp://weisbrot-columns.c.topica.com/naaeuBRaboiTNcjuhOocafpNFx/>

---